עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלוגורונצ'יק

    אפרסם פה הגיגים, סיפורים קצרים, מתכונים...

    ארכיון

    הגועל

    2 תגובות   יום חמישי, 26/8/10, 00:03

    הגועל

     

    כולם ידעו את זה, זה מתקרב.

    כל איש ואיש לעצמו מעכשיו. אנשים נאלצו להפעיל את יצר ההישרדות ומהר.

    אנשים ירדו למקלטים, פתחו את הרדיו, התכסו בשמיכות והתפללו. כולם ידעו

    שזה מאד קרוב.

     

    הגועל

     

    כמה קשה זה יהיה, כמה מגעיל, כמה חסר רחמים, איש לא ידע, אבל היה

    ברור שבקרוב לכולם זה יתגלה במלוא גועליותו. ספרים נכתבו עליו, תכניות

    טלביזיה רבות מספור נכתבו עליו. אנשים עזבו בתים, נשים וילדים, ילדים

    עזבו הורים, גננות עזבו תינוקות, בלדרים עזבו... בכל מקרה זה התקרב,

    זה באמת התקרב, זו לא הייתה הזיה, הגועל הגיע!

     

    תרשו לי להפסיק את השידור זעק שולמן לתוך המיקרופון כשהוא דוחף הצידה

    את כוכב הרדיו הגדול מנשה צוצו באמצע המשפט. אני חייב להכריז על מצב חרום

    לאומי, אזרחי המדינה, הגועל הגיע, הגועל פה, הגועל בנינו, הגועל מעלינו,

    לא נוכל לפרט בשעה זו אך הגועל אכן עשה זאת כפי שהובטח, הוא מתפשט

    עכשיו ברחבינו, מעלינו, מעל כתפינו, ראשינו עטורים גועל, תכף יכנס לנחיריים

    לגפיים, למכנסיים ולא עלינו למים שאנו שותים, הוא יזהם כל חלקה, כל עץ רענן,

    כל ילד שננטש בגן. אתם יודעים מה לעשות, מעכשיו כל אחד לעצמו. מיידיי מיידיי,

    הגועל הגיע! צרחתו נקטעה ברעש אדיר שדמה מעט למשק מטוסי קרב בשעת התנגשות

    חזיתית עם משק מטוסי תובלה שעליהם עדר פילים צווח. ואחכ השתרר שקט מוחלט.

     

    רק טוכנר הגמד ישב בצד וצחקק, מזל שראובן בנזומני לא שמע, הוא כבר היה מורד בדרגה

    עוד באותו ערב. ככה צחקק לו חרישית ואחז את בטנו. טוכנר ידע מה שלא ידע איש מלבדו.

    הגועל. הגועל הנורא. הוא רק רוצה חברה. הוא רק רוצה תשומת לב. ולא אכפת לו

    תשומת לב טובה או רעה. להפך. הוא לא היה מתנגד להצלפה טובה בישבן לו היה לו כזה.

     

    הדבר מביא אותי לאנקדוטה על האריח שלא התאים לשום חור. אבל זה יסיח אותי מדי

    מעניינו של הגועל שעדיין עמד בחוץ מחכה ומגעיל את הכל.

     

    אתם לא מבינים צחקק טוכנר הגועל, הוא כמוכם, הגועל הוא אתם, הוא רק רוצה אהבה

    כן, כן הוא מגעיל, הוא מצחין, אבל לפחות הוא יודע מי הוא, הוא יודע מי הוא, הוא יודע

    למה הוא זקוק, הוא יודע לשם מה הוא בא!

     

    אנשים נשים ילדים וטף יצאו ללטף את הגועל, ולחבק אותו, זו הייתה מלאכה גועלית אך

    משתלמת כפי שהתברר מיד אחכ, כי הגועל בכה ונעלם.

     

    קשת עלתה בשמיים ושידורי הטלביזיה חזרו לשדר באחת, מילקי מילקי מילקי!

     

     

     

    http://www.facebook.com/pages/Doron-Sheffer-dwrwn-spr/302825407523?ref=ts

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/8/10 00:41:
      תודה תודה תודה,כתבתי לבד,אכן קראתי וגם ראיתי את הסרט:)
        26/8/10 00:37:
      היי דורון
      אז ככה... כמה דברים

      1. אתה כתבת את זה לבד?... כי זה ממש ממש מקסים

      2. למרות שכתוב בכל כך הרבה חן, עצוב ומפחיד...

      3. מזכיר לי קטע מדהים בסיפור שאינו נגמר (קראת? מי שלא, חייב...) יש שם את הקטע עם הריק המאיים על העולם ואוכל כל חלקה טובה...

      4. ביקרתי באתר שלך בפייסבוק, וחיבבתי אותו... אחלה סרט 'איפה שוורץ' ( :