עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    האולימפיאדה שלי

    מי מחמיץ את המונדיאל??!!

    0 תגובות   יום שבת, 5/6/10, 12:44


    כבר יומיים שאני שואל את עצמי האם גם אני הולך להחמיץ את המונדיאל בגלל פציעה. בכל בוקר שאתה פותח את האינטרנט עוד כוכב נושר מטורניר הספורט הכי יוקרתי על הפלנטה. בקהאם הדוגמן היה הראשון להודיע שהוא לא בעניין. עכשיו קראתי שמיכאל באלאק לא מגיע, קראתי שמייקל אסיין לא יהיה שם. הבוקר דיווחו שגם ריו פרדיננד נפצע באימון הראשון שלו על אדמת דרום אפריקה, מחר הוא כבר על המטוס בחזרה למנצ'סטר. אחר הצהרים גם דידיה דרוגבה מצטרף לרשימת הפצועים. האמת היא שאני חש סולידריות גמורה איתם, ביום רביעי בערב, בערך בדקה ה 80 של המשחק השבועי במרכז הקהילה היהודית חטפתי טיל לכף רגלי השמאלית מהקיצוני רפי ומעצמת המכה עפתי אל הפרקט. בתוך שניה הרגשתי כמו ג'ף ברידג'ס בסרט "ביג לובובסקי" של האחים כהן, שחיתי בתוך בריכה גדולה וענקית של כוכבים נוצצים. כשחזרתי אל ההכרה, הרגשתי כאילו עליתי על מוקש. החבר'ה הרימו אותי מהפרקט ועל הספסל קיבלתי חבישה עם קרח כמו שצריך. בא לא בזמן הפציעה הזאת, זה היה בסך הכל המחזור השלישי של העונה. עכשיו אני מושבת עם רגל שמאל מנופחת לפחות 2 – 4 שבועות. אני בטוח שאם פציעה כזאת הייתה קורת לרובן ואן פרסי בדקה ה 75 של המשחק השני של הולנד מול יפן, ב 19 ליוני באצטדיון בדרבן, הוא היה עוזב את המגרש על אלונקה. אחר כך היו מגיעים הדיווחים כי הרופאים מתאמצים להכשיר אותו לקראת המשחק מול קמרון, שיערך כעבור חמישה ימים בקייפטאון. המאמן של הכתומים ברט מארק וורוויק יוסיף את מרקוס באבל להרכב הראשון באימון המסכם. באבל, שסיים עוד עונה מאכזבת באנפילד צריך את הטורניר הזה כדי להקפיץ בחזרה את הקריירה שלו. המעבר לליברפול מאייאקס תמורת 11 מיליון פאונד היא אחת מעסקאות הפלופ שגרמו לפרידה שאירעה השבוע בין ליברפול למאמן רפא בניטז. זה לא שבאבל הוא לא שחקן מוכשר, אבל אני חושב שהיה לו הרבה יותר קל אם הוא היה משחק במועדון כמו וולנסיה או אפילו ליון לפני שהוא מגיע לאנפילד. בכל מקרה, אם המשחק מול הקמרונים היה מכריע, אני בטוח שרובן ואן פרסי, אפילו עם קרסול כמו שלי, נפוח וסגול כמו קישוא, בטח היה עולה לתת איזה עשרים דקות. ככה רק בשביל הוד מעלתה, מלכת הולנד. אני מסתובב עם תחבושת אלסטית וערמה של קרח.

    **** 

     האמת היא שהרשימה ההולכת ומתארכת של הכדורגלנים הפצועים העלתה לי זיכרון מהעבר. מהקמפיין של הפועל תל אביב באירופה בחורף 2000 – 2001. הייתי אז עדיין עיתונאי ספורט פעיל וככזה חזיתי בכל משחקי הבית היישר מיציע העיתונות של בלומפילד. הייתי שם בסנסציה מול צ'לסי. כשבן לוז ושמעון גרשון הרימו את המדינה לשמיים. רק מעטים זוכרים שכמעט כל ההרכב הראשון של צ'לסי דפק נפקדות מהנסיעה לישראל. כך עשו בלמי נבחרת צרפת מארסל דסאיי ופרנק לבוף, ועוד כמה אחרים. צ'לסי חשבה שהיא תשלח את הנוער ותוציא תוצאה מכובדת בישראל ואחר כך תנצח בסטמפורד ברידג'. היא לא לקחה בחשבון את שביט אלימלך, אשטוון פישונט ובעיקר לא את מילאן אוסטריץ', חלוצה הסלובני של הפועל. דרור קשטן ניצח 2 - 0 בתל אביב וסחט תיקו 1 – 1 בלונדון והפועל המשיכה הלאה. ואז הגיע פארמה לבלומפילד ואני מגיע חצי שעה קודם עם הפיאט פונטו הזהובה שלי. מתמזג באצטדיון מתחיל לנשום אווירה. וכך נכנסתי לשיחה עם כתב שליווה את האיטלקים. פארמה הגיעה עם ההרכב החזק ביותר שלה, אבל האיטלקי סיפר שבעל הבית של המועדון נאלץ לשלם פרימיום מאוד גבוה לחברת הביטוח שלו, בגלל הנסיעה לישראל. האינתיפדה השנייה עוד לא ממש התחילה, אבל היא כבר עמדה בפתח. ובאירופה פשוט חששו לשלוח כדורגלנים יקרים לארץ הקודש. הפועל עברה את פארמה בזכות 0 – 0 אדיר בבלומפילד ושער חוץ יקר מפז של פישונט 1 – 1 באיטליה. האדומה יצאה לפגרת חג המולד בידיעה שבפברואר היא חוזרת לגביע אופ"א למפגש מול מילאן הגדולה. אבל כשהגיעה האביב נשקתי לאישה ולתינוקת נסעתי לנתב"ג והצטרפתי לשרשרת האוהדים האדומה שנסעה ל "ארח" את מילאן בקפריסין. מזל שהשילוב המשובח בין אבוקסיס לקלשנקו בדקה ה 29 סידר לנו לילה מתוק מדבש כל הדרך בחזרה אל המולדת. כי בספורט קבוצתי לא חשוב מי משחק בהרכב, מה שחשוב זו שתהיה דרמה.

    ****

    ולכן, כאשר אני רואה את רשימת הנעדרים אני קודם כל מסתכל על המכנה המשותף בינם, כולם מרוויחים 80 אלף ליש"ט לשבוע וצפונה. הם כולם מיליונרים צעירים עם בית אישה ילדים ומשכנתא של כמה מיליונים טובים. כל מי שמצוי בתעשיית הכדורגל יודע שהמונדיאל הנוכחי בדרום אפריקה נולד כתוצאה של דיל פוליטי שרקח ספ בלאטר נשיא פיפ"א עם ראשי התאחדות הכדורגל האפריקאית. הם קיבלו מונדיאל, הוא קיבל עוד קדנציה בראשות אחד מארגוני הספורט המשפיעים בעולם. ג'וב לא רע עבור מי שהתחיל בתור יחצ"ן של ליגת הכדוריד השוויצרית. זה בדיוק אותה עסקה שהוא סגר עם האסייאתים בבחירות הקודמות של פיפ"א. אולם בניגוד ליפן ודרום קוריאה שהן מדינות מפותחות ומערביות. דרום אפריקה היא עולם שלישי פר אקסלנס. כל הרצון הטוב של מיליוני אפריקאים חרוצים וטובי לב לא יכול להסתיר שעורי פשיעה מטורפים וחברה שחייה בעוני עמוק ומתמיד. זה לא שאני חושב שדרום אפריקה לא יכולה להפיק מונדיאל נהדר. זה בהחלט יכול להיות טורניר עצום, אפילו אם הכוכבים "מבריזים". עדיין יש לנו כאן צומת הכרעה קלאסי בין שיקולים עסקיים טהורים לבין אהבת הספורט. איימה ז'אקה, מאמן צרפת ב 98, ' אמר אחרי הזכיה במונדיאל. "הביזנס הוא הסכנה הכי גדולה של עולם הספורט, אבל היום הוא חלק בלתי נפרד ממנו". כמו תמיד אני נמצא ביציע של ז'אקה, עם אהבה טהורה לספורט. קדימה כתומים.

    ****

     את האהבה להולנד רכשתי במונדיאל 78' בארגנטינה. הייתי אז בן 8 ושר האוצר היה שמחה ארליך. הליכוד רק עלה לשלטון שנה קודם ופתאום נולדה בישראל כלכלה חדשה. במונדיאל של 74' הייתה רק טלוויזיה שחור – לבן אחת בכל המשק. היא הייתה ממוקמת בתוך גומחה בחדר האוכל ושם היינו רואים ביום שישי בצהריים את "מסע בין כוכבים". שם ניסיתי לראות את הגמר של הטורניר בגרמניה אבל הייתי קטן צעיר ונמוך מדי בשביל לראות משהו. המשחק הזה גרר התכנסות של חצי מתושבי הכפר מסביב למסך המכוסה בקופסת עץ חומה ומסורבלת. אבל למונדיאל של ארגנטינה הגענו במצב רוח אחר לגמרי. שנה קודם סידר הסבא החיפאי שלי להורי טיול "7 תחנות" בארצות הברית. הם נסעו לשישה שבועות, את השבועיים הראשונים הם העבירו אצל דודתי באמסטרדם. התמונות משם הראו לי מקום קסום. כמובן שמייד התאהבתי, באפור בחום ובירוק של הנוף. ואז לפני המונדיאל סבא מצא איזה מבצע במשביר וקנה שתי טלוויזיות צבעוניות מתוצרת "גרונדינג". רק 20 אינץ' אבל איזה עולם חדש נפתח לפנינו. החברים של אבא שלי נסעו לעפולה וקנו אנטנה גבוהה, הם תקעו אותה על הגבעה שמול הבית שלנו, בשיכון הצעירים. כל ערב התכנסו שם כולם. גרעינים, קפה שחור, אבטיחים נהדרים, תירס חם, שיפודים על האש וים של בירה. איזה קיץ נהדר זה היה. איזה משחקים קיבלנו שם, באדיבות הטלוויזיה הירדנית. ואז שתי דקות לסיום משחק הגמר, במצב של 1 – 1 רובי רנסנבריק דופק טיל לקורה משנים וחצי מטר. ארגנטינה הפאשיסטית של חונטת הגנרלים מנצחת את הכתומים בהארכה. כמה בכיתי באותו לילה. פשוט לא יכולתי לעצור את הדמעות.

     ****

     זו הייתה חווית המונדיאל הראשונה שלי. אירוע ספורט פנטסטי שהתרחש בארץ רחוקה והביא המון נחת ליבואני האלקטרוניקה בארצי שלי. אין ספק שזו חוויה אדירה, אבל זה לא כמו להיות בתוך האירוע עצמו. נדמה שהפעם יש הרגשה, בלא מעט מקומות על הפלנטה, שזה אירוע שלא ממש חייבים לראות כל דקה ממנו. אפשר לקבל עדכונים באייפון, אפשר לראות תקצירים. ברור שהשלבים המכריעים הם חובה עבור כל אחד. אבל תסלחו לי אם אני אחמיץ את יוון – דרום קוריאה או את אלג'יריה נגד סלובניה. אני בטוח שאברם גרנט יצפה גם בפארגוואי – ניו זילנד כדי לחפש קליינטים חדשים לסוכנות השחקנים המשגשגת של פיני זהבי. במועדון עם חובות כמו של ווסטהאם גרנט צריך שחקנים זולים שמוכנים לתת עבודה כדי לשחק בכסף הגדול של הליגה האנגלית. אחרי הכל זה הסיכוי היחיד שלהם לפגוש פנים את פנים את ריו פרדיננד או מיכאל באלאק.   

      

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      sbhsport
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין