עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מאזינה לקולות......

    מהקישקעס. מקשיבה, מחבקת, מנסה להבין.
    רגשות, הגיגים, תהיות ושאר ירקות.
    ובעיקר המון ממני.

    0

    החיוך הנצחי הזה......

    175 תגובות   יום חמישי, 11/10/07, 11:10

    את פיק הברכיים הראשון שלי קיבלתי כשראיתי אותו.

    ילד קטן, עם חיוך נצחי.

     

    הוא היה לבוש בפיג'מת בית החולים ומחובר ל"סוס"

    ( ככה אני קוראת לאינפוזיה )

     

    חיכינו יחד למעלית שתעלה למחלקה.

     

     

    ילד קטן,

    עם חיוך נצחי.

     

    ופנים של מבוגר.

     

    פנים מכוסות בכאב.

     

    ראש מכוסה בכוויות.

     

    גוף קטן.

     

    ילד קטן.

    שהפך ביום אחד למבוגר.

     

     

    לא ידעתי איך להתנהג.

    אם להסתכל עליו או לא.

     

    לא לבשתי עדיין את תחפושת הליצן שלי.

    אני לובשת אותה רק במחלקה, כשאף אחד לא מסתכל.

     

     

    הסטתי מבט ורעדתי כולי.

    זה היה עדיין הסטאג' שלי.

     

     

    איך אני אעבוד איתו?

    להתחמק?

    לעשות עצמי כאילו לא רואה?

     

     

    ואני הרי לא מסוגלת להתעלם מילד.

     

    לא משנה כמה מפחידה התמונה.

    אסור.

     

     

     

    לבשתי את התחפושת.

    נשמתי עמוק.

    ויצאתי.

     

     

    עברתי בין החדרים.

    עשיתי צורות מבלונים לילדים, לבני משפחותיהם.

     

     

    הכנתי קפה להורים המודאגים.

    שאלתי בשלומם.

     

     

    וחיפשתי את הילד הזה, בזווית העין.

    הוא נעלם לי.

     

     

    נשמתי לרווחה, קשה לי להגיד את זה אפילו.

     

     

     

    אחרי שעה וחצי של פעילות.

    מישהו משך לי במכנסיים.

     

    הסתובבתי וראיתי אותו.

    עם החיוך הנצחי.

     

    קרוב אליי מאי פעם.

     

    הפעם לא יכולתי להתעלם מהפגיעות.

     

    אבל בעיקר לא יכולתי להתעלם מהחיוך.

     

     

    הוא לא דיבר עברית, כך שלא יכולנו לתקשר במילים.

     

    במקום מילים, דיברנו בשפת הג'יבריש.

     

     

    אמרתי לו : ארקטוארקטואה

     

     

    והוא ענה לי: טואה טואה.

     

    כך שוחחנו לנו.

     

     

    הוא אוחז בידי ומוביל אותי לטיול במחלקה.

     

    תהיתי היכן הוריו, משפחתו.

     

    הוא חייך כל הזמן ואני אליו חזרה.

     

     

    כשסיימתי את המשמרת, ניסיתי לשאול מי המשפחה שלו?!

     

     

     

    מהר מאד הבנתי,

    כי כבר אין לו אחת.

     

    אם תרצו לקרוא עוד על חוויותיי כליצנית רפואית, תוכלו למצוא את הבלוג שלי בבננות.

    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=98

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (172)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/07 10:20:

       

      צטט: הילה סגולה 2007-10-18 08:22:57

      את עושה עבודת קודש של ממש

      כל הכבוד לך!!

      מדהים ומרגש, ותודה רבה שאת עושה זאת ומעניקה אושר ולו לזמן קצר לילדים.

       

      חן חן לך.

       

       

        18/10/07 08:22:

      את עושה עבודת קודש של ממש

      כל הכבוד לך!!

      מדהים ומרגש, ותודה רבה שאת עושה זאת ומעניקה אושר ולו לזמן קצר לילדים.

        18/10/07 07:38:

       

      צטט: אור 01 2007-10-17 21:18:01

      נוגע ללב , מרגש עד דמעות , וכל כך עצוב.. 

      וכמה כאלו יש, אבודים לרגע, דואגים, מחפשים תשומת לב, שמישהוא יראה אותם, ישמע אותם, סתם ירגיע אותם שהכל יהיה בסדר, גם אם עמוק בפנים הם יודעים שזה לא נכון, מישהו שיתן להם רגע  או יותר של כח, של כח להתמודד, עם המציאות שנכפתה עליהם, עם החרדה העמוקה המהולה בתקווה, לאנשים שהם אוהבים, או לעצמם. במקום הזה שנקרא בית חולים הם הופכים מאנשים שלמים לגיליונות רפואיים, לקובץ מידע שאף אחד כמעט לא מבין , לדיאגנוזות מפחידות יותר או פחות ולחוסר ודאות. לכאלו שהמציאות שהכירו עד עכשיו איננה עוד, ואולי גם לעולם לא תחזור.  כמה חשוב שיש  אנשים כמוך, שבאים עם אנרגיות ה"חוץ" למקום ומשמשים כל כך הרבה עבור כל כך הרבה אנשים.

      כאחת שמתנדבת  על בסיס קבוע תקופה ארוכה בבית חולים , אני מבינה ומרגישה כל מילה כל אות במה שכתבת , ואני מאמינה שאת כמוני מרגישה שלמרות הקושי בפינוי הזמן , עצמת האנרגיה שזה נותן, והיכולת לתת משהו ממך שהוא כל כך ממשי, אמיתי ומשמעותי בעיני המקבל , צובע לו את החוויה הקשה בצבעים של קצת יותר שפיות ואופטימיות .

       

      ישר כח יקירתי , יכולת הנתינה שלך מבורכת ועבודתך עבודת קודש , שכרך לעניות דעתי , זו הפרופורציה לחיים ... תמשיכי לכתוב ולשתף אותנו.

       

      אור

       

       

      בהחלט סיכמת את זה בצורה הכי יפה שיש.

      תודה לך.

       

       

        17/10/07 21:18:

      נוגע ללב , מרגש עד דמעות , וכל כך עצוב.. 

      וכמה כאלו יש, אבודים לרגע, דואגים, מחפשים תשומת לב, שמישהוא יראה אותם, ישמע אותם, סתם ירגיע אותם שהכל יהיה בסדר, גם אם עמוק בפנים הם יודעים שזה לא נכון, מישהו שיתן להם רגע  או יותר של כח, של כח להתמודד, עם המציאות שנכפתה עליהם, עם החרדה העמוקה המהולה בתקווה, לאנשים שהם אוהבים, או לעצמם. במקום הזה שנקרא בית חולים הם הופכים מאנשים שלמים לגיליונות רפואיים, לקובץ מידע שאף אחד כמעט לא מבין , לדיאגנוזות מפחידות יותר או פחות ולחוסר ודאות. לכאלו שהמציאות שהכירו עד עכשיו איננה עוד, ואולי גם לעולם לא תחזור.  כמה חשוב שיש  אנשים כמוך, שבאים עם אנרגיות ה"חוץ" למקום ומשמשים כל כך הרבה עבור כל כך הרבה אנשים.

      כאחת שמתנדבת  על בסיס קבוע תקופה ארוכה בבית חולים , אני מבינה ומרגישה כל מילה כל אות במה שכתבת , ואני מאמינה שאת כמוני מרגישה שלמרות הקושי בפינוי הזמן , עצמת האנרגיה שזה נותן, והיכולת לתת משהו ממך שהוא כל כך ממשי, אמיתי ומשמעותי בעיני המקבל , צובע לו את החוויה הקשה בצבעים של קצת יותר שפיות ואופטימיות .

       

      ישר כח יקירתי , יכולת הנתינה שלך מבורכת ועבודתך עבודת קודש , שכרך לעניות דעתי , זו הפרופורציה לחיים ... תמשיכי לכתוב ולשתף אותנו.

       

      אור

        15/10/07 08:16:

       

      צטט: שון. 2007-10-14 23:20:40

      אין לי מילים

      יש עוד קדושים בעולמנו.  

      נא, אתה מגזים!

       

       

        14/10/07 23:20:

      אין לי מילים

      יש עוד קדושים בעולמנו.  

        14/10/07 10:10:

       

      צטט: viderd 2007-10-14 08:58:14

      תודה. הבוקר קיבל מימד חדש.

      משם כל החיים לפני.

       

       

      תודה לך

       

        14/10/07 08:58:

      תודה. הבוקר קיבל מימד חדש.

      משם כל החיים לפני.

       

        13/10/07 22:24:

      אלי ורונית,

       

      תודה מקרב לב.

      התגובות של כולם, כ"כ מחממות את הלב.

      זה לא ייאמן.

        13/10/07 21:04:

      אוףף..

      איזה כוחות יש לך!

      את מדהימה!

       

        13/10/07 21:02:

      מרגש...

      קבלי כוכב

        13/10/07 18:41:

       

      צטט: קסם... 2007-10-13 16:47:21

      מלאך בדמות אישה....תבורכי

      ריגשת אותי מאוד...

      כל אדם יכול לרצות לעשות את השליחות הזו,,,אך לא כל אחד יכול מסוגל וראוי

      את צריכה להיות אדם מיוחד במינו, עם כוחות בלתי רגילים

      ועל כך אומר תודה ונעים מאוד להכיר...

      קורץ

       

      חן חן לך

       

       

        13/10/07 16:47:

      מלאך בדמות אישה....תבורכי

      ריגשת אותי מאוד...

      כל אדם יכול לרצות לעשות את השליחות הזו,,,אך לא כל אחד יכול מסוגל וראוי

      את צריכה להיות אדם מיוחד במינו, עם כוחות בלתי רגילים

      ועל כך אומר תודה ונעים מאוד להכיר...

      קורץ

        13/10/07 14:20:

       

      צטט: הילה קורן nlp 2007-10-13 10:25:55

      מה עוד אפשר לומר עליך שלא נכתב פה?...

      איזה ייעוד מצאת לך בגלגול הזה- כל הכבוד על האומץ ללכת איתו!!!

      חיבוק גדול לחיזוק

       

       

      מעניין מה היה הייעוד שלי בגלגול הקודם?

       

        13/10/07 10:25:

      מה עוד אפשר לומר עליך שלא נכתב פה?...

      איזה ייעוד מצאת לך בגלגול הזה- כל הכבוד על האומץ ללכת איתו!!!

      חיבוק גדול לחיזוק

       

        12/10/07 23:46:

       

      צטט: nookie 2007-10-12 23:17:45

      כוכב ענק וזוהר !

      רגיש, רגיש, מה זה רגיש..

       

      מה זה רגיש? :-)

       

        12/10/07 23:46:

       

      צטט: zevikby 2007-10-12 22:59:44

       

      צטט: מושיקו חבשוש 2007-10-11 15:10:10

      וואוו......... תחושה מוזרה בבטן ובראש של חוסר עונים....

      מה אומרים לילד כזה?

       

      איזו טעות מדהימה וכל כך נכונה !

      כשעומדים בפני ילד כזה בודד, מבלי יכולת לתקשר איתו בשפתו,

      לא רק שאתה במצב של חוסר אונים

      אלא גם אין לנו תשובה לשאלה הדמומה הנובעת ממנו,

      אין עונים לשאלה המעיקה כי אין לנו תשובה

      לתחינת המצוקה של ילד כזה,

      אלא אם כן יש בחלד מלאך כמו קרין אלדאה

      הגוֹבֶרֶת על מצוקת המחסום התקשורתי,

      מעניקה מַעֲנֶה לזעקת הדממה של ילדים כאלה,

      מענה הלוחש לליבם כי יש חום ואהבה

      בתוך הקור המקפיא הַמְּעָנֶה של בדידות והזנחה.

      תבורכי קרין על פועלך שאין משלו,

      על שאת מעניקה לילדים הללו.

      הכוכב שהענקתי לך הוא כאין וכאפס

      לעומת הכוכב המזהיר המאיר לילדים במצוקה

      את חשכת יומם.

       מאמץ את ידייך,

      זאב בן-יוסף 

       

       

      תודה רבה לך זאביק.

      ריגשת אותי.

       

        12/10/07 23:45:

       

      צטט: וקנין קובי 2007-10-12 21:13:41

      מתכון מעולה לסרט דרמה קצר מרגש...

       

       

      כן, רציתי לכתוב על זה תסריט.

      כל הזכויות שמורות לי.

      אולי אתחיל באמת.

       

        12/10/07 23:45:

       

      צטט: shahar-s 2007-10-12 21:08:28

      ריגשת אותי עד דמעות ...

      לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעמוד בסיטואציות כאלו...

      את בהחלט עושה עבודת קודש

      מחזקת את ידייך... 

       

       

      לעולם אין לדעת.

       

       

        12/10/07 23:44:

       

      צטט: אופיר קפצ'וצ' 2007-10-12 20:07:17

      אין! את פשוט מרגשת כל פעם מחדש...

       

       

      משתדלת.

       

        12/10/07 23:17:

      כוכב ענק וזוהר !

      רגיש, רגיש, מה זה רגיש..

        12/10/07 22:59:

       

      צטט: מושיקו חבשוש 2007-10-11 15:10:10

      וואוו......... תחושה מוזרה בבטן ובראש של חוסר עונים....

      מה אומרים לילד כזה?

       

      איזו טעות מדהימה וכל כך נכונה !

      כשעומדים בפני ילד כזה בודד, מבלי יכולת לתקשר איתו בשפתו,

      לא רק שאתה במצב של חוסר אונים

      אלא גם אין לנו תשובה לשאלה הדמומה הנובעת ממנו,

      אין עונים לשאלה המעיקה כי אין לנו תשובה

      לתחינת המצוקה של ילד כזה,

      אלא אם כן יש בחלד מלאך כמו קרין אלדאה

      הגוֹבֶרֶת על מצוקת המחסום התקשורתי,

      מעניקה מַעֲנֶה לזעקת הדממה של ילדים כאלה,

      מענה הלוחש לליבם כי יש חום ואהבה

      בתוך הקור המקפיא הַמְּעָנֶה של בדידות והזנחה.

      תבורכי קרין על פועלך שאין משלו,

      על שאת מעניקה לילדים הללו.

      הכוכב שהענקתי לך הוא כאין וכאפס

      לעומת הכוכב המזהיר המאיר לילדים במצוקה

      את חשכת יומם.

       מאמץ את ידייך,

      זאב בן-יוסף 

        12/10/07 21:13:
      מתכון מעולה לסרט דרמה קצר מרגש...
        12/10/07 21:08:

      ריגשת אותי עד דמעות ...

      לא יודעת אם הייתי מסוגלת לעמוד בסיטואציות כאלו...

      את בהחלט עושה עבודת קודש

      מחזקת את ידייך... 

        12/10/07 20:07:

      אין! את פשוט מרגשת כל פעם מחדש...

       

        12/10/07 14:34:

       

      צטט: ציפור נודדת 2007-10-12 13:57:17

      עמותת לב של אמא עדיין קיימת ואתי עד כמה שידוע לי בראשה בשיתוף עם חנה אבני ועוד פרופסור מבי"ח וולפסון שלא זוכרת את שמו.

      http://www.lev-heart.org.il/about.asp

       

      תודה על המידע.

      שבת שלום.

       

        12/10/07 13:57:

      עמותת לב של אמא עדיין קיימת ואתי עד כמה שידוע לי בראשה בשיתוף עם חנה אבני ועוד פרופסור מבי"ח וולפסון שלא זוכרת את שמו.

      http://www.lev-heart.org.il/about.asp

        12/10/07 13:06:

       

      צטט: סנייק 2007-10-12 12:44:18

      קשה ויפה... אפילו קצת מנחם.

       

      מנחם מאד.

       

       

       

        12/10/07 12:44:

      קשה ויפה... אפילו קצת מנחם.

       

        12/10/07 06:51:

       

      צטט: !kapish 2007-10-12 01:38:18

      .

      מרגש ופנטסטי. הקשר וההתקשרות.

      בתור ג'ילולוגית, יש לך שם?

       

       

      וודאי שיש לי שם.

      אבל אתה לא מצפה שאחשוף אותו כאן.

      הילדים לא מכירים אותי כקרין.

      ולעולם לא יכירו אותי באמת.

      אלא את הדמות הליצנית שלי, כי היא שונה בתכליתה ממני.

      בתקופה האחרונה, התחלתי כבר להגיע מחופשת ישירות מהבית, כי היו מקרים שילדים זיהו אותי בלי תחפושת ולא רציתי לקלקל את האשליה.

       

      אז אם במקרה תסע ותראה ליצן נוהג במכונית, תדע שיש סיכוי גדול שהוא משלנו :-)

       

        12/10/07 06:48:

       

      צטט: ביבי-tv 2007-10-12 00:13:33

      מלכה אמיתית!  רק כרגע הבנתי שכל זה אמיתי, את ענקית,    ביבי

       

       

      גם כאן לא הייתי מגזימה :-)

       

        12/10/07 06:48:

       

      צטט: קארן 2007-10-11 23:55:14

      (תקלה בהעברת התוכן במלואו):

       קרינושנוש,מאוד ריגשת אותי, צריכים להיות עשויים מברזל בשביל לעשות את שאת עושה, זו עבודת קודש שלא כולם מסוגלים לעמוד בה, וכל המראות שאת רואה קורעים את הלב לחתיכות יום יום כל פעם מחדש. ברכות,ק.

       

       

      לא צריך להגזים.

      לא כל המראות קורעים את הלב, יש גם ילדים ומבוגרים שמאושפזים בגלל מחלות פשוטות יותר.

      בואי לא נצא מפרופורציות.

      אבל תודה :-)

       

        12/10/07 06:46:

       

      צטט: apololove 2007-10-11 23:53:16

      אם תרצו לקרוא עוד על חוויותיי כליצנית רפואית, תוכלו למצוא את הבלוג שלי בבננות.

      http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=98

       

       

      הבלוג שלך מקסים....

       dinamo animations * 3d gifs * דינמו אנימציות * אנימציות תלת מימדי

       

       

      וואי, תודה.

       

        12/10/07 06:46:

       

      צטט: galyan 2007-10-11 23:08:22

      קורע ת'לב. אני הייתי בוכה שם כל הזמן...כל הכבוד לך על האומץ והחוזק, זו עבודה כל כך חשובה.

       

       

      תתפלאי שגם אני הייתי בטוחה שאבכה כל הזמן.

      יש משהו בכוח הפנימי שמאבד את הבכי.

       

       

        12/10/07 06:45:

       

      צטט: אינדיעינת 2007-10-11 22:40:38

      עצוב נורא. חתיכת עבודה יש לך!

      איך את נפטרת מכאב הלב בסוף היום?

      איך מצליחה לחייך אליהם בחזרה?

       

       

      אינדי לנצח.

       

       

      לחייך אף פעם לא היה לי קושי, כי אני טיפוס חייכן.

      לגבי כאב הלב, כבר כתבתי שאני לא עוסקת בליצנות במשרה מלאה וכמקצוע ראשי, אז כאב הלב קיים, אבל לא על בסיס יומיומי.

       

        12/10/07 01:38:

      .

      מרגש ופנטסטי. הקשר וההתקשרות.

      בתור ג'ילולוגית, יש לך שם?

        12/10/07 00:13:
      מלכה אמיתית!  רק כרגע הבנתי שכל זה אמיתי, את ענקית,    ביבי
        11/10/07 23:55:

      (תקלה בהעברת התוכן במלואו):

       קרינושנוש,מאוד ריגשת אותי, צריכים להיות עשויים מברזל בשביל לעשות את שאת עושה, זו עבודת קודש שלא כולם מסוגלים לעמוד בה, וכל המראות שאת רואה קורעים את הלב לחתיכות יום יום כל פעם מחדש. ברכות,ק.
        11/10/07 23:53:
      קרינושנוש,  ברכות,ק.
        11/10/07 23:53:

      אם תרצו לקרוא עוד על חוויותיי כליצנית רפואית, תוכלו למצוא את הבלוג שלי בבננות.

      http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=98

       

       

      הבלוג שלך מקסים....

       dinamo animations * 3d gifs * דינמו אנימציות * אנימציות תלת מימדי

        11/10/07 23:08:
      קורע ת'לב. אני הייתי בוכה שם כל הזמן...כל הכבוד לך על האומץ והחוזק, זו עבודה כל כך חשובה.
        11/10/07 22:40:

      עצוב נורא. חתיכת עבודה יש לך!

      איך את נפטרת מכאב הלב בסוף היום?

      איך מצליחה לחייך אליהם בחזרה?

       

       

      אינדי לנצח.

       

        11/10/07 22:38:

       

      צטט: אסטור 2007-10-11 22:12:12

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 16:22:22

       

      צטט: אסטור 2007-10-11 16:20:12

      קודם לא הספקתי לכתוב

      אבל הכוכב הראשון שקיבלת עבור החיוך הנצחי היה ממני, בבוקר.

      תשארי כאן תמיד.

       

       

      טוב,

      עכשיו אנחנו חייבים לשבת לקפה.

      בכיף

       

       

      מעולה, שבוע הבא.

      קבענו?

       

        11/10/07 22:29:

       

      הי קרינושנוש,

      ריגשת גם אותי, כי איך אפשר שלא...

      אין דבר יותר עצוב מילדים חולים,

      ואין דבר יותר שמח מלראות דווקא אותם מחייכים...

      חשבתי על הילד ההוא, חשבתי על הילדה שלי (טפו טפו טפו)

      ועל החיים בכלל, שבנויים מאוסף של רגעים,

      רגע ועוד רגע, כאן ועכשיו,

      זה כל מה שיש לנו באמת...

      תני לעצמך חיבוק גדול, תאהבי אותך על מי שאת...

      :-)

        11/10/07 22:24:

      אזיזה יופי שאנשים כמוך קיימים!!!

        11/10/07 22:12:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 16:22:22

       

      צטט: אסטור 2007-10-11 16:20:12

      קודם לא הספקתי לכתוב

      אבל הכוכב הראשון שקיבלת עבור החיוך הנצחי היה ממני, בבוקר.

      תשארי כאן תמיד.

       

       

      טוב,

      עכשיו אנחנו חייבים לשבת לקפה.

      בכיף

       

        11/10/07 22:11:

       

      צטט: רחלית 2007-10-11 21:39:17

      ואוו,

      הפוסט שלך עושה לי חשק לעשות הסבה...

       

       

      אם הייתה בזה פרנסה, הייתי אומרת לך, תפדל.

       

       

       

        11/10/07 22:10:

       

      צטט: crazy_lawyer 2007-10-11 21:04:13

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 16:02:53

       אני יודעת שהצהרות כגון: יש הצדקה לרצח עם של שישה מיליון, מרחיק אותי כמו מאש.

      הצדקה??? בחיים לא!

      11 מבני משפחתי נמצאים בתוך 6 מליון הללו (האמת שאומרים שהיו יותר נספים). אולי בגלל זה הנושא של השואה יצא לי כבר מכל החורים האפשריים. ביום השואה לא יראו אותי מפעילה רדיו או טלוויזיה. שמעתי וראיתי סרטי תעודה יותר מדי בצעירותי. לא יכולה יותר.

       

      מסכימה איתך.

      אבל אני מדליקה טלוויזיה.

      האמת שנושא השואה מלווה אותי על בסיס יומיומי, אבל זה כבר דיון אחר.

       

        11/10/07 21:46:

      כבר   נאמר  הכל

      אך  במילותי

      את  משו משו

      החוויות  האלו   אינן  מסוג  שכולם  יכולים להתמודד איתן.

      ריגשת  וחדרת  לנימים  הדקים

       

      קבלי  חיבוק 

        11/10/07 21:39:

      ואוו,

      הפוסט שלך עושה לי חשק לעשות הסבה...

       

        11/10/07 21:16:

      כבר אמרו לך לפני הכל

      ומה יש לי להוסיף? את נהדרת

      אשרי הילדים ואשרי העולם שאנשים מופלאים כמוך קיימים.

        11/10/07 21:04:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 16:02:53

       אני יודעת שהצהרות כגון: יש הצדקה לרצח עם של שישה מיליון, מרחיק אותי כמו מאש.

      הצדקה??? בחיים לא!

      11 מבני משפחתי נמצאים בתוך 6 מליון הללו (האמת שאומרים שהיו יותר נספים). אולי בגלל זה הנושא של השואה יצא לי כבר מכל החורים האפשריים. ביום השואה לא יראו אותי מפעילה רדיו או טלוויזיה. שמעתי וראיתי סרטי תעודה יותר מדי בצעירותי. לא יכולה יותר.

        11/10/07 20:49:

       

      עצוב בוכה

       

      כל הכבוד על כוחות הנפש.

        11/10/07 20:38:

       

      צטט: מירי גיל 2007-10-11 20:30:40

      את פשוט מקסימה!!!

      אני מאמינה שמאחורי תחפושת של ליצן

      פחות פוחדת ויותר חזקה.. נותן לך את הכוח

      כל הכבוד!!!

       

      את צודקת.

      פחות מפחיד עם התחפושת, אבל תמיד עם דפיקות לב.

       

        11/10/07 20:30:

      את פשוט מקסימה!!!

      אני מאמינה שמאחורי תחפושת של ליצן

      פחות פוחדת ויותר חזקה.. נותן לך את הכוח

      כל הכבוד!!!

        11/10/07 20:02:

       

      צטט: עינבוש 2007-10-11 19:34:33

      ילדים זה דבר נפלא לא משנה איך ומה

      כל הכבוד לך על האומץ

      הטוב לב שלך

      את מיוחדת  ומקסימה 

       

       

      צודקת לגבי הילדים.

       

       

        11/10/07 20:02:

       

      צטט: עופר אבן 2007-10-11 19:53:56

      קרינשנוש,

       

      כמי שהיה בעצמו לפני הרבה הרבה שנים,

      נער קירח על מיטה כזו, שואג מצחוק מאנשים כמוך,

      אני יכול לומר שאחד הדברים החשובים ביותר בהתמודדות היא הצחוק, החיוך והאכפתיות,

       

       

      סחטיין מכל הלב,

       

      still alive Kicking and smiling,

      עופר

       

      מסכימה עם כל מילה.

      תודה עופר.

       

        11/10/07 20:01:

       

      צטט: kobi345 2007-10-11 19:13:27

      כתןב יפה ומרגש, קבלי כוכב

       

      תודה קובי

        11/10/07 19:53:

      קרינשנוש,

       

      כמי שהיה בעצמו לפני הרבה הרבה שנים,

      נער קירח על מיטה כזו, שואג מצחוק מאנשים כמוך,

      אני יכול לומר שאחד הדברים החשובים ביותר בהתמודדות היא הצחוק, החיוך והאכפתיות,

       

       

      סחטיין מכל הלב,

       

      still alive Kicking and smiling,

      עופר

        11/10/07 19:34:

      ילדים זה דבר נפלא לא משנה איך ומה

      כל הכבוד לך על האומץ

      הטוב לב שלך

      את מיוחדת  ומקסימה 

        11/10/07 19:13:
      כתןב יפה ומרגש, קבלי כוכב
        11/10/07 18:43:

      תודה לדייוויד ויוספה.

       

        11/10/07 18:39:
      מקסים... ורד, וכוכב   ----,'--@
        11/10/07 18:38:
      וכוכב כל הפוסט!
        11/10/07 18:37:
      כל הכבוד לך. זה נראה כמו עבודה קשה. אך בטח עם המון סיפוק.
        11/10/07 18:34:

       

      צטט: לי אור 2007-10-11 18:22:05

      מרגש ומרגיש.

       

      יפה.

       

       

        11/10/07 18:34:

       

      צטט: d a n i e l i 2007-10-11 18:27:58

      הכוכב הראשון שיוצא לי לחלק הולך אליך...כל הכבוד על העבודה החשובה הזו!  

       

      יששששששש

       

       

        11/10/07 18:27:

      הכוכב הראשון שיוצא לי לחלק הולך אליך...כל הכבוד על העבודה החשובה הזו!  

        11/10/07 18:22:
      מרגש ומרגיש.
        11/10/07 18:07:

       

      צטט: הילרי 2007-10-11 18:04:12

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 15:18:10

       

      צטט: הילרי 2007-10-11 14:54:06

      קרינוש

      נשמה יקרה אני קוראת וליבי מצטמרר וכואב ,

      כבשת את ליבי ואת נשמתי

       את עושה מצווה יקרה

      ובמיחוד כל פעם שאת משתפת

      קבלי כוכב על מי שאת ועל המתנה שנתת לילד עוד סיבה לחייך

      יום מקסים

      הילה

       

       

      הילרי,

       

      הלוואי והייתי יכולה להגיע לכל הילדים.

       

       

      את מגיע בדיוק למי שצריך

       ותגיעי בדיוק למי שיצטרך אותך

      ואת תגיעי תגיעי לכולם דרך הספר שתכתיבי.....

      הילה

       

       

      אני אנסה להגיע לכל מי שצריך.

       

        11/10/07 18:07:

       

      צטט: וודו 2007-10-11 17:41:50

      מאוד מרגש תמים

       

       

      תודה וודו, חומד.

       

       

        11/10/07 18:06:

       

      צטט: תרין 2007-10-11 17:41:00

      קרינוש

       

      בתור אמא לילדה שהיתה מאושפזת תקופה ארוכה מאוד עם מחלה קשה בבית חולים (ויצאה מזה) הפוסט שלך החזיר אותי לאותה תקופה קשה, לאותן תחושות של חוסר אונים לעמוד מול ילד שנמצא במצב כזה, ויחד עם זאת לכוחות והעוצמות המתגבשים ומתגלים ונחצבים במיוחד במקומות הקשים הללו. העבודה שאת עושה מרגשת וחשובה מאין כמוה.

       את מאותם אנשים שמוסיפים נקודות של אור לעולם.

      טליה

       

       

      תודה לך טליה.

      ......ואני עדיין מחכה לצלצול :-)

       

        11/10/07 18:06:

       

      צטט: עדנוש 2007-10-11 17:26:30

      קרניטוש

      קבלי חיבוק גדול

      עם כוכב קטן.

      מקצוע קשה

      בחרת לך

       

      כן, אה?

       

        11/10/07 18:05:

       

      צטט: דורונצ'יק2 2007-10-11 17:25:23

      אח אח....

      כוכב

       

       

      תודה דורונציק

       

        11/10/07 18:05:

       

      צטט: edna41 2007-10-11 17:17:46

      כל הכבוד מדהימה שכמוך...תמיד התלבטתי ולא הייתי בטוחה שלמרות שאני ליצנית כבר הרבה זמן, אוכל אי פעם לאזור כוחות נפשיים מול הילדים האלה...אולי עכשיו, אחרי הניתוח, זה הזמן לנסות...מאמינה שזה סיפוק אדיר ובאמת באמת מצדיעה לך!

      קבלי כוכב באהבה - את הכי ראויה לו בעולם!!!

      חיבוקים חזקים

      עדנה המתובלתקורץ

       

      אני בטוחה שתצליחי.

       

        11/10/07 18:04:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 15:18:10

       

      צטט: הילרי 2007-10-11 14:54:06

      קרינוש

      נשמה יקרה אני קוראת וליבי מצטמרר וכואב ,

      כבשת את ליבי ואת נשמתי

       את עושה מצווה יקרה

      ובמיחוד כל פעם שאת משתפת

      קבלי כוכב על מי שאת ועל המתנה שנתת לילד עוד סיבה לחייך

      יום מקסים

      הילה

       

       

      הילרי,

       

      הלוואי והייתי יכולה להגיע לכל הילדים.

       

       

      את מגיע בדיוק למי שצריך

       ותגיעי בדיוק למי שיצטרך אותך

      ואת תגיעי תגיעי לכולם דרך הספר שתכתיבי.....

      הילה

        11/10/07 17:41:

      מאוד מרגש תמים

       

       

        11/10/07 17:41:

      קרינוש

       

      בתור אמא לילדה שהיתה מאושפזת תקופה ארוכה מאוד עם מחלה קשה בבית חולים (ויצאה מזה) הפוסט שלך החזיר אותי לאותה תקופה קשה, לאותן תחושות של חוסר אונים לעמוד מול ילד שנמצא במצב כזה, ויחד עם זאת לכוחות והעוצמות המתגבשים ומתגלים ונחצבים במיוחד במקומות הקשים הללו. העבודה שאת עושה מרגשת וחשובה מאין כמוה.

       את מאותם אנשים שמוסיפים נקודות של אור לעולם.

      טליה

        11/10/07 17:26:

      קרניטוש

      קבלי חיבוק גדול

      עם כוכב קטן.

      מקצוע קשה

      בחרת לך

        11/10/07 17:25:

      אח אח....

      כוכב

        11/10/07 17:17:

      כל הכבוד מדהימה שכמוך...תמיד התלבטתי ולא הייתי בטוחה שלמרות שאני ליצנית כבר הרבה זמן, אוכל אי פעם לאזור כוחות נפשיים מול הילדים האלה...אולי עכשיו, אחרי הניתוח, זה הזמן לנסות...מאמינה שזה סיפוק אדיר ובאמת באמת מצדיעה לך!

      קבלי כוכב באהבה - את הכי ראויה לו בעולם!!!

      חיבוקים חזקים

      עדנה המתובלתקורץ

        11/10/07 17:15:

      רון בי ולוטרה,

       

      תודה מקרב לבי.

        11/10/07 17:14:

       

      צטט: מירב ע. 2007-10-11 16:53:56

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 15:18:53

       

      צטט: מירב ע. 2007-10-11 15:07:04

      ווויי ..ככה באמצע היום,

      והייתי באמצע חיוך..

      ולקחת אותי וזעזעת את כל מה שיש בי..

       

       

      אוי, לא התכוונתי.

      חיבוק?

       

      חמודה.. הכוונות שלך הם הרבה יותר  מתעמתות מול המציאות  מאלו שלי המתפנקות.. והמתחמקות..

      ברור שכוכב...

       

       

      לא בטוחה.

       

        11/10/07 17:14:

       

      צטט: מנחם אש 2007-10-11 16:42:01

       

      דמעה של התרגשות עמדה בצדודית.

      פשוט הדהמת אותי.

      כמה טוב שיש אנשים כמוך, וכמה אנחנו צריכים עוד.

      פשוט מדהים.

      במיוחד ריגשת אותי עם הכנות הכה מלאה שלך - התוודית שרווח לך. הכח שבחולשה.

      מדהימה.

      הכוכב שאני שולח הוא כלום לעומת האיחולים שתישארי כזו מדהימה ותמשיכי בעבודת הקודש הזו.

       

       אלי

       

       

       

      אלי,

       

      ריגשת אותי מאד.

      תודה.

       

        11/10/07 17:12:

       

      צטט: גיל מרחב 2007-10-11 16:41:33

      פשוט חיוך :)

      פשוט תודה.

       

        11/10/07 17:06:
      יקרה כמובן.
        11/10/07 17:03:

      קרינוש יקר,

      שולחת לך חיבוק ענק.

      לילי

        11/10/07 16:59:

      כל הכבוד לך,

      רק להוריד את הכובע בפנייך...

        11/10/07 16:53:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 15:18:53

       

      צטט: מירב ע. 2007-10-11 15:07:04

      ווויי ..ככה באמצע היום,

      והייתי באמצע חיוך..

      ולקחת אותי וזעזעת את כל מה שיש בי..

       

       

      אוי, לא התכוונתי.

      חיבוק?

       

      חמודה.. הכוונות שלך הם הרבה יותר  מתעמתות מול המציאות  מאלו שלי המתפנקות.. והמתחמקות..

      ברור שכוכב...

        11/10/07 16:42:

       

      דמעה של התרגשות עמדה בצדודית.

      פשוט הדהמת אותי.

      כמה טוב שיש אנשים כמוך, וכמה אנחנו צריכים עוד.

      פשוט מדהים.

      במיוחד ריגשת אותי עם הכנות הכה מלאה שלך - התוודית שרווח לך. הכח שבחולשה.

      מדהימה.

      הכוכב שאני שולח הוא כלום לעומת האיחולים שתישארי כזו מדהימה ותמשיכי בעבודת הקודש הזו.

       

      אלי

        11/10/07 16:41:
      פשוט חיוך :)
        11/10/07 16:35:

       

      צטט: lumiere 2007-10-11 16:25:23

      זה מקסים ומרגש ואני יכולה רק לקנא באומץ שלך.

       

       

      אני עדיין משקשקת בכל פעם מחדש.

       

        11/10/07 16:25:
      זה מקסים ומרגש ואני יכולה רק לקנא באומץ שלך.
        11/10/07 16:22:

       

      צטט: אסטור 2007-10-11 16:20:12

      קודם לא הספקתי לכתוב

      אבל הכוכב הראשון שקיבלת עבור החיוך הנצחי היה ממני, בבוקר.

      תשארי כאן תמיד.

       

       

      טוב,

      עכשיו אנחנו חייבים לשבת לקפה.

       

        11/10/07 16:20:

      קודם לא הספקתי לכתוב

      אבל הכוכב הראשון שקיבלת עבור החיוך הנצחי היה ממני, בבוקר.

      תשארי כאן תמיד.

        11/10/07 16:03:

       

      צטט: יובל פרנקו 2007-10-11 16:00:21

      כל הכבוד לך  על העבודה המבורכת שאת עושה.יישר כוח..

      נתתי כוכב..אבל זה קצת מידי בשביל לבטא את הערכתי

       

       

      תודה.

       

       

        11/10/07 16:02:

       

      צטט: crazy_lawyer 2007-10-11 15:57:54

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 15:47:49

       

      אין בכוונתי לומר מילה רעה על הדתיים.

      אבל מאז האמונה שלי התפוגגה לה.

       

      בזמנו אמרתי וגם אמרתי. אמנם לא ממשיכה לדבר ככה.

      אבל לאחר מספר אכזבות מעולם הדת, אני חילונית אדוקה ביותר.  

       

       

       

      אני חושבת שלכל אחד יש את האמת שלו.

      אבל אדם צריך לדעת שיש עוד אמיתות נוספות מלבד האמת שלו.

      לא יודעת אם אני חילונית אדוקה, אני יודעת שהצהרות כגון: יש הצדקה לרצח עם של שישה מיליון, מרחיק אותי כמו מאש.

       

       

        11/10/07 16:00:

       

      צטט: pazhod 2007-10-11 15:53:26

      קראתי עוד פעם.
      ועוד פעם
      ועוד פעם.
      ובסוף יצאה לה דמעה
      מה שלום הילדון ההוא?
      איך הוא מחזיק מעמד?
      אני לא יודעת פז,
      זה היה לפני זמן רב.
      אני רק עכשיו מתחילה לתת לעצמי לכתוב את הסיפורים הללו.

       

        11/10/07 16:00:

      כל הכבוד לך  על העבודה המבורכת שאת עושה.יישר כוח..

      נתתי כוכב..אבל זה קצת מידי בשביל לבטא את הערכתי

       

        11/10/07 15:57:

       

      צטט: קרינושנוש 2007-10-11 15:47:49

       

      אין בכוונתי לומר מילה רעה על הדתיים.

      אבל מאז האמונה שלי התפוגגה לה.

       

      בזמנו אמרתי וגם אמרתי. אמנם לא ממשיכה לדבר ככה.

      אבל לאחר מספר אכזבות מעולם הדת, אני חילונית אדוקה ביותר.  

        11/10/07 15:53:
      קראתי עוד פעם.
      ועוד פעם
      ועוד פעם.
      ובסוף יצאה לה דמעה
      מה שלום הילדון ההוא?
      איך הוא מחזיק מעמד?
        11/10/07 15:49:

       

      צטט: חבצלת בעיר 2007-10-11 15:38:47

      רק להתפלל,

      שיהייה מי שיאמץ אותו,

      ויאהב אותו לנצח.

      נצחים. 

       

       

      אני יודעת שהיו לו קרובי משפחה,

       

      כי אח"כ ראיתי אותו ולא לבד.

       

      אני בטוחה שהילד החלים והוא חי חיים טובים יותר,

       אחרי הכל זה היה לפני כמעט 4 שנים.

       

        11/10/07 15:47:

       

      צטט: crazy_lawyer 2007-10-11 15:28:09

      הכי כואב זה כשילדים סובלים ממחלות למיניהן.

      מה הם אשמים? מה החטא שלהם? על מה נענשים כך? 

      תחושה של אי-צדק נוראי.

       

       

      הייתה לי פעם שיחה על הנושא עם איש דתי.

      את לא רוצה לדעת מה הוא אמר שהסיבה שילדים חולים.

      ואין בכוונתי לומר מילה רעה על הדתיים.

      אבל מאז האמונה שלי התפוגגה לה.

       

        11/10/07 15:46:

       

      צטט: רונית b 2007-10-11 15:27:41

      גם אני עברתי חוויה דומה בזמנו (כליצנית)

      אחת החוויות הקשות ביותר בחיים.

       

       

      אני אשמח לשמוע.

        11/10/07 15:46:

       

      צטט: עדיי 2007-10-11 15:27:12

      קרינוש יקרה,

      כל הכבוד לעבודת הקודש שאת עושה, מי יתן וירבו כמוך.

      צריך המון כוחות נפש כדי לעסוק במה שאת עוסקת, כמו גם נפש אצילית ונדירה.

      עם כל הקושי בעבודת הקודש שלך אני יודעת שאת גם מקבלת המון, כי בנתינה יש גם קבלה, וזה מה שנותן את הכוח להמשיך.

      את מקסימה וקבלי כוכב. ברגשי הערכה, עדי.

       

       

      משתדלת.

       

       

        11/10/07 15:45:

       

      צטט: מירב א. 2007-10-11 15:22:36

      ועל אנשים העושים כמוך בהחלט נאמר

      המבדיל בין קודש לחול

      תבורכי את ושאר אלו המנסים להביא מגע וצבע ואור למקום של אפור וכאב..

       

       

      תודה מירב.

       

        11/10/07 15:38:

      רק להתפלל,

      שיהייה מי שיאמץ אותו,

      ויאהב אותו לנצח.

      נצחים. 

        11/10/07 15:28:

      הכי כואב זה כשילדים סובלים ממחלות למיניהן.

      מה הם אשמים? מה החטא שלהם? על מה נענשים כך? 

      תחושה של אי-צדק נוראי.

        11/10/07 15:27:

      גם אני עברתי חוויה דומה בזמנו (כליצנית)

      אחת החוויות הקשות ביותר בחיים.

        11/10/07 15:27:

      קרינוש יקרה,

      כל הכבוד לעבודת הקודש שאת עושה, מי יתן וירבו כמוך.

      צריך המון כוחות נפש כדי לעסוק במה שאת עוסקת, כמו גם נפש אצילית ונדירה.

      עם כל הקושי בעבודת הקודש שלך אני יודעת שאת גם מקבלת המון, כי בנתינה יש גם קבלה, וזה מה שנותן את הכוח להמשיך.

      את מקסימה וקבלי כוכב. ברגשי הערכה, עדי.

        11/10/07 15:22:

      ועל אנשים העושים כמוך בהחלט נאמר

      המבדיל בין קודש לחול

      תבורכי את ושאר אלו המנסים להביא מגע וצבע ואור למקום של אפור וכאב..

        11/10/07 15:22:

       

      צטט: גליקסמן 2007-10-11 15:19:29

      בתור אבא טרי לילד, צמררת אותי בטירוף

       

       

      :-)

        

       

        11/10/07 15:21:

       

      צטט: ציפור נודדת 2007-10-11 15:14:38

      וואוו איזו צמרמורת עשית לי.

      זה החזיר אותי שנתיים אחורה להתנדבות בבי"ח וולפסון בחולון, מסיבת ראש השנה במחלקת ילדים עם עמותת לב של אמא.

      מלא ילדים ומשפחותיהם וכמה ילדים בודדים שלא מדברים עברית והגיעו מאפריקה או מארצות שכוחות אל כי אין הגדרה אחרת לארצות שמהם הגיעו והם מסתכלים על כולם, לא מבינים מה רוצים מהם, מדברים ג'יבריש ומחכים להשתלות בבית החולים.

      עצוב ומרגש כאחד.

      ואני תמיד אומרת אין כמו חיוך של ילד.

       

       

      מכירה את העמותה.

      היא עוד קיימת? אתי עדיין בראשה?

       

        11/10/07 15:20:

       

      צטט: גולדמונד 2007-10-11 15:14:04

      אני שמח שהוא מחייך. 

       

       

      שלום לך.

      ילדים לפעמים כ"כ מדהימים ביכולות ובכח הסבל שלהם.

      מבוגר לא היה יכול לחייך בקלות כזו.

       

       

        11/10/07 15:19:

      בתור אבא טרי לילד, צמררת אותי בטירוף

        

        11/10/07 15:19:

       

      צטט: מושיקו חבשוש 2007-10-11 15:10:10

      וואוו......... תחושה מוזרה בבטן ובראש של חוסר עונים....

      מה אומרים לילד כזה?

       

       

      זה גם מה שאני שאלתי את עצמי.

      לא אומרים, ממשיכים כרגיל.

      ג'יבריש והרבה.

       

       

        11/10/07 15:18:

       

      צטט: מירב ע. 2007-10-11 15:07:04

      ווויי ..ככה באמצע היום,

      והייתי באמצע חיוך..

      ולקחת אותי וזעזעת את כל מה שיש בי..

       

       

      אוי, לא התכוונתי.

      חיבוק?

       

        11/10/07 15:18:

       

      צטט: טל של שמים 2007-10-11 15:02:06

      יקירתי,אני יכולה רק להתעקש שהחברות ביננו תחליף פזה

      מוירטואלי למציאות.שמחה שהכרתי אותך.

       

       

      בשמחה טל.

       

       

        11/10/07 15:18:

       

      צטט: הילרי 2007-10-11 14:54:06

      קרינוש

      נשמה יקרה אני קוראת וליבי מצטמרר וכואב ,

      כבשת את ליבי ואת נשמתי

       את עושה מצווה יקרה

      ובמיחוד כל פעם שאת משתפת

      קבלי כוכב על מי שאת ועל המתנה שנתת לילד עוד סיבה לחייך

      יום מקסים

      הילה

       

       

      הילרי,

       

      הלוואי והייתי יכולה להגיע לכל הילדים.

       

       

        11/10/07 15:17:

       

      צטט: amitai_t 2007-10-11 14:44:48

      תשמעי משהו, גברת אלדאה היקרה

       

      מה שכתבת פה זה בעיני תמצית הרגישות ואהבת הזולת והנתינה שלא על מנת לקבל.

       

      נתתי לך כוכב. אז מה?

      אני בטוח שהתגמול שלך, בכל פעם שאת חוזרת משם, על הנתינה הזו - גם אם היא יותר ממהולה בהמון רגשות חזקים - גדול לעין ערוך!

       

      לא כ"כ "גברי" להגיד, אבל גרמת לי לבכות. טוב. לא לבכות, אבל לחלוחית בעיניים בהחלט כן.

       

      המון כבוד יש לי אליך על מה שאת עושה, וסיפור קטן:

      יש לי סבתא בת 91. היא התאלמנה לפני כמה שנים ועברה ניתוח קשה להסרת גידול בריאה.

      היום היא סופר עצמאית ופעילה (הלוואי על כולנו בגיל 60...).

      ולמה אני מספר לך את זה? כי כבר עשרות שנים שהיא מתנדבת יום שלם בשבוע בחדר מיון של אחד מבתי החולים בחיפה. עושה כל מה שמבקשים ממנה וחוזרת הביתה עייפה אך מלאת סיפוק. אני משוכנע שהידיעה הזו שהיא תורמת, עושה אותה בעצמה כ"כ חזקה.

       

      חיבוק

       

       

       

      גרמת לי לדמוע......

       

        11/10/07 15:17:

       

      צטט: במבה תות 2007-10-11 14:39:02

      תגידי, החלטת להרוג אותי?

       

       

      מאמי, בואי קבלי חיבוק :-)

       

       

       

        11/10/07 15:16:

       

      צטט: רונן אוקשטיין 2007-10-11 14:19:51

       

      הצלחת לגעת...

       

       

      תודה רבה רונן.

       

       

        11/10/07 15:16:

       

      צטט: גלי גולד 2007-10-11 14:17:34

      די אני כל הזמן בוכה מה קורה לכם ?

       

      בכי משחרר, יקירה.

       

       

        11/10/07 15:15:

       

      צטט: edan123 2007-10-11 14:12:38

      מה שאת עושה אינו רק בגדר מקצוע, אלא ממש ייעוד...מעטים האנשים שמסוגלים לעשות זאת ואף להתמיד בכך. אין בלקסיקון העברי מילים שיכולות לתאר את הערכתי אלייך. פשוט להצדיע לך - כול הכבוד.

       

       

      מחמיא לי מאד.

      רק חבל שזה לא העיסוק העיקרי בחיי.

       

       

        11/10/07 15:15:

       

      צטט: אנימל אינסטינקט 2007-10-11 13:46:04

       

      קרינינוש יקרה,

      אני קוראת אותך ובכל פעם עיניי לחות

      מהתרגשות .

      את עושה בעיניי עבודת קודש.

      כן ירבו כמוך :)

      מחזקת את ידייך שלך ושל

      כל העוסקים במלאכה.

      מתפללת לילדים הקטנטנים הללו

      רפואה שלמה .

       

       

      אמן ואמן יקירה.

       

        11/10/07 15:14:

      וואוו איזו צמרמורת עשית לי.

      זה החזיר אותי שנתיים אחורה להתנדבות בבי"ח וולפסון בחולון, מסיבת ראש השנה במחלקת ילדים עם עמותת לב של אמא.

      מלא ילדים ומשפחותיהם וכמה ילדים בודדים שלא מדברים עברית והגיעו מאפריקה או מארצות שכוחות אל כי אין הגדרה אחרת לארצות שמהם הגיעו והם מסתכלים על כולם, לא מבינים מה רוצים מהם, מדברים ג'יבריש ומחכים להשתלות בבית החולים.

      עצוב ומרגש כאחד.

      ואני תמיד אומרת אין כמו חיוך של ילד.

        11/10/07 15:14:

      חיבוק ענקי גם ל:

      solix

      joy

      dubi roman

      קנולר

      אורנילי

      my guide

      ו-mulidea

       

       

       

      תודה לכם, אני יודעת שאני מתנצלת כל הזמן, אבל סליחה שלא מגיבה לכל אחד ואחת מכם.

       

        11/10/07 15:14:
      מרגש... ככה באמצע היום לדעת שיש אותך בעולם!מחייך
        11/10/07 15:14:

      אני שמח שהוא מחייך. 

       

        11/10/07 15:12:

       

      צטט: allon444 2007-10-11 12:35:12

      אוףףףףףףף

      לפעמים אני לא ממש מבין מה קורה כאן לעזעזל!!!

      למה  כל הסבל הזה?

      בשביל מה?

      ומי המציא אותו??

       

       

       

      אתה פותח דיון לסוגיה שאין ממנה סוף.

      מי המציא את הסבל?

      לא יודעת, רק יודעת שהוא קיים וכולנו עוברים אותו.

       

       

        11/10/07 15:12:

       

      צטט: sleepy strange 2007-10-11 11:44:50

      בשבילי הכוכבת זו את, ולא הכוכב שנתתי לך, ואת כוכבת זורחת בשמי חייהם

      של ילדים אומללים, וכל הכבוד לך שאת עושה את מה שאת עושה, אנשים

      שנותנים מעצמם הולכים והופכים נדירים

       

       

       

       

       

       

      זה היה מרגש וכואב לקרוא.

       

       

      אתה לא יודע כמה חשובות לי המילים הללו.

      תודה :-)

       

       

        11/10/07 15:11:

       

      צטט: happyline 2007-10-11 11:43:26

      עצוב ומרגש,

      כל הכבוד לך, איך את עושה את זה?

      מקסימה אחת.

       

      הילה

       

       

       

      יפה אחת,

       

      אני עושה את זה לאט ובשיקול.

       

       

        11/10/07 15:10:

      אני עצמי הייתי בסערת רגשות קלה כשכתבתי את הבפוסט הזה, לכן הרשו לי לא להגיב לכל אחד ואחת באופן אישי.

      אבל כן אתייחס לכולם

      תודה וחיבוק ענקי ל:

      אפולו לאב

      מאיולה

      טל

      אריסטו

      מלאכית לבנה

      תמר

      מיק

      אינדיגו

      שרונה מותק

      ג'וינט

      וקנוקר

       

      על אהבתם ועל המילים החמות.

       

      מצטערת שלא יכולה להגיב לכולם כרגע.

       

      חיבוק הכי גדול ממני.

        11/10/07 15:10:

      וואוו......... תחושה מוזרה בבטן ובראש של חוסר עונים....

      מה אומרים לילד כזה?

        11/10/07 15:07:

       

      צטט: orna29 2007-10-11 11:33:06

      את עושה עבודת קודש. ממש.

      לא כל אחד יכול

      הלוואי והיו עוד רבים כמוך!!

      (אני בעצמי אימא שבנה נפגע בתאונת דרכים קשה

       וראיתי מקרוב כמה שמחה אפשר לתת לנפגעים)

      תמשיכי להיות חזקה.

       

       

      אני מחבקת אותך חזק חזק אורנה.

       

       

        11/10/07 15:07:

      ווויי ..ככה באמצע היום,

      והייתי באמצע חיוך..

      ולקחת אותי וזעזעת את כל מה שיש בי..

        11/10/07 15:06:

       

      צטט: ילדת חופש 2007-10-11 11:18:09

      אוי, כמה שאת מדהימה

      כמה כוח וחוזק צריך לכזאת עבודה.

      לאחרונה, עקב הפוסטים שלך, התחלתי לברר על ליצנות רפואית

      כל הכבוד לך!!

       

      איזה יופי :-)

      אם תרצי פרטים נוספים, אני יותר מאשמח לתת.

       

        11/10/07 15:02:

      יקירתי,אני יכולה רק להתעקש שהחברות ביננו תחליף פזה

      מוירטואלי למציאות.שמחה שהכרתי אותך.

        11/10/07 14:54:

      קרינוש

      נשמה יקרה אני קוראת וליבי מצטמרר וכואב ,

      כבשת את ליבי ואת נשמתי

       את עושה מצווה יקרה

      ובמיחוד כל פעם שאת משתפת

      קבלי כוכב על מי שאת ועל המתנה שנתת לילד עוד סיבה לחייך

      יום מקסים

      הילה

        11/10/07 14:44:

      תשמעי משהו, גברת אלדאה היקרה

       

      מה שכתבת פה זה בעיני תמצית הרגישות ואהבת הזולת והנתינה שלא על מנת לקבל.

       

      נתתי לך כוכב. אז מה?

      אני בטוח שהתגמול שלך, בכל פעם שאת חוזרת משם, על הנתינה הזו - גם אם היא יותר ממהולה בהמון רגשות חזקים - גדול לעין ערוך!

       

      לא כ"כ "גברי" להגיד, אבל גרמת לי לבכות. טוב. לא לבכות, אבל לחלוחית בעיניים בהחלט כן.

       

      המון כבוד יש לי אליך על מה שאת עושה, וסיפור קטן:

      יש לי סבתא בת 91. היא התאלמנה לפני כמה שנים ועברה ניתוח קשה להסרת גידול בריאה.

      היום היא סופר עצמאית ופעילה (הלוואי על כולנו בגיל 60...).

      ולמה אני מספר לך את זה? כי כבר עשרות שנים שהיא מתנדבת יום שלם בשבוע בחדר מיון של אחד מבתי החולים בחיפה. עושה כל מה שמבקשים ממנה וחוזרת הביתה עייפה אך מלאת סיפוק. אני משוכנע שהידיעה הזו שהיא תורמת, עושה אותה בעצמה כ"כ חזקה.

       

      חיבוק

       

        11/10/07 14:44:

      עבודת קודש את עושה.

      חיזקי ואימצי.

        11/10/07 14:39:

      תגידי, החלטת להרוג אותי?

       

       

        11/10/07 14:30:
      *
        11/10/07 14:29:

      שום דבר שאני יאמר...

      לא שווה לחיוך של הילד.....

      כוכב ממני.....

        11/10/07 14:19:

       

      הצלחת לגעת...

        11/10/07 14:17:
      די אני כל הזמן בוכה מה קורה לכם ?
        11/10/07 14:12:
      מה שאת עושה אינו רק בגדר מקצוע, אלא ממש ייעוד...מעטים האנשים שמסוגלים לעשות זאת ואף להתמיד בכך. אין בלקסיקון העברי מילים שיכולות לתאר את הערכתי אלייך. פשוט להצדיע לך - כול הכבוד.
        11/10/07 14:07:
      מרגש ונוגע ללבנשיקה
        11/10/07 13:49:

      אוי כל כך מרגש, כל הכבוד לך...

      שיש בך את הכח והעוצמה, לגרום לאנשים לחייך.

       

      קרינינוש יקרה,

      אני קוראת אותך ובכל פעם עיניי לחות

      מהתרגשות .

      את עושה בעיניי עבודת קודש.

      כן ירבו כמוך :)

      מחזקת את ידייך שלך ושל

      כל העוסקים במלאכה.

      מתפללת לילדים הקטנטנים הללו

      רפואה שלמה .

        11/10/07 13:33:

      אוף קשה לנשום מרוב כאב.

        11/10/07 13:24:

      סיפור מרגש,

      כיכבתי אותך, תודה,

      דובי

      www.dubiroman.com

       

        11/10/07 13:18:

      וואו.

      ניכר שאת בחורה מדהימה.

      כל הכבוד.

       

        11/10/07 12:45:
      קבלי כוכב על הצאת השפה החדשה..
        11/10/07 12:35:

      אוףףףףףףף

      לפעמים אני לא ממש מבין מה קורה כאן לעזעזל!!!

      למה  כל הסבל הזה?

      בשביל מה?

      ומי המציא אותו??

       

        11/10/07 12:29:

      יפה מאוד

        11/10/07 12:28:

      כל כך כואב ובו זמנית משמח

      כמה הפכפכים החיים שלנו

      כמה חשוב שאת נמצאת שם בשבילם

      קשה לי לחשוב על מציאות כזו

      שבו ילד מאבד את משפחתו ונשאר בודד בעולם...

        11/10/07 12:13:

      סיפור מרגש ועצוב...

       

      ואת עושה עבודה כל כך נפלאה ומעוררת השראה - כן ירבו כמוך...

        11/10/07 12:02:
      ואוו. צמרמורת . אישה מדהימה שאת.
        11/10/07 11:44:

      בשבילי הכוכבת זו את, ולא הכוכב שנתתי לך, ואת כוכבת זורחת בשמי חייהם

      של ילדים אומללים, וכל הכבוד לך שאת עושה את מה שאת עושה, אנשים

      שנותנים מעצמם הולכים והופכים נדירים

       

       

       

       

       

       

      זה היה מרגש וכואב לקרוא.

       

        11/10/07 11:43:

      עצוב ומרגש,

      כל הכבוד לך, איך את עושה את זה?

      מקסימה אחת.

       

      הילה

        11/10/07 11:39:
      קיבלת כוכב ומגיע לך מכול אחד ואחד כוכב
        11/10/07 11:39:
      חודר מעל ומעבר למילים
        11/10/07 11:33:

      את עושה עבודת קודש. ממש.

      לא כל אחד יכול

      הלוואי והיו עוד רבים כמוך!!

      (אני בעצמי אימא שבנה נפגע בתאונת דרכים קשה

       וראיתי מקרוב כמה שמחה אפשר לתת לנפגעים)

      תמשיכי להיות חזקה.

        11/10/07 11:31:
      רגעים של חסד.
        11/10/07 11:30:

      הרגת אותי עכשיו

      כולי מצומררת

        11/10/07 11:27:
      מרגש מקסים ועצוב יחד...
      הייתי מככבת אבל משום מה לא מתאפשר לי.
      במקום זה קבלי מחמאה, מחזיקה ממך שאת מסוגלת לעמוד בעבודה כזאת.
      אנשים כמוך הם גיבורים בעיני.
        11/10/07 11:22:

      מצמרר

       

       

       

      עצוב ומרגש
        11/10/07 11:20:

      מקסימה את.

      פוסט מרגש מאוד. 

        11/10/07 11:18:

      אוי, כמה שאת מדהימה

      כמה כוח וחוזק צריך לכזאת עבודה.

      לאחרונה, עקב הפוסטים שלך, התחלתי לברר על ליצנות רפואית

      כל הכבוד לך!!

        11/10/07 11:14:

      ומכיוון שאהבתי בכל ליבי

      קבלי כוכב *

       dinamo animations * 3d gifs * דינמו אנימציות * אנימציות תלת מימדי

       

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      קרינושנוש
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין