עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מקום תחת הרשת

    אם מנקים טוב טוב את כל הצומי, אפשר למצא כמה רעיונות וניסוחים נאים.

    ארכיון

    וולקם טו דה משין

    0 תגובות   יום שישי , 11/6/10, 10:04

    שוב עובדת מהבית. לבד. שוב ישובה אל מול המסך. לאחרונה אני מתפרנסת משרטוט אדריכלי.

    על השולחן, לצד המסך, מונחת סקיצה אותה אני אמורה להפוך לתכנית ביצוע ממוחשבת. נראה שאת הסקיצה הזו הכינו, על בסיס עקרון מנחה אחד: הפיכת הקבלן שהזמין אותה, לאיש עשיר יותר, ומהר. כמו שיש FAST FOOD כך ישנה גם FAST ARCHITECTURE. אני פועלת ייצור בתעשיית הארכיטקטורה המהירה. לפחות יש לי הפריבלגיה לעבוד מהבית ולהיות אדון לקצב הייצור ולחלוקת הזמן שלי.

    מי שהכין את הסקיצה הזו אימץ את נוסחת המפתח לעשיית כסף בעידן המודרני: למכור בזול ככל האפשר ולכמה שיותר אנשים.

     

    איך למכור?

    תן לאנשים תחושה של יוקרה, גם אם בפועל אתה נותן להם רק תפאורה של יוקרה. בחר בחומרים שנראים איכותיים (בדגש על נראים), השקע בהדמיות תלת מימד שקריות שהמוצג בהן אין צורך להתחייב (להבדיל מהאותיות הקטנות במפרט הטכני).

     

     איך בזול?

    סטנדרטים נמוכים בביצוע, העסקה של עובדים-עבדים, בד"כ ממדינות עניות מאוד שבהן לפועלים כבר אין דרך אחרת לפרנס את משפחותיהם. שימוש בחומרי בניה זולים שלא עומדים בתקנים של בטיחות ואיכות סביבה. בכל משימה שזה אפשרי, עדיף השימוש במכונה, להבדיל משימוש במיומניות אנוש.

     

    איך להגיע להרבה אנשים?

    דחיסה של מכסימום זכויות בניה במינימום שטחים (בד"כ - מגדלים) וצמצום ההשקעה בשטחים ציבוריים לרווחת הדיירים. השקעת משאבים רבים בשיווק אגרסיבי.

     

    בית הוא מכונה למגורים, טען בראשית המאה ה-20  קורבוזייה, מאבות האדריכלות המודרנית. היום בראשית המאה ה21, קבלנים ומנהלי בנקים משתמשים בבני אדם כמכונות להתעשרות.

     

    דמיונות על עצמי ביקום מקביל, נשמה חופשיה ללא בית, ללא בנזוג-שותף, ללא משפחה, מתפרנסת בדוחק, לפי צרכי, מהיצירה שלי.

     

    בעוד 20 דקות אלך לאסוף את לולה מהמשפחתון בתום חמש שעות בהן בלתה בו. לולה נמצאת במשפחתון שלושה ימים בשבוע, 15 שעות בסה"כ. בשאר הזמן אני איתה (מידי פעם כשיש לחץ בעבודה גם סבתא שלה איתה). זו הבחירה שלי כי אני אמא שלה. אני מכירה אותה הכי טוב בעולם ואוהבת אותה לפחות כמו שאני אוהבת אותי. למזלי אני די אוהבת אותי. 

    עזבתי את מקום העבודה הקודם שלי, בו עסקתי בתכנון אדריכלי והרווחתי כמעט פי שלושה מהעבודה הנוכחית - כשרטטת מהבית, כשלא יכולתי יותר לשתף פעולה עם הנורמה לגידול פעוטות במשפחות שלא יכולות להרשות מטפלת פרטית. הנורמה לפיה אמא עובדת כ-50 שעות בשבוע  (כולל הנסיעות הלוך חזור לעבודה), והפעוטות נשלחים באותן שעות למעונות וגנים שמתפקדים כמכונות (בד"כ די זולות) לגידול ילדים. 

    מאחורי גדרות עץ צבועות לבן, שלטים מאירי עיניים בצבעי פסטל וחיוכים לבביים להורים בבוקר, מסתתר בדרך כלל צוות של מטפלות שחוקות נפשית, שמשתכרות פחות משכר מינימום ופנויות (במקרה הטוב) אך ורק לסיפוק הצרכים הפיזיים של הפעוטות. הפעוטות עצמם מטופלים בקבוצות גדולות מידי מכדי לאפשר תשומת לב של המטפלות אליהם, ובינם לבין עצמם. כך מגיל צעיר הם לומדים שצריך להלחם, לצעוק ולהשתלט על אחרים, כדי לזכות במעט תחושת רווחה.

     

    עד היום טרם קנינו בית. כנראה שבקרוב נמשכן את זממנו הפנוי לעצמנו ולילדנו, כדי לספק את צרכינו כמשפחה שיש בה שני ילדים קטנים. בעלי בתים היום לא מוכנים להתחייב לחוזים ארוכי טווח ואנחנו כבר מותשים מהנדודים בין דירות. בקרוב נשתעבד לאחד מהבנקים הגדולים ואני אאאלץ למצא משרה עם משכורת שתצליח לממן את החזר המשכנתא. לפחות בשנותיהם הראשונות ילדיי גודלו על ידי ולא ע"י המכונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      CH09
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      לשימוש עצמי - פליקריסטים מועדפים. זהירות, חומרים ממכרים.

      לשימוש עצמי - בלוגים מועדפים