עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    10 דברים שנמאס לי לשמוע על "התחלה"

    9 תגובות   יום שני, 9/8/10, 18:47

    מישהו יכול לספר לי על אירוע קולנועי מרגש במיוחד שהתרחש לאחרונה? כי אני לא שמעתי על אחד.


    זו הסיבה שאני שב וכותב ומדבר על הסרט האחרון של כריסטופר נולאן. או במילים אחרות, שאני לא ממש כותב פוסטים לאחרונה. מבחינתי זה או זה, או לספר כמה לא אהבתי את "זוהי סדום". ומכיוון שלא נתבקשתי לכתוב ביקורת לעכבר, נראה לי לא יאה סתם ללכלך. שאנשים יהנו. למה לי להרוס למישהו את הסרט אם הוא בכנות אהב אותו? רק כי אני לא חיבבתי?


    אגב, זו בדיוק הגישה אשר נעדרת לחלוטין אצל כל מי שדיברתי איתו או קראתי אותו, שראה ושנא את "התחלה". אז אולי אחרי כמה תגובות חיוביות מדי על "זוהי סדום" ועוד כמה שליליות על "התחלה", לבסוף אתעצבן מספיק כדי לרדת קצת על הסרט של "ארץ נהדרת". הנה כמה דברים שכולם מוזמנים לכתוב/להגיד לי כדי להצית את פתיל העצבים הזה. מצד שני, אתם מסתכנים מהוצאת כל האלימות והזעם שנאגרו במשך שנים בתוך בנאדם לא אלים בעליל. וכן אני עצבני. כואב לי כיורדים על דברים שאני אוהב. והחום בטח לא מצנן את המזג. (ספויילרים חופשי מכאן והלאה, כמובן).

    נ.ב.

    השיחות הדמיוניות שלמטה מנוסחות בלשון זכר, אבל רק בגלל שרוב הגברים שדיברתי איתם נטו לדבר שטויות, ורוב הבנות דיברו לעניין חיוך

     

    ''
    1. "לא באתי לעבוד, באתי ליהנות"

    אז שב בבית ותראה "חברים". או קח את האחרון של וודי אלן מהספריה. ככה אפילו תחשוב, בטעות, שאתה רואה הומור איכותי. או יותר קל - נסה לדעת משהו על סרט לפני שאתה נכנס אליו. מותר לבתי הקולנוע להקרין בחודש אוגוסט גם סרט שדורש ריכוז ומפעיל מעט את המוח.

     

    2. "אבל בתור סרט אקשן הוליוודי קיצי זה יותר מדי מסובך"

    אבל זה לא "סרט אקשן הוליוודי קיצי", זה סרט של פאקינג כריסטופר נולאן. ראה סעיף 1.


    3. "לא התרגשתי"

    הטענה החוזרת ונשנית כלפיי המון סרטים של נולאן. שהמימד השכלתני, מרשים ככל שיהיה, לא מגובה באימפקט דומה במישור הרגשי. על זה, כמובן, אין לי אלא להצטער. משום שאני כן התרגשתי. ובניגוד לשכלתנות עליה אפשר להתדיין, הרגש או שהוא שם או שהוא נעדר. מה שכן, אמרו לי שצפייה שניה מרגשת הרבה יותר. טרם ניסיתי בעצמי. ובכל מקרה, אני לעולם לא אבין מתי אנשים מתרגשים בסרטים ומתי לא. דמעות בעיניי השחקנים כמעט תמיד אוטמות אותי רגשית, בזמן שחבריי לצפייה מנגבים את האף. אני לא יודע איך אפשר שלא לזהות ולהתחבר רגשית לסיפור של קוב ומאל. אולי הדבר הכי רומנטי-קוסמי שנולאן כתב אי פעם. אהבה חוצת גבולות ומצבי תודעה. או איך אפשר שלא להבין את זעמה של מאל, שהרי אין זעם גדול מזה של אשה נטושה/נבגדת. או להתרגש נוכח המניע היחיד של קוב בסרט - הרצון להתאחד עם ילדיו בכל מחיר. הרי אם היו מועלים הנושאים האלה, עם השחקנים האלה (דיקפריו וקוטיאר) בדרמה רומנטית, כולם כבר היו מתמוטטים מהתרגשות. כי זה הרפלקס הז'אנרי. מה שמחזיר אותי לנקודה שאאחז בה עוד הרבה - מתי בפעם האחרונה התרגשתם בסרט אקשן?

     

    4. "זה בכלל לא מתוחכם, רק מתחכם"

    אם אני מבין נכון, זה אומר שהסרט רק נראה חכם, אבל הוא בעצם לא. אדלג על הנופך המטא-קולנועי שלדעתי הוא מבריק (להקביל בין הצופה בסרט לגיבורו המנסה כל העת לברר האם הוא ער או חולם בכל רגע נתון). אבחן רק אספקט אחד הנוגע לתחכום שבפשטות דווקא. ברגע השיא של הסרט, מצליח כריטופר נולאן להעביר את הקהל דרך מספר מוקדי עניין בעת ובעונה אחת. התרחשויות אשר קורות לא במקביל כי אם אחת בתוך השניה, במפלסי תודעה שונים של הדמויות. לשזור זו בזו מספר סצינות פעולה המשפיעות אחת על השניה באופן אקוטי אבל גם עומדות כל אחת בפני עצמה. תוך כדי הפיכת כל סצינה כזו לנתונה לפרשנות סימבולית (נגיד, מפולת השלגים). לא יודע, בשביל מישהו כמוני, זה די מתוחכם.

     

    5. "אוברייטד" (והטענה הקשורה עוד פחות - "גם האביר האפל אוברייטד")

    את הטענה הזו הייתי מוכן לקבל, אלה שאני שומע אותה עוד לפני שמישהו אשכרה ראה את הסרט. ואז שוב, ביום הראשון בו יצא לבתי הקולנוע ואיזה שני מבקרים היללו אותו. בקיצור, הסרט הזה היה אוברייטד עוד לפני שהוא היה רייטד. כך שכל טענות על היותו מוערך יתר על המידה בעתיד, מתבטלות אוטומטית בגלל הקיזוז עם האמירות שהקדימו את זמנן.

     

    6. "זה אותו דבר כמו שאטר איילנד"

    עכשיו, זה כבר פשוט מרושע. מילא לעשות ספויילר לסרט אחד, אבל לשניים? אין לכם שום רגישות לזולת? שהרי גם אם אכן מדובר בצירוף מקרים הוליוודי משעשע שכזה, אין כאן שום דבר מעבר לצירוף מקרים. נולאן עבד על התסריט הזה עשר שנים. הרבה לפני שדניס ליהן כתב את הספר עליו מבוסס הסרט של סקורסזה, או שדיקפריו הכיר את בר רפאלי.

     

    7. "הדמויות שטוחות, אין דמויות עגולות"

    האמת, אני מודה שאף לא הבנתי מה ההבדל בין דמות עגולה לשטוחה, או יותר חשוב - למה האחת עדיפה על השניה. אז תמיד טורחים להסביר לי שדמות שטוחה אוחזת רק תכונת אופי אחת ואילו דמות עגולה עוברת תהליך. אני אשוב ואשאל מתי ראיתם יותר מדמות עגולה אחת בסרט אקשן (הגיבור), אבל זה קל מדי. בואו נבחן את כל הדמויות שעוברות תהליך בסרט. קוב ללא ספק עובר תהליך, של הכרה במצבו ובדברים אשר הדחיק. אריאדנה עוברת חניכה שגם היא תהליך. אפילו מאל, שהיא לא ממש דמות כי היא קיימת רק בתודעה של קוב, עוברת שינוי בעיניי הצופים - מנבלית מרשעת לאשה שבורה ונבגדת, מה שמסביר את המניעים שלה. ועכשיו אשוב ואשאל - מישהו ראה פעם סרט אקשן שבו שלוש דמויות עגולות עוברות תהליך?

     

    8. "החלומות מעפנים, חסרי דמיון וסתם נראים כמו המציאות"

    בואו נראה רגע מי חסר דמיון פה. אני מניח שלא הייתה לנולאן שום בעיה לשכור מעצב אמנותי שיהפוך את כל הסרט לטרי גיליאם פוגש את סלבדור דאלי. אבל הפואנטה של הסרט היא שאי אפשר לדעת מהו חלום ומהי מציאות. לכן החלומות מעוצבים כמציאותיים על ידי הארכיטקטים, ואף מוסברת בסרט יותר מפעם אחת החשיבות של העניין (על הקורבן לשליפה להיות בטוח שהוא במציאות בזמן השוד המחשבתי). אני מסכים לחלוטין שאם כל הפעמים בהם נאמרת המילה "חלום" היו מוחלפות ב"תת-מודע", זה היה מדוייק יותר. אבל העולם של הסרט הוא עולם בו חלומות הם מתוכנתים, באים ממכונה. פלסיבו עבור אנשים שאיבדו את היכולת לייצר חלומות. הבחירה של נולאן לעצב את החלומות כמציאות עם פרדוקסים קלים, משרתת היטב את העובדה שמדובר בסרט טוויסטים ומתעתעת בצופה לכל אורך הדרך. שום גמדים לבושי גרבונים הרכובים על ענן צמר גפן, לא היו עושים את העבודה באופן טוב יותר.

     

    9. "אין בסרט שום דבר חדש מבחינה פילוסופית"

    בינינו, אין שום דבר חדש כבר מלא זמן. נגיד, מאז אפלטון. העניין בחדש הוא היחסיות. כלומר, מה שלא חדש לך, עשוי להיות חדש (ואף חדשני) עבור אחרים. במיוחד אם אותם אחרים אינם סטודנטים לפילוסופיה...

     

    10. "יש מלא חורים בעלילה"

    א': אז מה? זה פוגם מההנאה, או מפריע רק אחרי הצפייה? אצלי זה היה לא זה ולא זה.

    ב': אם כל הסרט הוא חלום של קוב, פרשנות די מקובלת באינטרנט, הרי שאין אפילו חור עלילה אחד. רק שברים וסדקים בהיגיון שלנו, שאינו היגיון של חלום, כידוע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/8/10 14:28:

      צטט: גידי יון 2010-08-14 15:10:53

      רשימה כיפית אחלאית!
      תיקון (תמיד אני חייב זה הפאק שלי) - אם רוצה לומר "אין חדש נגיד מאז אפלטון" אז בבקשה לדייק אמור מאז ה-פילוסוף. כי אם עלייה שמעליה ממש לא 'עלינו' הרבה היא בוודאי אותה רמפה אריסטוטלית אדירה ,כמעט מוחלטת.

       

      אני אף פעם לא זוכר מי קדם למי (כלומר, מי היה תלמידו של מי. נדמה שהאחד היה מורהו של האחר).

      אז מקבל את התיקון ובפעם הבאה אלך על "אין חדש מאז יוון העתיקה" חיוך

        15/8/10 14:26:

      צטט: איילת הלר 2010-08-13 13:04:41

      לפי דעתי, קודם אנחנו מחליטים שאנחנו אוהבים את הסרט או שונאים אותו ואז מחפשים את ההסברים/נימוקים/הגנות לטיעון הרגשי. כך שיותר מעניין מבחינתי להבין למה אדם אהב או שנא את הסרט כדי שאוכל להעריך אם הסרט מתאים לי לצפייה.

      הפוסט כתוב מאוד יפה ומידת ההעמקה וההכללה ראויים לציון.

       

       

      השאלה היא מתי זה "קודם". לפני הצפייה, תוך כדי, או רק אחרי?

      כי אצלי זו יכולה להיות כל אחת מהתשובות... וההסתבכויות רבות מכאן (למשל, סרט שהייתי בטוח שאוהב לפני והבנתי שאני ממש לא אוהב אחרי, הוא סרט מאכזב ברמות).

      מסכים איתך שהנימוק חשוב, והוא למעשה הדבר היחיד שיכול לעזור לאחרים להחליט אם לצפות בסרט או לא.

      אבל בזמן האחרון אני ממש נוטה להסתפק ב"אהבתי", כתשובה לשאלה "זה סרט טוב?"

        14/8/10 19:03:
      אחזור ואומר: זה לא סרט לטיפשים או לחסרי מעוף. גם לא למתחכמים למיניהם שחושבים שהמשפט הציני הבא יעזור להם לעשות רושם על מישהו. לא, עדיף לא לבזבז אפילו דקה על הסרט הזה. אני, אישית, ממליץ על "צ'ארלי וחצי" כי לא צריך לחשוב הרבה, רק לצטט שוב ושוב את המשפטים הידועים ולצחוק איפה שצריך. או שלא.
        14/8/10 15:10:
      רשימה כיפית אחלאית!
      תיקון (תמיד אני חייב זה הפאק שלי) - אם רוצה לומר "אין חדש נגיד מאז אפלטון" אז בבקשה לדייק אמור מאז ה-פילוסוף. כי אם עלייה שמעליה ממש לא 'עלינו' הרבה היא בוודאי אותה רמפה אריסטוטלית אדירה ,כמעט מוחלטת.
        13/8/10 13:04:
      לפי דעתי, קודם אנחנו מחליטים שאנחנו אוהבים את הסרט או שונאים אותו ואז מחפשים את ההסברים/נימוקים/הגנות לטיעון הרגשי. כך שיותר מעניין מבחינתי להבין למה אדם אהב או שנא את הסרט כדי שאוכל להעריך אם הסרט מתאים לי לצפייה.

      הפוסט כתוב מאוד יפה ומידת ההעמקה וההכללה ראויים לציון.
        10/8/10 10:13:

      צטט: Soul Sista 2010-08-09 20:52:31

      מזל שבתור מי שלא השתגעה על הסרט אני לא מסכימה עם רב הטיעונים נגדם אתה יוצא, ומזל שעשית דיסקליימר לגבי מין המבקרים:-)
      האמת היא שמספר הגברים שהשתגעו לטובה מהסרט שווה למספר הנשים, לפחות לפי מה שאני שמעתי. משום מה יצא שבמדד השטויות, גברים הובילו. אבל מספיק עם החלוקה המטופשת הזאת, זכותם של כל אחד ואחת לדבר שטויות חיוך

      אני נוטה להסכים עם טיעונים ארבע וחמש.
      ארבע: אפילו הייתי אומרת שזה סרט מתחכם אבל לא חכם.מתוחכם הוא כן.הוא עושה קולות של חכם, אבל הוא לא.לא כמו ש"ממנטו" היה חכם.

      חמש: אוברייטד- אני מסכימה עם מה שאתה אומר, אבל אני מסכימה מאד גם עם הסוגריים ששמת בכותרת, סורי.
      אין לי בעיה אם שונאי האביר האפל, פשוט אמרו לי את זה כבר שלוש פעמים בהקשר של "התחלה" וזה נשמע לי כמו לדחוף בכוח, להזכיר לעצמם שהם היו מגניבים ונגד הזרם עוד לפני שנתיים. לא מקובל עליי הערבוב הזה, שני סרטים שונים בתכלית עם נתוני הצלחה ופילוח קהל מאוד שונים, רק הבמאי זהה.

      נראה לי מוזר להתייחס ל"זוהי סדום" שטרם ראיתי ול"התחלה" באותו נשימה.זה שני סרטים מאד שונים.
      אני מרשה לעצמי לנחש שאתה לא מחסידי "ארץ נהדרת". בלשון המעטה, כן...
      שלא תחשוב שלא שמתי לב לdissing שעשית לוודי אלן:-) (יצא לך קצת בקלות רבה מדי, לא?) זלזול יוצא לי בקלות רבה תמיד, זו אחת התכונות שלי שהכי מעצבנות אנשים. למשל, שלשום אמרתי למישהו שאנשים אוהבים את הסרטים של פליני רק בגלל שיש בהם ציצים...
      אני נוטה להסכים גם עם סעיף 9, אבל זה לא טיעון רלוונטי מבחינתי.אני לא מחפשת חדשנות פילוסופית.
      גם ב"מטריקס" לא היתה חדשנות פילוסופית אבל אנשים עפו ממנו.
      לי קשה עם זה שיש משהו לא עדכני ברעיונות שמאחורי הסרט.נעשה בהם שימוש יותר מחוכם כבר, בעיני.
      ולסיום אציין שעושה רושם שהטיעונים הם לא של אנשים באותה רמת אינטליגנציה (טועני סעיף 1 ו 2 נשמעים קצת רפי שכל:-) הטיעונים נאספו בעמל רב, מטוקבקים ועד שיחות רחוב אקראיות עם אנשים שאני לא מכיר. הם מתיימרים לייצג את כל קצוות האוכלוסיה, אבל סתם כדי לסתור אותך - אותו בנאדם העלה את טענות 9 ו-1 חיוך
        9/8/10 20:52:
      מזל שבתור מי שלא השתגעה על הסרט אני לא מסכימה עם רב הטיעונים נגדם אתה יוצא, ומזל שעשית דיסקליימר לגבי מין המבקרים:-)

      אני נוטה להסכים עם טיעונים ארבע וחמש.
      ארבע: אפילו הייתי אומרת שזה סרט מתחכם אבל לא חכם.מתוחכם הוא כן.הוא עושה קולות של חכם, אבל הוא לא.לא כמו ש"ממנטו" היה חכם.

      חמש: אוברייטד- אני מסכימה עם מה שאתה אומר, אבל אני מסכימה מאד גם עם הסוגריים ששמת בכותרת, סורי.

      נראה לי מוזר להתייחס ל"זוהי סדום" שטרם ראיתי ול"התחלה" באותו נשימה.זה שני סרטים מאד שונים.
      אני מרשה לעצמי לנחש שאתה לא מחסידי "ארץ נהדרת".
      שלא תחשוב שלא שמתי לב לdissing שעשית לוודי אלן:-) (יצא לך קצת בקלות רבה מדי, לא?)
      אני נוטה להסכים גם עם סעיף 9, אבל זה לא טיעון רלוונטי מבחינתי.אני לא מחפשת חדשנות פילוסופית.
      גם ב"מטריקס" לא היתה חדשנות פילוסופית אבל אנשים עפו ממנו.
      לי קשה עם זה שיש משהו לא עדכני ברעיונות שמאחורי הסרט.נעשה בהם שימוש יותר מחוכם כבר, בעיני.
      ולסיום אציין שעושה רושם שהטיעונים הם לא של אנשים באותה רמת אינטליגנציה (טועני סעיף 1 ו 2 נשמעים קצת רפי שכל:-)
        9/8/10 19:11:
      אני עוד בשלבי עריכה...
      (בדיוק הוספתי אזהרת ספויילרים, תודה)
      כבר מסיים לתקן את עצמי ולהיטיב להתנסח...
        9/8/10 19:05:
      התנגחות נאה בספקנים
      (אם כי היית צריך להזהיר מפני ספוילרים)

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים