עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    יצירה ואהבה

    רסטות והעיר הגדולה

    47 תגובות   יום רביעי, 16/6/10, 11:49

    Jean-Michel Basquiat

    1960 - 1988

     

     

    בסוף שנות ה-70 הופיעו במנהטן כתובות וציורי גרפיטי

    חתומים בשם: סאמו .
    בשנות השמונים היה ג'אן-מישל בסקייה (סאמו)

    הלהיט החם של בורסת האמנות. 


    בגיל 28 מת ממנת-יתר. 

     


     

    בסקייה לא החשיב את עצמו בתור אמן גרפיטי
    ונעלב כשראו אותו ככזה.
    הוא הושפע מאמנים כמו ליאונרדו דה וינצ'י
    עד אמנים אבסטרקטיים כגון טומבלי ופרנץ קליין.

     


    "אם יש משהו שהציבור אוהב יותר מאמן צעיר

    - זה אמן צעיר מת..."

    תשע שנים של יצירה הסתיימו

    במנת יתר של הרואין בגיל 28.

     


     הקריירה של ז'אן מישל בסקייה נקשרה לתנועת הגרפיטי
    שהחלה בארה"ב בשנות ה70' ברחובות ובתחנות הרכבת התחתית.
    התרוממה לשיא, דעכה, החלה שוב בשנות ה-80',
      

    התרוממה שוב פעם ונמוגה,
    משאירה את ז'אן מישל בסקייה וקית' הרינג בתודעה הציבורית.

     

     

     

    רבים מהמבקרים אותו במהלך חייו סבלו מגזענות
    וראו בו "ילד פרא" פרימיטיבי, בעל כישרון.
    בסקייה הפתיע לעשות שימוש מתוחכם בכלי ציור
    שונים ושילובם יחד.

     

     

    בסקייה החשיב את עצמו

     

    מחוץ לזרם המרכזי

     

    ולכן אי אפשר לבקר אותו

     

    לפי הסטנדרטים המקובלים

     

    ולהתייחס אליו כאל

     

    חיית מחמד של אספן האמנות.

     

     


    בורסת האמנות סגדה לנעורים

     

    ואימצה את האמן לחיקה.

     

     

    בסקייה קיבל את החשיפה הגדולה והראשונה שלו
    במיצג של קבוצה חתרנית בפארק טיימס סקוור
    בו הציג קיר מכוסה ציור משולב של ספריי ומברשות צבע.

     

     

     

    להזנקת הקריירה שלו תרם רבות אנדי וורהול,

    כאן בתמונה המבויימת - שניהם בשחור לבן.


    בסקייה וורהול : כאן בוידאו

     

    וכאן לבד...

     

     

     

     

    אני אוהבת את הציורים של בסקייה,

    עם הקו הבטוח, ההתפרצויות האנרגטיות,

    האסוציאציות החופשיות,

    החיבור בין הטקסט לבין הצורה והצבע,

    העימוד המוקפד המעיד על שליטה והכרת התרבות,

    יחד עם מרד ושבירת מוסכמות.

    לעתים... למרות שלא הכרתי אותו... אני מתגעגעת אליו...

    דרג את התוכן:

      תגובות (43)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/6/10 13:35:

      צטט: ננטטעע 2010-06-22 23:23:08

      מתה עליו!

       ואיך לא... תודה

       

        22/6/10 23:23:
      מתה עליו!
        21/6/10 13:06:

      צטט: מרת ארבונקל 2010-06-21 12:58:14


      עכשיו כשאת מזכירה את זה, ניראה לי שהוא הרבה יותר כוכב רוק בנוסח ג'ניס- הנדריקס מאשר צייר(בגלל גיל הפטירה  )

       בהחלט. יש חפיפה בתרבות האמריקאית בין כוכבי רוק לבין סטארים תרבותיים: אנדי וורהול מול אלביס פרסלי, ג'קסון פולוק מול ג'ון וויין וכמובן ההשוואה הנכונה שהבאת... תודה.

       

        21/6/10 12:58:

      עכשיו כשאת מזכירה את זה, ניראה לי שהוא הרבה יותר כוכב רוק בנוסח ג'ניס- הנדריקס מאשר צייר(בגלל גיל הפטירה  )
        20/6/10 23:27:

      צטט: אילן גבע 2010-06-20 18:38:27

      תודה מאשה,

      תמיד נחמד ללמוד משהו חדש.

      הבלוג שלך מהווה עבורי מאגר מידע מדהים

      בדרך כלל לא מגיב, כי ממש לא מבין באמנות...

      הפעם היה חשוב לי שתדעי שביקרתי :-)

       אני שמחה שהגבת... לא היה לי צל של מושג שאתה בא וקורא... איזה יופי!

       

        20/6/10 18:38:

      תודה מאשה,

      תמיד נחמד ללמוד משהו חדש.

      הבלוג שלך מהווה עבורי מאגר מידע מדהים

      בדרך כלל לא מגיב, כי ממש לא מבין באמנות...

      הפעם היה חשוב לי שתדעי שביקרתי :-)

        20/6/10 10:33:

      צטט: מרת ארבונקל 2010-06-20 07:59:07


      היי

       צריך להזכיר את הסרט שנעשה עליו עם דיוויד בואי כוורהול וקוקטני לאב כאהובתו.

       אפשר גם לספר שחי כהומלס בארגז קרטון , אך בסוף התברר שהגיע למרות האגדות מבית אמיד

       

       

      תודה

       נכון מאוד ותודה על התוספות החשובות לביוגרפיה... נוצרה סביבו תקשורת בנוסח "סינדרום סינדרלה" למרות שגדל בבית בורגני למדי.

       

        20/6/10 07:59:


      היי

       צריך להזכיר את הסרט שנעשה עליו עם דיוויד בואי כוורהול וקוקטני לאב כאהובתו.

       אפשר גם לספר שחי כהומלס בארגז קרטון , אך בסוף התברר שהגיע למרות האגדות מבית אמיד

       

       

      תודה

        19/6/10 21:06:

      צטט: אדם ראשון 2010-06-19 17:43:50

      שמעתי עליו רבות וראיתי את העבודות .

      עוד בחיי בעיר המלאכים..

       

      ילד פלא .כמו רבים לפניו ..הלך לפני זמנו.

      תודה שהבת, נעים לזכור...

       כן. בהחלט ילד פלא בתפוח הגדול. תודה.

       

        19/6/10 17:43:

      שמעתי עליו רבות וראיתי את העבודות .

      עוד בחיי בעיר המלאכים..

       

      ילד פלא .כמו רבים לפניו ..הלך לפני זמנו.

      תודה שהבת, נעים לזכור...

        19/6/10 11:43:

      צטט: חבצלת_השרון 2010-06-19 09:59:53

      ההתלהבות ,היצירתיות ,המבט  הפקחי  והאנרגיה  היצירתית  האדירה  שלו  . בהחלט  סוחף .

      תודה .

       האמת היא שמעבר ליצירות המדהימות שלו - סאמו עצמו היה נער מקסים שאי אפשר היה לעמוד מול קסמיו האישיים... תודה ששמת לב גם אליו...

       

        19/6/10 11:41:

      צטט: irisoded 2010-06-19 09:41:01

      רסטות..מי היה מאמין. אני לאט לאט מתמכרת לפוסטים האלה שלך,

      החיבור בין הדברים בהחלט יוצר דבר חדש. נהדר, מאשה.

       

       מממ... שימחת אותי מאוד... אני מכילה המון שרוצה להתפרץ ומחזיקה את עצמי... אם נהנים - אני אתן עוד ועוד מתוך הנאה... יותר משהעגל רוצה לינוק... הפרה... רוצה... וכו' ... תודה איריס

       

        19/6/10 09:59:

      ההתלהבות ,היצירתיות ,המבט  הפקחי  והאנרגיה  היצירתית  האדירה  שלו  . בהחלט  סוחף .

      תודה .

        19/6/10 09:41:

      רסטות..מי היה מאמין. אני לאט לאט מתמכרת לפוסטים האלה שלך,

      החיבור בין הדברים בהחלט יוצר דבר חדש. נהדר, מאשה.

       

        18/6/10 21:55:

      צטט: Lola Bar 2010-06-18 21:28:19
      אני אוהבת אמנות אבל בגרפיטי מעולם לא התעמקתי.

      פוסט יפה ומעניין מאד על האמן הצעיר וכמה חבל שכך נקטעו חייו.

       גרפיטי היא אסכולה לגיטימית בתולדות האמנות וגם בה, כמו באחרות, יש טובים יותר וטובים פחות... לטעמי בסקייה וקיט הרינג הם חשובים ויצרו בחייהם אמנות מופת...

      תודה לך, מקווה שתמשיכי להכיר עוד ועוד ולהנות מהתהליך...

       

        18/6/10 21:28:


      אני אוהבת אמנות אבל בגרפיטי מעולם לא התעמקתי.

      פוסט יפה ומעניין מאד על האמן הצעיר וכמה חבל שכך נקטעו חייו.

       

       

       

       

       

        18/6/10 21:25:

      צטט: הכוזרי-עמיחי עוזרי 2010-06-18 21:04:39

      אם יש לנו את אותו הטעם זה משקף, כנראה, גם היבטים אישיותיים משותפים

      לא?

      פוסט נהדר ועשיר, אוהב את האקלקטיות של נושא אחד. 

       אולי... לא יודעת... תודה שביקרת ועוד יותר שנהנית...

       

      אם יש לנו את אותו הטעם זה משקף, כנראה, גם היבטים אישיותיים משותפים

      לא?

      פוסט נהדר ועשיר, אוהב את האקלקטיות של נושא אחד. 

        18/6/10 20:56:

      צטט: דליה אחת 2010-06-18 15:17:05


      מאשה, תודה על  ההכרות.אמן מענין  ויוצא  דופן.

       בכיף... נהנית להוציא לאור בפינתי הצנועה אמנים שכדאי להכיר... תודה דליה

       

        18/6/10 15:17:

      מאשה, תודה על  ההכרות.אמן מענין  ויוצא  דופן.
        18/6/10 10:24:

      צטט: רקדניה קורעת במעדניה 2010-06-18 05:30:09

      מעניין.

       תודה (גם השם שלך מעניין)

       

      מעניין.
        18/6/10 00:10:

      צטט: masha waisel 2010-06-17 21:55:32

      צטט: בלהה ד. 2010-06-17 21:04:54

      התוודעתי אל בסקיאט לפני שנתיים בקורס על אמנות עכשווית ולשמחתי מיד אח"כ זכיתי לראות עבודות שלו במרכז פומפידו בפריז במסגרת תערוכה גדולה של אמנים שונים וחשובים במאה ה-20 וזוהי אחת מעבודותיו של בסקיאט שצילמתי באותה הזדמנות.

       

       תודה בלהה על התוספת המקסימה.

      אפשר לראות דמויות בציורים של בסקייה

      שכל אחת מהן מייצגת משהו משמעותי

      והן משוטטות בין העבודות - כמו גיבורים 

      בסיפורים עקיבים ומתפתחים...

      ולכל אחת מהן יש אבזור אופייני, כמו:

      שיניים, רסטות, הילות, אותיות וכו'.

       

       

        17/6/10 22:04:

      הערה כללית באשר לכתיב הנכון:

      Basquiat

      שם בעל מקור תחבירי צרפתי,

      לכן אני כותבת אותו כפי ששומעים אותו:

      בסקייה

      יש המתייחסים לכל השמות המגוונים

      כמו אל כתיב אנגלי, ולכן כותבים בתרגום 2 צעדים:

      בסקיאט...

       

      אני נעה באי נוחות מהכיבוש הגלובלי של האמריקאיות

      ולכן מקפידה לכתוב עפ"י המקור: רוסי, צרפתי, ערבי וכו'

       

        17/6/10 21:58:

      צטט: לחפשולאבד 2010-06-17 21:28:47

      מזל גדול שאני איני מבקרת אומנות.

      העולם מרוויח.

       

      מכירה..ראיתי תוכנית בערוץ דוקו או 8 בזמנו.

      ההסברים שלך..והעבודות שאת בוחרת ..

      מחבבים אותו עלי קצת יותר.

       כמו כל התמחות אחרת בתרבות האנושית -

      ככל שמכירים יותר הן בכמות השוואתית

      והן בתהליכי ניתוח ופקיחת עיניים -

      כך גם אפשר לאהוב יותר

      ולקבל תמורה מכל יצירה...

      תודה זמירה.

       

        17/6/10 21:28:

      מזל גדול שאני איני מבקרת אומנות.

      העולם מרוויח.

       

      מכירה..ראיתי תוכנית בערוץ דוקו או 8 בזמנו.

      ההסברים שלך..והעבודות שאת בוחרת ..

      מחבבים אותו עלי קצת יותר.

        17/6/10 21:04:

      התוודעתי אל בסקיאט לפני שנתיים בקורס על אמנות עכשווית ולשמחתי מיד אח"כ זכיתי לראות עבודות שלו במרכז פומפידו בפריז במסגרת תערוכה גדולה של אמנים שונים וחשובים במאה ה-20 וזוהי אחת מעבודותיו של בסקיאט שצילמתי באותה הזדמנות.

       

        17/6/10 20:20:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-06-17 18:39:35


      תודה על פוסט מרגש ומלמד.

      אני לא מכיר אותך, אבל מתגעגע אליך..

       חחח... אין כמו שילוב של חום אנושי והומור... תודה!

       

        17/6/10 18:39:


      תודה על פוסט מרגש ומלמד.

      אני לא מכיר אותך, אבל מתגעגע אליך..

        17/6/10 07:04:

      צטט: mafalda-w 2010-06-17 06:57:16

      נהנתי מהפוסט !

      מי יודע איזה יצירות יכל ליצור אילו היה בחיים

      יש לו כל כך הרבה אנרגיות !

      ואת אצלי על 24....בלה בלה בלה

      אין כמו בלה בלה בלה (גם עמוק וגם מוסיקאלי)...

      היו לו הרבה אנרגיות... אני גשמית ולא רוחנית...

       

        17/6/10 06:57:

      נהנתי מהפוסט !

      מי יודע איזה יצירות יכל ליצור אילו היה בחיים

      יש לו כל כך הרבה אנרגיות !

      ואת אצלי על 24....בלה בלה בלה

        17/6/10 02:06:

      צטט: אורן גני 2010-06-16 22:03:20


      יש משהו מורבידי בעבודות - במובן מסויים האמן "הביא את עצמו" ביצירותיו, על כל רבדיו השונים

       אמנות אקספרסיבית - היא בדרך כלל אותנטית מאוד... האמן מביא את עצמו עד הסוף...

       

        16/6/10 22:03:

      יש משהו מורבידי בעבודות - במובן מסויים האמן "הביא את עצמו" ביצירותיו, על כל רבדיו השונים
        16/6/10 19:34:

      צטט: נועז גולן 2010-06-16 18:26:17

      כמה יפה

      ומחכים גם

      תודה

       ועצוב... תודה

       

        16/6/10 18:26:

      כמה יפה

      ומחכים גם

      תודה

        16/6/10 17:50:

      צטט: Emilia 2010-06-16 17:49:18

      הוא חסר לכולנו.

       ואיך לא... הוא היה נהדר ויכול היה להיות היום אמן בשל וגבר צעיר...

       

        16/6/10 17:49:

      צטט: ruthy 2010-06-16 12:50:59


      את קוראת

      ואני מתייצבת....

      תודה

       תודה על ההתייצבות... משתדלת לפתוח פתחים לעולמות מרגשים... עבורי... עבורך...

       

        16/6/10 17:49:
      הוא חסר לכולנו.
        16/6/10 17:48:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-06-16 12:45:36

      *

      תודה...תודה...תודה...

      נהנתי מכל מילה וציור.

      מאמצת את דבריך שהובאו בסיכום.(המקטע האחרון)

      וכמובן

      אשתף את הבן שלי, ים, שהוא אמן בכל רמ"ח ועבד עכשיו על תיק עבודות. שיהנה.

      תודה

       תודה לך דרור יקרה, כדאי ורצוי לשתף את הדור הבא ביצירתו ובחייו של בסקייה "הילד הרע" הטוב... יש סרט על שמו, עלילתי ובאורך מלא, נדמה לי שאפשר למצוא באוזן השלישית...

       

        16/6/10 17:46:

      צטט: ניק... 2010-06-16 12:08:34


      חידשת לי, תודה

       תודה... אני משתפת בפינה הזאת אתכם - באהבותי הגדולות... ונהנית לפתוח דלתות לעולמות אחרים שיש בהם אנושיות ויופי...

       

        16/6/10 12:50:


      את קוראת

      ואני מתייצבת....

      תודה

      *

      תודה...תודה...תודה...

      נהנתי מכל מילה וציור.

      מאמצת את דבריך שהובאו בסיכום.(המקטע האחרון)

      וכמובן

      אשתף את הבן שלי, ים, שהוא אמן בכל רמ"ח ועבד עכשיו על תיק עבודות. שיהנה.

      תודה

        16/6/10 12:08:

      חידשת לי, תודה

      ארכיון

      פרופיל

      רק מאשה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין