עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    Gifted

    הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....

    מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
    \"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"

    אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
    או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting
    קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).

    פרופיל

    אמן סודי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    על התמוטטות ואושר

    16 תגובות   יום שבת, 19/6/10, 22:56

    בתהליך היצירה של כולנו אנו צוללים אל עבר מקורות ההשראה/המוזה בכדי למצוא רעיון או למצוא דרך לממש רעיון זה ולהעבירו הלאה בדרך חוויתית - כל זאת בכדי שיזכר בדרך הטובה ביותר ויועבר הלאה.

     

    אחד הציטוטים המעניינים מהסרט מועדון קרב הוא - "The things you own end up owning you" (הדברים שהם רכושך מסיימים בסופו של דבר בכך שהם רוכשים אותך).

    הרבה אנשים לא חושבים על כך - על כמות הזמן שהם צריכים להשקיע בשביל לעבוד עבור החולצה החדשה שהם קנו ב-X כסף או איזה ארוחה דשנה במסעדה. פעם הבאה שאתם רוכשים משהו תנסו את התרגיל הזה - תחשבו כמה זמן אתם צריכים לעבוד עבור האובייקט/חפץ/אביזר/מזון/לבוש שאתם רוצים לקנות ותשקלו שוב אם אתם באמת צריכים אותו.

     

    בשנת 2001 האמן מייקל לאנדי החליט שנמאס לו ממרוץ הרכוש הזה והוא הציג את עבודתו "Breakdown" (התמוטטות/קילקול) שבה אחרי שבמשך שנה קיטלג את כל רכושו עלי אדמות הוא פשוט גרס אותו (כולל האוטו) עד דק ושב להיות אדם חופשי (נדמה לי שזה גם קרה בצורה זאת או אחרת לאמן/אוצר דורון רבינא כשנישרף לו כל הסטודיו...). בראיון איתו (שמצורף למעלה) הוא מציין שהאתגר הגדול לאחר מכן היה לצאת מתוך אותו הבור שצלל לתוכו ולהמציא את עצמו מחדש - ליצור עניין ומשמעות ליצירה שלו. (למרות שכל יוצר בוודאי מכיר זאת - התהליך של סיום היצירה - היציאה מה"בור" וחיפוש חדש בשביל ל"כרות" אחד חדש ולצלול אליו).

     

     

    ''
    Rise machine, Italy 2007, Secret Artist

     

    איך כל זה קשור לאושר ?

     

    - ובכן דניאל גילברט מאוניברסיטת הרווארד - אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום האושר (מעניין אם במקצוע שלו האושרולוג צועד בדיכאון...) מציע כמה דברים בכדי להשתמש בכסף (שרוכש עבורינו כל מיני דברים) בצורה נכונה.

     

    - השתמשו בכספיכם בכדי לעבוד פחות (ולא בכדי לאסוף חפצים), פנו זמן לפיתוח יחסים חברתיים. ביניהם ובין האושר ישנו מתאם גבוה מאוד.

    - העדיפו השקעה בחוויות על פני רכישת מוצרים ורכוש - רכשו כרטיסים למופעה ולא בגד, העדיפו חופשה טובה ולא שעון יוקרתי (אני יכול לתת לכם את השעון שלי שעובד מצויין - בחינם...). חוויות בניגוד למוצרים, חסינות יותר מפני פגעיה של השחיקה ההדוניסטית. לחוויות יש גם יתרון נוסף על פני נכסים, שכן אנו יכוליםף במקרים רבים, לשפר את החוויה כשאנו נזכרים בה. במובן העמוק אנו במידה רבה אוסף של כל חוויותינו, ובמובן זה ערכם לזהותינו האישית רב.

    - השתמשו בכספיכם בתבונה, במנות קטנות שמתאימות למצבכם בשגרת חייכם. העדיפו זאת על פני הוצאה גדולה יחסית, המעניקה למצב רוחכם דחיפה חד-פעמית גדולה אך נשחקת.  

     

    כבר היום כשעדיין רק חלק קטן מהעולם נהנה משפע כלכלי אנחנו צורכים הרבה יותר מדי מכדי שמשאבי כדור הארץ יכול לספק לנו (וזאת עוד לפני שהסינים, ההודים, האפריקאים התחילו להתעורר להם...) - אבל זה - זה כבר סיפור אחר - זהו הסיפור של הדברים...

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/10 14:34:

      צטט: שושי 2010-07-10 10:47:14

      אבל אם לא יהיו עניים, העשירים של היום לא ירגישו כאלה עשירים ומצליחנים. למה להם לעולל לעצמם את זה.

      מאוד מסכים איתך - הנקודה היא שאחד הדברים שיותר מניעים אותנו כבני האדם ביחס לסביבה היא ההשוואה היחסית המתמדת החוקר דן אריאלי עוסק בזה וגם זה דבר שמאוד משתקף בפוסט "חרדת סטטוס"  - מעניין אילו מהם קראת קודם - את הפוסט הזה או ההוא :)

       

        10/7/10 10:47:
      מאוצר הגז שנמצא אפשר יהיה לממן לאזרחי המדינה גם אפשרות בחירה ביותר זמן פנוי. אחרי הרבה צרכים אחרים, כמובן.
      אבל אם לא יהיו עניים, העשירים של היום לא ירגישו כאלה עשירים ומצליחנים. למה להם לעולל לעצמם את זה.
        9/7/10 12:56:

      צטט: יעל מ 2010-07-04 11:22:12

      תראה, אנשים באים לפסיכולוג באשלייה שהוא יסדר להם את החיים, שהם יהפכו למאושרים, כשבעצם הפסיכולוג שיושב מולם לא יותר מאושר מהם ברב המיקרים.שנית, העניין האתי שפסיכולוג מתפרנס מכך שהוא בעצם מנצל את מצוקת המטופל (על זה אני לא אפרט וגם לא על מליארדי הדולרים שמגלגל שוק התרופות הפסיכיאטריות).

      בשביל להיות מאושר כדאי להוציא את הכסף על דברים שעושים לאדם טוב בלב, כפי שצויין בטקסט מדובר בד"כ בחוויות,

       

      ממממ - לא יודע - אנשים באים למקומות עם והאשלייה היחידה היא זאת שהם יוצרים לעצם (או מוכנים לקנות מכל מי שמוכר אשליות). העובדה שהפסיכולוג שהם עובדים איתו לא יותר מאושר לא חייבת להפריע לטיפול של אנשים - את יודעת לפעמים גם הסנדלר הולך יחף...

      בקשר לתעשיית תרופות פסיכיטריות או אנטי דיכאון - מאוד מסכים איתך, אבל מה לדעתך יקרה לדוגמא אם מחר בבוקר אנשים יבינו סוף סוף שחלק ניכר מהתעשייה הזאת בנוי על אוויר ושאין בה כל צורך ? אז פתאום הרבה אנשים יאבדו את עבודתם ולא יהיו מאושר (ואז אולי כן יזדקקו לתרופות הללו :)

       

      מזכיר לי גם את סידרת העבודות של דמייאן הירסט

      ''

       

      וגם עבודה של "כוח הפרח בריבוע" שהייתה מוצגת בפסטיבל הצילום הישראלי בתחנה שהיה בסוכות

      היו שם תרופות כמו - אומץ לאנשים ביישנים, טיפות מצב רוח טוב וכ"ו

      ''

       

       

        4/7/10 11:22:

      צטט: אמן סודי 2010-07-03 12:11:57

      צטט: יעל מ 2010-06-23 13:03:05

      תוספת חשובה: לא להוציא את הכסף שלכם על פסיכולוג (למרות שהוא יהיה מאושר לקבל את המזומנים שלכם).


      - למה לא ?

      ועל מה כן כדאי להוציא את הכסף בשביל להיות מאושר ?

      תראה, אנשים באים לפסיכולוג באשלייה שהוא יסדר להם את החיים, שהם יהפכו למאושרים, כשבעצם הפסיכולוג שיושב מולם לא יותר מאושר מהם ברב המיקרים.שנית, העניין האתי שפסיכולוג מתפרנס מכך שהוא בעצם מנצל את מצוקת המטופל (על זה אני לא אפרט וגם לא על מליארדי הדולרים שמגלגל שוק התרופות הפסיכיאטריות).

      בשביל להיות מאושר כדאי להוציא את הכסף על דברים שעושים לאדם טוב בלב, כפי שצויין בטקסט מדובר בד"כ בחוויות, למשל אדידס (סתם:), למשל לתת למי שבאמת זקוק לכסף (הומלסים, צער בעלי חיים ועוד), לנסוע לטיול, ללכת להצגה/סרט, לקנות צבעים, מצלמה או חומר אחר שאוהבים להשתמש בו ליצירה...

       

       

        4/7/10 10:45:

      היי רעי - זה מזכיר לי שני ציטוטים האחד מהכתבה שהייתה בסופ"ש על איש העסקים רמי לוי "יש דברים שהם מעבר לכסף. בהרל קורץ לי ואומר: "כן, יחסי ציבור". ומהכתבה שהייתה בזמנו על יריד האמנות ARTLV (בקרוב בהרצליה) - החשיפה של האמן היא השכר, ואם היינו מצליחים לגייס יותר, הייתי שמחה לתת שכר אמן". (מדי שביד, מנכ"לית הביאנלה).

        3/7/10 13:04:

      הי רעי,

      מיכאל לנדי עשה התאמה של אמנותו לכלכלת שוק "הקפיטליזם המאוחר", בה החפץ אינו נחשב יותר אלה האיקון שלו (צריכת מידע וסמלים). הוא המיר את החומרי בשידרוג מעמדו במדרג האמנות הבריטי והעולמי. בגדול, הוא גרס 80K סטרלינג, וקבל בתמורה "שם" השווה הרבה יותר...

      ראה: 

      האמנות משנה מצב צבירה בחסות הרשת

        3/7/10 12:11:

      צטט: יעל מ 2010-06-23 13:03:05

      תוספת חשובה: לא להוציא את הכסף שלכם על פסיכולוג (למרות שהוא יהיה מאושר לקבל את המזומנים שלכם).


      - למה לא ?

      ועל מה כן כדאי להוציא את הכסף בשביל להיות מאושר ?

       

       

       

        3/7/10 03:39:
      מעשה קיצוני ודרמתי...השמדה כלילת של החומר לשם השגת חופש....
        26/6/10 22:53:

      צטט: בלהה ד. 2010-06-23 00:10:56

      מסכימה ומנסה ליישם בחיי היומיום... - אך מאמינה שרבים מהיוצרים/יצרנים לא יאהב גישה שכזו מצד קהל הקונים הפוטנציאלים שלו...

        ברור - המציאות שלנו מבוססת ובנויה על רמה מאוד גבוהה של צריכה בשביל להמשיך את המומנטום שהיא בנוייה עליו...

      תחשבי לדוגמא מה יקרה אם כל אוכלוסיית העולם מחר בבוקר יוציאו מהארון בגדים שלהם 20%-30 מהבגדים שלהם (שגם ככה הם לא משתמשים בהם או מזמן כבר לא לבשו) ויחליפו אותם עם אנשים אחרים (כי כולנו הרי אוהבים בגדים "חדשים") מה יקרה אז לתעשיית האופנה העולמית ?

       

        24/6/10 09:05:

      צטט: שומרת היערות 2010-06-22 23:22:55
      ומה יהיה עם עתיד ופרנסת האמנים

      אם כולם יקנו רק מה שצריכים,

      כולל האספנים.

      אולי שיעשו רק מיצגים,

      מה שנחשב השקעה במופע!?  :)

       תגובה נהדרת - תודה 

      תראי בתור משהו שבהשכלתו הוא מעצב מוצר (ויודע שיש הרבה יותר מדי מוצרים שאנו לא צריכים ...) אני גם מתמודד עם השאלות הללו בתור יצרן אמנות - מוצרים (שלרוב לא פונקציונליים) שמתעדים להעביר חוויה. 

      יש איזה ציטוט (אני חושב של וורהול) שהוא אומר שהוא מייצר דברים שאף אחד לא צריך אבל משום מה אנשים משתוקקים לקנות אותם..

      ותראי - אני כמה שנים משתתף בפסטיבל האיש הבוער שיש בו לא מעט אמנות - ותכלס שם אתה קונה כרטיס תמורת שירותים כימיים וחוויה - בפסטיבל אי אפשר לקנות שום דבר (מלבד קרח וקפה). 

      ותכלס בתור יצרן אני משתדל שלא לייצר יותר מדי ולפגוע בסביב, ובתור צרכן אני משתדל לצרוך כמה שפחות (כבר כמה שנים לדוגמא לא קניתי בגדים חדשים ומעט מאוד יד שניים - יש כל כך הרבה בגדים טובים ברחוב...).

        23/6/10 13:03:

      תוספת חשובה: לא להוציא את הכסף שלכם על פסיכולוג (למרות שהוא יהיה מאושר לקבל את המזומנים שלכם)

                         

        23/6/10 00:10:
      "...השתמשו בכספיכם בכדי לעבוד פחות (ולא בכדי לאסוף חפצים), פנו זמן לפיתוח יחסים חברתיים. ביניהם ובין האושר ישנו מתאם גבוה מאוד.

      - העדיפו השקעה בחוויות על פני רכישת מוצרים ורכוש - רכשו כרטיסים למופעה ולא בגד, העדיפו חופשה טובה ולא שעון יוקרתי"

      מסכימה ומנסה ליישם בחיי היומיום... אך מאמינה שרבים מהיוצרים/יצרנים לא יאהב גישה שכזו מצד קהל הקונים הפוטנציאלים שלו...

        22/6/10 23:22:


      ומה יהיה עם עתיד ופרנסת האמנים

      אם כולם יקנו רק מה שצריכים,

      כולל האספנים.

      אולי שיעשו רק מיצגים,

      מה שנחשב השקעה במופע!?  :)

       

       

        20/6/10 17:32:

      צטט: vwv 2010-06-20 16:41:25
      מוכר ולא חביב,

                   דווקא כשאנחנו עם הראש באדמה,

                                                     מישהו דוחף אותנו עוד יותר........

                                                                             צריך להזהר שבעתיים!!

       דווקא נקודת המוצא שלי היא אופטימית - בתור צרכן אני אחד שהוא ממש גרוע - אני משתדל לקנות כמה שפחות ולנצל בחוכמה את הדברים שאני משקיע בהם את כספי כמה שיותר - לדוגמא בגדים אני כבר לא קניתי כמה שנים (ותאמיני לי שלא חסרים לי בגדים ...)

       

        20/6/10 16:41:


      מוכר ולא חביב,

                   דווקא כשאנחנו עם הראש באדמה,

                                                     מישהו דוחף אותנו עוד יותר........

                                                                             צריך להזהר שבעתיים!!