עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    Gifted

    הבלוג שלי מתעסק ודן בנושאים שסובבים ומעניינים אותי - אמנות ועיצוב על היבטיהם לחיוב או לשלילה, צרכנות אלטרנטיבית, תרבות, תרבות הרשת, צילום, ידע ומידע, ושאר ירקות....

    מקווה שתהנו - אשמח לשמוע תגובות.
    \"we all have been Gifted - we just need to be this way now!\"

    אם אתם מעוניינים לרכוש חלק מזמני וכישוריי או אולי אחד מצילומי אתם מוזמנים ליצור איתי giftedesign@gmail.com
    או להתקשר לסטודיו בשעות העבודה המקובלות 03-5185125 begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting begin_of_the_skype_highlighting              03-5185125      end_of_the_skype_highlighting
    קפה ראשון עליכם (וזמני שלי עלי...).

    פרופיל

    אמן סודי
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    חרדת סטטוס - חלק א'

    7 תגובות   יום שבת, 19/6/10, 13:09

     

    סטטוס של חופשה, 2009, אמן סודי

     

    לפעמים אני מסתובב לי עם תחושות בטן ומין הרגשה שכזאת שאני לא מצליח לבטא ולהוציא החוצה, להבין בדיוק מה הסיבות לה. לא מזמן קראתי את הספר של יעקב בורק "האם שימפנזים חושבים על פרישה" (ספר שאני יכול להמליץ עליו בפה מלא). בפרק "מדוע חייכה המונה ליזה" הצליח יעקב לבטא בצורה מצויינת את התחושות איתן אני מסתובב ולשים את האצבע גם לסיבות לכך.  בפרק - שרלוונטי בימינו עד מאוד – זאת בהקשרים של תקשורת, מדיה חברתית, וכלכלה  כשכולנו רודפים אחרי ה"עכשיו" וחייבים לדווח לכמה שיותר אנשים מה הסטטוס שלהם כל זאת  בשביל לקבל הכרה, שייכות ומימוש עצמי (בהתאם לפרמידה של מאסלו).

     

    זהו החלק הראשון של הפוסט הזה, הפרק השני יפורסם ביום חמישי.

     

     

    "אנו חיים בעידן שבו מחצית אוכלוסיית העולם מייצרת מוצרים שאינם דרושים יותר לקיומה של המחצית האחרת הרוכשת אותם. בתנאים אלו נדרש יותר ממאמץ שיווקי רגיל כדי להבטיח את המשכיותה של הדינמיקה הכלכלית הגלובלית. ואמנם תרבות הצריכה שיכללה לכדי שלמות את יכולתם של תאגידים כלכליים לגרות את התשתית האבולוציונית שנצרבה במוחינו המשך מיליוני שנות התפתחות. תשתית זו מנוצלת בתהליך התניה שבכקבותיו איננו מפסיקים לרכוש את מה שמזמן אינו נחוץ לנו כדי לספק את צרכינו הבסיסיים, אחד המרכיבים החשובים בתהליך הזה הוא חרדת הסטטוס.

     

    ''

    סטטוס של חופש, 2009, אמן סודי

     

    חשיבות הסטטוס כמנגנון הישרדותי התגבשה לפני מאות אלפי שנים, כאשר נהגנו לנדוד בשבטים קטנים תוך כדי חיפוש אחר מזון ושותף מיני מתאים. מנהיג השבט ובעל הסטטוס הגבוה זכה בכל הקופה – הזכות להפיץ את זרעו והזכות למזון ולחלוקתו. הקרבה למנהיג הבטיחה זכויות משניות ולעיתים את הסיכוי לרשת את מקומו, בדרך כלל לאחר קרב עם טוענים אחרים לכתר. תקופה זו עיצבה את הצורך של היחיד בהערכת מקומו בשבט והתגלגלה בסופו של עניין לחרדת הבטטוס של תרבות הצריכה כיום. 

     

    הבה נודה - הצלחה של חבר למחזור משמחת אותנו לרוב, אבל גם מעוררת גלי קינאה שמשרתים מטרה אבולוציונית ראשונית. הקנאה דוחקת בנו להשיג משרה מכובדת יותר, אמצעים חומריים ואישה מתאימה – חבילה שמבטיחה התרבות ויכולת כלכלית לקיים את התא המשפחתי.

     

    רוברט פרנק מאוניברסיטת קורנל שחקר את הנושא בשנת 1980, מצא שנעדיף להשתכר 50 אלף דולר לשנה אם נגור בשכונה שבה משתכרים בממוצא 40 אלף דולר מאשר 100 אלף דולר אם נגור בסביבה שבה השכר הממוצא הוא 150 אלף דולר לשנה (כוח הקנייה של הדולר בשתי השכונות דומה). עשרות חזרות שנערכו מאז על הניסוי המפורסם רק איששו את ממצאיו בכל מה שקשור לחרדת הסטטוס. ממצאים אלו נוגדים אולי את ההגיון, אך חוזרים ומאשרים שבאשר לחרדת הסטטוס – המורשת האבולוציונית שלנו היא הקובעת.

     

    אין זה אומר שנקנא בהכרח בדונלד טרמפ או בביל גייטס. על פי המחקר שכבר הוזכר כאן, קבוצת ההתייחסות המיידית שלנו כוללת כ-150 איש בלבד – משפחה, חברים, עמיתים להעבודה, חברים מהתיכון, הצבא והאוניברסיטה. ההומוגניות הקהילתית המאפיינת בדרך כלל את קבוצת ההתייחסות (במיוחד בישראל) היא האחראית לכך שכאשר לאחד יש מעט יותר, אנו חשים מיד חרדת סטטוס.

     

     

    ''
    שלושה בסטטוס מאוזן ואחת עומדת, ,2009,  אמן סודי 

     

     

    להיסטוריה האבולוציונית יש השפעה ישירה לא אר על עצם הקנאה אלא גם על מושאיה, נשים מקנאות יותר ביופיין של נשים אחרות, שכן הופעה חיצונית היא סימן לנעורים ופוריות. ואמנם, קנאה נשים יורדת עם הגיל (והפוריות). נשים מתייחסות לסמלי סטטוס שמשקיפים יכולת חומרית כמייצגים את כושרו של הגבר לזון ולפרנס אותם ואת צאצאיהן. גם קריאה שיטחית במדורי הרכילות תאשש את התחושה כי אצל גברים מי שנתפס כבעל סטטוס גבוה, חופשי לבחור לעצמו בת זוג מתוך מבחר גדול יותר.

     

    לסטטוס השפעה מבורכת גם על מצב הבריאותי. מחקרים שנערכו באחרונה גילו כי קופים שהסטטוס שלהם נפגע כשהועברו לקבוצה אחרת, חשופים לתהליך מהיר יותר של הצטברות טרשת בעורקיהם. זוכי פרס האוסקר, כזכור חיים בממוצא ארבע שנים יותר מאלה שהיו מועמדים לפרס ולא זכו. זו גם התוספת לתוחלת החיים של פקידים בכירים במשרדי ממשלה באנגליה בהשוואה לפקידים הזוטרים.

     

    הצלחתו של האחר מעוררת אפוא קנאה ולעיתים עויינות אבולוציונית, שתי תחושות חשובות להנעה לפעולה שמטרתה צמצום הפער. עם זאת, לקנאה, חיסרון מרכזי ומכריע – היא פוגעת ביכולת לקיים יחסים בין אישיים קרובים, ואלה מייצגים את המפלט היעיל ביותר מחרדת סטטוס בחברה שעסוקה בנושא בכפייתיות.

     

    השאלה המתבקשת היא האם ניתן בכלל להמנע מחרדת סטטוס ? תקווה מסויימת מספקת ביוגרפיה שפירסם בשנת 2004 צ'ארלס ניקול אודות לאונרדו דה וינצ'י שחי בשנים ב1452-1519."

     

    לחלקו השני של הפוסט הקליקו כאן 

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/10 04:02:

      צטט: שושי 2010-07-10 11:04:03

      את הספר "האם שימפנזים חושבים על פרישה" עדיין לא קראתי, אבל אני קוראת עכשיו את ספרו השני של יעקב בורק: "רעש". מומלץ ביותר. אני קוראת לאט ומנסה לקבל השראה איך לשפר את חיי.

       

      אכן, התרבות שלנו עמוסה ברעש ועודף מידע - הדוגמא הכי קלה היא כמות הפוסטים שמתפרסמים פה בקפה כל שעה

        10/7/10 11:04:
      את הספר "האם שימפנזים חושבים על פרישה" עדיין לא קראתי, אבל אני קוראת עכשיו את ספרו השני של יעקב בורק: "רעש". מומלץ ביותר. אני קוראת לאט ומנסה לקבל השראה איך לשפר את חיי.
        20/6/10 17:30:

      צטט: יעל מ 2010-06-20 15:15:14

      תחושת הבטן שלי זה שפשוט בא לך ללכת לבריכה.

      תראה, ברגע שתלך לבריכה אז סביר להניח שיהיו בסביבה מספיק הסחות דעת שיסחו את דעתך מחרדה כזאת או אחרת.

      :)

       דווקא אתמול הייתי בבריכה ובקרוב אני יוצא לחופשה - יכול להיות שזה השפיע על הבחירה של התמונות לפוסט ..

       

        20/6/10 15:15:

      תחושת הבטן שלי זה שפשוט בא לך ללכת לבריכה.

      תראה, ברגע שתלך לבריכה אז סביר להניח שיהיו בסביבה מספיק הסחות דעת שיסחו את דעתך מחרדה כזאת או אחרת.

      :)

       

        19/6/10 23:43:
      זה מחופשה בפקיעין עם חברים לפני שנה יש שם אחלה מקום שלקחנו לסופ"ש
        19/6/10 23:11:

      איש יקר,

      אני לא אתייחס לתוכן הכתוב של הפוסט סתם כי אין לי כח אבל התמונות נ ה ד ר ו ת, איפה זה המקום השחיתותי הזה?!