עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    ירח אשכולית

    ארכיון

    0

    כשוייטס פוגש את בוקובסקי

    13 תגובות   יום ראשון, 6/6/10, 11:03



    צ'ארלס בוקובסקי כתב פעם ש"אהבה" ו"גאון" הן שתים מהמילים הכי אוור-יוזד בשפה, וקשה לי שלא להסכים עם זה. בימנו האצבע קלה על ביטויי אהבה ממוחזרים ומילות התפעלות שחוקות, וזה לא פשוט לשמור על פרופורציות נאותות תחת התנאים האלה.

     אני את הרף שלי העלתי מזמן, ולמדתי לשמור מילים גדולות רק לאלה שבאמת מגיע להם, ואפילו אז- להיזהר. ובכל זאת, היכרותי עם שלל הפאזות המוזיקאליות של אמן אחד לא מותירה לי ברירה אחרת. טום וייטס. האמן שאיתו התרתי את הרסן והרשתי לעצמי להגיד את זה. גאון. אני פשוט אוהבת אותו. גאון.

     

     

     

     

     

    לא בכדי אני מתחילה בבוקובסקי וגולשת לוייטס. איכשהו מבחינה קונספטואלית הם נשזרים זה בזה, ומתיישבים אצלי בראש בצורה מושלמת. סופר ומוזיקאי. שני ריין דוגס משופשפים וגרוטסקיים שמצאו דרך לזרוח ולנצוץ מבעד לרפש הקיומי. כל אחד בתקופתו וכל אחד בדרכו. יש משהו רומנטי בקונספט הזה. אלכוהול, סיגריות, זונות, רחובות, אשפתות- ואמנות טהורה שמבליחה מתוך כל אלה.
    תמיד הערכתי את הרומנטיקה המחוספסת הזאת. את ההסתכלות המפוכחת שיש לשניהם על העולם, ואת היכולת שלהם פשוט להגיד את הדברים כפי שהם. בוקובסקי בדרכו המינימליסטית והבוטה, שלא עושה חשבון לאף אחד, ווייטס- ברהיטות ובתחכום כמו שרק טרובדור מהקליבר שלו יכול.


    בעוד שהחיבור שלי לוייטס היה לגמרי מיידי, את בוקובסקי לקח לי זמן לעכל. קראתי כמה שירים, כמה סיפורים קצרים, אבל איכשהו זה לא הסתדר לי. רק "שיפון עם שינקין" (“Ham on Rye”) הפיל לי את האסימון וגרם לי להבין על מה הוא מדבר, ומהיום בו הבנתי, כבר לא היתה דרך חזרה. נברתי יותר ויותר, התעמקתי יותר ויותר, וקראתי את הדברים דרך עדשה של הרס עצמי, ייאוש ותקווה. אני לא יודעת אם זה היה טעם נרכש או תובנה לה זכיתי, אבל כשהבנתי את המקום ממנו הוא כותב- משהו בכתיבה שלו פשוט התחיל לעבוד.  


    כצפוי, מסתבר שההקבלה שלי בין וייטס לבוקובסקי היא לא רק בראש שלי. בעודי מנסה להימנע משלל המטלות האקדמיות שצנחו על כתפיי, מצאתי את עצמי הלילה ביוטיוב, תרה אחר מציאות. באמת מצאתי. "The Laughing Heart" של בוקובסקי מוקרא על ידי טום וייטס. דקה וחמש שניות של האזנה למילים כל כך יפות ונכונות מפי אדם כל כך מוערך. משהו במסר, בחיבור בין וייטס לשיר הזה ובחיבור של וייטס לשיר הזה לא משאיר אצלי מקום לאדישות. יפייפה ומעורר השראה.


     You can’t beat death but you can beat death in life

    הקטע הזה מוקדש לכל מי שמרגיש אחרת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/6/10 00:11:


      מבין אותך לגמרי

      ופתאום נזכרתי בשמאלץ רוחני ..יש חיה כזאת :-) ?

        14/6/10 15:46:


      ולמדתי לשמור מילים גדולות רק לאלה שבאמת מגיע להם...

       

      אהבתי.

        13/6/10 16:13:

      אין ספק שהם שני גאונים, וגם אני מרשה לעצמי להשתמש במילה השברירית הזו בחופשיות בהקשר אליהם. שני גאונים של החיים, כל אחד במדיום שלו.
        10/6/10 09:38:

      אחל'ה.

      ממצא ומעביר תחושות.

       

      תודה

        8/6/10 10:12:


      ps - one of mines

       

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=321182

       

       

      :)

       

       

       

        8/6/10 05:49:


      he is the man.

      Tom, who else

      :)

       

      get the July Mojo

       

       http://cover.mojo4music.com/Item.aspx?pageNo=1813&year=2010

       

       

       

      Also included; an exclusive encounter between Waits and the guitar-slinging outlaw of country music’s first family Hank Williams III, a huge selection of the Waits’ essential songs, films and books featuring James Brown, Alex Chilton, Jack Kerouac, Charles Bukowski

      etc

        7/6/10 20:12:

      בין  ובעזרת שני החבר'ה האלו אפשר אני מצליח למפות את רוב השינויים בחיי ב 5 -6  השנים האחרונות.

       

      כיף לקרוא, תודה שחלקת. 

        7/6/10 01:50:

      צטט: lee655321 2010-06-06 22:43:12

      צטט: קירה מ. 2010-06-06 21:03:44


      נהדר

      נהדר

      נהדר

       

      תודה ענקית שחשפת אותי לקטע היפהפה הזה .

      תבורכי !

       

      תודה לך,

      שמחה שאת חולקת את ההתלהבות שלי :)

       

      ברור, איך אפשר שלא ?! :)

        6/6/10 22:43:

      צטט: נדר 2010-06-06 22:24:09

      כתבת מקסים על צמד ענקים!

       

      אכן צמד ענקים. תודה רבה!

        6/6/10 22:43:

      צטט: קירה מ. 2010-06-06 21:03:44


      נהדר

      נהדר

      נהדר

       

      תודה ענקית שחשפת אותי לקטע היפהפה הזה .

      תבורכי !

       

      תודה לך,

      שמחה שאת חולקת את ההתלהבות שלי :)

        6/6/10 22:24:
      כתבת מקסים על צמד ענקים!
        6/6/10 21:03:


      נהדר

      נהדר

      נהדר

       

      תודה ענקית שחשפת אותי לקטע היפהפה הזה .

      תבורכי !