עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    יצירה ואהבה

    שונאים - סיפור אהבה

    95 תגובות   יום שישי , 9/7/10, 13:11

    את רוב תולדות האמנות יצרו גברים.

    לא סוד הוא שבין המינים ניטשת מלחמה.

    היום אני רוצה להתבונן איתכם בכמה יצירות

    שנוגעות ביצר החשוף ומתעדות את האשה

    כאובייקט שהגבר מייחס לו את עולמו הפנימי

    ומקשט אותה בקישוטים אסוציאטיבים מצמררים:

     

    ''

     

    אדוארד מונק, הערפדית, 1893

    מונק מצייר כאן בצורה ישירה וטעונה

    את הפחד הגדול שלו כגבר שהיה פעם בן.

    האשה המחבקת היא חונקת וערפדית.

    הכניסיני תחת כנפך והיי לי אם ואחות

    מעורר פראנוייה מללכת לאיבוד בתוך האשה.

     

    ''

     

    רנה מגריט 1934

    לאישה אין פנים אלא מיניות מזמינת אונס.

    מגריט מצייר מנקודת המבט הגברית הבוטה.

    האישה שלו לא חושבת או מרגישה.

    האישה שלו היא יצור בעל יתרונות שאפשר להשתמש בהם.

    מובן להשתמש בהם. מותר להשתמש בהם.

     

    ''

     

    פבלו פיקאסו, העלמות מאביניון 1907

    כאן מציג פיקאסו חמש זונות מוטרפות

    שאורבות לכל גבר מעבר לכל פינה.

    בחזית הוא מצייר טבע דומם עם פירות

    ולפלח האבטיח הוא נותן צורה של פגיון מעוקל.

    זוהי הזהרה לגברים שיבואו אחריו בעל כורחם:

    הנשים הן סכנה למרות הפיתוי המושך.

    הנשים מפחידות, כוחניות, מסרסות.

     

    ''

     

    וילם דה קונינג, אשה 1, 1950-52

    דה קונינג מצייר את אשתו היושבת על כורסא.

    יש לה עיניים לטושות של חולת נפש מסוכנת.

    יש לה טפרים שיכולים לקרוע את בשרו.

    יש לה נוכחות על של אלה כל יכולה.

    הוא מצייר אותה בסערה ומטיח את הצבע,

    כמו גם את השריטות

    בהינפים אלימים של גבר מכה.

     

    ''

     

    פאולה רגו, אשה כלב, 1990

    רגו ממשיכה לצייר את הנשים

    בתוך הקונטקסט של מלחמת המינים.

    אשה כלב מלקקת את עצמה

    ומתבוססת על הרצפה בפוזיציה חייתית.

    רגו בקיאה בתולדות האמנות.

    רגו משוחחת מעל ראשו של הקהל

    עם כל הגברים שיצרו עד כה

    את המודל הנשי מנקודת ראותם.

     

    איפה נקודת הראות הנשית?

    האם עינינו אכן כמו אצל מגריט

    שלוחת שדינו ופינו ערווה?

    דרג את התוכן:

      תגובות (95)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/8/10 18:17:
      חד משמעי,זאת היא(החללית)
      נכון בכלל לא רק בעינין האומנות,אשמח לטיסת הבהרה בין מאדים לקסיופיאה.
      תודה על התובנות.
        29/8/10 13:04:

      צטט: ייטי 2010-08-28 13:41:55

      אוי לי ואבוי לי,אם הבנת שאני בעצבים,אני צריך לבדוק מה ואפוא טעיתי נהפוך הוא.
      אני בראש החץ שתומך בכוח הנשי,ידידה שלי התמודדה על ראשות המועצה כמה השקעתי בכך שתצליח.
      אני רק חושב על האומנות בכלל שהרבה פעמים הפרשנות לוקחת את הדברים אל מקומותיה שלה ושם הדברים מקבלים זוית שונה.
      למשל הציור של מגריט(נדמה לי) אפשר לפרש אותו גם שהבחור כל כך מיוחם כי אף אחת לא שמה עליו ובטח הציור של הזונות לפיקסו שאני לא מזהה שם מארב מתוכנן דוקא הרבה נינוחות...
      Mאשה אני מקווה שהייתי יותר רגוע,אבדוק עם עצמי והעיקר גם ממה שעולה בדיון בניינו הוא שוב ניתן לומר" גברים ממאדים ונשים מוגה..." האמנם? והעיקר שתהייה חללית מהירה שתוכל בכל רגע להפגיש בניינו כי מי אנחנו נשים כגברים האחד ללא השני.

      יום טוב,תודה שמשכת אותי לתשובה שכזו.

      עכשיו הבנתי ואני מתנצלת על פרשנותי השגוייה לדבריך.

      לעומת זאת פרשנותי על עבודות האמנות נשענת על ידע מעמיק ומצטבר

      שרכשתי לעצמי כל שנות חיי, כולל לימוד תולדות האמנות וקריאה של יומני

      האמנים שאני מציגה את נקודת השקפתם העולה מיצירותיהם.

      לא ניחושים אלא ידע עם קבלות על סמך מחקרים, תיעוד וביוגרפיות.

      אולי הידע שכולל שיח גלוי עם הבהרות נחוצות - זוהי החללית המבוקשת?

        28/8/10 13:41:
      אוי לי ואבוי לי,אם הבנת שאני בעצבים,אני צריך לבדוק מה ואפוא טעיתי נהפוך הוא.
      אני בראש החץ שתומך בכוח הנשי,ידידה שלי התמודדה על ראשות המועצה כמה השקעתי בכך שתצליח.
      אני רק חושב על האומנות בכלל שהרבה פעמים הפרשנות לוקחת את הדברים אל מקומותיה שלה ושם הדברים מקבלים זוית שונה.
      למשל הציור של מגריט(נדמה לי) אפשר לפרש אותו גם שהבחור כל כך מיוחם כי אף אחת לא שמה עליו ובטח הציור של הזונות לפיקסו שאני לא מזהה שם מארב מתוכנן דוקא הרבה נינוחות...
      Mאשה אני מקווה שהייתי יותר רגוע,אבדוק עם עצמי והעיקר גם ממה שעולה בדיון בניינו הוא שוב ניתן לומר" גברים ממאדים ונשים מוגה..." האמנם? והעיקר שתהייה חללית מהירה שתוכל בכל רגע להפגיש בניינו כי מי אנחנו נשים כגברים האחד ללא השני.

      יום טוב,תודה שמשכת אותי לתשובה שכזו.
        28/8/10 12:28:

      צטט: ייטי 2010-08-27 19:11:07

      הכל בראש שלכן.
      הגברים המופרעים בעיקר האומנים החרמנים על נשים אם הם לא הומואים.
      הפרשנות היא שלך מתוך סטיגמה שלא ממש נמצאת כבר לפחות בחצי השפוי של העולם...?

      חיימקה - למה בעצבים? אם באת לייצג את החצי השפוי - תן את משנתך בחכמה ובנחת...

        27/8/10 19:11:
      הכל בראש שלכן.
      הגברים המופרעים בעיקר האומנים החרמנים על נשים אם הם לא הומואים.
      הפרשנות היא שלך מתוך סטיגמה שלא ממש נמצאת כבר לפחות בחצי השפוי של העולם...?
        22/8/10 23:59:

      צטט: bani66@walla.com 2010-08-21 10:50:28

      האישה התפתחה מאז וזו נקודה מאוד כללית

      אכן מעמדה של האשה עולה. תודה.

        21/8/10 10:50:
      האישה התפתחה מאז וזו נקודה מאוד כללית
        7/8/10 21:04:

      צטט: 000001 2010-08-07 16:33:25

      נכון דכוי האישה הוא רב שנים ותרבויות .
      המתח בין המינים אני מקווה שלא ירד

      אכן. תודה.

        7/8/10 16:33:
      נכון דכוי האישה הוא רב שנים ותרבויות .
      המתח בין המינים אני מקווה שלא ירד
        27/7/10 20:28:

      צטט: Doctor Energy 2010-07-27 19:09:06

      מזעזע
      גברים הם חיה
      חיות
      כולנו חיות
      אבל גברים יותר
      וזה קשה
      גם לראות את זה
      וגם להיות חלק מזה

      מקווה שנכתב באירוניה, או לפחות בהומור...

      חלק מהזמן בנסיבות מסויימות - כולנו חיות...

        27/7/10 19:09:
      מזעזע
      גברים הם חיה
      חיות
      כולנו חיות
      אבל גברים יותר
      וזה קשה
      גם לראות את זה
      וגם להיות חלק מזה
        24/7/10 13:10:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2010-07-24 13:01:52

      אני חושב שלנסות לתת פרשנות על יצירות מופת זה לא דבר מדוייק אלא מה שנראה בעיני המתבונן. לפעמים גם פרשנות של אחד מקבלת תוקף על הרוב מבלי שהייתה אפשרות לראיין את הצייר או את היוצר. ואתן דוגמא או בעצם שתי דוגמאות:
      יונה וולאך שהשתמשה בתפילין ובמין וניהלה חיי מין סוערים. קשה לי להאמין שייחסה אל הדת מביע סלידה, אבל פרשנים נמהרים חרצו את גורלה והטביעו בה את התווית מבלי לשמוע ממנה את כוונותיה.
      המשורר אלתרמן נתן : "ואשרוף את ביתך עלייך" או :"הוא אמר אם תלכי אחרי..אם צריך אז ללכת אלך אם תאמר ..וכו וכו. אני נוהג להתעלם בקומפוזיציה ולא מחפש פרשנות. אבל אני זה אני ואינני מתעמק בטקסטים באופרות ידועות ולא בכתבות שטח בעיתון פלייבוי
      זהו להיום
      ולעניין הפוסט שלך הוא מציג את האישיות שלך יותר ממה שהאומן משקף בציוריו.
      שלא תביני אותי לא נכון, את מקסימה

      ... גם אתה מקסים... אז:

      הפרשנות שלי נשענת על עדות האמנים ומסתמכת גם על מקורות אמינים בתולדות האמנות...

      הצדק בא לידי ביטוי בדבריך - ברשימת היצירות שבחרתי לנושא הנדון, כשברור שיכולתי לקחת דגימות אחרות לגמרי עם פרשנויות הפוכות לחלוטין... וכאן באה לידי ביטוי ההחלטה שעשיתי לתת פן מסויים בכל פוסט שאני מעלה... להתראות בפוסט הבא שטרם החלטתי על מה להתמקד בו...


      תיקון תעות
      אני נוהג להתעלם (צריך להיות להתמקד במקום להתעלם) בקומפוזיציה ולא מחפש פרשנות
      תיקון טעות
      אני נוהג להתעלם (צ"ל להתמקד) בקומפוזיציה ולא מחפש פרשנות
      אני חושב שלנסות לתת פרשנות על יצירות מופת זה לא דבר מדוייק אלא מה שנראה בעיני המתבונן. לפעמים גם פרשנות של אחד מקבלת תוקף על הרוב מבלי שהייתה אפשרות לראיין את הצייר או את היוצר. ואתן דוגמא או בעצם שתי דוגמאות:
      יונה וולאך שהשתמשה בתפילין ובמין וניהלה חיי מין סוערים. קשה לי להאמין שייחסה אל הדת מביע סלידה, אבל פרשנים נמהרים חרצו את גורלה והטביעו בה את התווית מבלי לשמוע ממנה את כוונותיה.
      המשורר אלתרמן נתן : "ואשרוף את ביתך עלייך" או :"הוא אמר אם תלכי אחרי..אם צריך אז ללכת אלך אם תאמר ..וכו וכו. אני נוהג להתעלם בקומפוזיציה ולא מחפש פרשנות. אבל אני זה אני ואינני מתעמק בטקסטים באופרות ידועות ולא בכתבות שטח בעיתון פלייבוי
      זהו להיום
      ולעניין הפוסט שלך הוא מציג את האישיות שלך יותר ממה שהאומן משקף בציוריו.
      שלא תביני אותי לא נכון, את מקסימה
        21/7/10 14:53:

      צטט: ami10 2010-07-21 07:58:55

      פוסט מעניין כתבת..
      נותן הרבה חומר למחשבה.

      חומר למחשבה - זה כל מה שרציתי... תודה.

        21/7/10 07:58:
      פוסט מעניין כתבת..
      נותן הרבה חומר למחשבה.
        20/7/10 19:55:

      צטט: הומר אובראיין 2010-07-20 19:38:30

      הוספת תגובה
      המלצתי-לשמור את הדיון בשלמותו לרבות הציורים כמובן
      כחומר לימוד ולדורות הבאים

      הפוסטים שלי הם תוצר מצומצם של הלימודים שאני מעבירה לסטודנטים שלי...

        20/7/10 19:38:
      הוספת תגובה
      המלצתי-לשמור את הדיון בשלמותו לרבות הציורים כמובן
      כחומר לימוד ולדורות הבאים
        20/7/10 19:24:

      צטט: הומר אובראיין 2010-07-20 18:32:58

      לא מסכים
      כמו שאומרים -מה לומד עיוור על פיל מנגיעה אחת בעורו

      ועכשיו יש לנו שתי אפשרויות:

      1. מחייבת אותך להשקעה: גלול למטה וראה את הרב-שיח שהתפתח כאן כולל חוסר הסכמות...

      2. אמור לי למה בדיוק אינך מסכים ואשתדל לבחון את השגתך...

        20/7/10 18:32:
      לא מסכים
      כמו שאומרים -מה לומד עיוור על פיל מנגיעה אחת בעורו
        20/7/10 14:44:

      צטט: Jes_ie 2010-07-20 14:35:59

      הגעתי רק עכשיו, על כך קבלי את התנצלותי. פוסט מעניין ומעשיר וכן גם התגובות. תודה.

      תודה. את מוזמנת תמיד...

        20/7/10 14:35:
      הגעתי רק עכשיו, על כך קבלי את התנצלותי. פוסט מעניין ומעשיר וכן גם התגובות. תודה.
        19/7/10 12:09:

      צטט: רוח האדם 2010-07-19 11:39:41

      לדעתי, אנגר לא ממש אהב נשים,
      היתה לו דרך מאד צוזרה לרמוז על כך בציירן אותן.

      חחח... עלית עלי!  בדיוק על זה נסוב הפוסט הזה...

        19/7/10 11:39:
      לדעתי, אנגר לא ממש אהב נשים,
      היתה לו דרך מאד צוזרה לרמוז על כך בציירן אותן.
        19/7/10 01:45:

      צטט: רוח האדם 2010-07-19 01:34:54

      ואגב.........
      הציור של "פאולה רגו" - מדהים.
      וממבט ראשון, אפשר גם לחשוב שאבר מין גברי לה,
      מעניין אם במודע ובמכוון ציירה היא זאת כך.
      והציור הזה שמתחי, זה של "דה למפיקה",
      תראי איך אפש "לשאול" רישום ממישהו אחר -
      (פ.פ. - "העלמות מאביניון")
      ולעשות בו כרצונך ולהלבישו ב"בגדי חמודות"...
      מדהים.

      אכן - דרך אנגר ופיקאסו והלאה...

      אמנים "משוחחים" עם אמנים קודמים מעל ראשו של הקהל...

        19/7/10 01:43:

      צטט: בלהה ד. 2010-07-19 00:05:27

      גם תמרה דה למפיקה  ציירה לעיתים נשים וסצינות בוטות באופן המזכיר את ציורי הציירים שהזכרת..

      ''

      כמו פאולה רגו, גם תמרה דה למפיקה - לקחה סצינות קלאסיות

      ונתנה להן מענה באמנותה. בתמונה שנתת כאן, היא עונה ל:

      Ingres, Jean-Auguste-Dominique

      Le Bain Turc 1862 Oil on canvas Musee du Louvre, Paris

      ''

      בשתי העבודות: הגישה האירוטית משתוקקת ו"מחפיצה" בו זמנית את האובייקטים

       

        19/7/10 01:34:
      ואגב.........
      הציור של "פאולה רגו" - מדהים.
      וממבט ראשון, אפשר גם לחשוב שאבר מין גברי לה,
      מעניין אם במודע ובמכוון ציירה היא זאת כך.
      והציור הזה שמתחי, זה של "דה למפיקה",
      תראי איך אפש "לשאול" רישום ממישהו אחר -
      (פ.פ. - "העלמות מאביניון")
      ולעשות בו כרצונך ולהלבישו ב"בגדי חמודות"...
      מדהים.
        19/7/10 00:05:

      גם תמרה דה למפיקה  ציירה לעיתים נשים וסצינות בוטות באופן המזכיר את ציורי הציירים שהזכרת..

      ''

        18/7/10 22:41:

      על הראייה הסימולטנית שהולידה את הקוביזם -

      יכולתי לדבר הרבה ולשבח את הויתור על המציאות

      לטובת הביטוי הערכי והמושגי... אבל קצרה היריעה...

      תודה.

       

      אומנם הייתי מעט בוטה וכאמן לא הייתי צריך להתייחס

      כך ולבקר,. אך קשה לי מאוד לבלום את עצמי כאשר

      אני רואה את הזרמים האלה שאבדו מזמן מעוררים משום

      מה הערצה. רציתי רק להוסיף כי ממציאי הקוביזם היו לז'ה

      ובראק וידוע שכאשר פיקסו היה מגיע לביקור הם היו

      סוגרים את הסטודיו שלהם ומפסיקים לעבוד עד שהוא

      יסתלק, וזה לא סיפור רכיל. אם גרמתי אי נעימות ואני מקווה

      מאוד שלא, אני מתנצל לא הייתה שום כוונה לגנות להפך,

      עקרונית הפוסט שלך מעולה ומבטא היטב את דעתך. את

      הדעה שאני מצאתי לנכון להביע ניתן להגדיר כמוצר לוואי.

      תודה ושבוע נעים.

      אין צורך להתנצל. פוסט פתוח לכל דיעה.

      אין לדעתי הערצה או דברי גנות,

      רק שיח על ביטויים אמנותיים

      שכנראה חשובים לשנינו...

      ועיקר הפוסט היה בניתוח הגישה המגדרית,

      לאו דוקא בהתמקדות על זרמים אמנותיים.

        18/7/10 20:20:

      צטט: Mאשה 2010-07-18 18:51:35

      צטט: hkadman 2010-07-18 18:32:52

      מחמשת התמונות שהעלית שמחתי לראות את
      התמונה הידועה של רנה מגריט, זו לא היצירה
      המוצלחת ביותר שלו, אבל היא מבטאת היטב
      את הנאמר בפוסט שלך. התמונה שראויה לציון
      היא החמישית של פאולה רגו. שאר שלושת
      התמונות ובפרט העלמות מאוויניון של פיקסו,
      מאכזבות. זו כמובן דעתי בלבד. את העלמות
      מאוויניון ראיתי לראשונה במוזיאן הפראדו במדריד,
      והתפלאתי כיצד הציבור וקהל המומחים למיניהם
      מוסיפים להתלהב מאמן שהיה סוחר מבריק...
      שרלטן ופלגיאטיסט לא רגיל, זו כמובן דעתי האישית,
      ומי שמעונין לבחון את יכולותיו האמיתיות של פיקסו,
      יואיל להתבונן בציוריו מהתקופה הכחולה והוורודה,
      ויבין כיצד הוא ביצע את הקפיצה לאמנות המודרנית,
      בדיוק כמו קנדינסקי שהמציא את האבסטרקט, וכפי
      שהוא קרא לתורתו נקודה קו נקודה. וכל הציורים
      הללו עם העיניים במזרח והאף במערב והאיברים
      העבים והבלתי הרמוניים מעידים על בינוניות ולא
      יותר מזה.

      על הראייה הסימולטנית שהולידה את הקוביזם -

      יכולתי לדבר הרבה ולשבח את הויתור על המציאות

      לטובת הביטוי הערכי והמושגי... אבל קצרה היריעה...

      תודה.

       

      אומנם הייתי מעט בוטה וכאמן לא הייתי צריך להתייחס

      כך ולבקר,. אך קשה לי מאוד לבלום את עצמי כאשר

      אני רואה את הזרמים האלה שאבדו מזמן מעוררים משום

      מה הערצה. רציתי רק להוסיף כי ממציאי הקוביזם היו לז'ה

      ובראק וידוע שכאשר פיקסו היה מגיע לביקור הם היו

      סוגרים את הסטודיו שלהם ומפסיקים לעבוד עד שהוא

      יסתלק, וזה לא סיפור רכיל. אם גרמתי אי נעימות ואני מקווה

      מאוד שלא, אני מתנצל לא הייתה שום כוונה לגנות להפך,

      עקרונית הפוסט שלך מעולה ומבטא היטב את דעתך. את

      הדעה שאני מצאתי לנכון להביע ניתן להגדיר כמוצר לוואי.

      תודה ושבוע נעים.

        18/7/10 18:51:

      צטט: hkadman 2010-07-18 18:32:52

      מחמשת התמונות שהעלית שמחתי לראות את
      התמונה הידועה של רנה מגריט, זו לא היצירה
      המוצלחת ביותר שלו, אבל היא מבטאת היטב
      את הנאמר בפוסט שלך. התמונה שראויה לציון
      היא החמישית של פאולה רגו. שאר שלושת
      התמונות ובפרט העלמות מאוויניון של פיקסו,
      מאכזבות. זו כמובן דעתי בלבד. את העלמות
      מאוויניון ראיתי לראשונה במוזיאן הפראדו במדריד,
      והתפלאתי כיצד הציבור וקהל המומחים למיניהם
      מוסיפים להתלהב מאמן שהיה סוחר מבריק...
      שרלטן ופלגיאטיסט לא רגיל, זו כמובן דעתי האישית,
      ומי שמעונין לבחון את יכולותיו האמיתיות של פיקסו,
      יואיל להתבונן בציוריו מהתקופה הכחולה והוורודה,
      ויבין כיצד הוא ביצע את הקפיצה לאמנות המודרנית,
      בדיוק כמו קנדינסקי שהמציא את האבסטרקט, וכפי
      שהוא קרא לתורתו נקודה קו נקודה. וכל הציורים
      הללו עם העיניים במזרח והאף במערב והאיברים
      העבים והבלתי הרמוניים מעידים על בינוניות ולא
      יותר מזה.

      על הראייה הסימולטנית שהולידה את הקוביזם -

      יכולתי לדבר הרבה ולשבח את הויתור על המציאות

      לטובת הביטוי הערכי והמושגי... אבל קצרה היריעה...

      תודה.

        18/7/10 18:32:
      מחמשת התמונות שהעלית שמחתי לראות את
      התמונה הידועה של רנה מגריט, זו לא היצירה
      המוצלחת ביותר שלו, אבל היא מבטאת היטב
      את הנאמר בפוסט שלך. התמונה שראויה לציון
      היא החמישית של פאולה רגו. שאר שלושת
      התמונות ובפרט העלמות מאוויניון של פיקסו,
      מאכזבות. זו כמובן דעתי בלבד. את העלמות
      מאוויניון ראיתי לראשונה במוזיאן הפראדו במדריד,
      והתפלאתי כיצד הציבור וקהל המומחים למיניהם
      מוסיפים להתלהב מאמן שהיה סוחר מבריק...
      שרלטן ופלגיאטיסט לא רגיל, זו כמובן דעתי האישית,
      ומי שמעונין לבחון את יכולותיו האמיתיות של פיקסו,
      יואיל להתבונן בציוריו מהתקופה הכחולה והוורודה,
      ויבין כיצד הוא ביצע את הקפיצה לאמנות המודרנית,
      בדיוק כמו קנדינסקי שהמציא את האבסטרקט, וכפי
      שהוא קרא לתורתו נקודה קו נקודה. וכל הציורים
      הללו עם העיניים במזרח והאף במערב והאיברים
      העבים והבלתי הרמוניים מעידים על בינוניות ולא
      יותר מזה.
        18/7/10 18:18:

      ''

      למרות הפוסט טראומה מהתאבדות אימו,

      רנה מגריט מצייר לנשים מדי פעם

      פנים...

        18/7/10 18:11:
      הנשים של פרידה קהלו, אכן שבורות,

      אך כפי שציינת - היא מטפלת בדמותה

      ולכן אין קשר לנושא מלחמת המינים...

      ''

       

        18/7/10 17:15:
      יופי של נושא. !
      ואצל מגריט,
      הכל מושפע ממותה של אימו בטביעה,
      וכמעט שאין אצלו פרצופים גלויים כלל...
      ומה תגידי על הנשים של פרידה ?
      וכן, למרות שכמעט כולן הינן היא עצמה..
        17/7/10 12:06:

      צטט: גיל גרטל 2010-07-17 11:11:06

      יפה ומעניין.
      כאשר קומניוס הציע לראשונה שיש להכניס למעגל ההשכלה גם נשים (1632) הוא שאל בהתרסה: "מדוע אנחנו מונעים מהן את הספרים? האם אנחנו פוחדים מטיפשותן?"
      ויש להבין זאת כלשון סגי נהור. כלומר אלו הטוענים שהנשים לא מסוגלות לחוכמה, הם דווקא אלה שמפחדים שהן בעצם חכמות.
      וכך הרגשתי לנוכח הציורים שהבאת - הרבה פחד מצד הציירים

      התייחסתי לחלק מהפחד בחלק מהזמן...

      היו תקופות שנשים בוגרות ובעלות ידע הועלו על מוקד

      ''

      גויה, הקללה, 1797 (פרט)

       

        17/7/10 11:11:
      יפה ומעניין.
      כאשר קומניוס הציע לראשונה שיש להכניס למעגל ההשכלה גם נשים (1632) הוא שאל בהתרסה: "מדוע אנחנו מונעים מהן את הספרים? האם אנחנו פוחדים מטיפשותן?"
      ויש להבין זאת כלשון סגי נהור. כלומר אלו הטוענים שהנשים לא מסוגלות לחוכמה, הם דווקא אלה שמפחדים שהן בעצם חכמות.
      וכך הרגשתי לנוכח הציורים שהבאת - הרבה פחד מצד הציירים
        14/7/10 18:18:

      צטט: sarite1 2010-07-14 10:42:24

      שונאים... יותר מפחדים...

      יש הרבה יצירות שהן שיר הלל לאישה
      ולא בכדי,
      הגוף הנשי יותר אסטטי מהגוף הגברי
      ואני כותבת זאת כהטרו-סקסואלית .

      לגבי נשים שמציירות גברים
      זה לא חזון נפרץ...
      גם עירום פרונטלי גברי מלא
      נחשב לפורנוגרפי יותר מאשר לאומנותי

      -------

      ביוון העתיקה העדיפו לפסל ולצייר גברים. אדם שבוי בתרבות שלו ומקבל אותה כטבע בעוד שמדובר בנורמות שהושרשו בו. החוכמה היא לדעת לצאת מזוית הראיה המצומצמת ולבדוק זויות נוספות.

        14/7/10 11:04:

      צטט: sarite1 2010-07-14 10:42:24

      שונאים... יותר מפחדים...

      יש הרבה יצירות שהן שיר הלל לאישה
      ולא בכדי,
      הגוף הנשי יותר אסטטי מהגוף הגברי
      ואני כותבת זאת כהטרו-סקסואלית .

      לגבי נשים שמציירות גברים
      זה לא חזון נפרץ...
      גם עירום פרונטלי גברי מלא
      נחשב לפורנוגרפי יותר מאשר לאומנותי

       

      פורנוגרפיה היא גישה - לא חלק גוף...

      רק בדורותיים האחרונים נשים התקבלו לאקדמיה לציור,

      לפני כן - קיבלו אך ורק גברים...

      להלן הגבר הפאסיבי מול האשה האקטיבית,

      באסכולה אנגלית עכשווית:


      ''

      פאולה רגו, חלומו של יוסף, 1990

       

      ''

      לוסיאן פרויד, ציירת ומודל, 1987

        14/7/10 10:42:
      שונאים... יותר מפחדים...

      יש הרבה יצירות שהן שיר הלל לאישה
      ולא בכדי,
      הגוף הנשי יותר אסטטי מהגוף הגברי
      ואני כותבת זאת כהטרו-סקסואלית .

      לגבי נשים שמציירות גברים
      זה לא חזון נפרץ...
      גם עירום פרונטלי גברי מלא
      נחשב לפורנוגרפי יותר מאשר לאומנותי
        12/7/10 09:12:

      צטט: Mאשה 2010-07-11 16:55:42

      אוהבת אוהבת אוהבת את ההערות וההארות שאתם מוסיפים לפוסט הקצר שלי... הפוסט הולך ומשתבח בזכותכם... שמישהו כבר ירים את הכפפה ויתייחס לכותרת: שונאים - סיפור אהבה... אמנם פוסט וויזואלי, אבל לא צריך לזלזל במילים...

      ---

      טוב, אין לי משהו יותר מדי מתוחכם לומר, אבל כמובן הדיאלקטיות היא לב לבה של האינטראקציה בין המינים 

        11/7/10 21:58:

      צטט: (ה)מיתולוגית. 2010-07-11 18:28:09

      (<לקחת לי.

      פשוט כך, בהינף משיכת קולמוס אחת, לקחת לי.

      'שונאים סיפור אהבה', הספר המעניין של יצחק בשביס זינגר.

      על כל אותן דמויות נשיות, הבאות ונעלמות, ומתאלמות - תחת עטו הדוקרת שוב ועוד, את סיפור האהבה, כסיפור, וכאהבה.

      הגוף הנוגע כמעט ומתבהם תחת קריסת קדושת מעשה האהבה.

      מי לא יכול למי. מה לא רוצה מה.

      העירבול של השינאה, של התיעוב, היא כמעט מעשה ההגנה היחיד שעוד נותר לאיש עם הנשים.

      ועם הכל הזאת, חוסר האונים, כמו גם חוסר העונים,

      מותיר את הסיפור ואת האהבה לתמיהה שחורי המדקרות רק יוצרים אותה שוב, ועוד ושוב.

      ההתפוררות של המילים לנוכח,

      היא אחת הנקודות בהן גיליתי את ההשקה, בין שם הפוסט שכתבת לבין הספר.

      והכתיבה שלך - מנביעה את עצמה, למפל מרהיב, מעניק.

      תודה.>)

      כתבת כה יפה שחשבתי שהדבר היחידי שיש לי במענה - זה להגדיל את האותיות לנוכחות שתקל על עיניים עייפות... תודה.

        11/7/10 18:28:

      (<לקחת לי.

      פשוט כך, בהינף משיכת קולמוס אחת, לקחת לי.

      'שונאים סיפור אהבה', הספר המעניין של יצחק בשביס זינגר.

      על כל אותן דמויות נשיות, הבאות ונעלמות, ומתאלמות - תחת עטו הדוקרת שוב ועוד, את סיפור האהבה, כסיפור, וכאהבה.

      הגוף הנוגע כמעט ומתבהם תחת קריסת קדושת מעשה האהבה.

      מי לא יכול למי. מה לא רוצה מה.

      העירבול של השינאה, של התיעוב, היא כמעט מעשה ההגנה היחיד שעוד נותר לאיש עם הנשים.

      ועם הכל הזאת, חוסר האונים, כמו גם חוסר העונים,

      מותיר את הסיפור ואת האהבה לתמיהה שחורי המדקרות רק יוצרים אותה שוב, ועוד ושוב.

      ההתפוררות של המילים לנוכח,

      היא אחת הנקודות בהן גיליתי את ההשקה, בין שם הפוסט שכתבת לבין הספר.

      והכתיבה שלך - מנביעה את עצמה, למפל מרהיב, מעניק.

      תודה.>)

        11/7/10 16:55:

      אוהבת אוהבת אוהבת את ההערות וההארות שאתם מוסיפים לפוסט הקצר שלי... הפוסט הולך ומשתבח בזכותכם... שמישהו כבר ירים את הכפפה ויתייחס לכותרת: שונאים - סיפור אהבה... אמנם פוסט וויזואלי, אבל לא צריך לזלזל במילים...

        11/7/10 16:52:

      צטט: yaronimus_maximus 2010-07-11 16:33:56

      האם דורגה תהיה הסמל הפמיניסטי הבא?

      קשה לי להאמין, כיוון שאין לה בסיס אמיתי בתרבות המערבית... אבל... העידן הניו-אייג'י מספח לעצמו מכל הבא ליד מארבעת רוחות השמיים ומתפיסות עולם שלא עולות בקנה אחד... סלט עכשווי של שטחיות זרועה בסמלים או מכתמים חסרי בסיס קוהרנטי... אם כך: הרי היא יכולה להיות...

        11/7/10 16:33:

      האם דורגה תהיה הסמל הפמיניסטי הבא?

      ''

        11/7/10 16:31:

      צטט: Mאשה 2010-07-11 16:20:09

      צטט: Mאשה 2010-07-11 16:18:09

      צטט: yaronimus_maximus 2010-07-11 08:43:55

      פוסט חזק ומעניין.
      האלה ההודית דורגה:
      ''

      ירונימוס - עשית לי נחת. אכן האלה דורגה לוקחת אותנו צעד גדול לתוך נושא האשה החזקה/המאיימת...

      ובכך הרחבת את הסריקה גם מזרחה... תודה.

       

      מאשה שלום, אני דווקא התכוונתי להבליט את הצדדים החיוביים של האלה וגילומיה בתרבות ההודית. דורגה היא אלה שאמנם יש לה כח, אבל העוצמה שלה היא עוצמה נשית ומלאה, שאינה זקוקה לאלימות (בניגוד לאלים כמו מארס). דורגה נמצאת במצב מדיטטיבי מתמשך של אושר פנימי - לא אישה טורפת, לא "זונה" ולא "בתולה". הדיכוטומיה הנוראית הזו אינה נחלתם של ההודים למיטב ידיעתי, והם לא חיים עם הרדיפה של "החטא הקדמון". כרגיל בתיאור אלים הודיים, האופציה הכוחנית היא רק אחת מהאופציות - דבר המצביע על הרמוניה. אני חושב שעיקר האלימות שדמותה יכולה להפעיל היא הכנעת שדים אליליים, ויותר נכון לומר - שדים פנימיים. מדובר בדמות נשית מלאה שיכולה להגן, יותר מאשר לשסע.

       

       

        11/7/10 16:20:

      צטט: Mאשה 2010-07-11 16:18:09

      צטט: yaronimus_maximus 2010-07-11 08:43:55

      פוסט חזק ומעניין.
      האלה ההודית דורגה:
      ''

      ירונימוס - עשית לי נחת. אכן האלה דורגה לוקחת אותנו צעד גדול לתוך נושא האשה החזקה/המאיימת...

      ובכך הרחבת את הסריקה גם מזרחה... תודה.

       

        11/7/10 08:43:
      פוסט חזק ומעניין.
      האלה ההודית דורגה:
      http://www.hindutempleofmichiana.org/Durga2.jpg

      קצת על דורגה:
      In Hinduism, Durga (दुर्गा, "the inaccessible"[1] or "the invincible") or Maa Durga (Mother Durga) "one who can redeem in situations of utmost distress".[citation needed] Durga is a form of Devi, the supremely radiant goddess, depicted as having ten arms, riding a lion or a tiger, carrying weapons and a lotus flower, maintaining a meditative smile, and practicing mudras, or symbolic hand gestures.[citation needed]

      An embodiment of creative feminine force (Shakti), Durga exists in a state of svātantrya (independence from the universe and anything/anybody else, i.e., self-sufficiency) and fierce compassion. Kali is considered by Hindus to be an aspect of Durga. Durga is also the mother of Ganesha and Kartikeya.[2] She is thus considered the fiercer, demon-fighting form of Shiva's wife, goddess Parvati. Durga manifests fearlessness and patience, and never loses her sense of humor, even during spiritual battles of epic proportion.[citation needed]
        11/7/10 08:27:

      צטט: Emilia 2010-07-11 01:43:44

      אז קודם כל, כיף לטייל אצלך.

      הבאתי לחיזוק דבריך את:

       

      ''

       

      אבל גם משהו אחר לחלוטין:

       

      ''

      בין אלת הנחשים הקדומה לבין פסל החוצות הצבעוני, בין קנוסוס לבין קטאלוניה של חואן מירו - מפזזים השדיים המתעגלים והאחוריים הדשנים... תודה.

        11/7/10 01:43:

      אז קודם כל, כיף לטייל אצלך.

      הבאתי לחיזוק דבריך את:

       

      ''

       

      אבל גם משהו אחר לחלוטין:

       

      ''

        11/7/10 00:45:

      צטט: Raindrop 2010-07-11 00:30:33

      צטט: Mאשה 2010-07-10 01:58:55

       

      הרשימה הזאת איננה שיפוטית,

      אלא ניתוח עבודות שמקובל

      בהבנת מסרים אמנותיים...

      הצבעה על גלוי ותובנות.

      ניתוח ופיענוח שעושים

      גם אמנים, גם מבקרי אמנות,

      וגם חוקרים אקדמאים.

       

      כמובן שהיא שיפוטית.  ניתוח, פיענוח, פרשנות, פעולת ההתבוננות עצמה, הן שיפוטיות.

      זה כמו לומר להיסטוריון

      שכל מה שהוא מספר על העבר

      לא מעניין אותך כי זה רכילות...

       

      לא ולא.  לא שזה לא מעניין, אלא שמה שהוא מספר הוא תלוי מקום, זמן, תרבות, אוריינטציה פוליטית, מינית, וכן הלאה. גם העובדות שהוא בוחר להציג, להדגיש, וההקשרים שהוא עושה, מושפעים ומבטאים את שיפוטו של ההיסטוריון. אני חושב שהרבה היסטוריונים יסכימו על כך.  חוצמיזה, עבר או הווה, רכילות זה תמיד מעניין :)

       

      תודה על האמנות שאת מציגה והפרשנות הבהירה, מעניינת ומאירת עיניים.

       

      ותודה על נקודת ההשקפה המעניינת והמעודדת חשיבת עומק שהבאת איתך... תענוג. אתה מוזמן לכל הפוסטים שלי. אוהבת את ההתנגדות המאתגרת.

        11/7/10 00:30:

      צטט: Mאשה 2010-07-10 01:58:55

       

      הרשימה הזאת איננה שיפוטית,

      אלא ניתוח עבודות שמקובל

      בהבנת מסרים אמנותיים...

      הצבעה על גלוי ותובנות.

      ניתוח ופיענוח שעושים

      גם אמנים, גם מבקרי אמנות,

      וגם חוקרים אקדמאים.

       

      כמובן שהיא שיפוטית.  ניתוח, פיענוח, פרשנות, פעולת ההתבוננות עצמה, הן שיפוטיות.

      זה כמו לומר להיסטוריון

      שכל מה שהוא מספר על העבר

      לא מעניין אותך כי זה רכילות...

       

      לא ולא.  לא שזה לא מעניין, אלא שמה שהוא מספר הוא תלוי מקום, זמן, תרבות, אוריינטציה פוליטית, מינית, וכן הלאה. גם העובדות שהוא בוחר להציג, להדגיש, וההקשרים שהוא עושה, מושפעים ומבטאים את שיפוטו של ההיסטוריון. אני חושב שהרבה היסטוריונים יסכימו על כך.  חוצמיזה, עבר או הווה, רכילות זה תמיד מעניין :)

       

      תודה על האמנות שאת מציגה והפרשנות הבהירה, מעניינת ומאירת עיניים.

       

        10/7/10 22:31:

      צטט: Mאשה 2010-07-10 22:16:23

      צטט: אורן גני 2010-07-10 21:56:30

      אמנות מבטאת את הרבדים הלא תמיד מודעים ברוחו של דור.
      האם את רואה שינוי בנושא זה באמנות של דורנו?
      אשמח אם כהשלמה תציגי גם דימויים גבריים באמנות, וזה ייתן מבט מקיף יותר על ההיבט המיגדרי.

       

      ''

      אורן ידידי,

      בלתי אפשרי לתת דימויים ספורים ולהרגיש שבכך שסגרנו את כל הפינות... דימויים גבריים במזרח או במערב, מול האשה או כשלעצמם... גם שפות האמנות מגוונות וגם הגישות שונות.

      זאת הסיבה שבכל פוסט אני מצטמצמת בכוונה לנקודה מינימלית שלא נותנת בעצם תחושה של מבט היקפי.

      אני מקווה שמפוסט לפוסט ההבנה תתרחב טיפ-טיפה. לא יותר.

      ליותר מכך צריך פורמט רחב ועמוק יותר.

       

      אמתין בשמחה לתצוגה הבאה!

        10/7/10 22:16:

      צטט: אורן גני 2010-07-10 21:56:30

      אמנות מבטאת את הרבדים הלא תמיד מודעים ברוחו של דור.
      האם את רואה שינוי בנושא זה באמנות של דורנו?
      אשמח אם כהשלמה תציגי גם דימויים גבריים באמנות, וזה ייתן מבט מקיף יותר על ההיבט המיגדרי.

       

      ''

      אורן ידידי,

      בלתי אפשרי לתת דימויים ספורים ולהרגיש שבכך שסגרנו את כל הפינות... דימויים גבריים במזרח או במערב, מול האשה או כשלעצמם... גם שפות האמנות מגוונות וגם הגישות שונות.

      זאת הסיבה שבכל פוסט אני מצטמצמת בכוונה לנקודה מינימלית שלא נותנת בעצם תחושה של מבט היקפי.

      אני מקווה שמפוסט לפוסט ההבנה תתרחב טיפ-טיפה. לא יותר.

      ליותר מכך צריך פורמט רחב ועמוק יותר.

        10/7/10 21:56:
      אמנות מבטאת את הרבדים הלא תמיד מודעים ברוחו של דור.
      האם את רואה שינוי בנושא זה באמנות של דורנו?
      אשמח אם כהשלמה תציגי גם דימויים גבריים באמנות, וזה ייתן מבט מקיף יותר על ההיבט המיגדרי.
        10/7/10 19:48:

      צטט: אספרסו כפול 2010-07-10 15:00:04


      אם אנחנו מתייחסים לציור [למסרים] כראי המשקף הלך רוח של התקופה ומתוך ההנחה שהציירים עצמם הם אכן חלק מייצג של החברה, אפשר לקבל את המסקנות [הצפויות] וכמו שראית אותם.

      אבל אם רוצים להביא משהו שמשקף את המצב היום...
      כדאי לבדוק את המדיה השלטת [קולנוע, פרסומת, וידאו, פייסבוק וכאלה]

      ובתור מישהו שפעם למד אומנות... היה לי מעניין.

       ---

      למתעניינים במדיה עכשויים. כתבתי ספר חדש שיצא ברסלינג על פרסומת כמשקפת ערכים נורמות ואידיאולוגיה בחברה הישראלית. פרטים בבלוג שלי.

        10/7/10 19:42:

      צטט: הלנה מטרויה 2010-07-10 01:34:07

      תודה על האומנות - אני אוהבת.
      כל אמן משקף בציוריו את פחדיו, רצונותיו, תשוקותיו -
      כך הוא נותן לנו להציץ לעולמו הפרטי-
      אני לא שופטת אף אחד, אין לי זכות, רק מתבוננת.

       ---

      יש בהחלט זכות לשפוט אמנות. התחום שמאשה מתייחסת אליו נקרא סוציולוגיה של האמנות. האמנות יכולה להיות והיא שדה שיח ממנו למדים על החברה

        10/7/10 15:05:

      צטט: אספרסו כפול 2010-07-10 15:00:04


      אם אנחנו מתייחסים לציור [למסרים] כראי המשקף הלך רוח של התקופה ומתוך ההנחה שהציירים עצמם הם אכן חלק מייצג של החברה, אפשר לקבל את המסקנות [הצפויות] וכמו שראית אותם.

      אבל אם רוצים להביא משהו שמשקף את המצב היום...
      כדאי לבדוק את המדיה השלטת [קולנוע, פרסומת, וידאו, פייסבוק וכאלה]

      ובתור מישהו שפעם למד אומנות... היה לי מעניין.

      תודה. אתה צודק.

      המדיה השלטת - היא זאת שצריכה להיות מנותחת,

      אם רוצים להבין את אושיות התרבות הנדונה...

      ואכן בקהילת האמנות כאן - מדסקסים רבות

      על קו ההפרדה בין האמנות הנשגבת לבין המדיות הפופולריות.

      מרתק ו... מחזיר במעגל לאותן מסקנות...

        10/7/10 15:00:

      אם אנחנו מתייחסים לציור [למסרים] כראי המשקף הלך רוח של התקופה ומתוך ההנחה שהציירים עצמם הם אכן חלק מייצג של החברה, אפשר לקבל את המסקנות [הצפויות] וכמו שראית אותם.

      אבל אם רוצים להביא משהו שמשקף את המצב היום...
      כדאי לבדוק את המדיה השלטת [קולנוע, פרסומת, וידאו, פייסבוק וכאלה]

      ובתור מישהו שפעם למד אומנות... היה לי מעניין.
        10/7/10 12:09:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-07-10 12:02:11

      כשאני מתבוננת ביצירת אומנות

      אני "רואה ברגש"

      אם היצירה "לוכדת" אותי

      יש לי איתה דיאלוג

      אני חווה וגם חושבת.

      ואז

      אין לי בעיה עם המסר/אמירה/כוונה של היוצר

      העיקר

      שהוא גורם לי "להתעורר"

      וכמובן

      שאני אוהבת את החומרים שאת מעלה לבלוג שלך.

      הם מרחיבים דעת

      וגם

      מעוררים למחשבה.

      תודה.

      אני חושבת שאחד הדחפים הראשיים של אמן יוצר

      הוא הצורך לרגש את הזולת ולעוררו לחשיבה...

      במובן הזה אני עושה שירות טוב גם לאמנים

      שאני "קוטלת" את המסר שמבצבץ מיצירתם.

      עצם התהליך - הוא העיקר ו"לחפור" זו מהות האמנות...

      תודה.

        10/7/10 12:06:

      צטט: אדם ראשון 2010-07-10 10:36:24

       והייתה אחת אגדית...פרידה קאלו.

      http://www.youtube.com/watch?v=nE-UjfdIGEY&feature=related

      פרידה קהלו עשתה מהלך מבריק

      בכך שבנתה את כוחה - מחולשתה!

      (גם מכוחו של בעלה דיאגו ריברה)

      יום אחד אכתוב פוסט גם עליה.

      תודה.

        10/7/10 12:05:

      צטט: בת יוסף 2010-07-10 08:21:14

      קראתי בענין רב, גם את התגובות.
      פוסט מרחיב דעת.

      האמת היא שלפי דעתי

      התגובות המגוונות כאן הרבה

      יותר מעניינות מהפוסט עצמו.

      תודה על הביקור והתרומה.

        10/7/10 12:03:

      צטט: משביתת שמחה 2010-07-10 07:42:05

      רגע, רגע, ולמה אין לנו זכות לשפוט? מרגע שאמן מציג את יצירותיו בפרהסיה, יש לנו הזכות, ולעיתים החובה, לשפוט. גם את איכות היצירה וגם את המסרים העולים ממנה. זה נכון לגבי מסרים של שנאה או מסרים גזעניים, וזה נכון לגבי כלל המסרים.

      בהחלט!

      כל יצירת אמנות כשהיא מוצגת לקהל -

      מבקשת בעצם שיפוט צורני, ערכי וכלכלי...

      החל מציורי המערות ועד לבורסת האמנות -

      אלו הם חוקי המשחק המקובלים על כל הצדדים,

      ולשיח הזה קוראים - שיח תרבותי.

      כשאני מתבוננת ביצירת אומנות

      אני "רואה ברגש"

      אם היצירה "לוכדת" אותי

      יש לי איתה דיאלוג

      אני חווה וגם חושבת.

      ואז

      אין לי בעיה עם המסר/אמירה/כוונה של היוצר

      העיקר

      שהוא גורם לי "להתעורר"

      וכמובן

      שאני אוהבת את החומרים שאת מעלה לבלוג שלך.

      הם מרחיבים דעת

      וגם

      מעוררים למחשבה.

      תודה.

        10/7/10 10:36:

       והייתה אחת אגדית...פרידה קאלו.

      http://www.youtube.com/watch?v=nE-UjfdIGEY&feature=related

        10/7/10 08:21:
      קראתי בענין רב, גם את התגובות.
      פוסט מרחיב דעת.
        10/7/10 07:42:
      רגע, רגע, ולמה אין לנו זכות לשפוט? מרגע שאמן מציג את יצירותיו בפרהסיה, יש לנו הזכות, ולעיתים החובה, לשפוט. גם את איכות היצירה וגם את המסרים העולים ממנה. זה נכון לגבי מסרים של שנאה או מסרים גזעניים, וזה נכון לגבי כלל המסרים.
        10/7/10 01:58:

       

      צטט: הלנה מטרויה 2010-07-10 01:34:07

      תודה על האומנות - אני אוהבת.
      כל אמן משקף בציוריו את פחדיו, רצונותיו, תשוקותיו -
      כך הוא נותן לנו להציץ לעולמו הפרטי-
      אני לא שופטת אף אחד, אין לי זכות, רק מתבוננת.

      הרשימה הזאת איננה שיפוטית,

      אלא ניתוח עבודות שמקובל

      בהבנת מסרים אמנותיים...

      הצבעה על גלוי ותובנות.

      ניתוח ופיענוח שעושים

      גם אמנים, גם מבקרי אמנות,

      וגם חוקרים אקדמאים.

       

      זה כמו לומר להיסטוריון

      שכל מה שהוא מספר על העבר

      לא מעניין אותך כי זה רכילות...

       

        10/7/10 01:34:
      תודה על האומנות - אני אוהבת.
      כל אמן משקף בציוריו את פחדיו, רצונותיו, תשוקותיו -
      כך הוא נותן לנו להציץ לעולמו הפרטי-
      אני לא שופטת אף אחד, אין לי זכות, רק מתבוננת.
        10/7/10 00:17:

      צטט: לחפשולאבד 2010-07-09 22:34:46

      מאשה
      תשמעי:
      תקראי:
      לא אוהבת את מגריט.לא אוהבת את מגריט.וזה סופי.
      תודה על ההארה.
      אני מבינה רק בתפוחים וגברים עם צילינדרים.כניראה שלא רואה את מה שלא נוח. אפקח עיניים מעתה.

      אל תזרקי את התינוק עם מי הגיגית... אחת ההנאות הגדולות שלי היא לפענח באמנות מסרים שמתחתם יש עוד ועוד מסרים... קילוף מענג של התבוננות וחשיבה... אשמח לתלמידים כמוך... את הסטודנטית האולטימטיבית שלי - רגילה לפענח ולחשוב באופן עצמאי, כל שנותר הוא רק לתת כלים לעשות זאת גם מול ציורים ופסלים.

      ו... יש שלא הסתפקו בבתולת ים הפוכה כמו מגריט, אלא הרחיקו לכת ויצרו בובה, כמו:

      ''

      הנס בלמר, הבובה, 1935

       

       

        9/7/10 22:38:

      צטט: Mאשה 2010-07-09 22:34:13

      צטט: אביבית אגם 2010-07-09 22:22:25

      היי מאשה. אולי אכתוב על כך פוסט נרחב בהמשך ואביא שם קישור לפוסט שלך. בינתיים אומר רק כי מיזוגניה לא נעלמה עדיין מן העולם, לצערנו והאמנות, כדרכה, משקפת את המצב ונותנת לו את האינטרפרטציה שלה. בשונה ממנה הפרסומת שבויה באילוצים מסחריים המכריחים אותה להתחנף לקהלה ועל כן להתחשב גם בצרכיו.

       

      על קו התפר המעניין בין אמנות טהורה לבין אמנות מגוייסת -

      כדאי לסקור את הפופ האמריקאי שעד כה התעלמתי ממנו...


      ''

      אלן ג'ונס, שולחן, 1969

       

      ממליצה להיכנס לדף: 

      SHAFE - Gender and the History of Art

       

       

        9/7/10 22:34:
      מאשה
      תשמעי:
      תקראי:
      לא אוהבת את מגריט.לא אוהבת את מגריט.וזה סופי.
      תודה על ההארה.
      אני מבינה רק בתפוחים וגברים עם צילינדרים.כניראה שלא רואה את מה שלא נוח. אפקח עיניים מעתה.
        9/7/10 22:25:

      צטט: ish tov 2010-07-09 22:07:04

      מסקרן...לראשונה מזווית מיוחדת

      כמי ש"קצת" מומחית בתולדות האמנות - אני מנסה מפוסט לפוסט לתת זוויות נוספות לקהל הקוראים כאן. אמנות היא ההתנסחות האולטימטיבית של הנורמות מהן היא צומחת... מנציחה ומשנה בו-זמנית...

        9/7/10 22:22:

      צטט: Mאשה 2010-07-09 15:27:49

      צטט: אביבית אגם 2010-07-09 14:22:21

      מצטערת אם אני חוזרת על עצמי מדיונים אחרים. ובכל זאת. זה קורה בעוד שדות שיח של התרבות. בפרסומות למשל. שם הפאם פאטל מככבת. אבל לפרסומאים מאוד חשוב שקהל היעד שלהם ימשיך לקנות. אז עם המודעות הפמיניסטית הם החליטו לחפצן לא רק את הנשים אלא גם את הגברים. ממש שיוויון לבזות את כולם.

      את מצביעה על כיוון מעניין בתרבות. אשמח לשמוע עוד. תודה

       ---

      היי מאשה. אולי אכתוב על כך פוסט נרחב בהמשך ואביא שם קישור לפוסט שלך. בינתיים אומר רק כי מיזוגניה לא נעלמה עדיין מן העולם, לצערנו והאמנות, כדרכה, משקפת את המצב ונותנת לו את האינטרפרטציה שלה. בשונה ממנה הפרסומת שבויה באילוצים מסחריים המכריחים אותה להתחנף לקהלה ועל כן להתחשב גם בצרכיו.

        9/7/10 22:07:
      מסקרן...לראשונה מזווית מיוחדת
        9/7/10 21:59:

      צטט: shai harlev 2010-07-09 21:55:18

      פוסט ברור עקבי וסוחף. לא הכרתי את פאולה רגו מזכירה לי דברים של אסכולת לונדון (קיטאי, פרויד) עבודה מאד חזקה.
      אברר עליה

      על פאולה רגו אני כותבת כבר בכמה פוסטים, בין היתר בגלל שהיא אמנית מצוינת שהקהל הישראלי לא מכיר. בדוק בפוסט קודם שלי "בשבח הפשטות הגלוייה" אותו הקדשתי לרגו ואף הוספתי קישורים למי שרוצה ללמוד עליה עוד... תודה.

        9/7/10 21:56:

      צטט: Mאשה 2010-07-09 21:54:50

      צטט: Mאשה 2010-07-09 21:53:15

      צטט: לחפשולאבד 2010-07-09 18:47:00

      אז גם אומנים בעלי נשמה יתרה...מפחדים מאיתנו? מפחיד....

      מי אם כן...אוהב אותנו?

      אגב,את מגריט אני מאוד אוהבת...חוץ מהתמונה הזאת.

      את מגריט את אוהבת? האיש שצייר את "תהיי יפה ותשתקי" בגירסה למתקדמים... אשה ללא תודעה - אילמת וקטועת ידיים וכל מהותה היותה בובה למשחקי מין...

      ''

      חיזרי לפוסט הקודם שלי, שגם בו הופתעת ממגריט, והפנימי של שלושת הציורים... ואולי חפשי באינטרנט את תמונות האונס של מגריט, או של דגא, או של הקלאסיקנים הגדולים...

      וטרם התחלתי לדבר על דאלי, רובנס, וואן אייק, מיכלאנג'לו, רודן, ריברה, רמברנדט, ועוד רבים וטובים שהיו אידיאליסטים משכמם ומעלה - אבל הפגינו יחס "חשוד" מול הנשים המצויירות... והפוסטמודרניסטים שמביעים את הכל בגלוי עם איברים מרוטשים... ארוכה רשימת שינדלר וטרם הפסיקו לשרוף מכשפות בעולם המערבי...

       

        9/7/10 21:55:
      פוסט ברור עקבי וסוחף. לא הכרתי את פאולה רגו מזכירה לי דברים של אסכולת לונדון (קיטאי, פרויד) עבודה מאד חזקה.
      אברר עליה
        9/7/10 18:47:

      ''

      מאשה

      הגיברת בתמונה אינה תוספת לגלריה

      הבאתי את הליזה של בוטרו בגלל שככה בדיוק הרגשתי כשהסתכלתי

      על הפוסט שלך.

      מדושנת עונג.וטיפה מחוייכת...ביחוד באזור העיניים.

      אז גם אומנים בעלי נשמה יתרה...מפחדים מאיתנו? מפחיד....

      מי אם כן...אוהב אותנו?

      אגב,את מגריט אני מאוד אוהבת...חוץ מהתמונה הזאת.

        9/7/10 18:09:

      צטט: blue ray 2010-07-09 17:01:10

      צטט: Mאשה 2010-07-09 15:35:32

      אין לי כלים להתווכח איתך מחוסר ידע מבוסס בתחום.

      למרות זאת, ה"אינסטינקט האמנותי" שבי אומר שהציור המודרני מושפע במידה שווה  מאמנות הציור של 6000 השנים האחרונות לפחות, אם לא ניקח בחשבון את הציורים הנפלאים שגילו במערות הקדומות.

      יעקב

      אז לכבודך אחזור לתקופה הפרהיסטורית ואביא את וונוס מווילנדורף 24,000 לפנה"ס

      יצירה שכפי שאתם רואים השפיעה על וילם דה קונינג.

      ובאשר להדגשות ולשמיטות האנטומיות - כל מילה נוספת מיותרת...

      ''

        9/7/10 17:01:

      צטט: Mאשה 2010-07-09 15:35:32

       

      לא שכחתי שום יצירה, ובטח שלא בניתי תיאוריה (לא כאן בכל אופן).

      בכל פוסט שלי אני משתדלת לקצר ולהתמקד אך ורק בנקודה אחת ותמציתית,

      כמו בפוסט הזה (ראה למשל את הפוסט "נשיקה").

      מונק, פיקאסו, מגריט ודה קונינג - אינם אמנים אזוטריים,

      אלא יוצרים קאנוניים שבנו את הציור המודרניסטי.

       

      אין לי כלים להתווכח איתך מחוסר ידע מבוסס בתחום.

      למרות זאת, ה"אינסטינקט האמנותי" שבי אומר שהציור המודרני מושפע במידה שווה  מאמנות הציור של 6000 השנים האחרונות לפחות, אם לא ניקח בחשבון את הציורים הנפלאים שגילו במערות הקדומות.

      יעקב

        9/7/10 16:09:

      צטט: משביתת שמחה 2010-07-09 15:58:20

      מעניין מאוד. השכלת אותי. ראי
      http://www.notes.co.il/orit/4652.asp?p=1
      על האופן שבו מבנה מבנים ציורי העירום הנשי את האישה כאובייקט של המבט הגברי.

      נהניתי לקרוא את המאמר וממליצה לכל המבקרים כאן לקראו:

      על כוחו של המבט

      ועל ההבדלים שבין אובייקט לסובייקט קרוב לוודאי שאכתוב בקרוב. מתנהלת צעד אחרי צעד בפסיעות קטנות ונקודתיות. תודה.

        9/7/10 15:58:
      מעניין מאוד. השכלת אותי. ראי
      http://www.notes.co.il/orit/4652.asp?p=1
      על האופן שבו מבנה מבנים ציורי העירום הנשי את האישה כאובייקט של המבט הגברי.
        9/7/10 15:35:

      צטט: blue ray 2010-07-09 15:18:42

      אני נזכר באלפי יצירות אומנות שגברים ציירו, בהן האישה מופיעה במלוא תפארתה ויופייה.
      ה louvre מלא בהן, ה british museum גם.
      לא ברור לי למה בחרת בכמה תמונות אזותריות כדי לבסס תאוריה משונה זו .
      יעקב

      לא שכחתי שום יצירה, ובטח שלא בניתי תיאוריה (לא כאן בכל אופן).

      בכל פוסט שלי אני משתדלת לקצר ולהתמקד אך ורק בנקודה אחת ותמציתית,

      כמו בפוסט הזה (ראה למשל את הפוסט "נשיקה").

      מונק, פיקאסו, מגריט ודה קונינג - אינם אמנים אזוטריים,

      אלא יוצרים קאנוניים שבנו את הציור המודרניסטי.

        9/7/10 15:29:

      צטט: חיוור פנים 2010-07-09 14:30:37

      מזעזע. לא מתמצא בתולדות האמנות, אבל מזועזע כאדם מהמסרים. איפה את נותנת הרצאות? אשמח להגיע.

      פנו אלי כבר כמה פה בדה מרקר. אם תגבשו קבוצה גדולה מספיק - אתן הרצאה/קורס... מה שתרצו...

      בתל-אביב אתחיל להרצות בצורה מסודרת רק בתחילת שנת הלימודים באוניברסיטה העממית ובמכון מופ"ת.

        9/7/10 15:27:

      צטט: אביבית אגם 2010-07-09 14:22:21

      מצטערת אם אני חוזרת על עצמי מדיונים אחרים. ובכל זאת. זה קורה בעוד שדות שיח של התרבות. בפרסומות למשל. שם הפאם פאטל מככבת. אבל לפרסומאים מאוד חשוב שקהל היעד שלהם ימשיך לקנות. אז עם המודעות הפמיניסטית הם החליטו לחפצן לא רק את הנשים אלא גם את הגברים. ממש שיוויון לבזות את כולם.

      את מצביעה על כיוון מעניין בתרבות. אשמח לשמוע עוד. תודה

        9/7/10 15:26:

      צטט: דליה אחת 2010-07-09 14:21:08

      היי מאשה ,כרגיל מעניין..וכן מה עם המיפגש הקייצי בקהילת הזוגיות?

      תודה. אם יזמינו אותי - אשמח לתת הרצאה... לא אייחצ"ן את עצמי...

        9/7/10 15:18:
      אני נזכר באלפי יצירות אומנות שגברים ציירו, בהן האישה מופיעה במלוא תפארתה ויופייה.
      ה louvre מלא בהן, ה british museum גם.
      לא ברור לי למה בחרת בכמה תמונות אזותריות כדי לבסס תאוריה משונה זו .
      יעקב
        9/7/10 14:30:
      מזעזע. לא מתמצא בתולדות האמנות, אבל מזועזע כאדם מהמסרים. איפה את נותנת הרצאות? אשמח להגיע.
        9/7/10 14:22:
      מצטערת אם אני חוזרת על עצמי מדיונים אחרים. ובכל זאת. זה קורה בעוד שדות שיח של התרבות. בפרסומות למשל. שם הפאם פאטל מככבת. אבל לפרסומאים מאוד חשוב שקהל היעד שלהם ימשיך לקנות. אז עם המודעות הפמיניסטית הם החליטו לחפצן לא רק את הנשים אלא גם את הגברים. ממש שיוויון לבזות את כולם.
        9/7/10 14:21:
      היי מאשה ,כרגיל מעניין..וכן מה עם המיפגש הקייצי בקהילת הזוגיות?
        9/7/10 14:18:

      צטט: או דומה לו 2010-07-09 13:52:44

      לא מסכים איתך בפרשנות אבל חולק איתך את אהבת הציור

      לחלוק את אהבת הציור - זה תמיד טוב ועושה טוב... אשמח אם במקום כותרת לאקונית תיתן את הפרשנויות שלך. כולנו נצא נישכרים מכך... מקווה שתחזור להרים את הכפפה

        9/7/10 13:52:
      לא מסכים איתך בפרשנות אבל חולק איתך את אהבת הציור

      ארכיון

      פרופיל

      Mאשה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין