עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    באינטרפרטציה אישית

    ארכיון

    תגובות (3)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      1/8/10 15:24:
    אהבתי ,אבל רציתי להגיד שלצד המוסיקה הפחות טובה(טעם וריח אני לא נוטה לזלזל בשום מוסיקה) תמיד יש גם את הטובה יותר בעיניי.
    והשיר ששמת בפייס מדהים.
      30/7/10 19:31:
    טוב משה. והקטע עם האלמנטים המזרחיים, מעולה.
    הפוסט מומלץ אצלי בבלוג החדש
    http://blog.tapuz.co.il/estan
      29/7/10 17:56:
    לצערי לא יכול להתעמק בשעה זו אך רציתי לשלוח מילים חמות על כשרונך:))
    0

    חתונה יומיומית

    3 תגובות   יום חמישי, 29/7/10, 12:45

    למי שלא שם לב המוסיקה המתנגנת בארצנו הקטנה שינתה את גווניה בשנים האחרונות , כולם כבר מדברים על עלייתה של המוסיקה הים תיכונית והשתלטותם של הכלים המזרחיים על חיינו. המוסיקה הערבית המשלבת רבעי טונים ומקצבים מיוחדים נחשבת למוסיקה מורכבת , לעיתים מורכבת עד כדי כך שאוזן מערבית לא מסוגלת לעבד את החיבור בין הצלילים ולחשוב שהיצירה אינה אלא סלט פוליפוני שלא הולך לשום מקום.

     

    כמו כל סוג של מוסיקה אפשר לחלק את המוסיקה המזרחית לאיכותית ופחות איכותית. את שיא האיכות המזרחית פגשתי לפני מספר ימים בהופעתו של עומרי מור , פסנתרן ג'אז מחונן שמשלב בנגינתו אלמנטים אנדלוסים, הוא הוכחה שהכל כמעט אפשרי במוסיקה, אך לצערי היצירה האיכותית מקבלת בארץ במה קטנה ופונה למיעוט מעצם מורכבותה והיותה פחות מובנת לאדם הממוצע.

     

    בתקשורת יעדיפו את הפשטות , את השירים שיהיו קליטים לרוב, את המנגינות המרקידות ביותר ואת המילים שלפעמים גורמות למבוכה אך כנראה ששגורות בפינו גם מבלי לשים לב.

     השאלה הנשאלת היא האם אחוזי הרייטינג שאותם הרוב קובע חשובים מהתרבות עצמה ומהו הכוח שיכול להחזיר את מה שנבנה פה במשך השנים והיה ברוב המקרים נכון וייצג את החברה בצורה מכובדת.

     

    החלטתי שגם אני רוצה לנסות את הסולמות המזרחיים ביצירותיי, התיישבתי ליד הפסנתר והתחלתי לכתוב לחן שהתחיל במקצב שבע שמיניות, לאורך הכתיבה נלחמתי במשיכה לפשטות ולמערביות אך הוספתי לצלילים קישוטים ושינויי מקצבים שבסופו של דבר יצרו מנגינה אחרת , מנגינה שנשמעה לי אחרי מספר פעמים טבעית לחלוטין, הצבעים החדשים  לקחו אותי למסע מדברי שבעזרתו למדתי כמה מחוקי המוסיקה שעד כה לא יצרתי.

     

    אנחנו חיים במזרח התיכון וסובבים אותנו צלילים מסולסלים וסולמות מפולפלים , ההשפעה ניכרת באופן טבעי גם על המוסיקה הישראלית , הנגיעות הים תיכוניות מוסיפות את הערוץ שמעיד על מיקומנו ועל הקשר שלנו עם שכנינו, הגורם לכך שהמוסיקה המזרחית בארץ נחשבת לנמוכה נעוץ לדעתי בעיקר בעבר- היוצרים המזרחיים הגיעו בדרך כלל משכונות העוני עם רקע לא מזהיר , הזמרים והנגנים נחשבו למיעוט ולמרות יצירתם האמיתית והכנה לא הצליחו להתברג בצורה הולמת בתרבות שנוצרה בארץ , כיום אפשר לומר  שנוצר שיוויון בין מזרח למערב כמעט בכל תחום,  המוסיקה המזרחית החדשה שנוצרת פה בכל רגע איבדה את התמימות שהיתה לה אז, כשזוהר ארגוב סבל בחייו הוא העביר את הרגשות דרך קולו הייחודי , כשאהובה עוזרי כתבה ושרה את השירים שלה מתחילתם ועד הגעתם לתקליט הרגשנו שהיא חיה את היצירה ונושמת את המוסיקה.

     

     

    צרורות האלבומים שיוצאים לאור, המילים הירודות והדרך הקלה של הזמרים להגיע לכל אוזן

    הם חלק מהגורמים לחוסר האמון בז'אנר המזרחי הנוכחי , התקשורת הבינה שרוב העם מתחבר למוסיקת החתונות ובכדי למשוך אליה את המאזינים הדרך היחידה היא לשלב את החתונה ביום יומיות שלנו. אנחנו בתקופה של מעבר ובלבול תרבותי לא פשוט, השינוי נוצר ממש בימים האלה ואת העתיד הצפוי לא ניתן לחזות , מה שנותר הוא לקוות שהמוסיקה המזרחית האיכותית שבהחלט קיימת פה ושם תצליח גם היא לפרוח ולהגיע למקום הראוי לה.

    קישור לקטע המוסיקלי החדש שלי:

    http://cafe.mouse.co.il/music/1697050/

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      משה צ'יטיאת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין