עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    יסינראל

    תגובות (12)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      21/12/15 00:22:
    מרתק
    תודה מעניין מאד.
      24/4/10 08:31:

    שלום שוש ומעיין,

    קראתי בענין, אך נראה לי שהפוסט ארוך, ואנשים עלולים לאבד את הקשב.

    לא חשבתן לחלק את הפוסט למספר חלקים?

    מספר הבוגרים הוא עדיין טיפה בים האוכלוסיה בסין, אך אני מאמין שעם התפתחות יחסי המסחר והקשרים הדיפלומטיים, ייווצר ביקוש רב יותר גם ללימודי העברית.

    יישר כח!

    שבת שלום, עמוס.

      22/4/10 18:33:

    צטט: למדנית 2010-04-22 18:19:38


    תודה על הפוסט המרתק והמאלף. נהניתי מאוד לקרוא!

     

    תודה גם לך על העידוד והתמיכה לאורך הדרך.

     הסינים מאמצים את שמך "למדנית" בחום!

     

      22/4/10 18:19:

    תודה על הפוסט המרתק והמאלף. נהניתי מאוד לקרוא!
      21/4/10 20:11:

    צטט: יסינראל 2010-04-20 21:47:28

    צטט: עזי אלבוב 2010-04-20 16:25:10

    צטט: יסינראל 2010-04-20 14:51:52

    צטט: עזי אלבוב 2010-04-20 14:27:34


    שלום גבירתי,

     

    היכן ו/או כצד ניתן להשיג עותק של הספר ?

     

    אני תלמיד סינית שנה א וכנראה שהספר לימוד יכול לעזור לי.

     

    תודה

     

    שלוםעוזי,

    הספר מופץ בסין, והוא נמצא בספרייה של אוניברסיטת בייג'ינג. כמו כן הוא נמכר בסין בחנות הספרים באוניברסיטת בייג'ינג [ביידה] וכן באינטרנט. הוא יצא בהוצאת הספרים:

    Peking University Press,

    ב- 2008.

    מקווה שעזרתי.

    חג שמח, שושן

     

    חג שמח,

     

    ניסיתי ומשום מה ההוצאה אינה "מורידה" את מבחר הספרים ללימוד שפות זרות.

     

    יש לך במקרה (או בכוונה) מידע נוסף... ? קישור...?

     

     

    הי עוזי,

     

    תנסה את הלינק הזה:

     

    http://www.amazon.cn/%E5%B8%8C%E4%BC%AF%E6%9D%A5%E8%AF%AD%E6%95%99%E7%A8%8B5-Shoshan-Brosh-Vaitz/dp/B0021J3W80

     

    אפשר לקנות את הספר דרך האתר הזה (האתר בסינית, אני לא בטוחה שניתן להשיג את הספר באתר לא-סיני).

     

    בהצלחה!

     

    מעיין

     

     

     

    谢谢

     

     

      20/4/10 21:47:

    צטט: עזי אלבוב 2010-04-20 16:25:10

    צטט: יסינראל 2010-04-20 14:51:52

    צטט: עזי אלבוב 2010-04-20 14:27:34


    שלום גבירתי,

     

    היכן ו/או כצד ניתן להשיג עותק של הספר ?

     

    אני תלמיד סינית שנה א וכנראה שהספר לימוד יכול לעזור לי.

     

    תודה

     

    שלוםעוזי,

    הספר מופץ בסין, והוא נמצא בספרייה של אוניברסיטת בייג'ינג. כמו כן הוא נמכר בסין בחנות הספרים באוניברסיטת בייג'ינג [ביידה] וכן באינטרנט. הוא יצא בהוצאת הספרים:

    Peking University Press,

    ב- 2008.

    מקווה שעזרתי.

    חג שמח, שושן

     

    חג שמח,

     

    ניסיתי ומשום מה ההוצאה אינה "מורידה" את מבחר הספרים ללימוד שפות זרות.

     

    יש לך במקרה (או בכוונה) מידע נוסף... ? קישור...?

     

     

    הי עוזי,

     

    תנסה את הלינק הזה:

     

    http://www.amazon.cn/%E5%B8%8C%E4%BC%AF%E6%9D%A5%E8%AF%AD%E6%95%99%E7%A8%8B5-Shoshan-Brosh-Vaitz/dp/B0021J3W80

     

    אפשר לקנות את הספר דרך האתר הזה (האתר בסינית, אני לא בטוחה שניתן להשיג את הספר באתר לא-סיני).

     

    בהצלחה!

     

    מעיין

     

     

     

     

      20/4/10 16:25:

    צטט: יסינראל 2010-04-20 14:51:52

    צטט: עזי אלבוב 2010-04-20 14:27:34


    שלום גבירתי,

     

    היכן ו/או כצד ניתן להשיג עותק של הספר ?

     

    אני תלמיד סינית שנה א וכנראה שהספר לימוד יכול לעזור לי.

     

    תודה

     

    שלוםעוזי,

    הספר מופץ בסין, והוא נמצא בספרייה של אוניברסיטת בייג'ינג. כמו כן הוא נמכר בסין בחנות הספרים באוניברסיטת בייג'ינג [ביידה] וכן באינטרנט. הוא יצא בהוצאת הספרים:

    Peking University Press,

    ב- 2008.

    מקווה שעזרתי.

    חג שמח, שושן

     

    חג שמח,

     

    ניסיתי ומשום מה ההוצאה אינה "מורידה" את מבחר הספרים ללימוד שפות זרות.

     

    יש לך במקרה (או בכוונה) מידע נוסף... ? קישור...?

     

     

      20/4/10 16:10:

    צטט: נ.ב.א. 2010-04-20 14:51:55


    ריגשת אותי ממש..

    תודה .

     

     

    תודה גם לך, נ.ב.א,

     

    קראתי את הפוסט שלך האחרון וחשבתי איך כל אחת מאיתנו חווה בדרכה את הישראליות שלה ביום העצמאות. הכל מתחבר. אפנה את הסטודנטים לפוסט שלך שיכירו את תרבות הזיכרון, הכאב וההמשכיות. חג שמח, שושן

      20/4/10 14:51:


    ריגשת אותי ממש..

    תודה .

      20/4/10 14:51:

    צטט: עזי אלבוב 2010-04-20 14:27:34


    שלום גבירתי,

     

    היכן ו/או כצד ניתן להשיג עותק של הספר ?

     

    אני תלמיד סינית שנה א וכנראה שהספר לימוד יכול לעזור לי.

     

    תודה

     

    שלוםעוזי,

    הספר מופץ בסין, והוא נמצא בספרייה של אוניברסיטת בייג'ינג. כמו כן הוא נמכר בסין בחנות הספרים באוניברסיטת בייג'ינג [ביידה] וכן באינטרנט. הוא יצא בהוצאת הספרים:

    Peking University Press,

    ב- 2008.

    מקווה שעזרתי.

    חג שמח, שושן

     

      20/4/10 14:27:


    שלום גבירתי,

     

    היכן ו/או כצד ניתן להשיג עותק של הספר ?

     

    אני תלמיד סינית שנה א וכנראה שהספר לימוד יכול לעזור לי.

     

    תודה

    0

    זו עברית בשבילם בסין

    12 תגובות   יום שני, 19/4/10, 19:47


    זו עברית בשבילם בסין.

    תכירו אותנו: אנחנו סטודנטים שלומדים בחוג לשפה ולתרבות עברית באוניברסיטת בייג'ינג. מיי חווא-לונג הוא אופק, שה גאנג-ז'אנג הוא אלמוג, וואנג טאנג - איתי, יאנג גואנג - דקל, שו יא - ים, שיה צייה-אר היא יפעת, סון מנג-יה היא לוטוס, ג'יאנג מין-מין היא מאי, וואנג יינג-יינג היא מור, חוא רואו-יון היא משי, ליו שוו הוא עופר, צ'ן שוואו הוא תום. שמות יפים, של סטודנטים סינים חכמים, יצירתיים, מפתיעים, רציניים, מנומסים.  

    נתונים רשמיים: כשבעים סטודנטים סינים לומדים כיום "עברית" באוניברסיטות ברחבי סין. מספר בלתי ידוע של סטודנטים לומדים עברית במסגרות סמויות מהעין. בחוג לשפה ולתרבות עברית באוניברסיטת פקינג [בייג'ניג] למדו, מאז הקמתו ב-1985 ועד 2007, כארבעים וארבעה סטודנטים בחמישה מחזורים. בשנה הקרובה יסיימו תלמידי המחזור השישי. נראה שלמעלה מחמש מאות סינים למדו "עברית" באופן אקדמי ורציני מאז הקמתה של הרפובליקה העממית של סין ב-1949. "עברית" פירושו חוג מלא [major] ללימודי תרבות יהודית ושפה עברית.  

     

    מי מלמד כאן? מרצים סינים מקומיים ומרצים אורחים מישראל, מארצות הברית ואפילו מיפן. אני לימדתי באוניברסיטת פקינג ["ביידה" בפי הסינים] ב- 2007 וחזרתי ללמד בשנת הלימודים הנוכחית ובשנה הבאה [2009 – 2011]. בשנתיים הראשונות ללימודיהם הם למדו אצל מורים סינים. כשהגעתי לכאן התכוננתי לפגוש סטודנטים ברמת ביניים, אולם מצאתי קבוצת סטודנטים שרמת העברית שלהם דמתה לרמת מתקדמים באולפנים אקדמיים בישראל [רמה שבסיומה ניתן לקבל "פטור" וללמוד באוניברסיטה כדובר יליד ישראל].  

    איך? מורים מצוינים [שו זה-פינג ו-וואנג יא], סטודנטים מצטיינים, והכל בהקשר סיני המתייחס בשיא-שיא הרצינות ללימודים ולהצטיינות בהם. הסטודנטים הסינים מנכיחים את אידיאל האוריינות בדמות "המתמיד" של ביאליק. הסטודנטים בישראל לא יודעים על מה אני כותבת כאן.   

     

    ספרי לימוד להוראת השפה העברית: מצלמים את ספרי הלימוד להוראת עברית בהוצאת האוניברסיטה העברית ובהוצאת אוניברסיטת תל-אביב. השנה, לראשונה, לומדים מספר חדש שחיברנו כאן "זו עברית בשבילי בסין" מאת שושן ברוש-ויץ ושו זה-פינג, בהוצאת אוניברסיטת פקינג [Peking University Press]. סיבה למסיבה שמעולם לא חגגנו. איזו עברית לומדים? עברית מודרנית כתובה ודבורה ומעט עברית מקראית. 

     

    "תנו סיבה, תנו סיבה!" – אז למה אתם לומדים בחוג לשפה ולתרבות עברית?

    זו שאלה שכולם שואלים למרות שעדיף שישמרו אותה לעצמם, אבל כל המבקרים אותנו באופן רשמי לא מקבלים הנחיות משגרירות ישראל בסין לוותר על השאלה שלא יקבלו עליה תשובה כנה. כי בסין זה עובד אחרת. הנה תשובות שניתנו לכתב "ידיעות אחרונות", בועז ארד, שראיין אותם ושאל את השאלה הנ"ל: "ללמוד שפה שלא מדוברת על ידי דוברים רבים."; "להיות מישהו בסין אני צריך לשים לב לאזור לא כל כך פופולרי כמו המזרח התיכון. סין תהיה יותר ויותר חזקה בקהילה הבין-לאומית ואם אני יודע עברית אני יכול לעשות גם משהו למדינה בשגרירות או בביזנס"; "רציתי ללמוד שפה אחרת ואני נבחרתי ללמוד עברית"; "למדתי בבית ספר שמתמקד בשפות זרות ובית הספר המליץ לאוניברסיטה עלי ועל סטודנטים אחרים."; "אצלי יש חיבור בין עברית להיסטוריה בין-לאומית";  "אם תהיה לי הזדמנות אני רוצה ללמוד תנ"ך ויהדות, לדעת יותר דתות". 

    אז זה ככה: הם לא בוחרים ללמוד בחוג אלא נבחרים ללמוד בו. לפעמים ניתנת להם אפשרות לבחור שפה מקרב שפות כמו ערבית, פרסית, יפנית ואחרות. האוניברסיטה אמורה למלא מכסה מסוימת. המתקבלים מקבלים את דין הבחירה בשבילם, כי הכי חשוב להם ללמוד ב"ביידה" - באוניברסיטה היוקרתית ביותר בסין ["הארוורד של סין"]. זה כבוד. הרבה כבוד. סטודנט/ית שלומדים בה עטורי הילה לכל חייהם. הם, הוריהם, בניהם ובני-בניהם. אז מי שרצה, למשל, ללמוד משפטים באוניברסיטה בשנגחאי ויתר על זה לטובת לימודים בחוג לשפה ולתרבות עברית בביידה. ויצא לו טוב. בקרוב יגיע לישראל ככתב הטלוויזיה הסינית CCTV במזרח התיכון. קחו אותו ברצינות. הוא מדבר וכותב עברית טוב יותר מבוגרי אוניברסיטות בישראל! ורק שלא תדברו עליו בעברית כי "לא ידעתי שיש סיני שיודע עברית".

    במילים אחרות: הלימודים באוניברסיטה יוקרתית משמשים קרש קפיצה לניעות חברתית ולקבלת משרות יוקרתיות במשרד החוץ הסיני, במשרד הפנים, בגופים כלכליים, בתיירות, בהוראה באוניברסיטות, בשגרירות ישראל בסין, בתקשורת [סוכנויות ידיעות, רדיו וטלוויזיה]. השדה המגנטי של הון ושלטון. 

    וישנו גם הסבר לאומי. סין נפתחה לעולם ועל כן רווחת בה מדיניות המעודדת את הרחבת הידע בכל השפות והתרבויות, כולל עברית וישראליות. הלימודים בחוג מסייעים ליצירת גשר בין סין לבין ישראל וכן בין סין ליהודים בעולם. הם מעמיקים באופן מושכל את מעורבותם במזרח התיכון, ומחברים לאט, אבל בטוח, את ישראל לסין כחלק מאסיה. 

     

    דקדוק מעמת: כמה הבדלים וקשיים

     בסינית אין "מערכת זמנים", אין קטגוריה מורפולוגית של מין, אין נטייה ואין התאמה, ובדרך כלל גם אין אבחנה מורפולוגית בין יחיד לרבים.

    פונטיקה ופונולוגיה: בסינית, האבחנה בין הפונמות d-t   b-p   g-k מבוססת על נישוף ובעברית על קוליות.

      יש קושי בהגיית עיצורים כמו: ו, שֹׂ, ר ["לגע, לגע!" J]; קושי להבחין בין מלעיל למלרע; קושי מסוים לסיים מילה בעיצור; קושי להגות נכון את אותיות השימוש המצטרפות לשם.

     

     

      "אנחנו חלוצים ראשונים" - ריאיון עם ראש החוג שו זה-פינג    Xu Zheping - שולה

    שו זה-פינג נקראת שולה בעברית. שמה העברי ניתן לה לפני שנים על ידי כומר שוחר עברית. היא הרוח החיה, המושכת בחוטים והסמכות העליונה בכל הקשור לשפה העברית בסין. ישבנו בדירה הקטנה שלי במעונות הסגל, על כורסאות ליד שולחן קטן, הראש מופנה זו לזו, הגוף פונה קדימה לחלון. שולה הכי סינית-ישראלית שאני מכירה. 

    ש: מתי הוקם החוג לשפה ולתרבות עברית בביי-דה [=באוניברסיטת פקינג]?

    ת: החג נוסד ב- 1985. זה היה המחזור הראשון והיו בו תשעה תלמידים. היה לנו מורה ראשון לעברית מארצות הברית. אמריקאי ויהודי.

    ש: למה לא מורה מישראל?

    ת: לא היו לנו יחסים דיפלומטיים. חומר הלימודים גם הוא הגיע מארצות הברית. אבל הוא נכתב בישראל, "עברית בכתב ובעל פה".

    ש: היה קשה?

    ת: קשה. לא ידעתי שהיה לו מבטא אמריקאי, כי אף פעם לא שמעתי ישראלי מדבר עברית. עד מתי? עד שנסעתי לארץ בשנת 1990 - עדיין לא היו לנו יחסים דיפלומטיים - ואז ידעתי שזאת עברית.

    ש: אז היה לך מבטא אמריקאי?

    ת: לי לא. אני למדתי עברית אצל מורה סיני, שלמד עברית מכומר נוצרי. הכומר ידע קצת תנ"ך ולכן המורה שלי למד ממנו רק 22 אותיות וכמה משפטים מהתנ"ך. אחר כך הוא למד בעצמו. הוא לימד אותי עברית אילמת. הוא לא יכול היה לדבר. אני התחלתי לדבר עברית רק בארץ. רק אז. ההבנה שלי מצוינת. כשהייתי בארץ בפעם הראשונה אפילו לא ידעתי מה זה "בסדר" ידעתי מה זה "ב" ומה זה "סדר", אבל רק בארץ הבנתי שזה OK. אני למדתי עברית מעיתון "דבר" שהיום כבר לא קיים.

    ש: עוד חוויות של המפגש שלך עם העברית בישראל.

    ת: משהו בולט שאני זוכרת זה את ההבדל בין עברית בכתב לעברית מדוברת. למשל המילה "מילא" ידעתי "ממלא", אבל מה זה "מילא". אפילו "שלום" לא ידעתי שזה כמו 'הלו' ו'ניהו' ולא peace. או כשביקשתי מהמוכר מכנסיים קטנים יותר הוא ענה לי: "מותק, מה את רוצה?! זה הכי קטן שיש". בהתחלה אני לא רגילה למילה 'מותק', אף אחד לא קרא לי מותק, אחרי כמה זמן חשבתי שזה נעים, כאילו יותר קרובים, לא מתייחסים אליי כמו אל זרה.

    ש: ידעת להגיד תודה?

    ת: זה כן. יכולתי לקרוא מאמרים בעיתון, לא סתם חדשות. הם קשים אבל הצלחתי לקרוא בלי מכשול. אבל לדבר זה משהו אחר. ובארץ שחיתי בים ואמרתי אוהה...

    ש. איך קיבלו אותך בארץ כסינית דוברת עברית?

    ת: אנחנו חלוצים ראשונים. לפנינו הייתה אחת. חוץ ממנה לא היה אף אחד. נסענו חמישה אנשים לארץ, אני יחד עם שני תלמידים שלי ועוד שניים לאוניברסיטה העברית. האנשים לא הבינו למה סינים, לא יהודים, לומדים עברית. הם חושבים שישראל היא מדינה כל כך קטנה, מי צריך עברית, למה אתם לומדים עברית, זה כל כך מוזר... חוץ מזה עוד דוגמה בראש שלי עכשיו, כאילו בארץ חסר שיער ישר, הם כל כך אוהבים את השיער שלי, וואוו, כמו משי! הם נוגעים בשיער. הייתה לי חברה עם שיער ארוך-ארוך הם נגעו בו ואמרו: "וואוו, משי". כשהלכנו ברחוב אולי זאת הפעם הראשונה שישראלים רואים סינים הולכים בארץ.

    ש: מה את חושבת על השפה העברית?

    ת: בשבילי היא שונה לגמרי מסינית. זכר - נקבה במיוחד, למדת, למדת, שב, שבי – זה קצת מסובך, צריך לחשוב.

    ש: זמנים?

    ת: זה לא כל כך מוזר לי. מערכת הזמנים באנגלית יותר קשה.

    ש: למה את מעודדת סטודנטים ללמוד עברית?

    ת: זה קשור לתפקיד שלי. אני גם מייסדת של החוג וגם מרכזת שלו... כי רוב הסינים לא יודעים על ישראל. אני מקווה שיותר סינים ידעו על ישראל וידעו יותר מה קורה בה. זה עוזר לפתור אי הבנות.

    ש: מה החלום - החזון - שלך לגבי לימודי עברית בסין?

    ת: בשבילי המשימה שלי היא שיותר אנשים ידעו על ישראל, על ההיסטוריה של עם ישראל ועל התרבות היהודית. בסין לא חסר אנשים שיודעים מה זה אמריקה, צרפת, איטליה, ופחות אנשים יודעים מה זה ישראל. זה המטרה שלי. פה אין ביקוש. למחזור שלנו יש מזל. הוא יוצא דופן. דווקא עכשיו משרד החוץ רצה ו- CCTV רצה, וכמה אוניברסיטאות צריכות. היו לנו חמישה מחזורים ומעטים מהם עוסקים בעברית.

    ש: באילו אוניברסיטאות לומדים עברית בסין?

    ת: בבייג'ינג לומדים כרגע בביידה ובביי-וואי [האוניברסיטה לשפות זרות שבה מלמדת אסתר קליין]. היה חוג גם באוניברסיטה לתקשורת אבל הוא נסגר. בשנגחאי יש חוג באוניברסיטה לשפות זרות, וגם באוניברסיטה בשנדונג לומדים תנ"ך ועברית, אבל לא עברית חדשה.

    ש: באילו ספרי לימוד לומדים?

    ת: בספרים של האוניברסיטה העברית, בספר א' של אוניברסיטת תל-אביב ובספרים שהוצאנו כאן. כעת לומדים מספר שלנו – שלך ושלי – שיצא בהוצאת אוניברסיטת פקינג. לרמות של המתחילים התאמנו את הספרים של ירושלים לסין. הוספנו הסבר בסינית, מילון בסינית והוספנו תרגילים מסינית לעברית. מעברית לסינית זה פשוט. מסינית לעברית זה יותר קשה.

     ש: איך לומדים כאן?

    ת: ארבע שנים. שנה ראשונה ושנייה 12 שעות בשבוע. נוסף לעברית הם לומדים עוד דברים: לפי בחירה הם יכולים ללמוד בחוג אחר כמו יחסים בין-לאומיים, סוציולוגיה וכלכלה. אנגלית ומחשב זה חובה. ונוסף לעברית לומדים היסטוריה של עם ישראל, תרבות, תנ"ך, החברה בישראל, פרופיל על ישראל. יש עוד תוספות כמו צפייה בסרטים, לימוד שירים עבריים, קריאה באתרים ישראליים באינטרנט. בשנים האחרונות השגרירות כבר לא הזמינה את הסטודנטים להשתתף בטקסים שלה, אבל היו שנים שהזמינו לליל סדר, לכל החגים.

    ש: ??

    ת: למה? בהתחלה, בתקופה הראשונה של כינון היחסים הם רצו לשמור על יחסים בין סין לישראל וייחסו לזה חשיבות, היום עברו שנים וזה כבר לא מקובל. השגרירה הראשונה, אורה נמיר, ייחסה חשיבות בגדול לתרבות ובקטן לחוג. הזמינו כדי שסטודנטים סינים ידעו מה זה ראש השנה, מה זה פסח. בעיקר פסח. יום העצמאות. עד היום ממשיכים להזמין ביום העצמאות. זה משהו שנשאר.

    ש: חוויות מהלמידה?

    ת: קשה לדבר ולא רק ללמוד. אני יודעת להטות: למדתי, למדת, למדת – אבל לדבר זה קשה. הסטודנטים באים מסצ'ואן, למשל, קשה להם לבטא למד ונון. ההטעמה לא קשה אבל הם לא יודעים את הכללים והניקוד ולכן קשה להם יותר.

    ש: עתיד.

    ת: לא חושבת שיש סיכוי טוב. לא סוגרים את החוג אבל קשה לסטודנטים למצוא עבודה. בבייג'ינג יש חברות ישראליות אבל הן לא מחפשות מישהו שיודע עברית. חושבים שאפשר להסתדר רק עם אנגלית. אבל זה לא נכון. לסטודנטים שלנו יש יתרון. הם יודעים אנגלית והם גם מכירים את ישראל ואת התרבות הישראלית. הם יכולים להיות גם מתווכים.  

    ש: מי עוד מתעניין בעברית ובתרבות עברית ויהודית בסין מלבד הסטודנטים באוניברסיטאות?

    ת: חוץ מסטודנטים מהמניין יש עוד סטודנטים שרוצים ללמוד עברית. מכמה סיבות: חלק מסיבה דתית, חלק מסיבה מסחרית-כלכלית  וחלק סתם. הם סקרנים. יש להם תחביב. הם רוצים לדעת מה זו ישראל. פעם שמעתי משפט לשאלה שלי: "למה אתה רוצה ללמוד עברית?  "זאת שפה של אלוהים. אני רוצה לדעת את השפה של אלוהים." הסטודנטים שלנו לומדים בגלל עבודה, אבל אחרים רוצים ללמוד שפה לא בשביל לחפש עבודה. עוד סיבה: אצלנו משדרים חדשות כל שעה. וכל שעה אפשר לשמוע על ישראל. ולכן אולי זה מעורר את הסקרנות אצל הסינים. איך מדינה כל כך קטנה קיימת עד היום מול עולם ערבי ענק. הם רוצים להבין. חוץ מזה כולם חושבים שהיהודים חכמים והם סקרנים לדעת מה זה יהודים, מה עושה אותם מוצלחים בעולם, במיוחד בעסקים.

     

     

    תגובות שכתבו סטודנטים באוניברסיטת פקינג/בייג'ינג [=ביידה] לנאום ההספד של דויד גרוסמן על בנו אורי גרוסמן 

     

    ביוני 2007, פחות משנה לאחר מלחמת לבנון השנייה, ביום הזיכרון, קראנו בשיעור את ההספד שכתב וקרא דויד גרוסמן לבנו אורי גרוסמן. הסטודנטים כתבו תגובה, שנשלחה להוריו של אורי, מיכל ודויד, ולאחיו ואחותו - יונתן ורותי. הנה כמה קטעים שלהם. אני נרגשת כשאני כותבת את זה כאן.

     

      1. מר גרוסמן היקר,הצטערתי מאוד לשמוע על פטירתו של בנך. אין לי מילים להביע את צערי, ואני חושש שאין מילים שבכוחן לשכך את כאבך. הייתי בארץ כשפרצה מלחמת ישראל-לבנון בשנה שעברה. השתתפתי בקורס קיץ באוניברסיטה העברית בירושלים, ובחרתי להישאר ולהמשיך ללמוד למרות הטילים בצפון והאזהרה של שגרירות סין. קראתי עיתונים, הקשבתי לרדיו, והסתכלתי בטלוויזיה כדי להיות מעודכן במה שקרה בקרבות. ממש הרגשתי את הכאוס והאכזריות של המלחמה: טנקים ומסוקים, מתים ופצועים, פאניקה וחוסר היגיון. ממש הרגשתי את אומץ הלב של חיילים ישראליים: הייתה להם משימה למלא ואחריות שמוטלת על כתפיהם – להגן על מדינתם האהובה בליבם. אמנם לא הכרתי אישית את אורי בנך, אך אני יכול ללמוד מהספדך שאורי הוא אדם כל כך מלא חיים, הייתה לו נוכחות כל כך מרשימה וכל הליכותיו, מעשיו וקשריו היו מעוררי כבוד והערכה.  אתכם אני באבלכם בכל ליבי – איתך, מר גרוסמן, עם אשתך, ועם ילדיך. בכבוד רב, גו יי  [אורי]

    2. [...] אני מרגישה מאוד עצובה שהבן האהוב שלכם נפטר למען מדינת ישראל. איש שחושב על הזולת, חזק, אמיץ, עקבי, ויודע להעריך ולהודות נהרג במלחמת לבנון. זו בשורה קשה לכל אחד שיש לו מצפון. ובשביל בני המשפחה של אורי, זה עצב עז וכאב גדול שאנו אפילו לא יכולים לדמיין. ועם זאת שמחתי שאתם ושאר בני המשפחה של אורי אופטימיים. לא מוותרים על החיים של עצמכם, לוקחים את הכוח מאורי וממשיכים לעשות מה שצריך וגם ליהנות מהחיים. אני חושבת שזו גם תקווה של אורי, הוא בטח רוצה שבני המשפחה שלו ימשיכו לחיות בשמחה ולממש את חלומותיו במקומו. אורי בשמיים מסתכל עליכם ומחייך אליכם כל רגע, והוא מרגיש רגוע ושמח אם הוא רואה שהכל בבית עכשיו מסודר. אני מאחלת לכל אחד במשפחה של אורי - לאבא, לאימא, ליונתן ולרותי שתהיו משפחה מאושרת וחזקה!      [ליו ליאנג-ייא / סהר]

    3. סופר דויד גרוסמן שלום, אף על פי שאני לא מכירה אותך ואת בני משפחתך, אף אל פי שלא למדתי בבית ספר את עבודתך המעולה "מישהו לרוץ איתו" כמו כל הילדים הישראלים, בכל זאת אני מרגישה קירבה אליך אחרי שקראתי את ההספד שכתבת לבנך. אני בת 22, בגיל של בנך. בסין, רוב הצעירים בגיל שלי חיים באווירה של שלום ושלווה, ולא חושבים ומדברים הרבה על החיים והמוות. אני אף פעם לא דימיינתי איך ההורים שלי ירגישו ויגיבו אם לא אהיה בחיים, מה זאת תומר בשבילם, אבא ואמא שאוהבים אותי מכל הלב, שמהגנים עליי בכל יכולתם מפני כל פגיעה, ושרואים אותי כתקוותם הגדולה ביותר. עכשיו אני מתחילה לחשוב ברצינות על שאלה זו, כי בשנה הבאה אסע לישראל [...]     [שחר / פאנג-שאו]

      4. הסער החריב את הפרחים בקיץ / האור של השמש שתק / מאחורי העננים /כאילו הספיד את הפנים הזהובים / בשיר של שבחים / מלא בחרוז של צער. /אך מראך / אינו נסתר בצל של מוות / נפשך / נתן לזמן להיות נצח. /מול היופי האכזרי / עצב הכסיף.                                                        [יאנג יאנג / יעל] 

     5.אלה המילים המרגשות ביותר שקראתי בחיים. האמונה באנושות, התקווה לטוב, והאופטימיות חדרו מבעד המילים הכל-כך עצובות ומכאיבות, וכך זכו לעוצמה לאין ערוך, עד כדי כך שהרגשתי שחיוויתי מוות ותחייה באותו מהלך הקריאה. אני כל-כך רוצה לנחם אתכם, אבל אני כבר רואה בכם נחישות בלתי-מנוצחת.                                                                                                                                   [מא צ'ינג-ג'ו / מעיין] 

     

     

     לכבוד יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל: ברכות למדינת ישראל מהסטודנטים בחוג

     

     

    "במשך 62 שנים מדינתכם ועמכם השיגו הישגים גדולים ומשמעותיים בתחומי החקלאות, הטכנולוגיה, המדעים וכו', שמוערכים ברחבי העולם. היום בהזדמנות זאת, אני בשמי מאחל לחברינו הישראלים המכובדים שגשוג נצחי בתחומי הכלכלה, החינוך והטכנולוגיה. כמו כן, באופן אישי אני אף מקווה שמדינתם תהיה הבית המאושר והמשותף שמחבק את כול תושביה, ושבעתיד הקרוב שלום ישרה על מדינתם היפה ושכל האזרחים הישראלים יחיו בשלום ובהרמוניה עם שכניהם. "טוב שכן קרוב מאח רחוק." אני מאחל לישראל עתיד בטוח, שליו, משגשג ומאושר! [אופק]

     אנחנו מאחלים שמדינת ישראל תהיה יציבה יותר בחברה, תהיה מתפתחת יותר בכלכלה, ותהיה משגשגת יותר בתרבות. בינתיים, אנחנו מקווים שמדינת ישראל, מדינת פלסטין ומדינות ערב אחרות יתקיימו בשלום, ושהיחסים בין סין לבין ישראל ילכו ויהיו קרובים וחברותיים בעתיד. אנחנו מקווים שמדינת ישראל יכולה להמשיך להיות כבית לעם יהודי לנצח. [מתום וים] 

     

    ביום העצמאות  ה-62  של מדינת ישראל, אנחנו מביעים ברכות חמות לממשלת ישראל ולישראלים. ברגע משמח וחשוב זה, הישראלים חשים גאווה שאין כמותה [...] אנחנו מאמינים שבעתיד ישראלים יכולים להשיג הישגים יותר גדולים בדרך הפיתוח של המדינה [...] אני מקווה שהישראלים יכולים להמשיך ולתרום תרומה גדולה עוד יותר למען המין האנושי בזכות חריצותכם ומאבקכם הבלתי נלאים. [משי ועופר].

     

    מימי הקמת מדינת ישראל ועד היום, המדינה עברה קשיים גדולים ורבים ויצרה נס חברתי וכלכלי במזרח התיכון. אני מברך אותה ומקווה שיהיו פחות מלחמות בינה לבין המדינות מסביבה ופחות מתחים עדתיים בתוכה. אני, בשם העם הסיני, מאחל שיהיה למדינת ישראל שלום אמיתי ועתיד מבטיח! [אלמוג]

     

    אנחנו מאחלות לישראל שיהיה שלום מוחלט, שיגשוג ואושר גדול לעמים בה. מקוות שהחיים של העם בארץ יהיו מאושרים ומלאים שלום. [יפעת ומור]

     

    לפני 62 שנים, נס התרחש על האדמה המקודשת. עם ישראל חיבק את התחייה והקים את הבית שלו מחדש [...] אנחנו מברכים שלא יהיו במדינת ישראל אש ודם, אלא שלום ושגשוג. אנחנו גם מאחלים שיהיו לאנשים בארץ חיים מאושרים. [דקל ואיתי]

     היום הינו מאוד מיוחד בהיסטוריה הן היהודית והן האנושית. ביום זה לפני שישים ושתים שנים בארץ המובטחת הוקמה מדינת ישראל. כסינים אנחנו מאוד שמחים וגאים לברך את ישראל ביום העצמאות השישים ושתים בעברית. אנחנו מאחלים לך מכל הלב שתשיגי שלום לנצח בינך לבין שכניך בעתיד הקרוב ויהיה לך עתיד מפואר. יתרה מזאת, אנחנו מקווים שהיחסים הידידותיים בין סין לבין ישראל ילכו ויתהדקו." [לוטוס ומאי]  

     

     

    מרשה לעצמי לסיים את הפוסט הארוך הזה במילים: מסין, לתפארת מדינת ישראל!

     

    ובדיווח עגום לסיום: לא הזמינו השנה את הסטודנטים בחוג לקבלת הפנים שעורכת שגרירות ישראל בסין. שברו מסורת, שברו את הכלים.  

     

    הסבר לתמונות: תמונה ראשונה – הסטודנטים קוראים ליד האגם בקמפוס. באין מאזינים אנושיים המים מאזינים לנו. תמונה שנייה – מעיפים כובעים באוויר, סצינת סיום קלסית של מחזור 2007. תמונה שלישית – שולה [שו זה-פינג], ראש החוג, בכניסה למשרד של החוג. תמונה רביעית -  מא צ'ינג-ג'ו [מעיין] ליד ספרי התלמוד הבבלי בספרייה של אוניברסיטת בייג'ינג. תמונה חמישית – ספר הלימוד "זאת עברית בשבילי בסין".

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      יסינראל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין