עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלוגורונצ'יק

    אפרסם פה הגיגים, סיפורים קצרים, מתכונים...

    ארכיון

    ברונסקי

    0 תגובות   יום ראשון, 29/8/10, 14:25

    דרך זוית העין הבחין ברונסקי שהאניה עומדת לצאת, לא היה לו נעים, עוד רגע יהיה מאוחר, והנה לא הספיק להעמיס דבר ובטח שלא לבשל. בליבו גמלה ההחלטה לא לספר על כך דבר לרעומה ולהכין לבדו את הכל. הוא ארז בשקית את כל שנותר מסעודת ליל אמש והרחיב גם את פרק א' כפי שרצה כבר זמן רב. חתם את שמו פעמיים לבש את כותונת המשוגעים ויצא מהמחבוא כשהוא סוקר את השטח במבט חד. האמת היא שהוא גם בכה כל הזמן הזה אבל איש לא שמע, רעש האניות הנכנסות לנמל בטלביזיה היה כבד ודי נטול הפסקות. ברונסקי הושיט יד לרעומה ושניהם הסתננו לבטן האניה. לאט לאט ירדו במדרגות עד שהגיעו לחדר החשוך האחרון במסדרון ואז ברונסקי אמר: אני לא מבין רעומה, אני לא מבין מה אנחנו עושים כאן. אני לא מבין איך הגענו לכאן בכלל. רעומה ענתה: יוסי, קודם כל אתה נראה לגמרי אחרת, כמו איש מבוגר, וגם אני לא מבינה. לפני שניה הכנתי לך חביתה והשכבתי אותך לישון. אבל אמא בכה ברונסקי, אז איך הגענו לכאן. אני לא יודעת יוסי. אני לא יודעת. אולי זה חלום. חלום רע. מישהו שמע את הדיבורים וצעק. מי זה שם?! בקול צרוד ומאיים. ששש אמרה רעומה לברונסקי. הסתתר מהר. שניהם קפצו לתוך החדר וכיסו עצמם בשמיכה עבה ומעופשת.

    http://www.facebook.com/pages/Doron-Sheffer-dwrwn-spr/302825407523?ref=ts

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה