עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    אדום של גד

    אני כותב על טיולים, ספורט, סיורים בארץ וקולנוע ואוכל.מצלם הרבה טבע,חיות,אתרים בארץ.מקווה שתהנו .

    ארכיון

    פרופיל

    אילן גד
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין
    0

    על ארבעה בנים ובת

    16 תגובות   יום שבת, 17/4/10, 10:26

    על ארבע בנים  ובת רציתי לספר, לא חברה אין פה חכם-רשע-תם-ושאינו, פה כולם גיבורים,אחד מהם חי איתנו וארבעה כבר נפלו במלחמות ישראל  או טרום מלחמות ישראל, חמשתם גיבורי ישראל שבזכותם, אנו זוכים לחיות בשלווה יחסית בארץ הזאת.

     

    לידיס פרסט, אז נתחיל ב שרה אהרנסון ז"ל - גיבורת ניל"י, ניל"י הייתה מחתרת זעירה (בשיאה 30 איש) שסייעה לכוחות הבריטים לכבוש את הארץ מידי השילטון העותומאני שהחזיק בה מעל ל 400 שנה, בנוסף האירגון סייע לישוב בארץ (שדי תיעב את בני המחתרת והפנה להם עורף) בהברחת כספים לארץ,בהפצת המידע על גירוש יהודי הארץ.

     

    שרה שעברה מסע תלאות לארץ ברכבת,ובעגלה, תוך שהיא חוזה בזוועות שנעשו בארמנים,הגיעה לארץ בשנת 1915, במשך כמה חודשים קריטים סייעה שרה בהעברת ידיעות,ריכוז ידיעות,תוך סיכון עצמי עד שנתפסה ע"י התורכים (בשל נחיתת יונת הדואר-ריגול בדיוק לידי התורכים) ועונתה קשות, ולבסוף ירתה כדור לפיה,גססה ימים,ונפטרה. 

     

     

    אלכסנדר זייד ז"ל- השומר האגדתי, ממקימי אירגוני השמירה היהודיים (השומר,בר גיורא, אגודת השומרים,הקיבוץ) ותרם רבות בתקופת העלייה השנייה.

    זייד עלה לארץ בשנת 1904 לבדו כבן 18, עבד ביקב בראשון לציון, ואז עבר לאירגון קבוצות השמירה, שימש כשומר במושבות בגליל ,נישא, עבר לעמק ב 1926 לש'יח אברק, עבד בשמירה,והגנה, ובחיפוש אחר ממצאים ארכאולוגים באיזור.

    זייד נרצח בזמן המרד הערבי הגדול 1936, ורוצחו הוצא להורג בידי אנשי הפלמ"ח שנקמו את מותו.

    אגב את תמונות כולם הדבקתי על צילום של הפסל של זייד ליד ש'יח אברק. 

     

    משה ברזני ז"ל לוחם מחתרת הלח"י ,היה בן למשפחת רבנים יהודה בעירק, כנער עבד בהפצת מודעות המחתרת, ולאחר מכן עבר ליחידת המיקוש והחבלה,במהלך זמן זה השתתף בפיצוץ הרכבת ליד הכפר מלחה .

    במהלך נסיון התנקשות במפקד בריטי, נתפס עם רימון בבגדיו, נשפט למוות,והמתין ביחד עם חבריו בתא הנידונים למוות.

    בכדי למנוע משילטונות המנדט (שבסמכותם לא הכיר) את הסיפוק בהריגתו, ב21 באפריל 1947, הניחו משה ומאיר פינשטיין חברו לתא הנידונים את שני הרימונים בין ליבותיהם, וכשהם חבוקים פוצצו עצמם למוות .

     

    עלי אלמן  יבדל לחיים ארוכים, האלמוני מבין המוזכרים בפוסט שלי ,ביום ה-21 באוקטובר 1970, בשעות החשיכה, נכנס חייל בטעות לשדה מוקשים, עלה על מוקש ונפצע קשה כתוצאה מהתפוצצות. סמל עלי אלמן שימש חובש בצוות החילוץ שהוזעק למקום. יחד עם רב"ט מוחמד הזימה בפיקודו של סגן משה שפמן, פילסו שביל בשדה המוקשים בעזרת דקר ואת חפירה וגילו בדרכם שישה מוקשים, שאותם סימנו בכובעי פלדה. מתחת לפצוע גילו עוד ארבעה מוקשים שלא התפוצצו. במעשהו זה, שביצע בדייקנות מתוך סיכון עצמי, תרם לחיי הפצוע.

     

    ניר פורז ז"ל כבן שכול לטייס מעוז פורז ז"ל שנהרג במלחמת יום כיפור, ניר לא היה אמור להתגייס לקרבי, הוא התגייס ועוד איך,ושירת כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, בעת שנודע למערכת הביטחון מקום הימצאו של החייל החטוף נחשון וקסמן ז"ל, נקרא ניר מחופשתו  ומונה למפקד הכוח שיפרוץ לבית. לאחר שאומתו הפרטים שהתקבלו מהנהג הפלסטיני שהסיע את נחשון וקסמן הוחלט לפרוץ לבית. לאחר רדת החשיכה, בשעה 19:15, ניסה הכוח לפרוץ לבית החד קומתי מכמה מקומות באמצעות פיצוץ דלתות הברזל. המחבלים ירו בוקסמן למוות עם השמע הפיצוץ. כאשר נכנס פורז לבית בראש חייליו ירו לעברו המחבלים והרגוהו.על פעולת החילוץ זכה ניר פורז בצל"ש הרמטכ"ל לאחר מותו.

     

    בתמונה השנייה מצבות ברזני ופיינשטיין ז"ל המקוריות בחצר כלא אסירי המחתרות בירושלים.

    בתמונה השלישית נוף שייח אבריק אותו ראה אלכסנדר זייד ז"ל לפני מותו. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/4/10 23:25:

      צטט: שטוטית 2010-04-21 04:20:37

      http://cafe.mouse.co.il/template/cafe/nav/star.gifיהי זכרם ברוך http://cafe.mouse.co.il/template/cafe/nav/star.gif

       

       תודה שטוטית

      סופ"ש מעולה.

      :-) 

        21/4/10 04:20:
      http://cafe.mouse.co.il/template/cafe/nav/star.gifיהי זכרם ברוך http://cafe.mouse.co.il/template/cafe/nav/star.gif
        20/4/10 14:14:

      צטט: viki57 2010-04-18 21:39:14

      וציוו לנו המתים את החיים!

      יהי זכרם ברוך!

       


       תודה ויקי.

      חג שמח.

      :-) 

       

        18/4/10 21:39:

      וציוו לנו המתים את החיים!

      יהי זכרם ברוך!

       


        18/4/10 20:17:

      צטט: יוסי איתן 2010-04-18 19:28:05


      גיבורי מופת היו אבל ב"ה יש גם היום. הרשה לי להפנות אותכם לפוסט שמדבר על גיבוריים בני זמננו שעדיין חיים בנינו, ולמרות הכל שומרים על ענווה מופתית. הצטרפו אלי למסע קצר ומרתק שלדעתי השלכותיו על עתיד המדינה יהיה הרה גורל. ותקנו אותי אם אני טועה.הכל התחיל אחרי שצפיתי, בערוץ פנימי של ישיבת מכון מאיר, בראיון בלעדי עם דוד שפירא, הורג המחבל במרכז הרב.   באותו רגע, כמו רגעים נדירים בחייו של אדם שאותם קשה לצייר במילים, הכתה בי הבנה עמוקה. כך שבפוסט זה תרוויחו 2 ציפורים במכה אחת. גם ראיון עם האיש גבור החייל העניו שנחשף לראשונה בערוץ של ישיבת מכון מאיר,  הידוע רק ליודעי חן, וגם הבנה עמוקה על נפש האדם המלא מפנים, המשמשת כמראה חדה ואכזרית החושפת את מערומיהם של יושבי בתי הקפה בת"א. המשוואה הזו מנפצת לרסיסים את הבלון הנפוח מאחורי התדמית הנוצצת של כל אותם אלה החלולים פנימית ומרשימים חיצונית. כהגדרת התלמוד " איסתרא בלגינא קיש קיש קריא".

         צפו בראיון בעיניים חדות, רגע אחד יותר ארוך מבט אחד יותר עמוק, כמו המשורר הרואה  את מה שכולם רואים, אבל מחפש את מה שמעבר לנראה. לגלות את הכסוי, להסיר את המכסה, לחדור מבעד לקליפה   ולראות את הביטנה.

          מהו הסוד הזה של הצניעות? מהם החומרים מהם עשויים האנשים האלה  המחפשים את האושר בפנים ולא בגלל תהילת שווא? למה הוא לא רודף אחר התהילה כפי שהיה חולם לעשות כל תל אביבי ממוצע, אילו היה במצבו?

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1540839

       
       

       

       תודה יוסף.

      אין ספק שבכל דור ודור ב"ה יש לנו גיבורים ידועים או עלומים.

      בפוסט כזה קטן וצנוע ניסיתי להביא כמה רבדים של החברה הישראלית, ולבטח קצרה היריעה לכסות על עשרות אלפי גיבורים חללים, שלא נדבר על החיים יבד"ל שבנינו.

      להבדיל

      אין ספק שרס"ן דוד שפירא הוא גיבור, שמנע אסון גדול יותר לעם ישראל.

      חג עצמאות 62 שמח.

       

       

        18/4/10 19:43:

      צטט: aniamos 2010-04-18 06:59:17


      יהי זכרם ברוך

       

      תודה עמוס.

      אגב אלמן עלי חי למיטב ידיעתי אז נאחל לו אריכות ימים טובים.

      לגבי השאר זיכרם לברכה.

      ולהבדיל חג עצמאות שמח 

        18/4/10 19:28:

      גיבורי מופת היו אבל ב"ה יש גם היום. הרשה לי להפנות אותכם לפוסט שמדבר על גיבוריים בני זמננו שעדיין חיים בנינו, ולמרות הכל שומרים על ענווה מופתית. הצטרפו אלי למסע קצר ומרתק שלדעתי השלכותיו על עתיד המדינה יהיה הרה גורל. ותקנו אותי אם אני טועה.הכל התחיל אחרי שצפיתי, בערוץ פנימי של ישיבת מכון מאיר, בראיון בלעדי עם דוד שפירא, הורג המחבל במרכז הרב.  

      באותו רגע, כמו רגעים נדירים בחייו של אדם שאותם קשה לצייר במילים, הכתה בי הבנה עמוקה. כך שבפוסט זה תרוויחו 2 ציפורים במכה אחת. גם ראיון עם האיש גבור החייל העניו שנחשף לראשונה בערוץ של ישיבת מכון מאיר,  הידוע רק ליודעי חן, וגם הבנה עמוקה על נפש האדם המלא מפנים, המשמשת כמראה חדה ואכזרית החושפת את מערומיהם של יושבי בתי הקפה בת"א. המשוואה הזו מנפצת לרסיסים את הבלון הנפוח מאחורי התדמית הנוצצת של כל אותם אלה החלולים פנימית ומרשימים חיצונית. כהגדרת התלמוד " איסתרא בלגינא קיש קיש קריא".

        

      צפו בראיון בעיניים חדות, רגע אחד יותר ארוך מבט אחד יותר עמוק, כמו המשורר הרואה  את מה שכולם רואים, אבל מחפש את מה שמעבר לנראה. לגלות את הכסוי, להסיר את המכסה, לחדור מבעד לקליפה   ולראות את הביטנה.

         

      מהו הסוד הזה של הצניעות? מהם החומרים מהם עשויים האנשים האלה  המחפשים את האושר בפנים ולא בגלל תהילת שווא? למה הוא לא רודף אחר התהילה כפי שהיה חולם לעשות כל תל אביבי ממוצע, אילו היה במצבו?

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1540839

       
       
        18/4/10 06:59:

      יהי זכרם ברוך
        17/4/10 19:05:

      צטט: prince hamlet 2010-04-17 17:11:04

      הסיפור של ניל"י מטריד אותי. אולי זו ההזדמנות בשבילי לעשות חיפוש ברשת ולנסות להבין, אם מעשיהם היו הרפתקנות שסיכנה את הישוב ובמבחן התוצאה לא הביאה תועלת לרעיון הציוני. או שלא.

       

       תודה אמנון, וחג עצמאות שמח.

      :-)

      יש פה קישור:

       http://he.wikipedia.org/wiki/נילי

      תקרא את הקטע על התרומה, אין ספק לעניות דעתי שגדול הרווח על ההפסד,ולמרות הפגיעה בחפים מפשע ,הייתה מנגד פגיעה פוטנציאלית רבה פי כמה. 

        17/4/10 17:11:
      הסיפור של ניל"י מטריד אותי. אולי זו ההזדמנות בישבילי לישות חיפוש ברשת ולנסות להבין, אם מעשיהם היו הרפתקנות שסיכנה את הישוב ובמבחן התוצאה לא הביאה תועלת לרעיון הציוני. או שלא.
        17/4/10 14:41:

      צטט: צבי קירשטיין 2010-04-17 14:34:33

      פוסט חשוב

      גיבורי ישראל ,אסור לשכח אותם.

       

       תודה צביקה.

      וחג עצמאות שמח.

      :-) 

        17/4/10 14:40:

      צטט: ::.. 2010-04-17 13:34:10


      כולם זוכרים את נחשון וקסמן בגלל שהתקשורת הפכה אותו לסמל ולא את ניר פורז.

      טוב שכתבת עליו והזכרת לכולנו.

       

      תודה 

      חג עצמאות שמח. 

       :-) 

        17/4/10 14:39:

      צטט: סטאר* 2010-04-17 11:59:21

        תודה על שהבאת

       במותם ציוו לנו את החיים

          יהי זיכרם ברוך

       תודה כוכי.

      חג עצמאות שמח. 

       :-)

        17/4/10 14:34:

      פוסט חשוב

      גיבורי ישראל ,אסור לשכח אותם.

        17/4/10 13:34:


      כולם זוכרים את נחשון וקסמן בגלל שהתקשורת הפכה אותו לסמל ולא את ניר פורז.

      טוב שכתבת עליו והזכרת לכולנו.

        17/4/10 11:59:

        תודה על שהבאת

       במותם ציוו לנו את החיים

          יהי זיכרם ברוך