עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    פסטיבל קולנוע דרום 2010: עיון בתוכניה

    0 תגובות   יום שני, 17/5/10, 18:25

    ביום ראשון ה-30 במאי, ייפתח בשדרות פסטיבל קולנוע דרום התשיעי במספר. בתוכניה כבר חיטטתי באינטרנט, אבל בסוף השבוע שעבר הגיע לידי עותק מודפס, מהסוג שתמיד עושה אווירה של פסטיבל. מיד אחר-כך, עוד רגע מופלא של חוסר טקט התווסף לגלריה הענפה - יצא לי להגיד למי שהסתברה להיות האחראית על החלק הישראלי בתוכניה, שמאוד רציתי להגיע אבל אין לי ממש מה לראות בפסטיבל...
    נראה לי שזה המקום לנסות להסביר את עצמי, אבל בלי להתנצל.

    ראשית, זה שלי אין מה לראות, לא אומר שאין מה לראות נקודה. מה שאני כן מצטער עליו, הוא שהפוסט הנ"ל יהיה פחות רשימת המלצות ויותר קריאה נרגשת לעזרה - מי שמכיר או בקיא בסרטים שיוקרנו בפסטיבל, אנא, המליצו.


    סרט הפתיחה, "המדריך למהפכה" של דורון צברי ואורי ענבר, הוא גם הסרט שהכי מעניין אותי לראות. מעבר לעובדה שמדובר בסרט שמסווג כעלילתי-תעודי-אנימציה-נסיוני, על נסיונות מהפכה ברשות השידור, צברי עבד שמונה שנים על הפרוייקט המוגדר כאודיסיאה הפרטית שלו, מה שמגביר את הסקרנות. במקביל, סרט הנעילה "פעם הייתי" של אבי נשר, הוא גם האחרון שמעניין אותי לראות.



    יום ראשון נדמה כמבטיח ביותר עבורי בפסטיבל, לא רק בזכות "המדריך למהפכה". מבין כל סרטי הבוגרים, שתמיד מעניין אותי לראות, אני מכיר אישית רק אחד - עמוס הולצמן, שהבטיח לי שהסרט שלו, "הכל זורם", הוא סוג של סרט תיכון (הז'אנר המועדף עליי). אולם, המקבץ בו הוא משובץ מוקרן במקביל לסרט נוסף שאשמח לראות בפסטיבל - "סוסעץ" של יקי יושע. אני זוכר שבפעם הראשונה בה צפיתי בסרט נדהמתי לגלות קולנוע ישראלי אמנותי אליו טרם התוודעתי ואשר עימו ערכתי היכרות מעמיקה יותר בעזרת סרטים כמו "השמלה", או "מצור". יהיה נחמד לראות את "סוסעץ" המצולם ומעוצב להפליא על מסך גדול. יושע הוא אחד משני קולנוענים ישראלים שזוכים לפוקוס בפסטיבל. השני הוא זאב רווח. בעיניי, מדובר בהחלטה לנסות ולמשוך קהל "לא פסטיבלי" אל שדרות, אולם בתוכניה מבטיחים להאיר את סרטיו של רווח באור חדש...


    אורחים ופוקוסים נוספים של הפסטיבל, בו נדמה כי כל הקרנה מתקיימת בנוכחות היוצרים ו/או מהוה טרום בכורה עולמית, הם ברילנטה מנדוזה הפיליפיני חביב פסטיבלי קאן, נטליה אלמדה הדוקומנטרית המקסיקנית והבמאי הארמני הרוטיון חצ'אטריאן (נשבע לכם שככה קוראים לו). נשמע כמו הזדמנות מצויינת להרחבת אופקים. לו הייתי סטודנט בספיר הייתי שורץ שם יום וליל, בפסטיבל המתגאה כי הכל בו חינמי. אבל במציאות קצת קשה לי יותר להתלהב.


    מנדוזה, כמו קולנוענים נוספים בני ארצו כך מסתבר, מרבה להתעסק במין, אלימות ועליבות אנושית. על "סרביס" שלו, שיוקרן בפסטיבל הנוכחי, ויתרתי בפסטיבל ירושלים הקודם. לא בדיוק הקולנוע שלי. חצ'אטריאן, כך הבנתי ממכרה, מנפיק קולנוע המתחבר לשורשיו הארמניים הסבוכים בעזרת שוטים רחבים של 20 דקות בהן עז עושה את דרכה מצידו האחד של הפריים למשנהו. לתשומת ליבו של הקורא רותם מימון :-) אלמדה נופלת אצלי לאותה הקטגוריה כמו רוב הסרטים בפסטיבל - דוקומנטריה. יסלח לי אלוהי הקולנוע, אבל אני לא מתכוון לראות סרטים תיעודיים מרצון. ניסיתי להסביר זאת פעם
    בטור שהיה לי, אז בלי להיכנס לכך שוב - לא הז'אנר שלי. מה שמוחק לפחות חצי מהתוכניה, שכן התחרות העיקרית בפסטיבל היא "תחרות קולנוע תיעודי-נסיוני לסרטי ביכורים", לצד תחרות המשנה בין סרטי הבוגרים.

    עוד במסגרת הקולנוע הישראלי - מלבד תיעודיים, יושע, רווח וסרט הפתיחה והנעילה - צדו עיניי מספר סרטים. "המשוטט" של אבישי סיון מגיע הישר מפסטיבל קאן, בו הוא מוקרן ממש בימים אלה. זהו הסרט הישראלי היחיד שהתקבל השנה לפסטיבל הצרפתי היוקרתי ורק בשל כך הוא מעורר עניין. נוספים אליו שני סרטים קצרים-ארוכים, בני כשעה כל אחד, הלא הם "מדיום רייר" של בזי גטה ו"בדמי ימיה" של סלבה ולינה צ'פלין. ברמת התקציר, לא הצלחתי להידלק עליהם לצערי.



    עוד במסגרת הקולנוע הבינלאומי - שוב להוציא תיעודיים ואת אורחי הפסטיבל - מצאתי מספר מוקדי עניין. "אינסיאנג", הסרט הפיליפיני היחיד שאינו של מנדוזה, הוא סרט משנת 1976, מאת לינו ברוקה. זהו הבמאי שנחשב לאחד הגדולים של הפיליפינים וסרט ששמעתי עליו הרבה. כמובן שגם הוא עוסק בעוני, מין, אלימות והשילוב ביניהם. ל"קסטרו" המקסיקני יש תקציר שמושך את העין, כאשר בגזרת הלטינו-אמריקאיים פרוייקט "סיפורים יוצאי דופן" אמור להיות האתגר של הפסטיבל. 245 דק', 3 גיבורים, 2 הפסקות וסרט אחד שעורר דיון בכל מסגרת בה הוקרן. עוד בולטת תוכנית אנימציה התציג מיצרותיו של גיל אלקבץ, לצד סשנים, כיתות אמן, מפגשים וסדנאות רבות ההכרחיות בכל פסטיבל. כך למשל, אם נדלקתם על סרטיו של חצ'אטריאן, תהיה לכם ההזדמנות לשוחח עימו על כך.


    באמת שבסך הכל אני בעד פסטיבל קולנוע דרום. הוא מנסה להיות אחר, להציב אלטרנטיבה לגדולים והוא שורד יפה מאוד כבר תשע שנים. אבל איכשהו, יוצא שהשנה אני עדיין לא מוצא את עצמי בתוכניה. בין ארמניה לפיליפינים, בין אבי נשר לזאב רווח. מסתמן שעל היום הראשון לא אוותר, ואז נראה מה יקרה - או שאדלק לגמרי על האירוע והאטמוספירה
    הפסטיבלית, או שהמציאות תכתיב שיהיה זה היום היחיד שלי בפסטיבל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים