עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    עשרת סרטי הילדים האהובים בכל הזמנים

    16 תגובות   יום חמישי, 13/5/10, 15:34

    נדמה לי שהפעם הכותרת מדברת בעד עצמה. מי שרוצה לצפות בכתבה באתר עכבר העיר אונליין, כולל עשרה חלונות יוטיוב לכל סרט. בהתחשב בממשק הקפה, החלטתי שכל הפניה ליוטיוב תהיה בלינק, שלא יקופחו חלילה סרטים רגישים כמו החבורה שלמטה (בתמונות דווקא נהגתי באיפה ואיפה, אבל רק כדי שיהיה מסודר). אחזור ואבהיר שמדובר בניסיון למצוא את העשירייה שנראית לי כהכי אהובה. כי אם כמה שאני מחבב את כולם, יש לי פייבוריטים אחרים, מקובלים פחות על הציבור. כמו כן, אין כאן דירוג או חשיבות לסדר הופעת הסרטים. והכי חשוב, ומה שקרה יפה מאוד בתגובות בעכבר אונליין, הוא שאנשים יכתבו לי "יא דביל, מה עם זה וזה?" ושאר "איך שכחת את". כך תיווצר שרשרת נאה של סרטי ילדים מוערכים, העולה על הרשימה הראשונית המוגבלת לעשרת הסרטים הבאים:

     

    הקוסם מארץ עוץ" (1939)

    הסרט הותיק ברשימה זו מגיע מן הימים בהם הקולנוע ביצע את הקפיצה הנחשונית משחור-לבן לצבע. בסרט עצמו התרחש המאורע כאשר דורותי פתחה את דלת ביתה, אשר הועף בסופת טורנדו מקנזס האפרורית, אל ארץ עוץ הפלאית ורבת הגוונים. שם היא פגשה בדחליל חסר מוח, איש פח שאין לו לב, אריה פחדן ועוד שלל יצורים שנבראו בראשו של הסופר אל. פרנק באום בראשית המאה ה-20. הסיפור עובד לקולנוע מספר פעמים עד שהגיעה הגרסה האולטימטיבית של ויקטור פלמינג בסוף שנות ה-30, עליה איש לא התעלה עד היום. האקדמיה האמריקאית לקולנוע כיבדה את "הקוסם" בשני אוסקרים, שיר ופסקול, מתוך שישה קטגוריות בהן היה מועמד וסללה את דרכו בשביל של אבנים צהובות הישר אל היכל התהילה של סרטי הילדים. כי אין מי שיעמוד בפני הדמיון והססגוניות של ארץ עוץ.

     

    "מרי פופינס" (1964)

    מחזמר קלאסי לא פחות, אם כי ותיק הרבה פחות, הוא סיפורה של האומנת האהובה והמפורסמת בתולדות הקולנוע. חמישה פסלוני אוסקר בהם זכה סרטו של רוברט סטיבנסון, מתוך שלושה-עשר עליהם היה מועמד, סייעו לו לקבע את מעמדו הקאנוני. ביניהם, מלבד הזכיות הברורות בקטגוריות כמו שיר ופסקול, תמצאו גם זכיות המעידות על קסמו והידורו הקולנועי, פרסים על עריכה ואפקטים, כמו גם פרס השחקנית הראשית הטובה של השנה, בו זכתה ג'ולי אנדרוס המתוקה והמכשפת. זו הייתה ההופעה הראשונה של שחקנית התיאטרון (“גבירתי הנאווה”) על המסך הגדול, בתפקיד הנאני האולטימטיבית שמסדרת למשפחה בריטית מדוכאת קמעה את החיים, בעזרת זריקה של עליצות ומשמעת גם יחד. עוד דבר שמרי פופינס, הפשוט מושלמת לפי סרט המדידה של עצמה, מסדרת לילדי משפחת בנקס הוא את החדר. בחדווה, בשיר ועם כפית סוכר בפה.

     

    "השכן שלי טוטורו" (1988)

    ילדי ישראל אמנם גילו אותו רק לפני שנתיים, אבל "טוטורו" בעצם חיכה עשרים שנה עד שעשה עלייה. בזמן הזה, הספיק סרטו של גאון האנימציה היאו מיאזאקי (“המסע המופלא”, “הנסיכה מונונוקי”) להתחבב על ילדי כל העולם עד כדי כך, שהפך לסמל של סטודיו ג'יבלי. בתחילת כל סרט של מיאזאקי ובני טיפוחיו, תוכלו לראות את דמותו השמנמנה והפרוותית של טוטורו. בסרטו שלו הוא התגלה לשתי ילדות לגמרי במקרה, כאשר עברו לבית חדש והחלו נתקלות בכל מיני יצורים קסומים הגרים בשכנות להן. יחד עם "פוניו", סרטו האחרון של הבמאי היפני, נדמה כי "טוטורו" מתאים לילדים מגיל 0 עד 100, בניגוד ליצירות אחרות שלו שעלולות להפחיד מעט את הקטנטנים. הנה הסצינה בה מחכות הבנות יחד עם השכן הקסום שלהן לעוד יצור אהוב ומופלא מן הסרט – החתולובוס.


     

    "היפה והחיה" (1991)

    עם כל הכבוד להאיו מיאזאקי והמסורת הענפה של האנימציה היפנית, כולנו גדלנו על דיסני. לא משנה בני כמה אתם, הסרטים המצויירים של אולפני ההנפשה האמריקאיים ודאי ליוו אתכם בתקופת ילדותכם. תשכחו לרגע מסרטי הילדים של היום, עמוסי הגירויים, הדאחקות ועבודת המחשב חסרת האופי לעיתים. היזכרו בעידן שבו אנימציה המצויירת ביד הייתה האופציה היחידה. מבין שלל עבודות האמן של אולפני וולט דיסני, “היפה והחיה" הוא כנראה הסרט הגדול מכולם. גם באקדמיה האמריקאית חשבו כך, כאשר העניקו לראשונה לסרט מצוייר את הכבוד להתחרות כשווה בין שווים, על פרס הסרט הטוב של שנת 1992. באותה שנה זכה "היפה והחיה" בשני פסלונים, שיר ופסקול, והיה מועמד לעוד ארבעה פרסים. מה שהופך את הסרט לייחודי, מלבד כלי הבית שזכו להאנשה, הוא סיפור האהבה הבלתי אפשרי בין נסיך הכלוא בגוף של מפלצת לנערה חובבת ספרות. מדובר בגיבורה המקסימה ביותר בתולדות דיסני - בל.

     

    “אלאדין" (1992)

    המתחרה החזק ביותר של "היפה והחיה" על תואר הסרט הטוב ביותר של דיסני, הוא סיפור אלף לילה ולילה אשר חורג הרבה מעבר להיותו סרט מושלם לכל ילד וילדה. ראשית, הוא אחד האבות המייסדים של טרנד המדבבים המפורסמים, עם רובין וויליאמס בתפקיד הג'יני המוטרף וגילברט גוטפריד בתור יאגו, התוכי הקשקשן. טרנד אשר הגיע לשיאו עם "שרק" עשר שנים מאוחר יותר ומאז רק הולך ומשתכלל. בנוסף, על איכויותיו הקולנועיות אין עוררין. מיד לאחר שהרוכל מפתה את הצופים לשמוע את סיפורה של מנורת הפלאים, שוטפת את הקהל סצינה לילית של גילוי המערה הנסתרת, אי שם בדיונות האינסופיות של המדבר. סצינה שהיא פנינה אחת מתוך שרשרת שתירקם עד סוף הסרט, אשר מדגימה כי גם סיפור מונפש על גנב רחוב המתאהב באופן בלתי אפשרי בבתו של הסולטן, יכול להיות קולנוע גדול וספקטקולרי. במיוחד כאשר הגיבור זוכה בשלוש משאלות משד כחלחל ומשוגע.

    "הסיפור שאינו נגמר" (1984)

    האדפטציה הנהדרת של וולפגנג פטרסן לעוד יצירת פאר של סופר הילדים המהולל מיכאל אנדה ("מומו"). התשלובת של היוצרים הגרמנים במוצאם, הולידה את אחד מסרטי הפנטזיה ההוליוודיים הבלתי נשכחים. הסיפור אמנם מוכר, ומתמקד בנער שחביב על בריוני בית הספר ומוצא מקלט בין דפיו של ספר המקים לחיים את המתרחש בו. אך עיצוב העולם הפנטסטי אליו נשאב גיבורנו היה חוד החנית של תקופתו. בימינו, יצורים קסומים מעולמות אחרים נוצרים ברוב המכריע של המקרים בעזרת מלאכת מחשב מאומצת. בעבר, נאלצו במאי הקולנוע למלאכת מחשבת. בובות בגדלים שונים, מרובות מפעילים ופטנטים בדרך כלל, היוו את הפיתרון היצירתי. גלריית המפלצות של "הסיפור שאינו נגמר", הן שהפכו אותו לסרט שופע רגעים של פנטזיה קולנועית מכושפת. אך יותר מכל, הרגע שנחרט בזיכרונם ולבבם של הדרדקים אשר צפו בו, הוא הטיסה על גבו של פלקור, דרקון המזל הלבקן והצמרירי.


     

    "המבוך" (1986)

    עשרים שנה לפני "המבוך של פאן", ילדה אחרת הלכה לאיבוד במבוך מסתורי ושופע מפלצות, במטרה להציל את אחיה התינוק מכוחות הרוע. כל-כך הרבה אירועים בלתי נשכחים מאגד בתוכו "המבוך" גרסת שנות השמונים, אשר הפחיד והלהיב זאטוטים רבים מספור. הבובות המדהימות מאת ג'ים הנסון, יוצר "החבובות", שכתב וביים את הסרט. העלומים של ג'ניפר קונלי, אז בת 16, לפני שהפכה לסמל היופי הנשי ולשחקנית מוערכת וזוכת אוסקר. וכמובן, התספורת של דייויד בואי, אשר גילם במוזרות כובשת את מלך הגובלינים המזמר והרגשן. הסרט הוא דוגמה מובהקת לשימוש קולנועי בכוחו של הדמיון רב ההמצאה וההשראה, כאשר בכל סצינה וסצינה מואנשים חפצים מפתיעים או ניכרת השפעה אמנותית מתחומים לא שגרתיים. אבל מי שבאמת הפך את הסרט לפולחני, הוא המלך בואי.

     

    "אי.טי. חבר מכוכב אחר" (1982)

    האגדה מספרת שכאשר סטיבן ספילברג הציע ליצרנית הממתקים “M&M'S” להשתתף בסצינת שביל הסוכריות המפורסמת, סירבה החברה. הרי איזה ילד שפוי ירצה לראות סרט על חייזר מפוחד שאצבעו זוהרת בחשיכה. וכך, למרות שהתסריט לא התכוון לכך במקור, זינקו המכירות של יריבתה המרה (או המתוקה) – "Reese's". מאז ועד היום, שום ספקית שוקולד או תוכן שיווקי לא מסרבת לספילברג, שאובססיית החייזרים שלו הנפיקה את אחת הדמויות הקולנועיות האהובות. אי.טי. החוצן הידידותי ושוחר הבוטניקה, נחת על צופי הקולנוע באותה העוצמה הרגשית שהתרסק אצל משפחתו של אליוט הצעיר, והתנחל עמוק עמוק בלב. באמתחתו ארבעה פסלוני אוסקר, כולן בקטגוריות טכניות הקשורות לאפקטים וסאונד, מתוך תשעה מועמדויות. מלבד דרו ברימור עם שיני חלב ואותה שיחת גוביינא טרנס-גלקטית שאי.טי. מעוניין לבצע, סיפור החברות המרגש וסוחט הדמעות הזה התמצת לאימאג' קולנועי אחד ומפורסם.


     

    “הנסיכה הקסומה" (1987)

    לא בדיוק ההגדרה המדויקת ביותר לסרט ילדים. למרות שהוא מבוסס על ספר ילדים מאת וויליאם גולדמן, שאחראי גם לתסריט, העיבוד הקולנועי של רוב ריינר צמח הרבה מעבר לעוד סיפור אגדה על נסיכה קסומה, נבל עם שיגעון גדלות, ענק עוצמתי, נסיך מרושע וקרבות חרב. זה מתחיל במדיום המודע לעצמו, שכן העלילה נפרשת בפניהם של הצופים דרך סב חביב, המקריא לנכדו סיפור הרפתקאות, כיוון שהילדון נשאר חולה בבית. זה ממשיך בחופן שנינויות, הברקות ורגעים סינמטיים בלתי נשכחים, כמו סצינת החתונה המעולה ביותר שנראתה. וזה נגמר עם הפיכתו של "הנסיכה הקסומה" ללהיט פולחני. בזכות השילוב המופלא בין סיפור אשר יבדר כל זאטוט בתום ובקסם שלו לבין הרובד הנוסף, החריף יותר, שפונה בעיקר אל המבוגרים. אבל בעיקר בזכות משפט אחד, מהמצוטטים בתולדות הקולנוע.

     

    "הבלון האדום" (1956)

    הסרט שנועל את הרשימה הוא בעצם סרט קצר. הוא רק בן חצי שעה, אין בו דיאלוגים כמעט כלל ואחת משתי הדמויות הדומיננטיות בו היא בלון אדום רגיל למראה. אולם, מדובר בקלאסיקה אמיתית שלא התיישנה כלל מאז שהוקרנה לראשונה. כנראה מפני שהיא מכילה קסם קולנועי אמיתי וטהור. הן בדמות אפקט מיוחד החוזר לאורך כל הסרט והן מכיוון שהסרט שובה לב באופן בלתי רגיל. סרטו של אלבר למוריס הוא היחיד בהיסטוריה שזכה בפרס התסריט הטוב ביותר בטקס האוסקר האמריקאי, על אף היותו סרט בן 34 דקות בלבד. זהו סיפור על ידידות הנרקמת בין ילדון פריזאי, המגולם על-ידי בנו של הבמאי, לבין בלון אדום שעוקב אחריו באשר יילך, משל היה חיית מחמד עיקשת. סרט שהוא כל-כך פשוט עד כי הוא פשוט מושלם. ניתן לצפות בו במלואו ביוטיוב, הנה החלק הראשון.

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/6/10 21:02:

      פנטזיה?!

       

      "בת הים הקטנה"?!

      תודה על פוסט מקסים...

      אני הכי אהבתי את "הסיפור שאיו נגמר"

      דודה שלי לקחתה אותי לראות אוו בקולנוע כשהייתי בת 9 או משהו כזה...

      וזה הקטע שעד היום אני זוכרת...ועד היום הוא מרגש אותי, תודה!

       

      http://www.youtube.com/watch?v=s0VxGRWPh28

       

      וזה למי שמתגעגע ללהיט

       

      http://www.youtube.com/watch?v=3khTntOxX-k 

       

        16/5/10 14:53:

      תודה, על הבלון האדום לא שמעתי קודם, ועוד

      היום ילדי יצפו בזה ביוטיוב 

        16/5/10 10:35:

      צטט: לנינה 2010-05-15 16:12:09


      הגוניס....חייב להיות שם

       

       

      "הגוניס" היה ברשימה המקורית שהגשתי לעכבר, עוד כשהייתה של שישה...

      מסתבר שהוא לא מוכר מספיק, לתדהמתי הרבה. יותר אנשים זוכרים את "הגרמלינס" דווקא, מאשר את דודניהם הרחוקים והמוצלחים יותר.

        16/5/10 10:33:

      צטט: yairgil 2010-05-15 13:39:57

      רשימה מצויינת.

      מעניין שלא הכנסת אף אחד מסרטי האנימציה "הקלסיים" של דיסני (אלה שנעשו משנות ה-30 ועד שנות ה-70 של המאה שעברה - הנה הרשימה). הם אלה שהפכו את דיסני לאגדה (ולקונגלומרט של מיליארדים). זה נכון שהם לא מתחרים בעושר ובתחכום שלהם עם הסרטים של שנות ה-90 אבל יש להם שפע של קסם וחן ודורות של ילדים גדלו עליהם. לדעתי לפחות ל"ספר הג'ונגל' יש מקום בעשיריה הראשונה.

       

       

       

      אני מניח שאאלץ להסביר את היעדרתם של סרטים ותיקים יותר של דיסני בעזרת גילי הצעיר...

      "בת הים הקטנה" היה הסרט הראשון שראיתי בחיי בקולנוע ובמהלך שנות התשעים הקפדתי ללכת מדי שנה לראות את הסרט החדש של דיסני בבתי הקולנוע. אני מניח שהייתה לכך השפעה מכרעת בבחירות, הרי יש שני סרטי דיסני משנים עוקבות ברשימה.

       

      נהדרת בעיניי כמות האהבה המופגנת כלפיי "ספר הג'ונגל" גם בתגובות האחרות. זה אחד מהסרטים שהיו ברשותי על גבי קלטת וידאו בבית, בהם צפיתי עשרות פעמים. גדלתי עליו. למרות שאם הייתי צריך להוסיף עוד דיסני לרשימה, היה זה דווקא "חתולים בצמרת" משנת 1970. תמיד היה סרט מושלם בעיניי.

        16/5/10 00:58:
      ספר הג'ונגל
        15/5/10 23:58:

      אני בהחלט בעד "הנסיכה הקסומה" - זה סרט מס' 1 אצלי.

      אגב: מה עם המספרים של אדוארד?

        סרט מדהים בעיני.

      תודה על רשימת הסרטים.

      בהחלט נותן כיוון מה לקחת בביקור הבא בספרית הוידאו.

      אורלי

        15/5/10 18:26:

      בילבי!!!

      ספר הג'ונגל:)

        15/5/10 16:12:

      הגוניס....חייב להיות שם
        15/5/10 13:39:

      רשימה מצויינת.

      מעניין שלא הכנסת אף אחד מסרטי האנימציה "הקלסיים" של דיסני (אלה שנעשו משנות ה-30 ועד שנות ה-70 של המאה שעברה - הנה הרשימה). הם אלה שהפכו את דיסני לאגדה (ולקונגלומרט של מיליארדים). זה נכון שהם לא מתחרים בעושר ובתחכום שלהם עם הסרטים של שנות ה-90 אבל יש להם שפע של קסם וחן ודורות של ילדים גדלו עליהם. לדעתי לפחות ל"ספר הג'ונגל' יש מקום בעשיריה הראשונה.

       

        15/5/10 13:03:

      צטט: שרון שביט 2010-05-14 23:59:43

      הייתי מוסיפה צלילי המוסיקה

       

      נדמה לי שזה היה או הוא או "מרי פופינס".

      את שניהם הכנסתי לרשימת המיוזיקלס הגדולים

      שם היה מקום לכולם חיוך

        15/5/10 12:58:

      צטט: n e t 2010-05-14 18:10:16

      מה עם הארי פוטר??

       

       

      טוב תודה, מוסר לך ד"ש חיוך
      האמת שהוא פשוט חדש מדי. הסרט הכי "חדש" ברשימה הוא משנת 92, ולדעתי מוכרחים לחכות לפחות 10-15 שנה לפני שאפשר באמת להכתיר משהו כקלאסיקה. כך, למרות שאני מעריך ש"וול-אי" ייכנס לרשימה דומה בעתיד, גם הוא פשוט טרי מדי.
        14/5/10 23:59:
      הייתי מוסיפה צלילי המוסיקה
        14/5/10 18:10:
      מה עם הארי פוטר??
        14/5/10 09:29:

      צטט: karma2233 2010-05-14 00:05:21


      בהחלט כל סרט ראוי להיות בעשירייה, אבל לי תמיד קשה עם הtop 10

      חסרים לי עוד כמה...למה לא טופ 20, יותר כייפי לא?

      ואז תוכל להוסיף את:

      צ'ארלי ומפעל השוקולד - הגרסה מ71

      ווילו והנסיכה

      קשה לבחור...מה שכן יש שני סרטים שטרם ראיתי, אני אראה ואחזור לדווח

       

      אני שונא רשימות ידוע, כבר התוודעתי על כך כשסוכם העשור הקודם.

      אבל כך נתבקשתי לעשות, היה מאוד לא קל. אגב, הכתבה הייתה אמורה להיות חמישה סרטים בהתחלה, אני התעקשתי על "הבלון האדום" בתור השישי/החמישי וחצי. ואז הורחבה הכתבה לעשרה סרטים.

      השניים שציינת יכולים בכיף להיות בעשרים הראשונים.

      מחכה להשלמות חיוך

       

        14/5/10 00:05:


      בהחלט כל סרט ראוי להיות בעשירייה, אבל לי תמיד קשה עם הtop 10

      חסרים לי עוד כמה...למה לא טופ 20, יותר כייפי לא?

      ואז תוכל להוסיף את:

      צ'ארלי ומפעל השוקולד - הגרסה מ71

      ווילו והנסיכה

      קשה לבחור...מה שכן יש שני סרטים שטרם ראיתי, אני אראה ואחזור לדווח

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים