עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    בלוגורונצ'יק

    אפרסם פה הגיגים, סיפורים קצרים, מתכונים...

    ארכיון

    צלילים עפים ברוח

    26 תגובות   יום שבת, 5/6/10, 12:49

    חלקנו יחד דברים

    דברים נחלקו בנינו

    רגעים שבהם

    באתי אליך

    ובבואי בא הזמן

    בא ליבי

    באה בחירתי

     

    וזה לא משנה לזמן

    אם הוחלט דבר כזה או אחר

    כי הזמן זוכר

    ישיבתך לידי

    צחוקך, התלוננותך

    הילוכך המיוחד

    הזמן זוכר הכל

    איך ברגע מסויים

    נפשך נגעה לליבי ובחרתי

    לבוא שוב ולחלוק

     

    לשמחתו של הזמן

    דברים שחלקנו

    לעולם לא ילקחו

    מרגע שהיו אין להשמיטם

    לשמחתו של הזמן

    רגעים שבהם באתי אליך

    ובבואי בא הזמן

    בא ליבי

    באה בחירתי

    ישארו לנצח בי כולם

     

    איני מצטער על דבר

    גם לא על הצער

    אלוהים כמה הוא מצער

    אבל לזמן זה לא אכפת

    הוא איתי עכשיו

    והוא איתך

    והוא

    עובר

     

     

     

     

    היה הייתי

    לפני שנים

    אולי לא שנים ככ רבות

    סהכ בן 35, אולי אני כבר איש אבל אני לא חושב ככה. אני בטח לא ילד. אז מה אני? גם כשהייתי ילד אני לא לגמרי בטוח שהייתי ילד. אני חושב שתמיד הייתי אני וזו התשובה הברורה ביותר שאני יכול לתת. היה הייתי אני. ונשארתי. מדהים שנשארתי. עם כל האנשים שבאים וחולפים, איך קרה שדוקא אני נשארתי? אני לא רואה סיבה מיוחדת לכך להפך, כל הסימנים מראים שהייתי צריך כבר להמשיך לדרך אחרת. לא, אני מתבדח, כי זה לא מה שאני מרגיש. אני פה כי לכאן הגעתי. בדרך נוספו מספרים לגילי, אולי המראה קצת השתנה. אני חושב שגם אני לא לגמרי אותו הדבר. אבל זהו. מלבד זה אני אותו האיש שהייתי בגיל 10. אותו האיש שישב על הגג. שניגן בפסנתר. שהכין חביתה עם פלפלים ורוטב סויה (טעים). וכמובן אותו איש שאהב מאד מישהי אחת, ואז מישהי אחרת, ומקווה לאהוב מאד מישהי שתשאר, כי זה יהיה טוב, מה שיהיה. וכשיהיה רע, עדיין יהיה טוב. בנתיים יש לי זמן לכתוב. כי בנינו מה כבר יש לאיש כמוני לעשות?

     

    לך אל הנמלה בצל

    היא עבדה קשה

    אז עכשיו היא בהפסקת צהריים

    תאמר לה הי נמלה

    את אמנם די קטנה

    אבל יש לך משהו בין השיניים

    תודה איש יקר

    היא תאמר

    אך אתה לא תשמע

    היא באמת מאד קטנה

     

    ניערתי מעלי תחושה של אי נוחות. החלון אמנם סגור אבל מאחוריו ללא ספק בוקר נפלא וחיים, הרבה חיים. קשה מאד לכתוב על כך שאת תהיי עם מישהו אחר ומצד שני תהיי, רק תהיי מאושרת אהובתי. אני אוהב אותך כל כך. תהיי מאושרת. היה הייתי איתך. היה הייתי שלך, גם כשהייתי סגור או מותש, היו כמה אנשים קרובים שידעו שאני עצוב. הלב שלי רוצה להיות שלם. הוא לא מניח לי. הוא לא אני. בעצם כן. בעצם לא. הוא מישהו אחר.

     

    הלב הוא מישהו אחר

    אני לא יודע למה הוא בוחר

    אני לא יודע מה עניין לו להשאר

    סגור ומחפש לצאת

    מסרב להתלבט יותר

     

    הלב הוא מישהו אחר

    אני רק מנסה איתו לדבר

    אני לא יודע למה הוא עונה

    אולי הוא מפחד שאשתנה

    אולי הוא משורר

     

    והוא רק מבקש לשיר

    אולי הוא בעצמו אינו מבין מדוע

    הוא רק מבקש לשיר

    צלילים עפים ברוח

    ולהיות קרוב למשהו רחוק

    לצלול לתוך תוכי עמוק

    צלול מתוק כצל מדבר

    ומלטף כשהוא שר

    דרג את התוכן:

      תגובות (26)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/6/10 16:50:

      הרבה!הרבה!תודה
        12/6/10 12:00:

      שיג ושיח כן ונוגע:

       

      הזמן כשישות.

      הזמן כמרחב בו-זמני

      והלב, כאבר עצמאי.

       

      גרם לי כל זה בעיקר לחוש.

       

      מירה

        12/6/10 00:42:


      מקסים,

      אהבתי שגם עם הנמלה הקטנה וגם עם הלב קשה לדבר. את זו לא שומעים וזה לא עונה.

      אז טוב שאתה מדבר איתנו,

      עונה מכל הלב שתמשיך לכתוב איש יקר, מקווה שאתה שומע.

        11/6/10 10:19:

      !תודה מקרב לב לכולכם!
        10/6/10 22:12:

      נהניתי לקרוא

      יפה מאוד

      :) 

        10/6/10 20:52:

      לא צריך לחשוב מה אחרים חושבים עליך העיקר שתמשיך ליצור ולשיר, שיהיה לך סוף שבוע נפלא :-)
        10/6/10 07:13:


       איזה יופי של כתיבה,

      מרגשת, מקורית, פשוטה, מיוחדת

      קלילה, עמוקה  - וואאוו

      באמת ריגש אותי לקרוא מה שכתבת פה

      יומקסים

      *

      מוניק

      אוהבת את האופן המקורי

      והמקסים בו אתה מעביר וכותב

      מתחושותיך וראייתך מלאת

      ההומור  והחן את עצמך ועולמך.

       

        9/6/10 17:41:


      אני מאד מודה לכולכם

      זה ריגש אותי בחזרה

        9/6/10 14:39:


      אוהבת אותך דורון

       

      אתה כותב נפלא

       

      מתרגשת כל פעם מחדש מהפוסטים שלך

       

      מחבקת באהבה

       

      רינה

        9/6/10 13:22:


      נורא יפה.

       

      מולחנים השירים?

       

      ראיתי אותך באחד נגד מאה

      האמת

      רציתי שתהיה שם כדורון שפר-מוסיקאי מוכשר

      ולא דורון שפר- כוכב עבר...

      אבל ברור שככה זה עובד...

       

      :)

        9/6/10 13:05:


      איזו כנות מרגשת

      תודה:)

      לימור זהר

        9/6/10 11:27:

      מעולה- אתה נוגע, כותב חוקר את ליבך מחשבותיך- מבטא זאת בבהירות וברגישות- תענוג אמיתי
        9/6/10 11:19:


      iafe

       ve arutz leamin otcha

      derech a facebook

        9/6/10 11:05:

      מקסים !!! אתה ענק ומדהים ..כל כך רגיש חכם ושווה לאאלה ! תמשיך את כל היופי הזה מעולה !!! ציפ
        9/6/10 10:39:


      כשעצוב לפעמים גם בלב וגם בנשמה המילים נשפכות , אמיתיות מעציבות.

      מכירה את ההרגשה מי לא?

      אבל לשמחתך לך יש את זה .

      יום שמח וסוף שבוע מלא אהבה, קרובה או רחוקה.

        9/6/10 10:34:


      הגיגיך חוזרים לקוראים כבומרנג חייכני ורך אך גם קצת...מבולבל,לא בטוח,מחפש.בשיר ,בפרוזה

      או במלודיה נעימה של בוקר פקחת את עיני ליבי שטרם התעורר.

      הלב הוא גם מישהו אחר כמו כל איבר בגופנו.יש לו את הישות שלו.כולם הם חלקי פאזל שלנו כאדם שלם.

      נפגש בפייסבוק עם ספור חדש

        9/6/10 10:25:

       

      תודה על תשומת ה
       
        

        9/6/10 10:09:


      זה ספירת מלאי לקראת יומהולדת?

      חשבון נפש לקראת התחלה חדשה?

       

      כך או כך מאוד עדין ומרגש

        9/6/10 09:54:
      איזה יופי של התבוננות ואיזה יופי של ביטוי. במיוחד שהייתי עדה גם לילד שלך וגם לילד שבך.
        9/6/10 09:51:
       רגע לפני שמתחילים לעבוד - נחמד לקרוא דברים יפים ....
        9/6/10 09:34:


      אהבתי את מה שקראתי  מאד מרגש

      אוסיחיוך

        9/6/10 09:20:
      נהנתי לקרא דורון, בוקר טוב!
        7/6/10 09:41:

      צטט: Gfaus 2010-06-07 05:43:36

      ילד, איש או גבר ... סמנטיקה

      תשאר צעיר, זהו סוד הנעורים

      יפה כתבת 

      (*)

       

      תודה רבהה

       

        7/6/10 05:43:

      ילד, איש או גבר ... סמנטיקה

      תשאר צעיר, זהו סוד הנעורים

      יפה כתבת 

      (*)