לפני שנים רבות ביער עבות עבות בארץ רחוקה

עמדה ביקתה קטנה. מחסן. ובתוכו היו המון ברזלים

ופסולת. שאריות של ארונות מסגרות חלונות ומה לא.

אני לא יודע למה אנו מתמקדים דוקא במחסן הנטוש

הזה. זה די תוקע אותי. הרי המחסן נטוש ואין בו

שום פוטנציאל אם להודות על האמת, להתפתחות

בעלת אופי סיפורי...שיט.

לפני 3 שנים בדיוק ביומולדת של רגינה אהרונוביץ'

עליה השלום, קיבלה במתנה סל עגבניות, אבל מה,

היה בו דפקט אחד. הוא לא היה סרוג כהלכה ותמיד

הייתה נופלת ממנו עגבניה אחת. שמים חזרה נופלת

אחרת. שמים חזרה נופלת אחרת, שמים חזרה נופלת

אחרת, שמים חזרה, נופלת אחרת.

רגינה בחורה חכמה, יש לה תואר בפסיכואנלילה של

טריפת החמצן ובי איי בגנדרנות הבינה כי עליה לשנות

את הפטרן. אז כשנפלה העגבניה האחרת שמה במקומה

לימון. עכשיו היה לנו דפקט חדש. סל עגבניות ולימון.

הלימון בנוכחות החמוצה שלו מאד הפריע להרמוניה

העגבנייתית. ורגינה ידעה את זה.

http://www.facebook.com/pages/Doron-Sheffer-dwrwn-spr/302825407523?ref=ts