עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    שומר פתאים השם

    18 תגובות   יום רביעי, 28/7/10, 11:06

    שומר פתאים ה'....

     

    עשיתי את דרכי במעלה ההר. השארתי מאחורי את צילם הנעים של עצי המחט, והשמש קפחה בעוז. השביל נפרש עתה בין סלעים כבירים, בשטח צחיח למדיי, למעט כתמי ירוק פה ושם.

    "מה אני עושה פה?", חשבתי לעצמי. "בשביל מה לקחתי על עצמי את 'מסע החגור' הזה?"

     

    הכל התחיל בשיחה בדהרמסאלה, עם שלושת ידידיי האמריקנים הצעירים, מחיל השלום של קנדי.

    "היינו פה באגם קטן, שמימיו קרים כקרח, ואי אפשר להיכנס אליהם כלל", אמרו לי.

    "כן?", אמרתי בהתרסה, "אני אוכל בכל זאת. שחיתי בבריכה של חורשת טל, שמקבלת את מי הפשרת השלגים מן החרמון".

    "לא כדאי לך לשחות באגם, המים ממש מקפיאים", אמרו לי, "אך כדאי בכל זאת לבקר. האגם יפהפה".

    הם יעצו לי בתבונה, אך אני לקחתי את דבריהם כאתגר – מימי ההימאליה יותר קרים ממי החרמון?

     

    והנה אני בדרכי לאגם, עוקב אחר הוראות הדרך המפורטות שנתנו לי חבריי. התיישבתי לנוח בצל עץ נמוך ובודד, פרקתי מעליי את התרמיל, וגמעתי בצימאון מן המימייה. התענגתי על המנוחה ועל הרוח הקרירה יחסית, שליטפה אותי וייבשה את הזיעה. על פי תיאור חבריי האמריקנים, נותרה לי עוד כשעת הליכה אחת בלבד.

     

    הגעתי אל "מקדש מעט" בצד הדרך – בליטת סלע צבועה באדום, מעין שיווה לינגם טבעי, מוקף מסביב במעגל של אבנים. היה זה הסימן, שמעבר לגבעה הקרובה נמצא האגם "שלי".

    ברכתי את האל שיווה במחוות אנג'לי, והמשכתי בדרכי.

     

    עמדתי בראש הגבעה ונהניתי ממראה משטח המים הכחולים שנפרש מתחתיי. גודלו של האגם לא עלה על גודלו של מגרש כדורגל, ומימיו היו כחולים מאד ונצצו כמראה, שמרצדים עליה זהרורי זהב.

    החשתי פעמיי, משתוקק לחוש את קרירות המים על גופי.

    לא הייתה נפש חיה בסביבה. התפשטתי והטלתי את עצמי אל המים. ניסיתי לשחות, אולם נשימתי נעתקה - המים המתעתעים היו באמת "קפואים". הרגשתי שעוד רגע אני צולל פנימה אל תוך הכחול היפהפה, ולא עולה יותר.

    בשארית כוחותיי חזרתי אל החוף, מתנשם ומתנשף.

     

    הייתי צריך לדעת טוב יותר. הייתי כבר בן עשרים ושבע, בוגר אוניברסיטה, והייתי חייב לבדוק את המים בטרם נכנסתי, במיוחד לאחר שהוזהרתי. אך חטאתי בחטא היוהרה, "היבריס", או כפי שהיה נהוג לומר בזמני – "שוויץ".

     

    עשיתי לא מעט שטויות במהלך מסעי בהודו, אך נראה לי שזו הייתה המסוכנת ביותר. כמו במקרי השטויות המסוכנות האחרות שיצאתי מהן בשלום, חלף במוחי הפסוק מתהילים קט"ז, 6 – "שומר פתאים ה'....". 

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/8/10 18:06:

      צטט: ariadne 2010-08-03 17:58:11

      ודווקא בגלל זה נשאר לך המסע הזה חקוק עד היום, כדי שתכתוב עליו...
      אזלו כוכבי..היית מאמין?
      נהנתי לקרוא.

      תודה, רונית.

      זה היה מסעי הראשון לחו"ל, שארך שמונה חודשים, ונקטע כשפרצה מלחמת ששת הימים. אין להתפלא שהרבה אירועים שקרו בו השאירו בי את חותמם לשארית חיי. 

       

        3/8/10 17:58:
      ודווקא בגלל זה נשאר לך המסע הזה חקוק עד היום, כדי שתכתוב עליו...
      אזלו כוכבי..היית מאמין?
      נהנתי לקרוא.
        31/7/10 23:01:

      צטט: Lola Bar 2010-07-31 19:06:50

      סיפור מקפיא וכתיבה לעילא ולעילא.

      לכן אומרים: "מי יתנני את הגיל של אז והחוכמה של היום"

      תודה ושבוע טוב,

      לולה

      תודה לך, לולה.

      מכיר את המימרה, וגם את חוסר התוחלת שאכן תתקיים.

      שבוע טוב, עמוס.

       

        31/7/10 19:06:

      סיפור מקפיא וכתיבה לעילא ולעילא.

      לכן אומרים: "מי יתנני את הגיל של אז והחוכמה של היום"

      תודה ושבוע טוב,

      לולה

        30/7/10 10:46:

      צטט: שיווה 2010-07-30 09:41:25

      חיוךמלכודת פתאים

      מי השלגים הזורמים מפסגות ההימאליה

      מפתים ומזמנים. לראותם בלבד.

       

      זה היה שילוב ממש קטלני - הפיתוי של מי האגם הקטן והיוהרה הגדולה שלי.

      שבת שלום, עמוס.

       

       

        30/7/10 09:41:

      חיוךמלכודת פתאים

      מי השלגים הזורמים מפסגות ההימאליה

      מפתים ומזמנים. לראותם בלבד.

       

        29/7/10 08:49:

      צטט: דיוטימה 2010-07-29 08:05:01

      למקרא הסיפור הזה, אני מרשה לעצמי להפציר בך לרכוש את "נדודים" של הסה, בו הוא רושם תמונות מנדודיו, מלווים בהגותו ההוליסטית. מאמינה שתאהב את הרשימות ההן.
      אין אדם, עמוס, שלא יחטא ב"היבריס". פעם התערבתי, דבר שאיני נוהגת לעשות, עם בעל חנות לשטיחים, על כך ששני הגלילים שהציג לפניי כשווים אינם באותו גוון. הוא התעקש בעוד שלעיניי נראה בבירור שהאחד כהה במעט מהשני והרהבתי להתערב ברוח ספורטיבית על 10 ש"ח. התברר כמובן שהיו זהים, אלא שגליל אחד הזדהר מעט מן האור שחדר מבעד לחלון הראווה... היבריס!
      "ומימיו היו כחולים מאד ונצצו כמראה, שמרצדים עליה זהרורי זהב" - איזה משפט יפה! [הכוכב עוד יזהר גם מעל לפוסט הזה...

      תודה, אסתר.

      כפי שראית, גם אני אוהב את כתיבתו של הסה, אך את "נדודים" אינני מכיר.

      טוב שתמיד לומדים דברים חדשים.

       

        29/7/10 08:05:
      למקרא הסיפור הזה, אני מרשה לעצמי להפציר בך לרכוש את "נדודים" של הסה, בו הוא רושם תמונות מנדודיו, מלווים בהגותו ההוליסטית. מאמינה שתאהב את הרשימות ההן.
      אין אדם, עמוס, שלא יחטא ב"היבריס". פעם התערבתי, דבר שאיני נוהגת לעשות, עם בעל חנות לשטיחים, על כך ששני הגלילים שהציג לפניי כשווים אינם באותו גוון. הוא התעקש בעוד שלעיניי נראה בבירור שהאחד כהה במעט מהשני והרהבתי להתערב ברוח ספורטיבית על 10 ש"ח. התברר כמובן שהיו זהים, אלא שגליל אחד הזדהר מעט מן האור שחדר מבעד לחלון הראווה... היבריס!
      "ומימיו היו כחולים מאד ונצצו כמראה, שמרצדים עליה זהרורי זהב" - איזה משפט יפה! [הכוכב עוד יזהר גם מעל לפוסט הזה...
        29/7/10 07:40:

      צטט: גרייס ל 2010-07-29 03:35:31

      ספור יפה,מרתקים חייך,מסעות והרפתקאות,אין טוב מזה,,

      תודה, גרייס.

      אכן חוויתי כמה הרפתקאות...

       

        29/7/10 03:35:
      ספור יפה,מרתקים חייך,מסעות והרפתקאות,אין טוב מזה,,
        28/7/10 19:06:

      צטט: יעל מ 2010-07-28 18:23:02

      נראה שכל החיים לומדים. לצערנו, בד"כ הלמידה החשובה ביותר היא מטעויות או מחוויות לא-נעימות.
      ובכל לקיחת סיכון יש סיכון! 

      תודה, יעלי.

      אין ליספק שהלימוד האמיתי הוא בהתנסות ולא בלימוד מפי אחרים. אם כי אני נוהג בדרך כלל להוסיף למשפט "אין חכם כבעל הניסיון" את המשפט המשלים: "הטיפש לומד מניסיונו הוא, החכם לומד מניסיונם של אחרים"!

       

        28/7/10 19:02:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-07-28 17:47:59

      "לפני שבר גאון ולפני כישלון גובה רוח", נאמר במשלי. אתה יודע, חטא היוהרה במובנו המקורי, מתייחס למי שפוגע בזכויות הזולת, רק במובנו החדשני משהו נקשרת המילה לחטא הגאווה של האדם המתנשא על עצמו ועל אחרים, לאו שווקא פוגע בהם, ואולי בעיקר פוגע בעצמו.
      דרך הכתיבה שלך בפוסט זה, אינטנסיבית. אתה מפסיע את הקורא צעד אחר צעד אל ההתרחשות המקפיאה. אהבתי מאוד את התיאור.
      ובאשר למסקנות, חייכת אותי. אני בת 30 שנה יותר מגילך אז ועדיין קופצת לא פעם למים ללא בדיקה ולמרות אזהרות. ויש כאן אמירה מטאפורית כמובן. אני סבורה שהתנסות היא חלק בלתי נפרד מהחיים והצורך שבה, גובר על כל הגיון. אולי אפשר להגדיר את הרגעים הללו כיצר בלתי ניתן לכיבוש?

      תודה, ניצה.

      נראה לי שאם הייתה בי הרפתקנות בעת מסעי בהודו, לא נותר ממנה דבר. אני יכול להגדיר עצמי כאדם שקול, ומשתדל כמיטב יכולתי לא לעשות שטויות, בוודאי לא כאלה שעלולות לעלות לי בחיי.

       

        28/7/10 18:23:
      נראה שכל החיים לומדים. לצערנו, בד"כ הלמידה החשובה ביותר היא מטעויות או מחוויות לא-נעימות.
      ובכל לקיחת סיכון יש סיכון! 
      "לפני שבר גאון ולפני כישלון גובה רוח", נאמר במשלי. אתה יודע, חטא היוהרה במובנו המקורי, מתייחס למי שפוגע בזכויות הזולת, רק במובנו החדשני משהו נקשרת המילה לחטא הגאווה של האדם המתנשא על עצמו ועל אחרים, לאו שווקא פוגע בהם, ואולי בעיקר פוגע בעצמו.
      דרך הכתיבה שלך בפוסט זה, אינטנסיבית. אתה מפסיע את הקורא צעד אחר צעד אל ההתרחשות המקפיאה. אהבתי מאוד את התיאור.
      ובאשר למסקנות, חייכת אותי. אני בת 30 שנה יותר מגילך אז ועדיין קופצת לא פעם למים ללא בדיקה ולמרות אזהרות. ויש כאן אמירה מטאפורית כמובן. אני סבורה שהתנסות היא חלק בלתי נפרד מהחיים והצורך שבה, גובר על כל הגיון. אולי אפשר להגדיר את הרגעים הללו כיצר בלתי ניתן לכיבוש?
        28/7/10 16:28:

      צטט: צבי סבג 2010-07-28 16:22:48

      "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין", סיפורי מסע תמיד מספקים לקח בצידם.

      תודה, צבי וברוך הבא.

      במקרה שלי זה היה הפוך - נכוויתי בקפואים, ומאז אני נזהר גם בפושרים.

       

        28/7/10 16:22:
      "מי שנכווה ברותחין נזהר בצוננין", סיפורי מסע תמיד מספקים לקח בצידם.
        28/7/10 12:04:

      צטט: sherry refael 2010-07-28 11:38:03

      תיאור מדהים. לקחת אותי לשם איתך.
      *שלך שרי

      "שלום רב שובך...."

      תודה שרי. מקווה שהתענגת על המים הקרים בחום הקיץ. 

        28/7/10 11:38:
      תיאור מדהים. לקחת אותי לשם איתך.
      *שלך שרי

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין