עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    הוא מבשל לי

    חגיגות 27 בטפאס אחד העם

    8 תגובות   יום שבת, 17/7/10, 11:38

    בניגוד להרגלי ב-20 שנה האחרונות השנה החלטתי לא לעשות מזה סרט, להעביר את היום נטול דרמות, ללא דמעות, ולדלג על המונולוג המרגש, פשוט יום הולדת וזהו. הפעם אני לא מתקשרת לכל החברים להזכיר להם, לא מציקה לבובון חודש לפני ושואלת האם מתוכננת לי מסיבת הפתעה ולא מתחילה להיעלב מחצות ודקה שאף אחד לא התקשר להגיד מזל טוב. פשוט לוקחת את הסיפור באדישות ובבגרות, כיאה לאישה בת 27.

     

    גיל 27, מספר שיעביר צמרמורת בגבה של כל בת 23 ויוצר סימפטיה בליבה של כל אישה בת 30. עכשיו את אחת מאיתנו הן אומרות ושולחות אלפי ידיים עטויות בטבעות נישואין לחבק וללטף. זהו יקירה את אישה עכשיו, נגמרו ימי המכנסונים הקצרים, העבודות הזמניות והפאבים הרועשים. הגיעה הזמן להתעורר, לקנות קרם בוקר וקרם לילה ולקחת אחריות על החיים.

     

    אני יודעת שזו קלישאה אבל באמת חשבתי שלי זה לא יקרה, ושהזיקנה היא נחלתם של אחרים בלבד. אני בעייני רוחי עדיין ילדה קטנה רק עם כרטיס אשראי משלה. מסרבת לקחת חלק בצרות העולם ואפילו בצרות שלי כזו שמעדיפה לסנן את הפקידה בבנק מהלתמודד עם המינוס. מסיביבי החברות מתחנות, מתרבות, מניקות והופכות לאדם מבוגר, כמו ההורים שלי. איפה הן ואיפה אני אני שואלת וזוכה בחזרה במבט מרחם שאומר את עוד תתפקחי.

     

    האמת היא שלא רק אני מתבגרת גם תל אביב מתבגרת. כל החברים שלי שהיו בתחילת העשרים היום בני שלושים ו.. ועדיין כאן משנים את פני העיר. בכל מקום צצים יותר ויותר ברים שקטים שמציעים אויירה נינוחה ואוכל טוב לבליינים המתבגרים. גם המסעדנים עצמם מתבגרים ומתפקחים. רוטשפלד ואהרוני מזמן כבר לא ילדים שחולמים על מסעדת גורמה ראשונה בארץ, אלא אנשי עסקים ממולחים. אפילו הבעלים של האליעזר בבן יהודה- הילדים הנצחיים פותחים עסק של גדולים במתחם התחנה. אז אם תל אביב יודעת להתבגר בחינניות ולהישאר סקסית כתמיד, גם אני יכולה.

     

    החלטתי שאת יום הולדתי אחגוג בתל אביב של "הגדולים" ולא בפאב מאוכלס יתר על המידה כמיטב המסורת וכי המקום הראוי ביותר הוא לא אחר מאשר טפאס אחד העם.  בהרברט סמואל עוד לא אכלנו וזה המפגש הראשון שלנו אם האגדה התל אביבית.הגענו בשבע וחצי (לא בגלל הגיל אלא בגלל שזו השעה היחדיה שניתן היה להשיג בה מקום) חגיגיים ועם ריר על השפתיים. מרגע כניסתי הייתי מאושרת: מסעדה סופר מעוצבת, אווירה סופר חגיגית, אלכהול, אוכל טוב כל מה שבחורה בת 27 יכולה לבקש.

     

     

    ''

     

     

     

    תפסנו את מקומנו על הבר וצללנו לתוך התפריט. הסיפור שסיפר הייה קצת מאכזב, מנות נחמדות אבל לא משהו שצועק "תזמין אותי" בעודנו מעיינים ובוררים מבין המנות פנה אלינו הברמן והמליץ לנו שלא כדאי שנבלבל את ראשינו היפים בכל האותיות והשמות אלא שפשוט ניתן לו להזמין עבורנו, הוא כבר יודע מה טוב בשבילנו. וויתרתי בנימוס על ההצעה והזמנו לסיבוב הראשון יין שרדונה, לבבות ארטישוק ביוגורט, קרפצ'יו בקר עם פטריות וביצת שלו. ההזמנה לא מצא חן בעיניי הברמן והוא התעקש שככה לא מזמינים טפאסים וסיפר לנו שלא מדובר בראשונות ועיקריות. ניסיתי להרגיעו בהבטחה שנזמין עוד בהמשך ולשם הפגת כל חששותיו אישרתי שהיינו גם בספרד וגם בטפאסברים אחרים ושאנחנו יודעים מה אנחנו עושים ושהקונספט נהיר לנו.

     

    ''

     

     

    לאחר 5 דקות הגיעו המנות, לבבות ארטישוק ברוטב חמצמץ על יתר המידה, קרפצ'יו חתוך עבה שכל מרכיבי הרוטב כולל הפרמזן מגיעים בנפרד. אופן ההגשה הייה לא ברור אך בעייתה העיקריתשל המנה הייתה מליחות מופרזת. אכלנו את שקיבלנו מתוך תקווה שההמשך יהיה טוב יותר. פנינו שוב לתפריט והפעם העמדנו למבחן את מנת הסקלופ, הפילה בקר ואמפנדס גבינות. האכזבה הייתה מרה במיוחד, הסקלופ הגיע נא במפנים ושרוף מבחוץ מה שהקנה לו טעם של צמיג והרוטב שליווה אותו הייה טפל ובנאלי. הפילה בקר הייה קשה ולא מרגש והאמפנדס- טוב אמפנדס נחמד. בשלב זה של החוויה קראתי לבובון לישיבה דחופה בחוץ על סיגריה. טענתי שכייף כבר לא יהיה לי הערב ושזה הזמן לוותר ולהתחשבן, כלומר להזמין חשבון.

     

    את הבקשה לחשבון ליווה הברמן בשאלה "מה כבר?, אין קינוח?" כאן הבנתי שאני לא יכולה לשתוק יותר ומישהו חייב לומר למלך שהוא מסתובב עירום. פצחתי את פי, למרות שבובון התחנן שלא, וסיפורי העצוב נשפך לחלל המסעדה. למשמע פירוט תלונותיי (שנאמרו ברוח ידידות אני חייבת לציין) חייך הברמן וניראה מרוצה בפעם הראשונה באותו ערב ממה שיש לי להגיד. הוא ביקש שאמסור עדות גם מול מנהל המסעדה וקראה לו לבית המשפט.

     

    מנהל המסעדה לא הייה נשמע מופתע ופסק לטובתי. הוא אמר כי התפריט הוא תפריט חדש בן שבועיים ועדיין נמצא בהרצה וכי הוא סופג הרבה ביקורות. הוא ביקש להמתיק את הערב שלנו בקינוח ולהשקות בצייסר שיכהה את הכאב. בובון ואני נענו להצעה, אך עדיין חשנו קצת מרומים. כשביקשנו חשבון מסר הברמן כי הארוחה היא על חשבון המסעדה free of charge. האמת, הופתעי ולתגובה כזו לא ציפיתי והיא בהחלט שימחה את בובון ואותי.

     

    מטפאס אחד העם יצאנו אמנם לא מסופקים קולינרית אך מרוצים ועם מוסר השכל. התפריט החדש שרק נולד אמנם הייה מאכזב, אך השירות הבוגר והאחראי של טפאס אחד העם  הוא משהו שבהחלט ניתן ללמוד ממנו. אני הבנתי שלהתבגר ולקחת אחריות זה אולי לא כל כך נורא ושלהיות צעיר וחסר ניסיון יש לא רק סקס אפיל אלא גם הרבה חסרונות. מיכוון שהערב היה עוד צעיר המשכנו בובון ואני להילולת אלכוהול בפלורנטין כי לא חייבים להתבגר בלילה אחד.

     

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      בובנית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/6/11 01:29:
      יצאתי מהפוסט הזה רעבה והי יום הולדת שמח: תהי שמחה הכי חשוב.
        26/7/10 15:49:
      גם אני חגגתי שם יום הולדת ( קצת יותר זקנה ממך... 30)
      הבעיה אצלי היתה ששתיתי יותר מדיי קווה ולא ידעתי להגיד אם האוכל טעים או לא... :)
      בפעמים האחרות שהייתי שם ולא שיכורה בכלל היה לי מעולה אבל זה היה עם התפריט הישן... נלך לנסות את החדש שפויים
      מזל טוב!!!!!
        21/7/10 13:10:
      בקבוק קווה בקורדברו וכמה צייסרים במייטס..
        21/7/10 09:13:
      גם אנחנו די התאכזבנו מטאפאס אחד העם - מקום טרנדי ורועש שלא נותן תמורה מספקת למחירים הגבוהים. לאיפה המשכתם בפלורנטין?
        18/7/10 11:49:
      תודה על הסימפטיה :) אני מקווה שהטיפולוגיה תביא עימה הרבה מזל באמת. לגבי הטפאס אני מקווה שהמסעה תשתפר גם באוכל וגם באופן בו הם מבינים את הלקוח שלהם. חווית ה"אנחנו מבינים יותר" לא הייתה לי נעימה. הרגשתי כמו לקוחה פרובנציאלית (מטקסס) שיוצאת בפעם הראשונה בחייה... חוץ לגבי הטפאו- אחת המסעדות המהנות ביותר ונותנות חוויה לצד אוכל משובח ומחירים הוגנים , לייק !
        18/7/10 10:28:
      אני מאוד אוהב את הרברט סמואל וממש מתבאס לקרוא על החוויה שעברתם שם. מקווה שהם ישתפרו כי הם ברשימה שלי....
      למרות זאת כל הכבוד להם שנתנו לכם את הארוחה על חשבון הבית.
        18/7/10 08:07:
      מתחלק בשלוש, וגם יש לו שורש :)
      הטאפאס בר הכי מוצלח הוא הטפאו.
        17/7/10 15:53:
      בתור אחת שסוגרת בקרוב 27 שנים, הרשי לי לנחם אותך, לפחות זה גיל שמתחלק בשלוש בלי שארית...
      לגבי ביקורת המסעדה, אני מתקשה להבין את המנטליות של המסעדות התל אביביות, האם את היית גובה כסף מאנשים על המנות שלך כשאת יודעת שחביתה זה הצד הקולינרי החזק שלך? פעם כשהיו מבחינים במישהו במשפחה בעל כשרון לבישול היו אומרים לו, יום אחד תפתח מסעדה. זה נשמע כאילו היום בתל אביב כשמבחינים במישהו בעל יכולות לעיצוב פנים כבר לא מכריזים אלא תוקעים יתד ואומרים, הנה בעל מסעדה. ונשאלת השאלה כמה מהסובבים אותך בשולחנות שילמו את המחיר המלא על עיצוב הפנים של המסעדה.

      תגיות

      ארכיון