רישומים וטקסט: יעל מימון צילום: אמן סודי קונספט והפקה: יעל מימון בגדים: אוסף פרטי
"לפעמים העולם הזה לא מובן לי בכלל ונראה שארץ הפלאות מובנת לי הרבה יותר. אני מנסה לפענח את העולם הזה, את המציאות הזאת. כל ידיעותיי בתחומי הפיזיקה והפסיכולוגיה, לא מבהירות לי איך העולם הזה מתנהל ואיך מתנהלים האנשים בו (למשל, למה רודפים אחרי כסף? למה אנשים מפתחים טכנולוגיה שפוגעת בהם בסופו של דבר? למה אנשים פוגעים באנשים אחרים?).
![]()
![]() באותה מידה, הרבה פעמים אני מרגישה שפשוט אף אחד לא מבין אותי, מה אני רוצה. אני לא מצליחה להסתדר כאן, להשתייך או להשתלב "כמו כולם": לא בבית, לא בחברה ולא בעבודה, אפילו העיפו אותי מלימודים שכ"כ אהבתי... אבל זה כבר סיפור אחר. אני בטוחה שיש עוד רבים שמרגישים כמוני. השאלה היא איך מתמודדים עם זה? איך אני מתמודדת עם זה?
![]()
![]()
אני... אני "מעופפת". אני אוהבת לחלום בהקיץ. זה המפלט שלי וגם גן-השעשועים שלי. חלימה בהקיץ זה בחינם, זה זמין וזה מיידי. כמובן שהאיכות תלויה במעוף הדמיון שיש לך. אני לא חייבת להישאר כאן אם אני לא רוצה! הפנטזיות שלי מתלבשות על המציאות, כמו כפפה על היד (ולא מדובר בכפפה המנצנצת של מייקל). הרבה יותר כיף לי במציאות שאני בונה לעצמי בדמיון. אני מרגישה שם יותר "אני", יותר שייכת ויותר אהובה.
![]()
![]()
אני אמנית, ציירת. אני גרה באחוזה הנמצאת בעיר קטנה יחסית, שאיננה מפותחת מבחינה אמנותית. באחוזה יש לי סטודיו, שהוא בעצם החדר שלי ובו אני נמצאת רוב הזמן, לא בהכרח מתוך בחירה. תכני הכתיבה בבלוג שלי הם בעיקר סיפורים מהאחוזה, למשל על שיחותיי עם אומץ, החתול שלי, ועל החבר הדמיוני שלי Red.
ההמשך יבוא ....
![]() |
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה!!!
נחמד עם שתי כפיות סוכר, בדרך.
היכנסי/י לחלק השני של הפוסט בהקלקה על: חלק ב'- יעל בארץ הפלאות
תודה רבה
בקרוב... חלק ב' של יעל בארץ הפלאות!
היי תודה שיטוטית
את יודעת שהסימן למשבר בסינית הוא אותו סימן של הזדמנות
ומקסימום את יודע - ישנם עוד הרבה פלטפורמות באינטרנט שיסכימו לארח אותך בנחמדות גם ללא עלות
בקשר לכוכבים - אני כבר מזמן כתבתי על כך פוסט - שהמשטרה עדיין מבקשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחרי איש הכוכבים - במיוחד בימים אלו כשגנבו להם את כל האדומים מתחת לאף
הפרוייקט של יעלי ושלך ייחודי
חבל שהוא מגיע בימים של משבר בקפה דה-מרקר
מכיוון שאפשר לככב רק כאלה שאינם ברשימת החברים
ניצלתי את ההזדמנות להעניק מכוכביי גם כאן
יופ יעלי ורעי
המשיכו ובהצלחה
}{שטוטית
היי שמעון (לואיס קרול),
אני שמחה שבאת לבקר, בדיוק בזמן!
תודה רבה על תגובתך מאירת הפנים והעיניים.
בנוגע לאהבת הכח והשליטה... אפשר לומר שיש לי יותר שליטה על מה שאני מדמיינת (אלא אם כן הפנטזיה משתלטת עליי ואז היא זו ששולטת בי). החיפוש אחר כח ושליטה אכן משותף לעולמות רבים, למרות שבארץ הפלאות ומבעד למראה לא מדובר במרדף אחרי כסף, בניגוד לעולם הזה שבו הכסף והחומר הם העיקר.
בנוגע לעריפת ראשים... עריפת ראשים זה פתרון ענישה אחיד שמצאה מלכת הלב לכל מטרד. הכל שחור ולבן - לערוף או לא לערוף? זאת השאלה. סה"כ, תסכים איתי שזה די יקר להחזיק אסירים בבתי כלא...
בנוגע לזמן המתקתק... אני בקשרים טובים עם זמן. קשרים שנוצרו די מזמן:) ואולי כך רק נדמה לי.
אהבתי מאוד את הציטוט שהבאת מאת ג'ונתן סוויפט. יחסי שנאה ואהבה בין אנשים זאת תעלומה. באמת היה עולם טוב יותר לו יכולים היו בני האדם להקדיש את כל האנרגיה באהבה ולא בשנאה.
שוב תודה
ויום מלא פלאות
כיוון שאליס ( יעל במקרה שלנו ) בקשר די רציף עימי , אז לחלק מהשאלות כבר יש לה תשובות.
לואיס קרול ( המקורי ) המשיך בחיפושים עם אליס לארץ המראות , במסע ההמשך הבא ללכוד את ה סנארק יש כמה סיבובים, שצריך להחזיק חזק כדי לא לאבד קשר עמו.
בעולם הדמיוני שלך, כללי המשחק יכולים להיות כרצונך. שם העשבים יכולים לשיר לכבודך, ואת יכולה לשמוע ולהבין את הפרחים. את יכולה לדבר עם החתולה, והדרכים יכולים להיות שלך, אפילו אם זה דרך המלך. את יכולה לעשות כל יום מסיבת יום אי הולדת, ולשתות אפילו שוקו, במקום התה של הכובען המשוגע "הבריטי" במבטא שם ( אצל וולט)
אבל אם תרצי להבין את העולם הקרוי "ארץ" הכסף הוא סוג של כח. מסתבר ששליטה על אחרים יש בה קסם, וככל שטועמים התיאבון מתגבר. לא תמיד הנשלטים שמחים שמתייחסים אליהם כחפצים ללא רצון, וכאשר כלי השחמט מגלים שלא שואלים אותם לאן להסתער, הם משיבים כעס, המלווה בכח, וזה מה שיש בעולם ההגיון, בניגוד לעולם האי הגיון , בו גם מלכת קלפים יכולה לשלוט
בשיטה פשוטה של ... כל בעיה נפטרת על ידי עריפת ראשים.....ואולי זו סתפ העתקת דרכה של דמות המקור (ויקטוריה ...)
אז אהבת הכח משותפת להרבה עולמות, אבל יש לך זכות לשנות זאת בעולם של יעל. גם אין צורך שתשתמשי בשעון בעולם זה, ואז הזמן ירשה לך לקפוץ מהר, או להאיט לפי הקצב בו תרצי
בברכה
שמעון
ואולי זו הסיבה??
יש בנו מספיק אמונה בכדי לשנוא, אבל לא מספיק בכדי לאהוב אחד את השני
- ג'ונתן סוויפט
היי בוריס, תודה-תודה רבה!
כל הפרויקט הזה אפוף באווירה פנטסטית וזאת הייתה חתיכת חוויה להיות אליס, ליצור את הקסם הזה במציאות ולהנציח אותו. אני חייבת לציין שהחשיפה בכתיבה האישית ובצילומים דרשה ממני לא מעט אומץ:)
וכמובן, חייבת לציין לשבח את אמן סודי שבאמת עשה כאן עבודת צילום אמנותית ומקצועית נפלאה כל כך.
היי שטוטיתו'וש,
תודה רבה בשמי ובשם אמן סודי.
את חברה נפלאה ואכן בין הראשונים להגיב אצלי בפוסטים! מצטרפת למסיבת תה?
(ברכת-תודה לקוחה מתוך הרשת)
מה המצב, טומבוי?
תודה! זאת באמת הייתה חוויה מעניינת וכייפית כל הפרויקט הזה ואני חושבת שבהחלט התוצר מראה את זה.
לגבי הנסיך...
:)
והסנאי הקטן מוזמן לחלק ב' של הפוסט שיתפרסם בקרוב וכן בכל עת לשוב ולהציץ קצת החוצה.
יום מלא פלאות!
גרייס יקירתי, בתגובות שלך את מרגשת אותי בכל פעם מחדש
תודה לך:)
היי עדידוש, תודה, תודה, תודה!!! החלק השני של הפוסט יעלה בקרוב. ואם כבר מדברים על כפפה... אולי ראית במקרה את הכפפות והמניפה של הארנב הלבן?
כן, שמתי לב שאת גם "מעופפת". זה טוב:) אני חושבת שזה מאפיין אנשים יצירתיים. וזה בא לידי ביטוי בשירה הנפלאה שאת כותבת.
תודה
יעל... את ממש חמודה... המיצג מעניין וכייפי...
אל תדאגי כל כך, בסוף, סביר להניח תעשי מה שכולם עושים
תפגשי בנסיך ותתחתנו ויהיו לכם ילדים
ותעבדו כדי להרוויח כסף ולחיות טוב ונעים
לא תרדפי אחרי הכסף
פשוט תשתכרי על פועלך
ואז תקני לך ולבן זוגך ולילדייך
כל מיני חפצים או אוכל טעים שאתם אוהבים
להתראות
מהסנאי הקטן שמתחבא בתוך העץ
והציץ קצת החוצה....
היי תודה :) - ויש לנו מגיבה ראשונה ...
שילוב קסום בין הכתיבה, הרישומים והצילומים - מחכה להמשך! :)