עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    פוסטים אחרונים

    0

    ניאנפוניקה טהרה - הנזיר היהודי

    26 תגובות   יום שישי , 25/6/10, 08:03

    ניאנפוניקה טהרה - הנזיר היהודי

    נפגשתי עם ניאנפוניקה טהרה (Nyanaponika Thera) פעמיים. היו אלה שתי פגישות נפרדות, שחלו בהן תהפוכות - אולם אני מקדים את המאוחר.
    טרם צאתי מן הארץ ב-1966, לא שמעתי על ניאנפוניקה טהרה, ולא תכננתי מראש להיפגש עמו. בבואי לקולומבו בירת צילון (כיום - סרי לנקה) שמעתי עליו מדוד מתנאי, שהיה באותם ימים מזכיר בשגרירות ישראל בקולומבו, וברבות הימים נהיה דיפלומט בכיר במשרד החוץ. דוד הציג בפניי כקוריוז את העובדה שבצילון חיים שני אנשים ממוצא יהודי, אולם שניהם מנותקים מן היהדות. האחת - אישה ירושלמית שנישאה לצילוני נוצרי, והשני - ניאנפוניקה טהרה, אשר שמו מעיד עליו שהוא נזיר בודהיסטי, ששכן במנזר מחוץ לעיר קאנדי. חשבתי שיהיה מעניין להיפגש עם נזיר בודהיסטי ממוצא יהודי, ובבוא העת כיוונתי פעמיי אל משכנו.
    צעדתי לבדי אל המנזר, בדרך עפר הררית מתפתלת ביער עבות. לפתע הופיעה מולי מכונית שחורה. היא נעצרה לידי וראיתי בתוכה - בנוסף לנהג ולצעיר צילוני בלבוש "אזרחי" - איש בעל חזות אירופית, ראשו מגולח, והוא לבוש בגלימה צהובה - הנזיר "שלי". מכיוון שלא הודעתי מראש על בואי, היה המפגש קצר ובלתי מספק. הנזיר הנכבד היה בדרכו לפתוח ב"מסע דילוגים" בין מרכזים בודהיסטיים ברחבי האי, מתוקף מעמדו הרם ומחויבותו הדתית, ולי לא נותר אלא להילוות אליו במכונית אל תחנת הרכבת. בנסיבות אלה, קיימנו שיחת היכרות ראשונית בלבד - אני סיפרתי מעט על עצמי והוא על עצמו.
    ניאנפוניקה טהרה, או בשמו המקורי זיגמונד פניגר (Siegmund Feniger), סיפר באנגלית במבטא גרמני כבד, שנולד ב-1901 בעיר הנאו

     (Hanau) בגרמניה, וכצעירים יהודים רבים בני דורו, נשבה בקסם הציונות. בשנת 1922 עבר עם משפחתו לברלין, שם למד על הבודהיזם באוניברסיטה, ובנוסף היה פעיל בתנועת "פועלי ציון". עמדה אז בפניו דילמה קשה - היה עליו להחליט אם הוא הולך ל"הכשרה" ולהגשמה ציונית בארץ ישראל, או הולך בעקבות נטייתו העמוקה האחרת, והופך לנזיר בודהיסטי. הוא בחר באפשרות השנייה, ובשנת 1935 נסע לצילון והצטרף למנזר. בשל סגולותיו האישיות ודבקותו בפילוסופיה/דת החדשה שבחר, עשה חיל, זכה להכרה מצד הנזירים הבכירים ממנו, והחל להתקדם בשורות הממסד הנזירי. לאחר "ליל הבדולח" ב-1938, כאשר הסכנה ליהודי גרמניה הפכה ליותר מוחשית, הפעיל את כל קשריו והצליח לחלץ את אמו מגרמניה ולהביאה למקום מבטחים בצילון. בזמן מלחמת העולם השנייה נעצר כ"אזרח של ארץ אויב" - ככל אזרחי גרמניה ברחבי האימפריה הבריטית. הוא שהה במחנות הסגר בצילון ובהודו, ושוחרר רק לאחר המלחמה.
    בתחנת הרכבת של קאנדי סיימנו את שיחתנו, ולפני שעלה לקרון נפרדנו בידידות, ותאמנו פגישה נוספת בקולומבו, כשבועיים מאוחר יותר.
    פגישתנו השנייה התקיימה כמתוכנן, במתחם בודהיסטי גדול. ניאנפוניקה טהרה ישב בחדר שנראה כמשרד, ליד מכתבה עמוסה בניירת, וכל הקירות סביב החדר היו מכוסים במדפים ועליהם ספרים רבים, תיקים ותיבות קרטון מלאות חומר מודפס. היה זה משרד ההוצאה לאור של הפלג הדרומי בבודהיזם , שאותו ייסד הוא עצמו, בשנת 1958.
    כשסיפרתי לו על הקורסים בנושא הודו שלמדתי באוניברסיטה העברית ועל התעניינותי בהינדואיזם ובפילוסופיה ההודית, היה נדמה לו, שהמקרה שלי דומה לשלו. הוא היה מאד חביב אלי והרצה בפני באריכות על תורת הבודהיזם, כאשר הוא מסיים כמעט כל משפט ב-"Nein?" ("לא" בגרמנית). זה היה סגנון דיבור המוודא שאני עוקב אחריו, ולא בחינה אם אני מסכים אתו. הוא ניסה לשכנע אותי שראוי לי להתעניין יותר בבודהיזם. הוא שלף מתוך התיבות שמסביב חוברות שונות באנגלית בנושאי הבודהיזם, שחלק מהן הוא עצמו כתב, והציע לי הצעות מפתות להישאר אתו בצילון ולהעמיק את היכרותי עם הבודהיזם, שהפך למרכז חייו. דחיתי באדיבות ובעדינות ככל האפשר, את הצעותיו, והבהרתי לו שאני מגלה עניין דווקא באדוואיטה ודאנטה (Advaita Vedanta) . הסברתי שבתכניתי להגיע להודו, ושאין בכוונתי לשנות את התכנית.
    כאשר הבין שדחייתי היא סופית, קיבלה שיחתנו תפנית חדה - הוא נראה מאוכזב ובלתי מרוצה בעליל. למרות כל שנות נזירותו ואימוניו בשליטה עצמית לא הצליח להסתיר את תסכולו ואת כעסו. נפרדנו מבלי לתאם פגישה נוספת.

    בדרכי אל האכסניה שלי לא חדלתי לחשוב עליו ועל תהפוכות הגורל היהודי. מצד אחד, הוא אבד ליהדות - לא יעלה על הדעת שנזיר בודהיסטי ייחשב ליהודי, גם אם נולד לאם יהודייה, כפי שפסק הבג"ץ בעניינו של הכומר, האח דניאל. מצד שני, בשל עזיבתו את היהדות הוא קנה לעצמו זכות - מעמדו בממסד הבודהיסטי סייע לו להציל את אמו, ו"כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא".

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/10/12 08:10:

      צטט: מרב 1956 2012-10-18 06:17:58

      הוא נראה מאוכזב ובלתי מרוצה בעליל, למרות כל שנות נזירותו ואימוניו בשליטה עצמית שלא הצליח להסתיר את תסכולו ואת כעסו

      אדם נשאר אדם, מסתבר.

      הדבר בלי ספק נכון לגביו. גלימת הנזיר לא העלתה אותו, לפחות על פי התרשמותי, למעלות רוחניות גבוהות.

      לעומת זאת, פגשתי יוגים בהודו, ששוב על פי התרשמותי, כן התקדמו במעלות הרוחניות, ואחד מהם הרשים במיוחד - השנקראצ'אריה של קנצ'יפורם - שהתברר לי אחר כך, שגם רבים אחרים, כולל אנשים מן המערב, התרשמו כך ממנו.

      כל טוב, עמוס.

        18/10/12 06:17:

      הוא נראה מאוכזב ובלתי מרוצה בעליל, למרות כל שנות נזירותו ואימוניו בשליטה עצמית שלא הצליח להסתיר את תסכולו ואת כעסו

      אדם נשאר אדם, מסתבר.

        28/6/10 08:37:

      צטט: עט להשכיר ניצה צמרת 2010-06-28 01:55:56

      התשוקה להיות ולחיות באיזה אופן אחר הכריעה את דרכו. אני מבינה את האיווי המשתלט. כנראה שכך היה צריך להיות.  הוא שילם פעמיים על הבחירה. בהצטיינות יתרה ובמחנה מעצר. הוא שילם בפעם השלישית ועודנו משלם - מי שלא מקבל את עצמו לא יכול לקבל את האחר. אומרים שהעין חכמה מן המביט מתוכה. כך הרגשתי בסופו של הסיפור המתועד שלך.

      תודה על התגובה העניינית המפורטת, ניצה.

       

      התשוקה להיות ולחיות באיזה אופן אחר הכריעה את דרכו. אני מבינה את האיווי המשתלט. כנראה שכך היה צריך להיות.  הוא שילם פעמיים על הבחירה. בהצטיינות יתרה ובמחנה מעצר. הוא שילם בפעם השלישית ועודנו משלם - מי שלא מקבל את עצמו לא יכול לקבל את האחר. אומרים שהעין חכמה מן המביט מתוכה. כך הרגשתי בסופו של הסיפור המתועד שלך.
        27/6/10 14:22:

      צטט: יעל מ 2010-06-27 10:46:48

      מאוד מרתק!

      בעניין התפנית החדה בשיחתכם, אולי זה בגלל מעמדו כי הוא פשוט לא רגיל שמסרבים לבקשותיו, או שדוחים את הצעותיו...עם כל הכבוד לנזיר הזה שהלך בעקבות חלומו, אנשים שנתפסים כבעלי מעמד נוטים לחשוב שהם החכמים מכולם ושצריך לפעול לפי דבריהם, כביכול הם יודעים "מה הכי טוב" וזה לא מוצא חן בעיניי. אני חושבת שכל בני האדם שווים.

      תודה, יעלי, מסכים שיש לנהוג בשיוויון עם כל האנשים, ללא כל הבדל "דת, גזע, או מין".

      הנזיר באמת הגיע למעמד נכבד מאד בזרם הבודהיסטי, שאליו הוא הצטרף.

      לי נראה שבנוסף לכך שהיה רגיל ש"הנחותים" ממנו מקבלים את דעתו, היה משהו נוקשה באישיותו, נוקשות שאופיינית ללא מעטים מבין יוצאי גרמניה. קל לי לומר זאת, כי גם אני נמנה עמם.

      נראה לי שתגובתו היא תוצאה של כל הגורמים יחדיו.

      שבוע טוב, עמוס.

       

        27/6/10 10:46:

      מאוד מרתק!

      בעניין התפנית החדה בשיחתכם, אולי זה בגלל מעמדו כי הוא פשוט לא רגיל שמסרבים לבקשותיו, או שדוחים את הצעותיו...עם כל הכבוד לנזיר הזה שהלך בעקבות חלומו, אנשים שנתפסים כבעלי מעמד נוטים לחשוב שהם החכמים מכולם ושצריך לפעול לפי דבריהם, כביכול הם יודעים "מה הכי טוב" וזה לא מוצא חן בעיניי. אני חושבת שכל בני האדם שווים.

        27/6/10 08:18:

      צטט: יסינראל 2010-06-27 06:19:19


      מי יודע, אולי קיווה למצוא אח לדרך או בן ממשיך... הצפת בו משהו.

      תודה, עמוס, על השיתוף - שושן

      תודה, שוש. נראה לי ששתי ההצעות אפשריות.

        27/6/10 06:19:


      מי יודע, אולי קיווה למצוא אח לדרך או בן ממשיך... הצפת בו משהו.

      תודה, עמוס, על השיתוף - שושן

        27/6/10 00:09:

      צטט: פרמינה דאסה 2010-06-26 20:35:04


      מענין

      כמו כל הסיפורים שלך.

      ומה שהכי מענין- הנגיעה החוזרת שלך בדת ,על צורותיה השונות והראיה הפתוחה והחוקרת.

       

      תודה עמוס...:-)

      תודה לך, טלי.

      לטיול הראשון שלי בהודו, מתחילתו, היה גם צביון של התבוננות בדת ההודית ובאורח החיים המוכתב על ידי הרעיונות הפילוסופיים של ההינדואיזם.

      שבוע טוב, עמוס. 

       

        26/6/10 20:35:


      מענין

      כמו כל הסיפורים שלך.

      ומה שהכי מענין- הנגיעה החוזרת שלך בדת ,על צורותיה השונות והראיה הפתוחה והחוקרת.

       

      תודה עמוס...:-)

        26/6/10 16:45:

      צטט: איילת הלר 2010-06-26 16:27:29

      אני מאוד מקווה שתשקול להוציא ספר שיאגד מספר סיפורים סביב אותו נתיב או נושא. 

      תודה, איילת, על האמון.

      אני עדיין לא מאמין באיכויות הכתיבה שלי, עד כדי הוצאת סיפוריי לאור.

      שבת שלום, עמוס.

       

        26/6/10 16:43:

      צטט: Neora 2010-06-26 16:06:21


      עמוס היקר

      לפעמים אולי טוב לדעת שיש לנו נציגים בכל העולם ובכל הדתות, יש בכך אולי קצת יוהרה, אבל לך תדע, אולי אם יהיו נציגים שלנו בדתות אחרות, יהיו שם אספקטים אחרים שאין בהם, התייחסות אחרת שנובעת מבסיס אחר,

      האח דניאל אגב - להבדיל מהנזיר - לא היה מסיונר, הוא היה אדם מקסים, משכמו ומעלה, שאפשר היה לנהל איתו שעות דיאלוגים מעניינים, שהיה ממשיך להתייחס אלייך באותה לבביות גם לאחר שהיית אומר לו שאתה לא מוכן להמיר את דתך, הנזיר לעומתו היה יותר כנראה בעניין של לקרב כמה שיותר לדת שהאמין בה, יש בכך אמונה טוטאלית, אבל איך בכך כיבוד וקשב לצד שכנגד, כך שמבחינתי עם כל הכבוד להיסטורייה המרתקת שלו ושל אימו, הוא עדיין בתחום המיסיונרי,  

       

      כשאני קוראת את החוויות שלך, מעבר להיותן מרתקות, הן מעניקות לי דגשים לפרופורציות אחרות לחיים,

      ועל כך

      תודה לך.

      תודה על "הפרגון", נאורה.

      אינני יודע אם הנזיר היהודי/בודהיסטי עסק בעבודה מיסיונרית. נראה לי שהוא ראה בהתעניינותי בדתות המזרח מקבילה להתעניינותו שלו, ולכן ניסה לגייס אותי ללכת בדרכו.

      האכזבה שלו הייתה, לדעתי, התנפצות התיאוריה שפיתח לעצמו בנושא.

      ואולי זו רק תיאוריה שלי, שלא ניתן יותר להעמידה במבחן המציאות.

      שבת שלום, עמוס.

       

        26/6/10 16:27:
      אני מאוד מקווה שתשקול להוציא ספר שיאגד מספר סיפורים סביב אותו נתיב או נושא. 
        26/6/10 16:06:


      עמוס היקר

      לפעמים אולי טוב לדעת שיש לנו נציגים בכל העולם ובכל הדתות, יש בכך אולי קצת יוהרה, אבל לך תדע, אולי אם יהיו נציגים שלנו בדתות אחרות, יהיו שם אספקטים אחרים שאין בהם, התייחסות אחרת שנובעת מבסיס אחר,

      האח דניאל אגב - להבדיל מהנזיר - לא היה מסיונר, הוא היה אדם מקסים, משכמו ומעלה, שאפשר היה לנהל איתו שעות דיאלוגים מעניינים, שהיה ממשיך להתייחס אלייך באותה לבביות גם לאחר שהיית אומר לו שאתה לא מוכן להמיר את דתך, הנזיר לעומתו היה יותר כנראה בעניין של לקרב כמה שיותר לדת שהאמין בה, יש בכך אמונה טוטאלית, אבל איך בכך כיבוד וקשב לצד שכנגד, כך שמבחינתי עם כל הכבוד להיסטורייה המרתקת שלו ושל אימו, הוא עדיין בתחום המיסיונרי,  

       

      כשאני קוראת את החוויות שלך, מעבר להיותן מרתקות, הן מעניקות לי דגשים לפרופורציות אחרות לחיים,

      ועל כך

      תודה לך.

        26/6/10 14:17:

      צטט: OCN 2010-06-26 13:04:39

      כל הכבוד לנזיר הבודהיסטי לפי מה שכתבת עליו אני לא הוקסמתי ממנו. אז מה עם הוא נזיר אבל בתוך תוכו הוא בן אדם

      כמוני וכמוך וזה שהם מצליחים "לשלוט" בכעסים בדחפים או השד יודע מה לא מקנה להם  שום הערכה מיוחדת בטח לא ממני.

      ואתה עצמך כתבת מאד יפה כרגיל . תשתדל אותיות קצת יותר גדולות . אתה יודע העינייםחיוך

      תודה, אוסי.

      גם אני לא התלהבתי אישית מן הנזיר שהיה פעם יהודי, וזו הסיבה לניתוק.

      השליטה בגוף, בחושים ובתחושות, היא המפתח להתעלות במעלות הרוחניות. נראה לי, מניסיוני הקצר עם ניאנפוניקה טהרה, שכוחו היה באינטלקט, ובכושר הארגוני, יותר מאשר בצד הרוחני. בכל מקרה, שמור לו מקום של כבוד בבודהיזם הטהראוואדי - אם תקישי בגוגל תראי כמה פריטים יש לו!

      שבת שלום, עמוס.

       

        26/6/10 13:04:

      כל הכבוד לנזיר הבודהיסטי לפי מה שכתבת עליו אני לא הוקסמתי ממנו. אז מה עם הוא נזיר אבל בתוך תוכו הוא בן אדם

      כמוני וכמוך וזה שהם מצליחים "לשלוט" בכעסים בדחפים או השד יודע מה לא מקנה להם  שום הערכה מיוחדת בטח לא ממני.

      ואתה עצמך כתבת מאד יפה כרגיל . תשתדל אותיות קצת יותר גדולות . אתה יודע העינייםחיוך

        26/6/10 07:37:

      צטט: sherry refael 2010-06-25 20:13:19


      ספור מרתק כרגיל. תודה עמוס יקר

      תודה, שרי.

        25/6/10 20:13:

      ספור מרתק כרגיל. תודה עמוס יקר
        25/6/10 19:39:

      צטט: גרייס ל 2010-06-25 16:14:41

      עמוס תענוג לקרוא  את הסיפורים שלך  יש לזה ניחוחות של מקום וזמן אחר שמזמן אבד לעולם  ששינה את הקצב שלו לחלוטין ומה שהיה  לא יחזור ,אתה מדווח לנו על עידן התמימות,מקסים,,

      תודה, גרייס.

      לא רק העידן היה תמים, אני עצמי הייתי תמים - יותר מרבים מחבריי.

      לי נעים להיזכר, ואני שמח שלקוראיי נחמד לקרוא.

      שבת שלום, עמוס.

       

        25/6/10 16:14:
      עמוס תענוג לקרוא  את הסיפורים שלך  יש לזה ניחוחות של מקום וזמן אחר שמזמן אבד לעולם  ששינה את הקצב שלו לחלוטין ומה שהיה  לא יחזור ,אתה מדווח לנו על עידן התמימות,מקסים,,
        25/6/10 15:06:

      צטט: כרמל100 2010-06-25 14:36:33

      עמוס.

      נהנת לקרוא אותך

      ולהכיר מחוזות חדשים דרך מסע עינייך.

      בתורתנו פתוחים שערי בינה המאפשרים לאדם להרקיע שחקים.

      לשם מה לוותר על יהדותנו?

      עימנו המקור לשם מה החסידה.

      תודה ושבת מבורכת.

       

      תודה, כרמל.

      אני מסכים שגם ביהדות יש "שערי בינה", אך לא תמיד הם גלויים לעיני כל, ולעיתים הדרך אליהם קשה ומלאת חתחתים.

      כשמחפשים בתורות המזרח, קל מאד להתפתות. לא אחת הציעו לי להישאר ולהיספח לעדת מאמינים זו, או אחרת.

      אני חזרתי ארצה, אך אני מכיר אישית גם כאלה שנשארו שם עד עצם היום הזה.

      שבת שלום, עמוס.

       

        25/6/10 14:36:

      עמוס.

      נהנת לקרוא אותך

      ולהכיר מחוזות חדשים דרך מסע עינייך.

      בתורתנו פתוחים שערי בינה המאפשרים לאדם להרקיע שחקים.

      לשם מה לוותר על יהדותנו?

      עימנו המקור לשם מה החסידה.

      תודה ושבת מבורכת.

       

        25/6/10 09:58:

      צטט: שיווה 2010-06-25 09:11:58


      סיפור מעניין

      היום אפשר לפגוש ברחבי הודו יהודים/ישראלים ואחרים

      מבקשי ומחפשי דרך שטוענים

      שהם מוארים והבודהיזים תורתם אמנותם.

      תודה, ריקי.

      בכל העולם המערבי יש נטייה למצוא מענה לתחלואי החברה בתרבות ובפילוסופיה המזרחית, בעיקר ההודית.

      היהודים תמיד הובילו בכל מיני תחומים, ואני לא מתפלא על חלקם גם בטרנד הזה.

      שבת שלום, ענוס.

       

        25/6/10 09:53:

      צטט: עמיר E 2010-06-25 08:46:47

      עמוס, הסיפור כרגיל מרתק ומאליו מתבקש שתרחיב קצת
      בהזדמנות על עצם המסעות שלך בעולם, מה דחף או עדיין
      דוחף אותך לערוך אותם והאם יש לך אמת חדשה בלבך

      כיום.

      תודה, עמיר.

      אני שמח ללמוד שסיפוריי מוצאים נתיב ללבך.

      התחלתי לכתוב מתוך רצון לשתף את משפחתי בחוויות המסע הראשון שלי להודו, שהיה מסע מכונן בחיי.

      על רגל אחת - בנוסף ל"רוח נדודים", שכנראה ירשתי מסבי, הייתה לי התעניינות עמוקה בהודו, שהמסע רק הגביר אותו, עד שבסופו של דבר גם הוצאתי תואר שלישי בלימודים הודיים.

      שבת שלום, עמוס.

       

        25/6/10 09:11:


      סיפור מעניין

      היום אפשר לפגוש ברחבי הודו יהודים/ישראלים ואחרים

      מבקשי ומחפשי דרך שטוענים

      שהם מוארים והבודהיזים תורתם אמנותם.

        25/6/10 08:46:

      עמוס, הסיפור כרגיל מרתק ומאליו מתבקש שתרחיב קצת
      בהזדמנות על עצם המסעות שלך בעולם, מה דחף או עדיין
      דוחף אותך לערוך אותם והאם יש לך אמת חדשה בלבך

      כיום.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין