עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    איך נפלו גיבורים?

    2 תגובות   יום שלישי, 13/7/10, 11:44

    אולי שמתם לב לשרשרת כתבות היומולדת שיצא לי לפרסם כאן באחרונה. התוספת החדשה הייתה אמורה להיות כתבה על הריסון פורד, שחוגג ממש היום 68 שנים להיווסדו. אולם, הכתבה התפתחה מעט לכיוון של דיון ותהיות בנוגע למקומם של גיבורי הפעולה ההוליוודיים בנוף הקולנועי העכשווי, בתקווה שללא נוסטלגיה יתרה. קבלו הפסקה קלה מדיווחי הפסטיבל אשר יתחדשו מחר (גם הבוקר כבר העלתי אחד), לטובת הטור שכתבתי עבור עכבר העיר אונליין:

     

    ''

    הריסון פורד חוגג יום הולדת ממש היום. בן 68 הבחור, נשוי טרי, ועדיין מגלם את דמותו של אינדיאנה ג'ונס, שודד הקברים האהוב מהאייטיז. אולי היה לו קל יותר לפרוש מתפקיד כוכב האקשן, לפנות את השטח לדור הבא של גברברי הוליווד - לו היה קם דור כזה. אבל האמת היא שפורד ובני דורו הם אחרוני גיבורי הפעולה כפי שהכרנו אותם.

     

    פורד עלה לגדולה בתקופה בה שלטו שמות מובהקים בסרטי האקשן תוצרת אמריקה. היו גיבורי השוליים, אשר מקצתם פרצו אל הזרם המרכזי כמו סילבסטר סטאלון וחלקם נשארו שם עד היום, ע"ע ז'אן קלוד ואן דאם. והיו הסטארים ההוליוודיים אשר אכלסו את רבי התקציב, כמו ברוס וויליס, מל גיבסון או אפילו ארנולד שווארצנגר. לפי חתך גס זה, התמקם לו פורד כבחירה הפחות מסוקסת אך מעט יותר איכותית מעמיתיו. גיבור סרט פעולה ידע לשלב בין יריות בכלי נשק שונים, סצינות מרדף עוצרות נשימה, הטלת שורות מחץ כלפיי החבר'ה הרעים והסתבכות בתתי-עלילות רומנטיות. אצל פורד העירוב הזה נדמה טבעי יותר מאשר אצל אחרים, שהצטיינו יותר באחד או שניים מן התחומים הללו, בעוד הוא ידע לבצע בהצלחה סבירה את כולם.

    הוא גילם מגוון ורסטילי יחסית של תפקידים, אבל זכור בעיקר בזכות שני העשורים האחרונים של המאה ה-20, בהם ביסס את מעמדו כשחקן מוביל במותחני פעולה הוליוודיים עתירי תקציב ואווירת בידור. הכל התחיל עוד קודם לכן, בסוף שנות השבעים, עת יצר את דמותו האיקונית של האן סולו בסרט הראשון של "מלחמת הכוכבים". אחר כך הגיעה טרילוגיית אינדיאנה ג'ונס, וסרטים כמו "בלייד ראנר", "הנמלט" ואפילו "אייר פורס 1". בזה האחרון שיחק פורד את נשיא ארה"ב, אשר נאלץ לנטרל בעצמו צוות טרוריסטים אשר חטף את מטוסו הנשיאותי. כנראה בגלל ששומרי הראש שלו לא היו מספיק קשוחים למשימה, ממש כשם שהוליווד כשלה להצמיח דור חדש של כוכבי אקשן מתמידים.

     

    ''

    שני סמלים חדשים בלבד הומצאו ומותגו בעשור הזה. הראשון הוא ג'ייסון בורן, כוכב טרילוגיית "זהות" (כפולה, במלכודת ואבודה, כך לפי הסדר). הפופולריות של מאט דיימון נסקה בזכות הסרטים של פול גרינרגראס שאף המציאו מודל חדשני ותזזיתי לסרטי אקשן, אותו ניסו לחקות ללא הצלחה במאים רבים בשלוש השנים שחלפו מאז יציאתו. אפילו ג'יימס בונד האחרון, "קוואנטום של נחמה", העתיק בלי בושה. באופן פרדוקסלי ואבסורדי עד מאוד, שכן דמות מרגל-העל של בונד היא אביו ומולידו של ג'ייסון בורן. הסמל שני הוא ג'ק באואר, האיש עם סדר היום הכי עמוס בטלוויזיה. כן, בטלוויזיה. כך שהקשר היחידי שלו לקולנוע היה ניסיון למתג את קיפר סאתרלנד ככוכב סרטי אקשן זניחים ("המאבטח"), ואולי גם השוואה בין גיבורים מזדמנים אל אותו באואר (ליאם ניסן זכה להשוואות מעין אלו על תפקידו בסרט "חטופה").

    מלבד שני אלה, ממשיכי דרכם של גברברי הדור ההוא בוששים לבוא. זו הסיבה בגינה נוצר חלק רביעי לכמה טרילוגיות מובהקות מסוף האלף הקודם. ברוס וויליס המקשיש שב להיות השוטר ג'ון מקליין בעוד סרט בסדרת "מת לחיות", שהכותרת שלה הופכת רלוונטית יותר ככל שוויליס מזדקן. את הפרק הבא אפשר לעשות על מאבקו של מקליין בתחלואיי הזקנה ובבתי החולים המודרניים. סטיבן ספילברג וג'ורג' לוקאס החזירו את פורד לתפקיד אינדיאנה ג'ונס, במקום להתמקד ביורש הפוטנציאלי אותו בראו בסרט הרביעי, דמות אשר גילם שעיה להבף. למרות "רובוטריקים" ו"לכודים ברשת", קשה להאמין שאותו להבף יצדיק את התקוות שתולה בו עיר הסרטים. בכלל, קשה מאוד למצוא יותר מאשר תקיעת יתד או דריסת רגל ראשונית מצד שחקן הוליוודי זה או אחר, בכל הנוגע לאקשיונרים. קלייב אואן אמנם כיכב בסרטים "הילדים של מחר" ו"לירות כדי להרוג", אבל הוא לא יזנח לחלוטין את הדרמות בכיכובו ("קרוב יותר","להתחיל מחדש"). ג'רארד באטלר שזכור כמלך ליאונידיס הרועם מן הסרט "300", הפך לתפוד הכי לוהט דווקא בשוק הקומדיות הרומנטיות לאחרונה. דווין "דה רוק" ג'ונסון ביצע מעבר יפה מזירת ההיאבקות המקצועית אל מסכי הקולנוע עם "המומיה 2" ו"מלך העקרבים", אבל מנסה להפוך לכוכב סרטי ילדים בשנים האחרונות ("המרוץ להר המכשפות").

     

    אל כל אלה ניתן להוסיף שמות גדולים כמו ליאונרדו דיקפריו או ראסל קרואו, אשר עיטרו פוסטרים של מספר סרטי פעולה. אבל השאלה המרכזית היא כיצד תחרט בזיכרון, והשניים הללו הן חיות אוסקר לפני הכל. היחידים שקרובים לתווית הנחשקת של "כוכב האקשן החדש" הם וין דיזל וג'ייסון סטאתהם. לדיזל חסרה עוד הצלחה מסחררת אחת עם סרט שאינו חלק מפס הייצור של "מהיר ועצבני", בעוד סטאתהם מוכרח להתקדם מתפקידים ראשיים בסרטים שוליים ("קראנק") או תפקידים משניים בשוברי קופות ("הג'וב האיטלקי").

    בהיעדר יורשים מוכתרים, מי שהחליף את הגיבורים מהדור הישן הוא ללא ספק גיבור העל. בשנות ה-2000, חליפה ומסיכה היו הכרח, וכוחות על אנושיים המלצה חמה. סרטי הקומיקס הפכו להימור הכי בטוח של הוליווד, במיוחד אלה בהם שם המשפחה של הדמות הראשית הסתיים ב-"מן". אמריקה חיפשה גיבור אמיתי שיציל אותה. מהתאומים, מבוש, מעצמה. היא קראה לעזרה, כל זעקה בשווי מאות מיליוני דולרים. הסצינה הגרועה ביותר בתולדות הקולנוע, לטעמי כמובן, ממחישה זאת היטב.

    ''

    ברגע השיא של "ספיידרמן 2", היה צריך איש העכביש לעצור רכבת מלאה נוסעים מלדהור אל האבדון. הוא השתמש בכוחות העל שלו, באנימציה ממוחשבת ואפילו בפרצוף הפתטי של טובי מגווייר - ועשה זאת. אך אבוי, בתהליך נשמטה המסיכה המסתירה את זהותו הסודית. בעוד פיטר פארקר נבוך מחשיפת האלטר-אגו ההירואי שלו מול רבבות אנשים, הגיב ההמון באופן מפתיע. הניצולים אמרו למושיעם - אל תדאג ספיידי, לא נגלה מי אתה כי אנחנו זקוקים לגיבור. בארץ, מישהו כבר היה מצלם בסלולרי ומביא את המכה במכירת התמונות המפלילות לעיתון. אבל באמריקה הציבור התאגד תחת אינטרס משותף ולא הלשין. הרגע הזה, דווקא בגלל הפתטיות שלו בעיניי שאר העולם, הוא אחד הרגעים הקולנועיים המייצגים ביותר של תרבות סרטי הקומיקס הנוכחית. הוא העניק לה תוקף ומשמעות חוץ-קולנועיות. לפחות עד שבא בשנת 2008 "האביר האפל" של כריסטופר נולאן ובעקבותיו גם האביר כהה-העור של אמריקה - ברק אובמה.

    גיבורי הקומיקס החלו גל של ליהוקים לא שגרתיים. החל מרכיכות דוגמת אותו מגוויר לתפקיד "ספיידרמן", המשך בשחקני תיאטרון באופיים (יו ג'קמן ב"אקס-מן") וכלה בכשלונות מפוארים כמו בן אפלק בתור גיבור העל העיוור - "דרדוויל". ברם, בזכות האופקים החדשים הללו העתיד נראה קודר פחות. ריאן ריינולדס עשה את הבלתי ייאמן ויככב בשנה הבאה כגיבור-על גם בסרט על-פי דמות של חברת "מרוול" (“דדפול”) וגם בסרט של האוייבת המושבעת "די.סי. קומיקס" (“גרין לאנטרן”). לכבוד ההשקה המחודשת של המותג "ספיידרמן" נבחר שחקן אלמוני יחסית, אנדרו גארפילד שמו. הוליווד הודיע על אתחול נוסף של סרטי "סופרמן", בפיקוח כריסטופר נולאן אשר ברא מחדש את באטמן הקולנועי. נקווה רק שיימצא שחקן מתאים לתפקיד איש הפלדה, כדי שהריסון פורד יוכל לגלם דמויות המתאימות יותר לגילו. לפרוש בשקט לדרמות מרגשות במקום לצפות בכפיל מבצע פעלול שכבר אינו יכול לעשות בעצמו - כמו לקום מכסא בתנועה אחת חלקה.

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/7/10 13:33:

      צטט: ביזנסאמא 2010-07-14 18:59:27

      תודה על הסקירה. הריסון פורד תמיד יישאר בשבילי הגבר הקולנועי האולטימטיבי. לא מתלהבת מהרבה מהאקשן המוצע כיום. ובכלל אני טיפוס די נוסטלגי. (-:

       

       

      אין בעד מה ונוטלגיה זה בסדר גמור במקרים מסויים.

      בנושא של גברברי הוליווד הנוכחית, נדמה לי שזה ברמת ההכרח חיוך

      מבחינתי האקשן היום הוא בסרטים מצרפת או אסיה, בעיקר תאילנד. ואני הוליוודיסט מוצהר בדרך כלל.

        14/7/10 18:59:

      תודה על הסקירה. הריסון פורד תמיד יישאר בשבילי הגבר הקולנועי האולטימטיבי. לא מתלהבת מהרבה מהאקשן המוצע כיום. ובכלל אני טיפוס די נוסטלגי. (-:

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים