עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    פרסומות מפלסטיק נשים בשר ודם

    פוסטים אחרונים

    0

    פתאום כשלא באת

    3 תגובות   יום שבת, 24/4/10, 15:02


    עכשיו אני בהפסקה, כפי שבטח שמתם לב כבר מזמן לא כתבתי. לא אני לא בלוגרית מהמניין, לא אחת שחושבת שכל שבוע יש חדשות מרעישות בחייה.אז למה אני בהפסקה? כי חלק מההחלטות שלקחתי בתקופה האחרונה היו להתנסות בדברים חדשים, והיות וסמים והשתכרות הם לא חלק מהאופציות, מה שנותר הוא לעכל סיטואציות שלא הייתי נכנסת אליהן אלמלא הכרזתי על שנת 2009-2010 כשנת ההרפתקנות של חיי. אז ראיתי בחור בעבודה, שגרם לי לחוש את האיבר הההוא שבדר"כ מקבל דם מהריאות ופולט אותו לשאר חלקי הגוף, הרבה זמן לא חשתי בהתרגשות הזאת והפעם הדברים לא נגרמו מפוסטר ענק של יואן מקרגור, שניצב על אחת החנויות בדרך לביתי. לא הוא לא חתיך, אולי הוא היה פעם, עכשיו הוא בעיקר כל שאר התכונות שאין בי ואני שמחה לראות באחרים: פתיחות, חום, וספונטניות טבעית (או לקיחת החיים בקלות –אבל לא מצאת לזה מילה אחת). ואז התחילה ההתלבטות הרציונלית, הרי הלב זו רק משאבה, מי שצריך לקבל פה החלטות זה הראש! הסיכון, אמר לי הראש, הוא שאם תתחילי איתו וזה לא ילך, יהיה לך לא נעים ממנו אחר כך בעבודה. ואם תתחילי איתו וזה ילך, ילך ואז לא ילך, יהיה לך ממש קשה איתו בעבודה. ואם זה ילך? החלטתי שאני שוברת תבנית, אני לוקחת סיכון ומתחילה עם מישהו שעובד איתי (עזרה בעניין העובדה שאני מאוד רוצה להתפטר בקרוב מהעבודה הזאת, מה שאומר שמה שלא יהיה אני לא אראה אותו בעבודה בקרוב). אז התחלתי לפזר רמזים, כי כמו שכבר קראתם בין השורות אני לא בחורה שמגיעה לתכלס בקלות, אם יש דרך ישרה לעשות בה את הדברים, איכשהו יוצא שאני תמיד אעקוף אותה 5 פעמים לפחות ואז אולי אצעד בה ואאשים את יד המקרה בקבלת ההחלטות הגרועה שלי. אז כן, קרקרתי סביבו כמה חודשים, בשליחת רמזים עבים מרצפת פלקל, כשאני מבלה איתו זמנים מחוץ לשעות העבודה. כאן כבר עברתי על הכלל שלי, אל תיהי פטתית, רמסתי והחרבתי הרבה מהכבוד שלי לצורך המטרה. אבל הוא לא היה ברור, אל מול הקרירות שהוא ידע להפגין בסיטואציות מסויימות, פתאום באו סיטואציות אחרות בהן הוא שפע חום וסימפטיה וכל מה שעבר לי בראש זה: ככה זה גם אצל נשים מוכות, אבל אני כל כך רוצה אותו. אחד הכללים שקבעתי לי בחיים, שאותו אין בכוונתי להפר לעולם, הוא אל תמשכי סיטואציות שגורמות לך רק אומללות. וכך ביחסים, כל עוד במאזן העצב והשמחה, לא ניתן להבחין במשקל רב יותר בצד העצב, אני מזרימה את עצמי.אבל אז הלכתי לטייל איתו מספר ימים, כל כך שמחתי להיות איתו, אבל מהר מאוד הבחנתי שהוא לא איתי, את מי אני מרמה חוץ מאת עצמי? הכף של העצב כבר מזמן שוחקת את הקרקע. מישהו פעם הסביר לי במונולוג מעניין מיוחד, על חיי הנישואין שלו, שגברים חושבים רבע (במקרה הטוב) מהמחשבות שנשים מיחסות להם (והכוונה לא היתה לאינטליגנציה אלא למחשבות על זוגיות ומה שצריך לעשות בשבילה). אז הנה אני, אחת שלא למדה מעצות טובות שנתנו לה בחינם, משכתי תקופה ארוכה את המחשבה שאולי להתנהגות שלו יש מיליון פרשנויות שאומרות עוד רגע אני איתך. בדרך הביתה מהטיול שהחלטתי לקצר, חשתי תחושת הקלה מסויימת, הייתי צריכה להביא את עצמי לתחתית כדי להבין שגם שם לא אמצא מזור (אילו מילים כבדות יוצאות לי לפעמים), הייתי צריכה להשלים עם זה שיכול להיות מצב שבו נדמה לך שהנה הנה מצאת את מה שחפשת, אבל אני לא מה שהוא חיפש, אחרי הכל אני לא חיה בסרט אמריקאי/ טלנובלה דרום אמריקאית מצויה. בסופו של דבר אני לא מאשימה את עצמי, לא מסתכלת שעות במראה בלחפש מה לא בסדר בי, ראיתי את כל הפגמים שלו כשרציתי אותו, אני לא יכולה להאשים את עצמי אם הוא לא ניסה לראות גם אותי. אבל צריך לעכל, כי כל דרך חדשה שאתחיל בה, תשא אתה משקע מזו שכבר הסתיימה. אני מנחמת את עצמי בזה שיהיה טוב, אני יודעת שלמרות שאני לא חיה בסרט מקסים, בסוף יהיה טוב.

    מלאכת העיכול? היא לכל החבטות והחרא שצריך לספוג עד שיהיה טוב: גברים שלא נותנים לך צ'אנס, גברים שמחבקים אותך ורוצים קרבה אבל לא שום דבר אחר, סיטואציות הזויות ושברי כבוד שצריך כל פעם לאסוף ולהמשיך איתם הלאה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/5/10 11:55:
      תודה לשניכם כייף לקבל תגובות חיוביות כאלה.
        5/5/10 21:49:

      כל החיים על רגל אחת, או יותר נכון בפוסט אחד...
        5/5/10 18:54:

      הלנה, את נחמדה, אז לא הלך הפעם, אני בטוח שיש שם אחד שמחכה שתגלי אותו.

      אל תדאגי :-)

      חיבוק מרחוק עבורך...

       

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      הלנה ויטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין