יעל מימון (יעל מ)
עיקר עולמי, ולכן גם הכתיבה שלי, ברוח ובהשראת אליס בארץ הפלאות ומבעד למראה של לואיס קרול
©כל הזכויות שמורות ליעל מימון
פוסטים פופולאריים
-
ציורי חתולים בצבעי מים של יעל מימון
31/1/17 | 3241 צפיות
-
Yael Maimon: Stolen Art on Ebay
2/3/17 | 1513 צפיות
-
הספר החדש של יעל מימון
7/10/15 | 1104 צפיות
-
רגע לפני החורף
29/9/09 | 2975 צפיות
-
יעל מימון זוכת פרס ריצ'סון
25/5/16 | 5254 צפיות
-
לימוד ציור ורישום בהדרכת יעל מימון בתל אביב
12/11/13 | 3124 צפיות
פוסטים אחרונים
התחביבים של אומץ
אומץ אומר ש"אפשר ללמוד הרבה על מהות האדם על פי תחביביו ועיסוקיו כילד". אני מסכימה איתו. כמה מהנאותיו של אומץ... אומץ אוהב לשחק, בעיקר מחבואים ו...דוּקים. העניין הוא שמטרת המשחק כשמשחקים דוּקים עם חתול היא להזיז (ליתר דיוק, להעיף) כמה שיותר דוקים לכל עבר ובכל העוצמה. אומץ אוהב בלט. אני שמה לו מוזיקה קלאסית , למשל "מפצח האגוזים" של צ'ייקובסקי, והוא עושה מתיחות כמו רקדן בלט. איזה חתול מצחיקול! לא פעם הצליח לעשות סיבוב על רגל אחת בפוינט! אומץ מאוד יצירתי ואוהב אומנות. הוא מעלעל במגזינים לאומנות שיש לי וגם מנמנם עליהם או סתם חולם בהקיץ. כשאני מציירת, הוא אוהב לצפות מהצד בסקרנות בתהליך היצירה ולאחרונה גם ציירתי אותו. אומץ, כשמו כן הוא, מאז היותו גור קטן חתול אמיץ במיוחד. הוא מעודד אותי לצאת לכל מיני הרפתקאות, לנסות דברים חדשים. מוזר שלפעמים אומץ מזכיר לי את Red ולפעמים Red מזכיר לי את אומץ.
שאל/י את עצמך כדי להתחבר למהות שלך: במה האמנתי כילד/ה? מה אהבתי לעשות כשהייתי ילד/ה? מה היו תחביביי? האם אני עדיין עושה פעילויות אלה או שהזנחתי אותן (ומדוע)? צילום: 'ילדות אינסופית ואני בראי', אמן סודי
|
פרופיל
תגיות
ארכיון
תגובות אחרונות
-
דוקטורלאה
בתגובה על Yael Maimon: Stolen Art on Ebay
-
debie30
בתגובה על ציורי חתולים בצבעי מים של יעל מימון
-
rossini
בתגובה על Yael Maimon painting at the studio #cats
-
liat62
בתגובה על Yael Maimon and cats msg
-
דוקטורלאה
בתגובה על follow your dreams msg by Yael Maimon
-
דוקטורלאה
בתגובה על Yael Maimon drawing cats
תגובות (28)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי שטוטית,
את פשוט נפלאה, איזה מותק:)
חג שבועות שמח!
יעלי
הבאתי עוד מישהו שבונה ארמונותבחול :))
שבוע טוב חברה שלי
משטוטית_משוטטת
תודה על ההבהרה:) אני מסכימה איתך עם מה שכתבת לגבי הערך של הדברים כפונקצייה של התקופה.
ועדיין... כיום, בכל גן ילדים לצד אינסוף המשחקים החדישים, ארגז החול שריר וקיים והילדים בוחרים לשחק בו ונהנים בו כאילו אין מחר! אז אולי ערכה של יציקת עוגה מטפטופי בוץ לא בטל, אחרי הכל.
ראשית -תודה שהתיחסת לתגובתי
אבל כל מה שאמרת- נכון וידוע לי, אני מדברת על הערך שיש ביציקת עוגה מטפטופי בוץ, כי היום בהחלט אפשר לעשות זאת בחוף הים או ליד האגם אבל מבחינת הערך המוסף שלו הוא שונה- חישבי על ילדים שפרט לבובות סמרטוטים מגרב ולכלי אוכל לבובות- מקופסאות שימורים של טונה וסרדינים ובוץ- לא היה להם משהו אחר לשחק בו ולכן הערך של הדברים הפשוטים והזניחים האלה היה יקר מפז - היום הוא בטל! מקווה שהבנת את היחס והשוני בין שתי תקופות
היי, שלום לך,
באמת ילדים רבים מאוד אוהבים לשחק עם חול ובוץ, להכין עוגות נטיפים (כמו שאת מתארת) או קציצות בוץ, ארמונות ועוד. אפשר על חוף הים או מגומת עץ התפוז:) זה נורא כיף, תוכלי לשחק כך עם נכדייך, גם תהני וגם תלמדי אותם טכניקות לעוגות שלך!
יש אנשים שגם בבגרותם עוסקים בעניין הזה באופן מקצועי: פיסול בחול
תמונת ארמון חול, הלקוחה מן הרשת. אין לי מושג מי בנה אותו כי לא צויין שמו, אבל בהחלט ראוי להערכה.
הכי אהבתי לחפון בכף ידי בוץ מגומת עץ התפוז ולטפטף ולהכין עוגות נטיפים הפוכים כאלה... ודימיינתי שאני מוכרת אותם ובכסף קונה לי המון צעצועים
היי מחשבה בתנועה,
מה שלומך?
אני שמחה שבאת:) ושמחה לשמוע שבפנים את אותה הילדה. ילדה מקסימה, אני בטוחה! זה מה שחשוב בעצם. ולגבי תחביבים... לפעמים, אם רוצים בלב, חוזרים ומאמצים שוב תחביבים שהזנחנו, לצד התחביבים החדשים.
אני עדיין שם. אולי זנחתי כמה תחביבים ואימצתי כמה של "מבוגרים" אבל בפנים אני בדיוק אותה ילדה.
הציור המתוק הזה של סנופי במדורה לקוח מהרשת:)
ל"ג בעומר שמח ומדליק!
הבנת אותי. מעולה...
אבל הרגת אותי עם סנופי - אני מתה עליו
ואפילו משתעשעת לקשקש אותו בכל מני וריאציות משלי...
סיבה טובה אכן להיות חברה שלך...
היי טומבוי,
אני מבינה למה את מתכוונת. אני חושבת שאכן, כאשר גדלים עולה המודעות של האדם למעשים שלו ולהשלכות שלהם עליו ועל אחרים ומכאן עולה רמת האחריות האישית שלו. לעומת תקופת הילדות, בבגרות אנו מתחילים לחשב ביתר רצינות את הסיכונים שיש במעשים ובהחלטות שלנו לפי חויות שצברנו ולפי מידע שצברנו.
לקיחת אחריות לא צריכה למנוע מאיתנו "לחיות", הרי לשם כך אנחנו כאן, לא?
לדעתי, אחריות יכולה לבוא בד בבד עם מעשים "חסרי אחריות", למשל לקפוץ באנג'י מטורף, אבל עם ציוד מתאים. אז ככה צריך להרשות לעצמנו לעשות גם את הדברים הספונטניים, הכייפים, המטורפים...
אני עדיין שובבה
אבל יותר אחראית למעשים שלי....
שלום לך,
מה זה בדיוק אומר בשבילך המושג "להתבגר"? האם לדעתך זהו תהליך שבו צריך להפוך לאדם אחר?
הנה, שם הכינוי שלך כאן הוא טומבוי, זאת אומרת שהטומבוי עדיין רוצה להישאר כאן, הטומבוי לא נעלמה כליל וזאת על אף כל השינויים שחלו בה עם השנים...את מחליטה מה את רוצה להיות ויודעת בלב מה ומי את באמת.
הייתי פרא אדם
אבל מגיע זמן
להתבגר....
להאמין שזה אפשרי זאת כבר התחלה טובה! שאלת הפשטות/מורכבות תלוייה בך. אני חושבת שיש להתייחס לעניין כאל משחק, משחק שיש בו גילויים, הפתעות ותובנות.
שלום אמן סודי,
תודה!
אז אתה עם עופר בר, רוצה להיות קטן כשתגדל. זה נפלא camera boy!
זה מזכיר לי...שמתי לב בבלוג שלך לתמונתך הפשושית בגיל הרך. אני חושבת שכשנמצאים בהוויה של יצירתיות, משחק ודימיון זה במידה רבה מחזיר אותנו ל"שורשים" שלנו. לא מפתיע שהרבה דברים שמהם נהנינו כילדים יכולים לגרום לנו הנאה גדולה גם בהמשך החיים. אנשים משתנים (?), היסודות של הבניין נשארים אותם היסודות ויסודות צריך לחזק.
הצילום שלך "ילדות אינסופית ואני בראי" ממש תופס את כל הקונספט של ילדות אינסופית (וברור שאתה בראי)
צפיתי בלינק, לא ידעתי שיש חתולים שעומדים בצפירה...:) כזה חתול חמוד! בכל מצב, אומץ לא עומד בצפירה. הוא ממש לא אוהב צפירות.
אני עם עופר בר !
ואומץ שלך כבר עומד בצפירה ?
מכירה את האמן מהקפה
תודה
:)
היי שטוטית'וש,
ציור פסטל Cat's Ballet Dreams מאת Lyuba Bogan
אני מסכימה איתך. בכל מקרה, אני מעודדת את אומץ ללמוד מה שהוא ייבחר, אולי הוא יילך על "האקדמיה לאומנות פלסטית לחתולים"!
בקשר לצילום המופיע בפוסט, גם אני מאוד אוהבת את הצילום הזה. הצלם נקרא אמן סודי Secret Artist (הוא חבר בקפה).
סופ"ש טוב ומלא פלאות
תודה גרייס
תיארתי לעצמי שאת חולמת בהקיץ ומרשה לעצמך לתת מעוף לדימיונך:)
את העלית בתגובתך את נושא ההתעוררות. זה מעניין. בניגוד לחלום בלילה בזמן השינה, החלימה בהקיץ היא סוג של חפיפה בין חלום לבין ההתנהלות במציאות, כלומר אזור אפור שבו יש חלימה ועוררות יחד.
אני חושבת שזה נפלא לחלום בהקיץ, אך ברור שלא לשקוע בהם טוטאלית 24 שעות ביממה. החלום בהקיץ מאפשר לנו אפשרויות בלתי מוגבלות, הוא היצירתיות בהתגלמותה ומחבר אותנו לדברים שהם בעצם מי שאנחנו באמת. אנו יכולים גם לנתב את החלום בהקיץ.
יעלמ, נתחיל בקטן, אחר כך נסיך
פשוט, זה לא ממש, אבל אפשרי
:))
שלום עופר, תודה
אני מנחשת שאתה רוצה להיות הנסיך הקטן...זה מעולה
יש אנשים שעם בגרותם השתנו והתרחקו ממי שהם באמת, קיבלו על עצמם תפקידים מבחוץ.
כל מי שרוצה להיות קטן כשיגדל, אין בעיה, אפשר לסדר את זה :) פשוט צריך להתחבר לילד שבו ולעורר אותו
היי, תודה לך
יש בהחלט קסם מיוחד בבלט ואהבתך לבלט מלמדת גם משהו עלייך
וזה ספר לחתולים שאוהבים בלט:
Ballet Kitty מאת Bernette Ford & Sam Williams
אין ספק אומץ הוא חתול מיוחד
וכדאי לו ללמוד בלט
יופי של צילום גם
נשיקות יעלי
משטוטית
http://www.youtube.com/watch?v=xbAM3AvC2Ts
כשאהיה גדול אני רוצה להיות קטן
אומץ אוהב בלט
גם אני *