עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    יצירה ואהבה

    דימוי עצמי

    83 תגובות   יום שישי , 27/8/10, 03:57

    http://cafe.mouse.co.il/image/1368439/

    מאשה וייזל, דיוקן עצמי, עופרת ומחק על נייר, 50x35 ס"מ 1991

     

    איך אנשים תופסים את עצמם,

    אני קוראת פוסטים ותוהה...

    יש המתבודדים ומביטים במראה

    במין תוגה של היקסמות רומנטית.

     

    ''

    Edvard Munch, Self-Portrait with Cigarette (1895), oil on canvas, 110.5x85.5cm


    ויש שמבטם העצמי שבע רצון כל כך דשן
    ומתמוגג ומיופה. תראו אותי. תראו אותי.
    וכל האחרים קטנים וכעורים ומעוותים...
    תראו אותי... שולחים לינק. רעבים להכרה.

    ''

    ג'יימס אנסור, דיוקן עצמי בין מסיכות, 1899, שמן

     

    אבל לפעמים ההתבוננות העצמית מייצרת

    משהו שונה. תובנה קטנה. אנושיות גדולה.

    פרט קטן מבצבץ. אמת מתייצבת: קראו לי?

    נס. בכל פעם שזה קורה זה מופלא ומפליא.

     

    ''

    Francis Bacon, Study for Self-Portrait, 1985


    ולפעמים ההתבוננות העצמית היא מבוא לזעם.
    פרולוג של תסכול ואין אונים. בסיס לכעסים.
    הצלפות עצמיות. הרס עצמי. הלקאה. אשמנו.
    בגדנו. עווינו. טעינו. ולאן נוליך את הבושה.

    ''

    וגם בשיחות אפשר לראות את התכווננות הגוף
    כשהאדם צריך לומר משהו על עצמו:

    יש הרוכנים קדימה ומלחשים את דברם באיטיות חשובה ומחושבת.
    יש המתרווחים ומתרחקים ועיניהם נשלחות לנקודה רחוקה.
    יש המדברים בהתלהבות ומנפנפים בידיהם, גיוום דרוך.
    יש המתיילדים שקולם הופך להיות צייצני ופיהם מתעגל.

    איך אתם מדברים את עצמכם?

    שנות דור אמרתי את עצמי באמנותי.
    ומה עכשיו? יותר מקשיבה פחות מדברת.
    יותר מתבוננת, פחות מסגירה את מחשבותי.
    החיים לימדו אותי דבר או שניים.
    חשיבות עצמית היא נחלתם של הסרבנים.
    ההכרה באמת היחסית מציבה אתגר ומכניעה.

    ''

    גדעון גכטמן, מתוך המיצב "חשיפה"

    עירום, 1974, תצלום שחור לבן על עץ לבוד, 103X122 ס"מ

     

    אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה.

    מונולגים אותנטיים הם אוצר בלום של אנושיות ישירה וערומה.

    כמה נדיר...

     

    * תוך כדי כתיבת הפוסט שלי קיבלתי כמה לינקים לכמה פוסטים של כמה חברים... מונולוגים שמחפשים קהל... אנושי. אנושי יותר מדי...

    דרג את התוכן:

      תגובות (83)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/1/11 23:25:

      צטט: פילוסופיה 2011-01-12 14:43:34

      אבולוציה בתנועה מתמדת כימית אלכימית הורמונים להרמוניה,יצר ליצירה פחם ליהלום וכ"ו קליידוסקופ של אפשרויות אין סופיות פוטנציאליות,ייחודי ואחדותי:)

       

      חן-חן על שזר המלים...

        14/1/11 23:25:

      צטט: Hanna Watts 2010-10-22 11:00:34

      השארת כאן חלק קטן מעצמך, או כמו שכתבת...אמרת את עצמך באמנותך.
      גרמת לי לחשוב...

       

      גרמת לי הנאה, אם גרמתי לך לחשוב... תודה!

        14/1/11 23:24:

      צטט: croki 2010-10-22 10:00:37

      Between my yellow and my grey.
      I love the way you say,
      whatever you say.
      Have a nice day

       

      תודה, יום נעים גם לך!

        12/1/11 14:43:
      אבולוציה בתנועה מתמדת כימית אלכימית הורמונים להרמוניה,יצר ליצירה פחם ליהלום וכ"ו קליידוסקופ של אפשרויות אין סופיות פוטנציאליות,ייחודי ואחדותי:)
        22/10/10 11:00:
      השארת כאן חלק קטן מעצמך, או כמו שכתבת...אמרת את עצמך באמנותך.
      גרמת לי לחשוב...
        22/10/10 10:00:
      Between my yellow and my grey.
      I love the way you say,
      whatever you say.
      Have a nice day
        21/10/10 12:13:

      צטט: מיכל תומר 2010-10-21 08:48:06

      כל כך עדין ומדוייק

      מי שמאפשר התבוננות אליו ואל עולמו

      מעורר את ההתבוננות שלי אל ועל עצמי

      וזו בעיני מהות האמנות

       

      ... תהליכים מעודנים שמרחיבים את הנפש... תודה.

        21/10/10 08:48:

      כל כך עדין ומדוייק

      מי שמאפשר התבוננות אליו ואל עולמו

      מעורר את ההתבוננות שלי אל ועל עצמי

      וזו בעיני מהות האמנות

        20/10/10 20:18:

      צטט: croki 2010-10-20 16:50:41

      מקסים. אם היה לי, הייתי נותן לך כוכב.

      אז אסתפק ב חיוך.

      מעניין מה זה אומר לך על איך אני רואה את עצמי...

       

      מילה טובה שווה הרבה יותר מכוכב ירוק חסר שימוש...

      בין האייקון האפרפר, לבין ה-חיוך די קשה לראות איך אתה רואה את עצמך.

      אולי אצל הקוראות בקפה של האייקונים...

      תודה.

        20/10/10 20:15:

      צטט: AVNER STRAUSS 2010-09-28 15:37:34

      מ ע ו ל ה .

       

      תודה!

        20/10/10 16:50:

      מקסים. אם היה לי, הייתי נותן לך כוכב.

      אז אסתפק ב חיוך.

      מעניין מה זה אומר לך על איך אני רואה את עצמי...

        28/9/10 15:37:

      מ ע ו ל ה .

        28/9/10 15:32:

      צטט: ייטי 2010-09-28 05:01:06

      אהבתי מאד את הצילומים שאת מעלה כאן בבלוג שלך,ככה מצלמים,נקי פשוט בלי תיקונים והמצאת פוזות,דמויות כל כך חזקות והקישוט העדין שלך בשמות שאת נותנת לבחירות הויזואליות שלך שאת גוזרת מהעולם הרוחש,בעזרת העדשה(אגב איזה מצלמה?)
      אני מסתכל אח"כ על התמונות "האומנותיות" שאת מעלה ואני חושב כמה האומנות הנ"ל עבורי פשוט לא נחוצה,לא אמיתית,לא מרגשת ברובה,פשוט גיבוב של סתם(סליחה).
      אשמח לראות עוד צילומים מתי תהייה התערוכה של החלון בתל אביב?
      שנה טובה.

       

      אמממ... תודה על המחמאה לצילומי, אני דווקא מתענגת מאוד על הביטויים האמנותיים במגוון השפות של האמנות החזותית. כל שפה והכוח שלה, כולל התובנות שהיא מייצרת...

      החלון התל אביבי שלי שימש מקפצה צילומית להרבה ימים במהלך השנה האחרונה. כרגע אני חושבת, מתלבטת, מארגנת ושוב חושבת... אם המטרה היא תערוכה - הרי שהדרך עוד ארוכה, ובשלב זה של חיי אני מתכוונת להתענג על כל צעד ולא לרוץ במהירות למטרה.

      אשמח להראות עוד צילומים (יש לי כאן גם די הרבה גלריות שאפשר לדפדף בהן) וכשתהיה התערוכה - מבטיחה לפרסם. אגב: מצלמת קנון 50D.

      תודה ושתהיה שנה נהדרת!

        28/9/10 15:22:

      צטט: durannet 2010-09-24 04:15:15

      איזה פוסט מקסיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

      "

      אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה.

      מונולגים אותנטיים הם אוצר בלום של אנושיות ישירה וערומה."

       

      אומנות פלסטית ושירה נשזרו לכדי קטע הגות מלא בחוכמת חיים ותובנה עמוקה על דימוי עצמי וכוחו בחיינו..

       

      תודה רבה!

       

      תודה לך על מילות ההערכה החמות שלך...

        28/9/10 05:01:
      אהבתי מאד את הצילומים שאת מעלה כאן בבלוג שלך,ככה מצלמים,נקי פשוט בלי תיקונים והמצאת פוזות,דמויות כל כך חזקות והקישוט העדין שלך בשמות שאת נותנת לבחירות הויזואליות שלך שאת גוזרת מהעולם הרוחש,בעזרת העדשה(אגב איזה מצלמה?)
      אני מסתכל אח"כ על התמונות "האומנותיות" שאת מעלה ואני חושב כמה האומנות הנ"ל עבורי פשוט לא נחוצה,לא אמיתית,לא מרגשת ברובה,פשוט גיבוב של סתם(סליחה).
      אשמח לראות עוד צילומים מתי תהייה התערוכה של החלון בתל אביב?
      שנה טובה.
        24/9/10 04:15:

      איזה פוסט מקסיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם

      "

      אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה.

      מונולגים אותנטיים הם אוצר בלום של אנושיות ישירה וערומה."

       

      אומנות פלסטית ושירה נשזרו לכדי קטע הגות מלא בחוכמת חיים ותובנה עמוקה על דימוי עצמי וכוחו בחיינו..

       

      תודה רבה!

        13/9/10 14:21:

      צטט: אמטיסט Amethyst 2010-09-13 11:38:02

      זאת בהחלט אמנות הכתיבה החושפת, כמו הדיבור
      ושפת הגוף, כל אלה מסגירים ללא מודע מי אנחנו.
      ואני מרותקת ממה שכתוב מבין השורות שלא נכתב
      בגלוי. וממה שנאמר מבין המילים שלא נאמר במפורש.
      הבאת כן חומר למחשבה.
      תודה

       

      תודה על שהשכלת לקרוא את הגלוי ואת הסמוי... חומר למחשבה תמיד מקדם הלאה. שנה טובה.

        13/9/10 11:38:
      זאת בהחלט אמנות הכתיבה החושפת, כמו הדיבור
      ושפת הגוף, כל אלה מסגירים ללא מודע מי אנחנו.
      ואני מרותקת ממה שכתוב מבין השורות שלא נכתב
      בגלוי. וממה שנאמר מבין המילים שלא נאמר במפורש.
      הבאת כן חומר למחשבה.
      תודה
        1/9/10 16:15:

      צטט: polliann 2010-09-01 15:07:05

      הי מאשה,

      איך אנשים מדברים את עצמם?

      כל אחד ודרכו.

      רואה את דרכך האומנותית ואוהבת.

      אצלי אלו שירים,

      אבל כרגע בשלב גגגממממגום,

      אז בינתיים,  רק מילות שיחה.

      שמחה שהגעתי לבלוג שלך.חיוך

      פוליאן.

       

      גם דרכי סוגה לפעמים בגימגומים... שמחה שהגעת לבלוג שלי. תודה.

        1/9/10 15:07:

      הי מאשה,

      איך אנשים מדברים את עצמם?

      כל אחד ודרכו.

      רואה את דרכך האומנותית ואוהבת.

      אצלי אלו שירים,

      אבל כרגע בשלב גגגממממגום,

      אז בינתיים,  רק מילות שיחה.

      שמחה שהגעתי לבלוג שלך.חיוך

      פוליאן.

        31/8/10 18:30:

      צטט: אביבית אגם 2010-08-31 16:59:20

      שלום מאשה
      התכוונתי גם לנוף במובן המטפורי שלו. כסביבת האדם על כל רבדיה.

      ברור...

        31/8/10 16:59:
      שלום מאשה
      התכוונתי גם לנוף במובן המטפורי שלו. כסביבת האדם על כל רבדיה.
        30/8/10 17:59:

      צטט: אביבית אגם 2010-08-30 17:31:18

      אני מוצאת את עצמי חוזרת על המשפט הזה בכל כך הרבה הקשרים. ובכל זאת: האדם הוא תבנית נוף מולדתו

      אכן. האדם הוא

      גם

      תבנית נוף מולדתו.

      תודה.

        30/8/10 17:31:
      אני מוצאת את עצמי חוזרת על המשפט הזה בכל כך הרבה הקשרים. ובכל זאת: האדם הוא תבנית נוף מולדתו
        30/8/10 09:15:

      צטט: AVNER STRAUSS 2010-08-30 08:58:49

      מרתק
      -===

      תודה...

        30/8/10 08:58:
      מרתק
      -===
        30/8/10 00:30:

      צטט: בלהה ד. 2010-08-29 23:40:19

      מעניין!
      לפני שנים הייתי בהרצאה מעניינת של פרופ' מוטי עומר על עבודותיו של עופר ללוש בנושא הדימוי העצמי וכך האמן כתב בקטלוג של תערוכתו: "יתכן שכל ציוריו של אדם אינם אלא הדיוקן העצמי שלו ולכן כדאי אולי במיוחד לצייר דיוקן עצמי ממש, לראות את עצמך במעין דין וחשבון של עצמך לעצמך...." (עופר ללוש בקטלוג מתערוכתו "דיוקן עצמי" 2001 מוזיאון ת"א)

      ''

      היינו שם שתינו! הקטלוג עדיין אצלי... תודה.

       

        29/8/10 23:40:
      מעניין!
      לפני שנים הייתי בהרצאה מעניינת של פרופ' מוטי עומר על עבודותיו של עופר ללוש בנושא הדימוי העצמי וכך האמן כתב בקטלוג של תערוכתו: "יתכן שכל ציוריו של אדם אינם אלא הדיוקן העצמי שלו ולכן כדאי אולי במיוחד לצייר דיוקן עצמי ממש, לראות את עצמך במעין דין וחשבון של עצמך לעצמך...." (עופר ללוש בקטלוג מתערוכתו "דיוקן עצמי" 2001 מוזיאון ת"א)
        29/8/10 21:03:

      צטט: שטוטית 2010-08-29 19:06:57

      ****
      }}{{

      !... תודה

        29/8/10 21:02:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2010-08-29 18:08:23

      מאשה מאשה מאשתי. אני מכתיר אותך כמבקרת הקפה. הסיקורים שלך כל כך מעמיקים והפרשנות שאת מעניקה מזווית הראייה שלך ראויים להערצה.

      ''

      ובנוסף לזה הלילה לא יהיו כתמי משחת שיניים בכיור... מה עוד צריך, אני שואלת. אה?

      מאשה מאשה מאשתי. אני מכתיר אותך כמבקרת הקפה. הסיקורים שלך כל כך מעמיקים והפרשנות שאת מעניקה מזווית הראייה שלך ראויים להערצה.

      ''

        29/8/10 11:11:

      צטט: איילת אמיר 2010-08-29 08:07:01

      שלום, נהינתי לקרוא
      מחזיר אותי למחשבות שבשיחה האמת היא שכל אחד מדבר לעצמו ומקשיב לעצמו. במיוחד פה
      שזאת מחשבה לא כל כך נחמדה
      אבל מעניינת כן. תודה

      ועל זה נאמר בדרך ההלצה:

      מונולוג = אדם אחד מדבר לעצמו.

      דיאלוג = שני בני אדם מדברים לעצמם.

      תודה.

        29/8/10 11:09:

      צטט: S madar 2010-08-29 08:01:45

      מאשה ,
      פוסט אסטטי נעים לעין
      ואולי לפעמים קשה לעיכול
      כמו מזון ממש טעים לחייך אבל
      אולי לא כל כך מתאים לגוף ...

      היה פילוסוף אחד שאמר שהאומנים
      הם חולים
      כי הם כל כך זקוקים לאהבת הקהל

      והאדם בכלל – בגלל חוסר מודעות
      חולה ירח .

      אולי את מראה לנו את הדרך לראיה טובה יותר
      ואולי את מחפשת לעצמך את
      הדרך לראות טוב יותר

      ואולי האמת היא התובנה שהנס
      הוא לא דבר אחד

      תודה

      תענוג לקרוא וללכת לאיבוד מול כל שפע הרעיונות שאת כותבת במחי יד...

      האמת שפה בפוסטים אני בוררת נקודות קטנות להתבוננות ממוקדת,

      והנה באת ופתחת לאורך ולרוחב...

      לדעת לראות - מוטו שמלווה אותי מנעורי המוקדמים,

      וטרם הצלחתי להקיף ראות הכל ועוד הדרך ארוכה... תודה.

        29/8/10 08:07:
      שלום, נהינתי לקרוא
      מחזיר אותי למחשבות שבשיחה האמת היא שכל אחד מדבר לעצמו ומקשיב לעצמו. במיוחד פה
      שזאת מחשבה לא כל כך נחמדה
      אבל מעניינת כן. תודה
        29/8/10 08:01:
      מאשה ,
      פוסט אסטטי נעים לעין
      ואולי לפעמים קשה לעיכול
      כמו מזון ממש טעים לחייך אבל
      אולי לא כל כך מתאים לגוף ...

      היה פילוסוף אחד שאמר שהאומנים
      הם חולים
      כי הם כל כך זקוקים לאהבת הקהל

      והאדם בכלל – בגלל חוסר מודעות
      חולה ירח .

      אולי את מראה לנו את הדרך לראיה טובה יותר
      ואולי את מחפשת לעצמך את
      הדרך לראות טוב יותר

      ואולי האמת היא התובנה שהנס
      הוא לא דבר אחד

      תודה
        29/8/10 01:09:

      צטט: motima 2010-08-29 00:54:45

      והאבסטרקטיות כמו מרחפת מעל הכל
      :)

      להיפך... הקונקרטי הפיגורטיבי... תודה.

        29/8/10 00:54:
      והאבסטרקטיות כמו מרחפת מעל הכל
      :)
        28/8/10 23:12:

      צטט: Raindrop 2010-08-28 22:53:25

      מתחבר למלותייך יותר מאשר לויז'ואלז. מצטרף למלותיה של irisoded (אם כי אני מעדיף: הסרבנות היא נחלתם של בעלי החשיבות העצמית. עניין של ניואנסים :)

      פחות ויז'ואלז יותר מסרים אמנותיים רחבים ועמוקים משיח מילולי... לטעמי.

      מנסיון שלי: להתחבר למילותיה של irisoded תמיד טוב.

      אכן עניין של ניואנסים ואני דבקה בניואנס שלי, אם כי התחברתי לניואנס שלך...

      תודה.

        28/8/10 22:53:
      מתחבר למלותייך יותר מאשר לויז'ואלז. מצטרף למלותיה של irisoded (אם כי אני מעדיף: הסרבנות היא נחלתם של בעלי החשיבות העצמית. עניין של ניואנסים :)
        28/8/10 21:31:

      צטט: צביה חן 2010-08-28 19:33:18

      נהניתי לקרוא כמו תמיד :-)
      קצר וקולע ומעורר מחשבה !

      תודה רבה

        28/8/10 21:30:

      צטט: ננטטעע 2010-08-28 19:28:09

      ! מעניין.

      תודה

        28/8/10 19:33:
      נהניתי לקרוא כמו תמיד :-)
      קצר וקולע ומעורר מחשבה !
        28/8/10 19:28:
      ! מעניין.
        28/8/10 14:55:

      צטט: פנסיונר בודד שהתנצר 2010-08-28 14:28:57

      מאלף ופוקח את העיניים [פנסיונר בודד שהתנצר בגלל פושעת מתועבת יעל גרמן ראש עיריית הרצליה 0523400161]

      תודה.

        28/8/10 14:55:

      צטט: ענבר מגן 2010-08-28 13:50:20

      צטט: Mאשה 2010-08-28 11:27:26

      צטט: ענבר מגן 2010-08-28 04:02:12

      "אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה."
      למה שקר? אחרת האמת תאבד?

      האמנות היא סוג של טרנספורמציה שמבוססת על שקר מוסכם:

      את/ה רואה ציור דו מימדי - ומאמין/נה בנושא התלת מימדי,

      את/ה רואה סרט שחור/לבן - ומתרגם/מת את המציאות הצבעונית,

      את/ה קורא טקסט - ובורא/ת עם הסופר את ממשות גיבוריו.

      ודרך השקר הבסיסי המוסכם ומקובל על שני הצדדים (יוצר/קהל),

      עוברים לפעמים את החווייה המרגשת של נגיעה אותנטית באמת אנושית חשובה.

      עכשיו ברור יותר?

       

      אני חושבת,,  אפשר גם להגיד במקום שקר אולי מציאות אחרת,

      או ניסיון תעתועים או אפילו אשליה המזכיר את הפוסט הקודם

      כי שקר זו מילה קצת קשה כדי להעביר איזושהי אמת ועוד אותנטית.

      ניראה לי שגם הספר "התמונה של דורייאן גריי" מדבר על כך (בדפיו הראשונים, בהקדמה)

      איך להעביר את האמת דרך האמנות, דרך השקר.

      כן? קצת קשה לי לחשוב על אמנות כשקר על מנת להעביר איזושהי אמת.

      כי זה נותן תחושה שבעצם האמנות היא שקרית ובשבילי היא ממשית ביותר, לעיתים יותר מהמציאות

      שהיא שיקרית לעיתים קרובות יותר.

      אולי שוב הכל אשליה, כמו מקודם (:

      ואולי לא צריך לחשוב יותר מידי (כמוני), אלא פשוט להיות ולעשות...

      כמי שהקדישה את כל חייה לאמנות - ההכרה במגבלות איננה ביקורתית, אלא מפוכחת. המילה "שקר" אינה חייבת לקחת למחוזות אפלים. אפשר לדבר במילים למרות הסתייגויות סמנטיות.

      מאלף ופוקח את העיניים [פנסיונר בודד שהתנצר בגלל פושעת מתועבת יעל גרמן ראש עיריית הרצליה 0523400161]
        28/8/10 13:50:

      צטט: Mאשה 2010-08-28 11:27:26

      צטט: ענבר מגן 2010-08-28 04:02:12

      "אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה."
      למה שקר? אחרת האמת תאבד?

      האמנות היא סוג של טרנספורמציה שמבוססת על שקר מוסכם:

      את/ה רואה ציור דו מימדי - ומאמין/נה בנושא התלת מימדי,

      את/ה רואה סרט שחור/לבן - ומתרגם/מת את המציאות הצבעונית,

      את/ה קורא טקסט - ובורא/ת עם הסופר את ממשות גיבוריו.

      ודרך השקר הבסיסי המוסכם ומקובל על שני הצדדים (יוצר/קהל),

      עוברים לפעמים את החווייה המרגשת של נגיעה אותנטית באמת אנושית חשובה.

      עכשיו ברור יותר?

       

      אני חושבת,,  אפשר גם להגיד במקום שקר אולי מציאות אחרת,

      או ניסיון תעתועים או אפילו אשליה המזכיר את הפוסט הקודם

      כי שקר זו מילה קצת קשה כדי להעביר איזושהי אמת ועוד אותנטית.

      ניראה לי שגם הספר "התמונה של דורייאן גריי" מדבר על כך (בדפיו הראשונים, בהקדמה)

      איך להעביר את האמת דרך האמנות, דרך השקר.

      כן? קצת קשה לי לחשוב על אמנות כשקר על מנת להעביר איזושהי אמת.

      כי זה נותן תחושה שבעצם האמנות היא שקרית ובשבילי היא ממשית ביותר, לעיתים יותר מהמציאות

      שהיא שיקרית לעיתים קרובות יותר.

      אולי שוב הכל אשליה, כמו מקודם (:

      ואולי לא צריך לחשוב יותר מידי (כמוני), אלא פשוט להיות ולעשות...

        28/8/10 13:47:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-08-28 13:45:30

      *

      מאשה.

      הכנות, העומק, המחשבה, המנעד הרחב

      שאת מביאה עם כל פוסט

      מדברים אלי.

      נוגעים בי.

      ובאשר ל"דיוקני האישי"

      אני הכי אוהבת אותי

      כשאני לא מודעת לעצמי.

      שאני פשוט - אני.

      אז

      כל ההתנהלות שלי

      נעדרת אותם מחשבות וחישובים

      איך אני בעיני האחרים

      אז

      כל השיפוטיות שקיימת בי (לא מטבע בריאתי)

      לא קיימת.

      אז

      החופש הוא חופש

      פשוט: להיות.

      *

      עם השנים למדתי להבחין בין הצטנעות לצניעות

      בין תום לתמימות....

      לסיכום.

      האומנות שלי

      זה פשוט ללמוד

      לחיות.!

       

       אין עליך! תודה.

       

        28/8/10 13:46:

      צטט: iri20 2010-08-28 13:16:53

      מאשה, כמה יפה !!

      אוהבת את ההתבוננות שלך, ואת ביטוייה דרך האומנות.

      אני מוצאת שאלא המנופחים מחשיבות עצמית,

      מכסים בעצם על עליבותם, ואין להם אמירה אמיתית.

      תודה.

      תקציר מרנין. תודה.

      *

      מאשה.

      הכנות, העומק, המחשבה, המנעד הרחב

      שאת מביאה עם כל פוסט

      מדברים אלי.

      נוגעים בי.

      ובאשר ל"דיוקני האישי"

      אני הכי אוהבת אותי

      כשאני לא מודעת לעצמי.

      שאני פשוט - אני.

      אז

      כל ההתנהלות שלי

      נעדרת אותם מחשבות וחישובים

      איך אני בעיני האחרים

      אז

      כל השיפוטיות שקיימת בי (לא מטבע בריאתי)

      לא קיימת.

      אז

      החופש הוא חופש

      פשוט: להיות.

      *

      עם השנים למדתי להבחין בין הצטנעות לצניעות

      בין תום לתמימות....

      לסיכום.

      האומנות שלי

      זה פשוט ללמוד

      לחיות.!

       

       

        28/8/10 13:16:

      מאשה, כמה יפה !!

      אוהבת את ההתבוננות שלך, ואת ביטוייה דרך האומנות.

      אני מוצאת שאלא המנופחים מחשיבות עצמית,

      מכסים בעצם על עליבותם, ואין להם אמירה אמיתית.

      תודה.

        28/8/10 12:53:

      צטט: mafalda-w 2010-08-28 12:36:07

      איזה פוסט עמוק ומדהים !

      איך אנו רואים את עצמנו ?

      כמו שג'סי כתבה, גם אני בגילי, למדתי שלא חשוב לי איך רואים אותי

      וזה אכן משחרר...

      כי לכל אחד יש בארגז הכלים שלו, משקפיים שהוא בחר מה מתאים לו לראות...

      וכמו שהסכמתי עם ג'סי - כך אני מסכימה גם איתך... החיים לימדו אותנו דבר או שניים... תודה.

        28/8/10 12:36:

      איזה פוסט עמוק ומדהים !

      איך אנו רואים את עצמנו ?

      כמו שג'סי כתבה, גם אני בגילי, למדתי שלא חשוב לי איך רואים אותי

      וזה אכן משחרר...

      כי לכל אחד יש בארגז הכלים שלו, משקפיים שהוא בחר מה מתאים לו לראות...

        28/8/10 11:33:

      צטט: לוייתן 2010-08-28 11:19:14

      העלית בי זיכרון ישן.
      לקח אותי פעם שותפה לחיים של בעלת גלריה באמסטרדם שהצגתי בה,לשיחת הבהרה על כוס קפה, ונזף בי על שאיני מראה מספיק יחס של חשיבות לזוגתו,בעלת הגלריה
      ועניתי לו שבהקשר הזה לא אני חשוב ולא היא חשובה,
      ומה שכן חשוב, אלו הם הציורים,ושנינו, היא ואנוכי עובדים
      בשבילם, תפקידי לעשות אותם, ותפקידה להציג אותם ברבים.
      (זאת הייתה הפעם השנייה והאחרונה שהצגתי בגלריה הזאת). הייתי אז מאד צעיר. היום אני חושב אחרת.
      ראי. בני האדם מודעים לכך שהם בני חלוף, והם ימותו ולא
      יהיו קיימים יותר. וזה כנראה מתסכל מכאן ועד הודעה חדשה. אנשים רוצים לדעת שיש חשיבות לפועלם וערך לקיומם. שהם לא סתם נמצאים פה. זה נראה לי בהחלט טבעי שאדם שואף לקבל הכרה בערכו. זה כנראה מקטין את
      רמת התיסכול, ומשמש עזר כנגד הפחד מהמוות.
      במרחב שבין לידה ומוות, חווה האדם חוויות מסוגים שונים
      מתקופת ינקותא ועד בגרות כרונולוגית, והחוויות האלה הגנים, מעצבים אותו להיות מה שהוא, ומתוך המה שהוא הזה הוא מגיב לסביבה, ורואה את עצמו (או שלא רואה)
      ומדבר את עצמו (בין אם מתוך מודעות לאיך... או שמתוך חוסר מודעות) ויש חשיבות לכולם. אין לנו את הכלים לשפוט
      ואל לנו לשפוט. אנחנו נקודות זעירות שבאות ונעלמות בתוך הנצח

      לא שפטתי, העליתי יצירה שלי ויצירות של אחרים - ודרך הדיוקן העצמי

      בניתי מסלול חשיבה על חשיבות עצמית... לינקים של יח"צנות באתר אינטרנט

      אינם מענה ראוי לבעיית החיים הקצרים והרף העין העלוב לעומת הנצח... תודה.

        28/8/10 11:29:

      צטט: אספרסו כפול 2010-08-28 11:12:24

      דיוקן עצמי אינו אלא הזמנה לסביבה להגיב ולנסות לשכנע את בעל הדיוקן שהמציאות לא כלכך נוראה.

      גם זו אופציה... אבל יש גם אחרות... תודה.

        28/8/10 11:28:

      צטט: Jes_ie 2010-08-28 10:37:32

      ולכן אני שולחת לינקים רק כשאני כותבת על "אדם לאדם". אין גרפומניה כאן. על עצמי גיליתי, שאחרי גיל 40 ההתבוננות פנימה וגם החוצה נעשתה קלה יותר, משחררת. איזה כיף.

      לא תמיד גרפומניה... לפעמים ערך מוסף אנושי... תודה.

        28/8/10 11:27:

      צטט: ענבר מגן 2010-08-28 04:02:12

      "אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה."
      למה שקר? אחרת האמת תאבד?

      האמנות היא סוג של טרנספורמציה שמבוססת על שקר מוסכם:

      את/ה רואה ציור דו מימדי - ומאמין/נה בנושא התלת מימדי,

      את/ה רואה סרט שחור/לבן - ומתרגם/מת את המציאות הצבעונית,

      את/ה קורא טקסט - ובורא/ת עם הסופר את ממשות גיבוריו.

      ודרך השקר הבסיסי המוסכם ומקובל על שני הצדדים (יוצר/קהל),

      עוברים לפעמים את החווייה המרגשת של נגיעה אותנטית באמת אנושית חשובה.

      עכשיו ברור יותר?

        28/8/10 11:19:
      העלית בי זיכרון ישן.
      לקח אותי פעם שותפה לחיים של בעלת גלריה באמסטרדם שהצגתי בה,לשיחת הבהרה על כוס קפה, ונזף בי על שאיני מראה מספיק יחס של חשיבות לזוגתו,בעלת הגלריה
      ועניתי לו שבהקשר הזה לא אני חשוב ולא היא חשובה,
      ומה שכן חשוב, אלו הם הציורים,ושנינו, היא ואנוכי עובדים
      בשבילם, תפקידי לעשות אותם, ותפקידה להציג אותם ברבים.
      (זאת הייתה הפעם השנייה והאחרונה שהצגתי בגלריה הזאת). הייתי אז מאד צעיר. היום אני חושב אחרת.
      ראי. בני האדם מודעים לכך שהם בני חלוף, והם ימותו ולא
      יהיו קיימים יותר. וזה כנראה מתסכל מכאן ועד הודעה חדשה. אנשים רוצים לדעת שיש חשיבות לפועלם וערך לקיומם. שהם לא סתם נמצאים פה. זה נראה לי בהחלט טבעי שאדם שואף לקבל הכרה בערכו. זה כנראה מקטין את
      רמת התיסכול, ומשמש עזר כנגד הפחד מהמוות.
      במרחב שבין לידה ומוות, חווה האדם חוויות מסוגים שונים
      מתקופת ינקותא ועד בגרות כרונולוגית, והחוויות האלה הגנים, מעצבים אותו להיות מה שהוא, ומתוך המה שהוא הזה הוא מגיב לסביבה, ורואה את עצמו (או שלא רואה)
      ומדבר את עצמו (בין אם מתוך מודעות לאיך... או שמתוך חוסר מודעות) ויש חשיבות לכולם. אין לנו את הכלים לשפוט
      ואל לנו לשפוט. אנחנו נקודות זעירות שבאות ונעלמות בתוך הנצח
        28/8/10 11:12:

      דיוקן עצמי אינו אלא הזמנה לסביבה להגיב ולנסות לשכנע את בעל הדיוקן שהמציאות לא כלכך נוראה.

        28/8/10 10:37:
      ולכן אני שולחת לינקים רק כשאני כותבת על "אדם לאדם". אין גרפומניה כאן. על עצמי גיליתי, שאחרי גיל 40 ההתבוננות פנימה וגם החוצה נעשתה קלה יותר, משחררת. איזה כיף.
        28/8/10 04:02:
      "אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה."
      למה שקר? אחרת האמת תאבד?
        27/8/10 17:14:

      צטט: הבודד 2010-08-27 10:13:06

      באמת מזמן לא הבאת כאן משהו חדש...
      כרגיל - עמוק ואמיתי - שווה הסתכלות
      לכל אחד פנימה... אבל למה ב 4 בבוקר ?? :)

      אכן מזמן.

      עובדת על היצירה שלי ולא הגחתי לאתר מזה זמן מה...

      אולי לכן כמות הפניות של "תראי אותי", "תראי אותי" -

      גרמה לי לכתוב את מה שכתבתי,

      מבחינת "תראו אתכם", "תראו אתכם"...

      ובאשר לשעה: אין כמו כתיבה לילית נטולת גירויים מסיחי דעת.

      תודה!

        27/8/10 16:37:

      צטט: killerwhale 2010-08-27 14:20:31

      מי חשוב?...
      בטח מול אמנות טובה

      לא בטוחה שהבנתי...

      אשמח להבהרה, אם אפשר.

        27/8/10 16:35:

      צטט: כורך דברים 2010-08-27 13:39:28

      יפה כתבת, אבל לא הבאת בחשבון סוג אחר של בני אדם.

      אני למשל, לא אחד שמתיימר, אלא אחד חשוב באמת.

      ממש חשוב, שלא זקוק להכרה או להתבלטות-

      ''
      ''

      הן בגלל שאני חשוב לכשעצמי סתם ככה, וגם בגלל הצניעות!

       

      אני נרגשת, נרעשת ומקבלת בהכנעה... אכן שוכנעתי!

        27/8/10 16:33:

      צטט: benedictus 2010-08-27 11:57:31

      תודה רבה

       חכם ומעניין!

      חן-חן.

        27/8/10 16:33:

      צטט: ruthy 2010-08-27 11:48:07

      אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה?
      אכן כך את חושבת?

      הדיוקן העצמי....היד החזקה....
      הפוסט אסטטית יפה!

       

      "כולנו יודעים שהאמנות איננה האמת.

      האמנות היא כזב המאפשר לנו להבין את האמת,

      לפחות את האמת הניתנת להבנתנו".

      פיקאסו

       

      ואני אומרת: תודה!

        27/8/10 14:20:
      מי חשוב?...
      בטח מול אמנות טובה
        27/8/10 13:39:

      יפה כתבת, אבל לא הבאת בחשבון סוג אחר של בני אדם.

      אני למשל, לא אחד שמתיימר, אלא אחד חשוב באמת.

      ממש חשוב, שלא זקוק להכרה או להתבלטות-

      ''
      ''

      הן בגלל שאני חשוב לכשעצמי סתם ככה, וגם בגלל הצניעות!

       

        27/8/10 11:57:

      תודה רבה

       חכם ומעניין!

        27/8/10 11:48:
      אמנות טובה היא שקר שמאפשר את אמירת האמת החשופה?
      אכן כך את חושבת?

      הדיוקן העצמי....היד החזקה....
      הפוסט אסטטית יפה!
        27/8/10 11:34:

      צטט: irisoded 2010-08-27 11:30:58

      חשיבות עצמית היא נחלתם של הסרבנים.
      ההכרה באמת היחסית מציבה אתגר ומכניעה.
       
      אף אחת לא יכולה לומר את זה כמוך.
      כן, ככה זה אצלך, נגיעה פלאית. תודה
       
       נגיעה פלאית?
      תודה!

       

        27/8/10 11:32:

      צטט: סטונס 2010-08-27 11:25:49

      מאשה, פוסט מרתק!!

      שפת גוף בהחלט "מדברת" את האדם החוצה, וכאן, קשה לו לשקר.

      פורטרט עצמי, זה יותר איך הוא חווה את עצמו, ויכול להיות שיש לו תבנית שהוא בנה לעצמו ומאמין בה, וזה מה שיא בפורטרט. אם כי, אם זה מה שאני מאמין על עצמי, מן הסתם זה יצא החוצה גם בשפת הגוף, שלי.. וסגרתי ביני לבין עצמי מעגל. \

      שבת נפלאה.

      אנשים בוררים את מילותיהם,

      אבל שפת הגוף מספרת גם את מה שאינם אומרים.

      תודה על מילותייך שהוסיפו עוד רובד

      על האמת של ההונאה העצמית.

        27/8/10 11:30:
      חשיבות עצמית היא נחלתם של הסרבנים.
      ההכרה באמת היחסית מציבה אתגר ומכניעה.
       
      אף אחת לא יכולה לומר את זה כמוך.
      כן, ככה זה אצלך, נגיעה פלאית. תודה
       
       
        27/8/10 11:25:

      מאשה, פוסט מרתק!!

      שפת גוף בהחלט "מדברת" את האדם החוצה, וכאן, קשה לו לשקר.

      פורטרט עצמי, זה יותר איך הוא חווה את עצמו, ויכול להיות שיש לו תבנית שהוא בנה לעצמו ומאמין בה, וזה מה שיא בפורטרט. אם כי, אם זה מה שאני מאמין על עצמי, מן הסתם זה יצא החוצה גם בשפת הגוף, שלי.. וסגרתי ביני לבין עצמי מעגל. \

      שבת נפלאה.

        27/8/10 11:04:

      צטט: יצחק. ב 2010-08-27 10:23:31

      בפוסט יש ראייה מפוקחת.
      תורמת לי כקורא להסתכלות עצמית.
      דוקא הייתי שולח לינק של הפוסט הזה
      לכמה אנשים

      כל הפרינציפ זה שאני מקבלת לינקים ולא שולחת.

      אם המשלוח יעזור לאותם "מכורי קהל",

      לא אעצור אותך מלשלוח אליהם...

      תודה!

        27/8/10 11:01:

      צטט: בת יוסף 2010-08-27 09:47:06

      אנושי, כל כך אנושי.

      אנושי... תודה ששמת לב דווקא לאותיות הקטנות.

        27/8/10 11:00:

      צטט: kobi345 2010-08-27 09:46:29

      כולם מחפשים את החיבוק בשורה התחתונה...
      הכל שריונים ומסכות,
      ולעולם לא תדע מה הצד השני חושב עד הסוף, כי ככה זה...

      מידת עומק הטקסט - תלוי בכותב.

      מידת רוחב המילים - תלוי בקורא.

      חיבוק - תמיד רצוי...

      מאשה.

        27/8/10 10:59:

      צטט: נירית גלעד 2010-08-27 08:21:16

      היצירות שהבאת והמילים ש"תפרו" הכל יחד, גרמו לי לחשוב על איך אני רואה את עצמי ולא פחות חשוב, על איך אני מדברת לעצמי.
      למילים יש כוח
      והוא הורגש כאן.
      תודה

      כל אדם כותב - מייחס למלים כוח

      החוכמה היא להשתמש במילים המדוייקות.

      לא פחות.

      לא יותר.

      תודה!

        27/8/10 10:23:
      בפוסט יש ראייה מפוקחת.
      תורמת לי כקורא להסתכלות עצמית.
      דוקא הייתי שולח לינק של הפוסט הזה
      לכמה אנשים
        27/8/10 10:13:
      באמת מזמן לא הבאת כאן משהו חדש...
      כרגיל - עמוק ואמיתי - שווה הסתכלות
      לכל אחד פנימה... אבל למה ב 4 בבוקר ?? :)
        27/8/10 09:47:
      אנושי, כל כך אנושי.
        27/8/10 09:46:
      כולם מחפשים את החיבוק בשורה התחתונה...
      הכל שריונים ומסכות,
      ולעולם לא תדע מה הצד השני חושב עד הסוף, כי ככה זה...
        27/8/10 08:21:
      היצירות שהבאת והמילים ש"תפרו" הכל יחד, גרמו לי לחשוב על איך אני רואה את עצמי ולא פחות חשוב, על איך אני מדברת לעצמי.
      למילים יש כוח
      והוא הורגש כאן.
      תודה

      ארכיון

      פרופיל

      Mאשה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין