יש סצנה בסרט האילם "אורות הכרך" עם צ'רלי צ'פלין שבה הוא מגיע לדירה של אהובתו, אישה ענייה,יפה ועיוורת, כשהוא מחזיק שתי שקיות נייר מלאות. צ'פלין מתחזה לאיש עשיר וממלא לה את הבית בכל מיני מצרכים, בעיקר ירקות. הוא מוציא אותם משקית נייר ומסדר ותוך כדי מנסה להצחיק אותה, למשל להוציא מהשקית כרובית ולשים אותה על דש המקטורן שלו, ממש כמו ששמים פרח בדש. כי מה זאת בעצם כרובית? פרח ענק שמתפרק להמון פרחים קטנטנים. העיוורת כמובן לא מצליחה לראות את הרגע הזה אבל מצד שני, אנחנו לא באמת יכולים לשמוע על מה הם מדברים. וואלק צ'פלין, יצאנו פיטים.
יש לי חיבה יתרה לכרובית, ולא רק בגלל אורות הכרך או "ילד הכרובית" של יהונתן גפן. אצלי הדברים קשורים קודם כל לבטן. כרובית מטוגנת עושה לי נוסטלגיה וכרובית אפויה ברוטב בשמל עושה לי נעים בבטן. הספיק לי לשמוע מישהי בשוק הכרמל אומרת שהכרובית עכשיו יפהפיה כדי לבקש מהמוכר שיארוז לי שתיים הביתה. את הראשונה טיגנתי בפירורי לחם והגשתי עם טחינה ועם השנייה התחשק לי לעשות משהו קצת יותר יצירתי.
החלטתי ללכת על סלט שיכול לשמש על תקן ארוחה שלמה ומשביעה, או כתוספת אם צורכים אותו במנות קטנות. אומנם יש בו מרכיבים שנראים לא ממש קשורים אחד לשני, כמו שעועית אדומה מבושלת וראשי אנדיב, אבל הכרובית, שבמקרה הזה אופים אותה, מצליחה לסדר את כולם ביחד. בשלב ההכנות חשוב להשתמש בקערה גדולה שתוכל להכיל בתוכה את כל החומרים כך שיש עוד מקום לערבב את הכל בסבבה, בלי שזה יעוף על השיש מכל הכיוונים. התוצאה: סלט מקורי ומרענן עם עקצוץ מריר של רוזמרין וטעם נפלא של כרובית אפויה.
סלט כרובית ופטה מתכון בהשראת בלוג האוכל smittenkitchen
החומרים לשש מנות: כרובית אחת 3 כפות שמן זית 200 גרם שעועית אדומה, מושרית ללילה 2 ראשי אנדיב 1/3 כוס שמן זית כפית עלי רוזמרין (רצוי טריים) 150 גבינת פטה כוס אגוזי לוז קצוצים אפשר להוסיף חצי כוס חמוציות מיובשות
לרוטב: מיץ מחצי לימון כף חומץ בלסמי כף עירית קצוצה 2 כפות פטרוזיליה קצוצה כף נענע קצוצה מלח ופילפל
אופן ההכנה:
מבשלים את השעועית המושרית בסיר עם מים עד שהשעועית רכה מבפנים. מסננים את המים ומניחים בצד. מפרקים את הכרובית לפרחים קטנים, מניחים בקערה גדולה ושופכים את 3 כפות שמן הזית ומוסיפים כפית מלח (רצוי מלח גס) ופילפל. מערבבים הכל היטב כדי שעל הכרובית יהיה ציפוי דקיק של שמן זית. מסדרים את פרחי הכרובית על תבנית שעליה נייר אפייה ואופים 40 דקות בתנור בחום של 200 מעלות. במהלך האפייה רצוי להפוך את הפרחים פעם או פעמיים (בעדינות). בסוף האפייה הפרחים רכים ומקבלים צבע חום כהה בקצוות. מבחינתי אפשר לעצור כאן ולאכול רק את הכרובית האפויה. אבל אם אתם רוצים סלט תמשיכו הלאה.
בזמן האפייה קוצצים את הרוזמרין (העלים בלבד, בלי מחטים), ומחממים 1/3 כוס שמן זית בסיר קטן (פינג'אן יעשה כאן עבודה מצוינת). שופכים את הרוזמרין לשמן החם ומשאירים אותו שם, על אש בינונית למשך 3-4 דקות. מכבים את האש ועוברים לחתוך את ראשי האנדיב לרוחבם כך שנוצרים סרטים דקים. מעבירים לקערה רחבה.
מוסיפים לקערה את הפטרוזיליה, הנענע והעירית הקצוצות וכן מיץ לימון, חומץ הבלסמי, מלח ופילפל לפי הטעם (אבל הרבה!).
את אגוזי הלוז חותכים לחצי (או שקונים מראש אגוזי לוז קצוצים). על מחבת חמה שופכים מעט משמן הרוזמרין שממתין בצד וקולים את האגוזים עד שהם מקבלים צבע חום.
עוברים לשלב ההרכבה הסופי:
מוציאים מהתנור את הכרובית האפויה וכשהיא עדיין חמימה מעבירים אותה אל הקערה שבה מחכים האנדיב ועשבי התיבול. מוסיפים את השעועית המבושלת. שופכים לקערה את שמן הרוזמרין ומוסיפים חצי מכמות האגוזים הקלויים.
מפוררים על הכל גבינת פטה (לא לחתוך לקוביות! לפורר. זהכיף וזה נותן לגבינה יותר סיכוי להתערבב היטב עם יתר המרכיבים).
מערבבים הכל היטב, מעבירים לקערת הגשה ומוסיפים מעליה את יתר האגוזים ואת החמוציות.
|
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה כייף לקרוא, להביט בתמונות.
גם לי הכרובית מזכירה לי את הילדות
אמי ז"ל הייתה מכינה לנו הרבה כרובית מטוגנת
היום אני מכינה למשפחתי.
כרובית מטוגנת המתכון הכי אהוב על משפחתי
וכן חמוצים מכרובית עם גזר, פלפל חריף , שום, הרבה לימון טעים....
אריק - זאת בדיוק היתה הכוונה
מיה - אנדיב זה סוג של ירק שמזכיר קצת עת העלים הפנימיים של חסה, רק עדין יותר. הוא נמצא במחלקת הירוקים בסופר או בדוכנים המתאימים בשוק, אלה שמוכרים חסה, פטרוזיליה ועוד מיני עשבים וירוקים.
נזכרתי כי לפני כמה ימים קראתי שיר של יוהנתן גפן והוזכר שם כרוכית. אני לא יודע אם התכוונת לשיר הזה או לא. בכל מקרה עוד כרובית
כשאומרים
הכבש השישה עשר
מילים: יהונתן גפן
לחן: יוני רכטר
כשאומרים צנון מרגישים את הלשון
כשאומרים בצל מקבלים תאבון
להגיד קולורבי זה כמו לצעוק
להגיד אפונה זה כמו לשתוק
כשאומרים תפוח הפה נהיה נפוח
אחרי שאומרים פטרוזיליה צריך לנוח
כשאומרים לחם מרגישים בבית
כשאומרים אבטיח מרגישים קיץ
כשאומרים אשכולית סימן שאין מה להגיד
כשאומרים בננה מרגישים קטנים
כשאומרים ארטישוק מתקמטים כל הפנים
אבל הכי מצחיק זה להגיד כרובית
תענוג.
יא איזה יופי של פוסט. אני תיכף הולכת לראות אם יש לך עוד כאלו.
כרובית זה מעדן.
הסלט שלך קצת מוזר אבל אני חושבת שאנסה. בפעם הבאה שאני בשוק הסל שלי יתמלא במרכיבים שציינת ונראה. :-)
היה לי כיף,
גלי
לא הכנתי את האוכל אבל הצילומים היו כיפיים ומעוררי תיאבון.
אביבה
תודה! תודה!
יופי של צילומים ומתכונים *