עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלוגורונצ'יק

    אפרסם פה הגיגים, סיפורים קצרים, מתכונים...

    ארכיון

    קוז'ו מדבר

    3 תגובות   יום רביעי, 3/10/07, 17:01

    קוז'ו מדבר

     

     

     

    אני כל מה שהיה לי לומר אמרתי בבית משפט.

    אמרתי להם שלא ראיתי כלום. אמרתי להם שאני בכלל לא היה לי שום קשר לכל זה. שפשוט התעסקתי בענייני ולא שאלתי את עצמי לרגע אם משהו מטריד אותי בקשר לזה, אם צריך לנהוג אחרת, אם אני מתעניין במשהו מזה, כלום. נאדה. אני את החיים שלי חי לבד. זה החיים לימדו אותי. אדם לאדם כלב. ורצוי שאתעסק במה שטוב לי וזהו. איש לא יגיד לי אחרת. אז הם הקשיבו יפה ככה עם היד על הסנטר וההנהון וכל זה ורשמו רשימות בפנקסים שלהם. מישהו אפילו הקליט את כל זה אבל מה להקליט הנהונים ורשימות בפנקסים זה לא כזה רעיון, אתם ודאי מסכימים. אח"כ עלו העדות, אחת אחת, כל אחת יותר משוגעת מהשניה והאחרונה, אואה, זה היה השיא. באה כאילו היא בתאטרון. זותי ראתה יותר מדי סרטים אם תשאלו אותי. בכתה. יאללה אפשר לחשוב מה קרה לה. התובע ניסה לשכנע שאני שפוי בדעתי ושעשיתי הכל בדעה צלולה ושאני מסוכן לציבור וכל זה. עכשיו שנינו יודעים כן? אני לא בדיוק שפוי ולא בדיוק אחראי

    למעשיי אפילו שאני חף מפשע וחוץ מזה לא התאים לי בדיוק לשמוע אותו מדבר, בחיי, בלי סוף. חשבתי שאני מוריד 20 קילו תוך כדי הנאום המשעמם שלו. היית מצפה שבבתי ספר לתובעים היו מלמדים בנאדם לדבר מעניין, והוא פתח שם ספרים והקריא ונתן דוגמאות אללה יסתור חשבתי שאני מאבד תשפיות. ואז נזכרתי שאני כבר לא שפוי והצטערתי על זה חח...חח...טוב, סתם הומור מה אתה כזה רציני. אז אתם שומעים, כל זה נמשך שעות והן עולות ויורדות וכבר התחלתי להתבלבל וכמובן שלא זיהיתי אף אחת מהן. אני בנאדם פשוט וראיתי המון נשים בחיי וזה לא ממש נחקק בזכרוני כל הנשים הצווחות האלה. באיזשהו שלב הן מתחילות להראות ולהשמע כמו אשה אחת שלא יורדת מהפודיום. וחוזרת על עצמה כמו אבא שלי. התחלתי מצייר על הדף שהיה מולי. ציירתי אניה, אח"כ חשבתי שיהיה נחמד אם יהיה לה תורן גבוה ודגל יפה למעלה. אח"כ חשבתי שהיא צריכה תותחים למקרה שיבואו שודדים בדרך,להפגיז אותם. אח"כ ציירתי את המפרשים ואת העוגן. לאט לאט זה הפך לציור תאמינו לי לא רע ודימיינתי את עצמי איך קוראים את זה, הקברניט של האניה ככה מתחיל להתחבר עם אנשי הצוות כדי להראות להם שהוא בנאדם טוב שאפשר לסמוך עליו. אח, הלוואי שזה היה ככה בחיים. בחיים אף אחד לא סמך עליי. אפילו שהייתי מפשל בטוח. כי זה בטוח שאין מצב שאני מצליח במשהו. אבל בכל זאת ככה מישהו שיטפח לי על השכם אתם מבינים? ויגיד אני סומך עליך. בעיניים עצומות. אני איתך. אחריך באש ובמים. ואז פתאום ההיא התחילה בוכה ומצביעה עלי ואומרת 'ואז ראיתי אותו מנגב את הדם מהסכין ויוצא' ובוכה ובוכה. אפשר לחשוב. קצת דם על סכין. ההיא בכלל לא הסתכלה עליי שאמרה את זה. ההצגה שלה לא עבדה עליי אבל תאמיני לי, לא קל לבנאדם לשמוע האשמות כאלה. זה מיד זרק אותי לילדות. חשבתי, לבכות, לא לבכות, לא ממש ידעתי

    איך לאכול אותה. בכל מקרה זה היה השיא כי היא אבדה את ההכרה פתאום והיו צריכים לקחת אותה משם. את מבינה? ככה יום שלם. כשהיום נגמר שמעתי את הכתב הזה מדבר למצלמה ואומר משהו כמו 'זהו היום ה212 למשפטו של הרוצח הסדרתי יצחק קוז'ו לוטקין..' הייתי מרוצה שאמר ת'שם שלי נכון. בדרך למכונית משטרה בין כל האנשים הכועסים שהביטו בי ראיתי אחת מסתכלת עליי ככה באהבה. היא העבירה לי פתק קטן. נכנסתי לאוטו וסגרו עליי ת'דלת. מה אני אגיד לכם. פתחתי את הפתק וחבל שאני לא יודע לקרוא, אז דמיינתי שרשום שם 'יצחק, האניה מוכנה להפלגה הערב. כולנו סומכים עלייך ועומדים מאחורייך. אני אחכה לך ואשמור את תמונתך קרוב לליבי וכל ערב ארד לנמל ואביט לאופק ואחכה לרגע שאראה אותך חוזר. בהצלחה אהובי'.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/10/07 23:43:
      טוב, עברו 24 שעות. תבקש מהחבר שלך שיפנה לינק של הבלוג שלך לחברים שלו. זה מרגיז אותי שבנתיים לא קראו אותך יותר אנשים.
        4/10/07 10:36:
      ההנהלה שכאן קוראים לה גם הנעלה אמרה שאין לככב פעמיים תוך 24 שעו. אז תדאג לרווח את הכתובים, שכאן נקראים פוסטים, כדי לקבל את המגיע לך. ועוד משהו. תגדיל אותיות ורווחים בין השורות לטובת המתקשים בקריאה. בהצלחה. יש לך חומר טוב. אבל זה לא חדש.
        4/10/07 09:57:

      אמממ אמממ אמממ

      :)