עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    שכיר עט

    רעיונות והערות על מה שניתן לתקן וכיצד.
    ועוד על דברים שמעניינים אותי ותקוותי שגם אתכם.

    ארכיון

    0

    השפה הזו

    31 תגובות   יום שני, 12/4/10, 20:36

    יש דברים שלא נוח לנו איתם הם מגעילים או מפחידים אותנו. במקרא במלכים ב, י, כז נמצאת המילה מחראות אבל הקרי הוא מוצאות, לא רק זאת אלא גם מכנים אותו בית הכסא ובית הכבוד. גם בית קברות לא נשמע טוב אז קוראים לו בית עלמין (עולמות בארמית) ויש בבני ברק בית קברות שנקרא "בית החיים". החזיר שהוא חיה טמאה קיבל את הכינוי "דבר אחר" כדי שלא יצטרכו אפילו לומר את שמו.  לאחר מלחמת העולם השנייה והשואה נראה שגם הגרמנית היא "השפה הזו".

     

    הגרמנית היא אכן השפה שבה דיברו הנאצים אבל גם השפה שבה נכתבו אופרות של מלחינים גרמנים ואוסטרים. זו השפה של גתה קפקא וברכט, שאף אחד מהם לא חיבב את הלאומיות הגרמנית. היא גם השפה של הרצל בשפה זו הוא כתב את מדינת היהודים ואת האוטופיה שלו שבה הוא חוזה את דמותה של מדינת היהודים "אלטנוילנד".

     

    ולא צריך ללכת עד הרצל. טשרניחובסקי למד רפואה בברלין, ואת הדוקטורט לאה גולדברג עשתה בברלין שם התיידדה עם זוג חוקרים יהודים גרמנים ישעיהו ליבוביץ ואשתו. על אותם אנשי תרבות ניתן להוסיף את מרטין בובר וגם את האדריכלים שהגיעו מגרמניה והקנו לנו את סגנון הבאוהאוס שיש לו חלק ניכר  באופיה של תל אביב - "העיר הלבנה".

     

    אולי זה יפתיע כמה אנשים אבל אחד מהשליטים הגרמניים הידועים פרידריך הגדול מלך פרוסיה אמר : "גרמנית אני מדבר עם הסוסים שלי". האצולה דיברה צרפתית פשוטי העם דיברו גרמנית או ניבים כמו באוורית, סקסונית וכו',

     

    אבל הגרמנים השאירו לנו יותר מאופרות של מלחינים קלסים וסופרים דגולים הגרמנית השאירה לנו שפה.

     

    במאה ה-12 החל להיווצר ניב מהשפה הגרמנית שהתפתח לשפה שאנו מכירים יידיש. כיום יש בלשנים גרמניים שחוקרים את היידיש כדי למצוא את השרידים הגרמניים בה. נכון היידיש ספגה הרבה מפולנית ומרוסית והכי הרבה מעברית שפת הקודש של היהודים. אבל כל דובר יידיש שישקיע מאמץ (לא בהכרח רב) יוכל להבין גרמנית, ההפך מתברר שלא נכון לאור הדקדוק והתחביר שאימצו הגרמנים.

     

    אז אני מניח שבאוזני רבים השפה הזו עדיין מעוררת חלחלה ורתיעה, אבל כמו המסרשמידטים שהגיעו לארץ במלחמת העצמאות הכול תלוי במי משתמש בה, גתה, שילר, קפקא או...

     

    * אומרים שהביטלז השפיעו על המוזיקה כמו שהיידיש השפיעה על העברית, אז מה יותר טוב מביטלז ביידיש.

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/4/10 18:12:

      כשהייתי נער בפולין למדתי בבית ספר יהודי ,כלומר כל השעורים היו בפולנית .....כולל שעור אחד כל יום ביידיש.

      כשביקרתי לפני 10 שנים בפולין הייתי גם בבית עלמין יהודי ושם זה נקרא   ''בית  קברים''.גם אני מבין את הגרמנית

      שמדברת גיסתי שגרה בשוויץ.השפה היידיש שספגה מילים מפולנית ומרוסית  ומעברית,זוהי שפתם של יהודים.

      גם יהודי ספרד מדברים  לדינו...{היידיש שלהם} .אין לשנוא את השפה הגרמנית,היא מיצגת רק פושעי מלחמה הנאצים.

      הגרמנים של היום לא אשמים בפשעים של המשטר הנאצי.

        17/4/10 01:01:

      צטט: Naftali G 2010-04-16 13:37:34

      צטט: פומוקל 2010-04-16 11:09:26

       

       

      עוד בילדותי הפנה אבי ז"ל את תשומת ליבי לעובדה שהראשונים שישבו בבתי הסוהר ובמחנות הריכוז הנאציים לא היו היהודים אלא גרמנים גויים מתנגדי המשטר, קומוניסטים, סוציאליסטים, כמרים קתוליים ואחרים. כך שאני לא יכול להבין אנשים השונאים כל גרמני שעבר את גיל 80. אפשר לחשוד בכל אחד ולברר מה הוא עשה במלחמה.
      נכון מרבית הגרמנים שיתפו פעולה עם הנאצים, אבל רבים אחרים התנגדו אם באופן פאסיבי או באופן אקטיבי.

       

      לדעתי מה שחשוב הוא לא להכליל.

       

      אותם גרמנים שנעצרו ראשונים כבר בני קרוב למאה וגם יותר ממאה והם מעטים מאוד,רוב הזקנים הגרמנים החיים היום היו קשורים איכשהו לנאצים או שרתו בוורמאכט גם אם לא היו חברים פעילים במפלגה הנאצית שלא קיבלה כחברים כל אחד.

       מקבל את התיקון.

      אגב השימוש במילה אחת לעצם ולרגל נמצא גם בארמית.

      המילים מעברית עברו דרך תיווך של היידיש ומהראוי יותר מהשפעה חוזרת.

      זה שהעולם מורכב זה ברור הנה ההמנון הגרמני הוא אותו שיר שהתשמשו בו הנאצים רק הבתים הם אחרים.

       

       

        16/4/10 13:37:

      צטט: פומוקל 2010-04-16 11:09:26

      זכותו של כל אדם להחליט אם צלילה של שפה מוצא חן בעיניו או לא.

       

      הערה קצרה לעורך הלשוני: כאשר מדברים על ניב הוא אינו יכול להיות באיירן (בוואריה בעברית) אלא בווארי (באייריש בגרמנית).

       

      גם זיגמונד פרויד, אלברט איינשטיין וויקטור פראנקל דיברו, כתבו ופיתחו את התיאוריות שלהם בגרמנית.

      להבדיל מאישים אלה, וורנר פון בראון, מדען הטילים הנאצי שפיתח את הטילים שנורו אל עבר בריטניה במלה"ע השניה, פיתח גם את הטכנולוגיה שהביאה את האמריקאים לירח.

       

      הגרמנית העכשווית מכילה הרבה מילים וביטויים שמקורם בעברית וביידיש כמו Hals und Beinbruch (באנגלית break a leg) שמקורו ב"הצלחה וברכה". לשנה החדשה מברכים הגרמנים זה את זה ב Guten Rutsch (החלקה טובה לשנה החדשה בהבנת ימינו) שמקורו ב ראש השנה. מילים כמו גאנעב, שמירה שטעהען, טינעף (תיאור לדבר לא טוב שבא מטינופת), Maloche (מלאכה) והרבה אחרות משמשות את הגרמני העכשווי ביום יום.

       

      עוד בילדותי הפנה אבי ז"ל את תשומת ליבי לעובדה שהראשונים שישבו בבתי הסוהר ובמחנות הריכוז הנאציים לא היו היהודים אלא גרמנים גויים מתנגדי המשטר, קומוניסטים, סוציאליסטים, כמרים קתוליים ואחרים. כך שאני לא יכול להבין אנשים השונאים כל גרמני שעבר את גיל 80. אפשר לחשוד בכל אחד ולברר מה הוא עשה במלחמה.
      נכון מרבית הגרמנים שיתפו פעולה עם הנאצים, אבל רבים אחרים התנגדו אם באופן פאסיבי או באופן אקטיבי.

       

      לדעתי מה שחשוב הוא לא להכליל.

       

      בכך שאנשים מקשרים רק בין השפה הגרמנית לנאצים ולא בין השפה הגרמנית לכללותה של ההיסטוריה הגרמנית, הם נותנים משקל מוגזם ל 12 השנים האיומות בהם שלטו הנאצים בגרמניה וניכסו לעצמם את הארץ, העם והשפה. הקישור הבלתי מאוזן הזה עושה מה שהנאצים רצו לעשות, דהיינו מכחיש את השימושים התרבותיים וההומאניים בשפה הגרמנית ומדגיש רק את האריות הצפונית הברברית של השפה הגרמנית.


      לכל אוהבי וואגנר ברצוני להזכיר כי מדובר בגאון מוזיקלי אבל גם  באנטישמי איום שהפך את שיר הניבלונגים לאופרות המהללות את הברבריות הנורדית. כמובן שהנאצים אימצוהו לחיקם ואם היה חי בטח שלא היה מתנגד לכך.

      גם כאן אין ברירה אלא להבחין בין היצירה המוזיקלית, תכנה ויוצרה.

       

      העולם אינו ניתן לתיאור רק בשחור ולבן - בד"כ העולם די אפור.

       

       מקבל את התיקון.

      אגב השימוש במילה אחת לעצם ולרגל נמצא גם בארמית.

      המילים מעברית עברו דרך תיווך של היידיש ומהראוי יותר מהשפעה חוזרת.

      זה שהעולם מורכב זה ברור הנה ההמנון הגרמני הוא אותו שיר שהתשמשו בו הנאצים רק הבתים הם אחרים.

        16/4/10 11:09:

      זכותו של כל אדם להחליט אם צלילה של שפה מוצא חן בעיניו או לא.

       

      הערה קצרה לעורך הלשוני: כאשר מדברים על ניב הוא אינו יכול להיות באיירן (בוואריה בעברית) אלא בווארי (באייריש בגרמנית).

       

      גם זיגמונד פרויד, אלברט איינשטיין וויקטור פראנקל דיברו, כתבו ופיתחו את התיאוריות שלהם בגרמנית.

      להבדיל מאישים אלה, וורנר פון בראון, מדען הטילים הנאצי שפיתח את הטילים שנורו אל עבר בריטניה במלה"ע השניה, פיתח גם את הטכנולוגיה שהביאה את האמריקאים לירח.

       

      הגרמנית העכשווית מכילה הרבה מילים וביטויים שמקורם בעברית וביידיש כמו Hals und Beinbruch (באנגלית break a leg) שמקורו ב"הצלחה וברכה". לשנה החדשה מברכים הגרמנים זה את זה ב Guten Rutsch (החלקה טובה לשנה החדשה בהבנת ימינו) שמקורו ב ראש השנה. מילים כמו גאנעב, שמירה שטעהען, טינעף (תיאור לדבר לא טוב שבא מטינופת), Maloche (מלאכה) והרבה אחרות משמשות את הגרמני העכשווי ביום יום.

       

      עוד בילדותי הפנה אבי ז"ל את תשומת ליבי לעובדה שהראשונים שישבו בבתי הסוהר ובמחנות הריכוז הנאציים לא היו היהודים אלא גרמנים גויים מתנגדי המשטר, קומוניסטים, סוציאליסטים, כמרים קתוליים ואחרים. כך שאני לא יכול להבין אנשים השונאים כל גרמני שעבר את גיל 80. אפשר לחשוד בכל אחד ולברר מה הוא עשה במלחמה.
      נכון מרבית הגרמנים שיתפו פעולה עם הנאצים, אבל רבים אחרים התנגדו אם באופן פאסיבי או באופן אקטיבי.

       

      לדעתי מה שחשוב הוא לא להכליל.

       

      בכך שאנשים מקשרים רק בין השפה הגרמנית לנאצים ולא בין השפה הגרמנית לכללותה של ההיסטוריה הגרמנית, הם נותנים משקל מוגזם ל 12 השנים האיומות בהם שלטו הנאצים בגרמניה וניכסו לעצמם את הארץ, העם והשפה. הקישור הבלתי מאוזן הזה עושה מה שהנאצים רצו לעשות, דהיינו מכחיש את השימושים התרבותיים וההומאניים בשפה הגרמנית ומדגיש רק את האריות הצפונית הברברית של השפה הגרמנית.


      לכל אוהבי וואגנר ברצוני להזכיר כי מדובר בגאון מוזיקלי אבל גם  באנטישמי איום שהפך את שיר הניבלונגים לאופרות המהללות את הברבריות הנורדית. כמובן שהנאצים אימצוהו לחיקם ואם היה חי בטח שלא היה מתנגד לכך.

      גם כאן אין ברירה אלא להבחין בין היצירה המוזיקלית, תכנה ויוצרה.

       

      העולם אינו ניתן לתיאור רק בשחור ולבן - בד"כ העולם די אפור.

       

        16/4/10 10:38:

      צטט: talyaniv 2010-04-15 14:53:17

      יש כל כך הרבה גרמנית בעברית, אך עדיין, כשמישהו מנסה להסב את תשומת ליבך בגרמניה, וקורא לעברך אכטונג, אי אפשר שלא לחוש צמרמורת.

       

       אכן חלק מאלו שהגיעו לארץ בשנות השלושים מגרמניה הפכו לבעלי או עובדי מעדניות ואטליזים או חשמלאים כמו כן בטכנולוגיה גרמניה הייתה מובילה בתחילת המאה העשרים. אין פלא שמונחי חשמל ובנייה הגיעו מגרמנית.

      אגב כפי שאמרתי יידיש קרובה לגרמנית וקשה לומר מה הגיע מיידיש ומה מגרמנית (צימר זה גם חדר ביידיש).

      בכל מקרה תה לא הגיע מגרמנית. ביידיש תלוי במקום אומרים תה או צאי ואפילו היכן שאומרים תה קומקום תה הוא צאייניק.

      ההוכחה לכך שזה מיידיש שבגרמנית כותבים Tee  לא הם היו רוצים לומר תיי הם היו כותבים Tei אבל בהגייה האשכנזית מבדילים בין סגול לצירה (לדוגמה זה שנמצא במילה תה) ע"י כך שהוגים אותו כאילו יש יוד אחריו כמו שאנו מבטאים את המילה בני (בני ברק ובני ציון).

      אגב יש שם עוד טעויות טורט זה מילה לטינית ואנחנו לא הוגים אותה כמו בגרמנית.

        16/4/10 10:35:


      יש סיפור קצר, לכבוד יום השואה, שנקרא "אתה מדבר גרמנית?"

      הסיפור דן בנושא הזה בדיוק.

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=992891

       

        16/4/10 10:22:

      צטט: great white shark 2010-04-15 14:37:44

      צטט: Naftali G 2010-04-15 12:57:16

      צטט: great white shark 2010-04-15 12:45:11

      תמיד תהיתי אם הסלידה הלאומית מהשפה הגרמנית היא בשל העובדה שהשואה עדין טריה מאוד בזיכרון הקולקטיבי. שהריי לו בחרנו להחרים את שפות צוררינו במהלך ההיסטוריה היינו נשארים עם עברית בלבד. 

      כמי שלמד גרמנית, אני מוצא בה יופי אדיר! הדקדוק, אוצר המילים והשפע התרבותי לא יכולים שלא לגרום לך להתאהב בשפה. למרות שאני דובר גם צרפתית, גרמנית נתפשת בעיני כהרבה יותר רומנטית (אירוני-משהו שאני משתמש במילה לטינית מובהקת ע"מ לתאר דבר מה גרמאני).

      אני מניח (מקווה) שהדורות הבאים ילמדו להפריד בין הנאצים לבין השפה בה דיברו ניטשה והרצל.

       

       

       לא הייתי אומר שהדקדוק שלה הוא משהו שקל לחבב לאחר שהם החליטו ללכת בעקבות הדדוק היווני ולמקם בפסוקיות את הפועל בסוף המשפט (מוזר בשפות שדורשות משפטים פועליים).

      קשה לי לזכור מה חוץ מ-צייט גייסט, וגשטאלט הם תרמו למינוח בינלאומי.

       

       

       

      האם אתה יוצא מתוך הנחה שיש יותר הגיון במיקום פסוקית הפועל בתחילת המשפט? (מזכיר לי במעט את מפות העולם בהן אירופה ולמעלה ואוסטרליה למטה). מיקום פסוקית הפועל בסוף המשפט מצוי ברוב השפות הגרמאניות (הולנדית למשל) ולא רק בגרמנית. והדבר עדיף בעיני על חוסר הסדר המשווע בלטינית (בה אין כמעט חוקיות בנוגע לתחביר). מבחינה סמנטית, שכן סמנטיקה היא הכוח המניע מאחורי התחביר, אני לא מוצא חוסר הגיון במיקום פסוקית הפועל בסוף המשפט.

      נ.ב. - גם האנגלית האהובה על הישראלים היא בבסיסה שפה גרמאנית גם אם היא מנסה להסוות את עצמה באיצטלה לטינית.

       

      אבל לא בתחביר וסמנטיקה עסקינן. ההקשר ההיסטורי הוא זה שהמאיס את הגרמנית על הישראלים. לעד(?) מילים כמו אכטונג ושנל יתקיימו עם אסוציאציות של מלחמת העולם השניה.

       

       

       העניין בולט כאשר גרמני מדבר עם אחר הוא אינו יכול להשתמש במשפט מורכב כי אינו יכול לזכור את הפועל ולשים אותו בסוף המשפט שלעיתים מצטברים שם כמה פעלים. לכן המשפט המורכב נמצא לא בדיבור אלא בכתיבה ששם יכולים הן הדובר והן המקבל לראות מה היה התחילת המסר ולקשר אותו לפועל.

      מה שעושה את ההתרחשות במשפט פועלי שזה המשפט המקובל ולעתים היחיד בשפות אירופיות הוא הפועל כאשר אתה מעמיד אותו בסוף אתה יוצר בעיה. דוגמה לזו היא תרגום נאום בגרמנית שנקרא מהכתב, המתרגם הסימולטני יאלץ לחכות עד סוף המשפט כדי לדעת מה עושה את הפעולה במשפט.

      גם אם זה משותף לשפות אחרות זה בעייתי לאור העובדה שבדיבור הם כמעט לא משתמשים במבנה משפט זה. הערבית לדוגמה (גם העברית המקראית)  מקדימה את הפועל לנשוא מבחינת קודם ההתרחשות (החידוש) ואח"כ הנתון.

      בלטינית זה מובן היחסות בלטינית שמצביעות על המעמד התחבירי של המילה מייתרות את סדר המילים גם אם תסדר אותם בסדר אחר היחסה תצביע על התפקיד התחבירי.

        15/4/10 23:44:


      גרמנית וגרמניה בכלל הן דברים שקשה לעכל.

      אני הייתי בגרמניה בחילופי משלחות,הסתדרתי בסדר.

      למרות שהיה רגע שבו הייתי בבית של הסבתא של הגרמניה שבביתה שהיתי והיה רגע שאני זוכרת שחשבתי לעצמי-לפני

      איזה שבעים שנה לא חושבת שהסבים והסבתות שלי היו יכולים לשבת כאן".

      אגב,אני באופן אישי סולדת יותר מצליל השפה הצרפתית מאשר הגרמנית.

       

        15/4/10 23:25:

      .Brehmstrahlung
      אחלה מילה לשבור את הקרח במסיבות של האגודה.
       
        15/4/10 22:49:

      צטט: שחר לאודון 2010-04-15 18:33:44

      אני לא שונא גרמנית. אפילו אוהב את השפה מאוד. ואת התרבות והמקום. אפילו, רחמנא ליצלן, אני אוהב את האופרות של ואגנר. לא יזיק לכל מתעבי הגרמניות לשמוע פעם אחת במה ומי מדובר. ושכמותי עוד טובים, כשרים וטמאים למהדרין, שאוהבים את השפה בגאווה. אז למה להכליל? מי זה ה"אנחנו" הזה בדיוק ששונאים גרמנית?

      Nicht Schön

       

       Einverstanden.

       

      חותמת מתחת לכל מילה.

        15/4/10 22:38:

      למרות שמשפחתי באה מתפוצה אחרת לגמרי ואינני דור שני מכל סוג שהוא, אפילו המילה הגרמנית התמימה - 'שטראסה' - גורמת לי לשמוע הדהוד מגפיים צועדים. מצד שני יתכן ואני סובלת מדמיון יתר..

       

       

        15/4/10 20:52:

      אפילו כבן למשפחה שברוך השם לא חוותה את זוועות השואה, גרמנית צורמת לי כעמלקית, אני נחרד מהמילים של השפה שייצרה ביטויים איומים כמו:

      פאפיר יואדן....

      מצד שני הגרמנית תרמה לנו את:

      השפכטל,אווי ווי, קונץ,שמוץ,גומי,דיבל,ליסט,טרמפ,וינקר,שאלטר....

       

      לכן אני מעניק לך כוכב בעברית.

      :-)

       

        15/4/10 20:36:

      אין מה לעשות אבל קשה להשתחרר מהאסוציאציות ששפה זו מעלה
        15/4/10 20:26:

      גרמנית עושה לי כאב בטן.
        15/4/10 18:57:

      למדתי כרגע למה בתי עלמין נקראים כך ולמה פחות נהוג לומר בית קברות. ההסבר התקבל בהבנה רבה. ואכן בבני ברק יש בית עלמין שנקרא בשם: בית החיים והייתי מטוח שיש לכך הסבר שדווקא בבני ברק בחרו בשם זה.

      תודה על המידע.

      בני באר

       

       

        15/4/10 18:39:
      אני לא שונא את הגרמנים הצעירים אבל שונא שנאת מוות כל גרמני שעבר את גיל שמונים והסיבה ברורה.אני יליד הארץ והורי בבית דיברו ביניהם אידיש שמאוד דומה לגרמנית אבל איתנו הילדים הם דיברו עברית,בכל זאת קלטתי משהו מהאידיש למרות שאימי אמרה לי לא פעם אחת"רעדסט אידיש אזוי וי א גוי"כלומר"אתה מדבר אידיש כמו גוי.האידיש מאוד עזרה לי בטיולים בגרמניה ובאוסטריה,עם רוב האנשים שם אפשר היה להסתדר גם באנגלית אבל נתקלתי גם בכאלו שלא ידעו אנגלית,בפנסיון בפרייזינג ליד מינכן בעלת המקום פראו בוכנר דיברה גרמנית וקצת אנגלית בקושי והסתדרתי איתה מצויין בגרמנית המקולקלת שאני יודע מהאידיש,דרך אגב המקום מומלץ והיא אישה מאוד נחמדה,היא שאלה אותי מאין אני הישראלי למדתי גרמנית והסברתי לה שזה מהאידיש והיא נדהמה,היא בכלל לא ידעה שקיימת שפה כזו כמו האידיש,שפה יהודית שמקורה בגרמנית ודומה מאוד לגרמנית.מקום נוסף שהאידיש עזרה לי היה הונגריה,הרבה אנשים שם ובמיוחד המבוגרים לא יודעים אנגלית(הצעירים רובם יודעים)אבל גרמנית מבינים שם הרבה מאוד אנשים בגלל הקירבה לאוסטריה ועסקים עם האוסטרים.בערה ציבורית התעוררה בזמנו בישראל כשקנצלרית גרמניה ביקרה בישראל ודיברה בכנסת בגרמנית ואני טענתי אז שהגרמנית היא שפתה והיא זכאית לדבר בה בדיוק כמו שמדינאי רוסי ידבר כאן ברוסית וצרפתי בצרפתית וסאדאת כשביקר כאן בזמנו נאם בכנסת בערבית.אנג'לה מרקל עדיין לא נולדה כשהנאצים רצחו יהודים ובודאי אינה אשמה בפשעיהם.ביקרו בישראל חברים של בני וכלתי מדרזדן בגרמניה והתארחו גם בביתי ודיברתי גם איתם בגרמנית כלומר באידיש שדומה לגרמנית אבל הם הבינו היטב כל מה שאמרתי.כפי שציינתי קודם אין לי דבר נגד שפתם של גתה ושילר וגם של משה מנדלסון והיינה וגם של הנאצים.
        15/4/10 18:33:

      אני לא שונא גרמנית. אפילו אוהב את השפה מאוד. ואת התרבות והמקום. אפילו, רחמנא ליצלן, אני אוהב את האופרות של ואגנר. לא יזיק לכל מתעבי הגרמניות לשמוע פעם אחת במה ומי מדובר. ושכמותי עוד טובים, כשרים וטמאים למהדרין, שאוהבים את השפה בגאווה. אז למה להכליל? מי זה ה"אנחנו" הזה בדיוק ששונאים גרמנית?

      Nicht Schön

        15/4/10 17:04:

      אין כמו סרטים בגרמנית.

       

       

      במיוחד אלו של שנות השמונים עם זה עם השפם וזאתי עם הציצי הגדול.

        15/4/10 15:30:

      ברור שדימוי הגרמנית נגזר על ידי מי שלא נולד לשפה, כשפת הקלגסים הנאצים.

      כמו בכל דבר הקיצוני משפיע על ההתרשמות הכללית. גם הסרטים שראינו בעבר על ניצחון היהודים, הישראלים,

      האמריקאים והאנגלים או הצרפתים כנגד הגרמנים שגברו עליהם כל אותם אמיצים.

      כך גם היה ללא האימה של השואה לגבי הרוסים, ראה ג'ימס בונד ואחרים כנגד הרוסים.

      עדיין יש גרמנים טובים, ויש סרטים מענינים על אנשים וחייהם בגרמניה כמו ספרות ואומנות מענינים מארץ זו.

      לכשעצמי- אני מעדיף לשמוע את הביטלז- באנגלית, ואת הביטלז-... שרים ביטלז.

      כמו שקשה לי לשמוע זמרים חסרי עוצמה ונוכחות כמו אריק איינשטיין- שרים - אריק אייינשטיין.

      פוסט מעניין ומעורר מחשבות רבות וכוכב.

      יואב
      קריצה

        15/4/10 15:10:
      צטט: great white shark 2010-04-15 14:48:56

      האופנה היחידה היא שאתה מוצא פגם בכל תגובה שלי מבלי לנסות ולקבל אנשים עם דעות שונות (גם אם רחמנא לצילן הן רחוקות כמה מיקרומטרים מהקונצנזוס הלאומי). השפה הגרמנית לא אנסה אותי ולא אף אחד מבני משפחתי. את מה שהנאצים עוללו לחלקם נשאיר לדיון אחר. אולי מרוקאית היא שפה" ידידותית" יותר (בהתחשב בעובדה שמלך מרוקו סרב לשתף פעולה עם הנאצים, מה שלמזלנו הציל את יהדות מרוקו מכליה בטוחה בידי הנאצים) אך זה לא עושה אותה לשפה יפה יותר מגרמנית. יופי הוא בעיני המתבונן. זאת אינה רק קלישאה. אני אגב אוהד מושבע של נבחרת הולנד... ואולי השנה סוף סוף ננצח! :-)

      1) הייתי אומר שפגם - היא מילה די חריפה מצידך.

      2) מה שנכון, נכון. (בטונסיה הם התחילו לאסוף, עד כמה שידוע לי).

      3) לא טענתי שזו שפה יותר יפה מזו.

      4) הסתובבתי קצת בעולם, ויש גם TV ואני מוצא שאין שפה בעולם שהיא לא מעניינת.

      אני מוצא את "הטורקית" (וגם אחרות) של יצפאן כגאונות.

      לסיום, במקום "צטט" שמעייף את האצבע על הגלגלת, צא ולמד שאם כבר בוחרים ב"צטט" אז כדאי לערוך תגובה, לאחד שורות של הצטט, כי כבר קראנו אותו, שיצא יפה, כי באמת נמאס לי לחנך את אנשי הקפה. באמת האצבע על הגלגלת של העכבר עייפה מאוד.

        15/4/10 14:53:
      יש כל כך הרבה גרמנית בעברית, אך עדיין, כשמישהו מנסה להסב את תשומת ליבך בגרמניה, וקורא לעברך אכטונג, אי אפשר שלא לחוש צמרמורת.
        15/4/10 14:48:

      צטט: שמעון מאיר 2010-04-15 13:06:47

      צטט: great white shark 2010-04-15 12:45:11

      תמיד תהיתי אם הסלידה הלאומית מהשפה הגרמנית היא בשל העובדה שהשואה עדין טריה מאוד בזיכרון הקולקטיבי. שהריי לו בחרנו להחרים את שפות צוררינו במהלך ההיסטוריה היינו נשארים עם עברית בלבד.  כמי שלמד גרמנית, אני מוצא בה יופי אדיר! הדקדוק, אוצר המילים והשפע התרבותי לא יכולים שלא לגרום לך להתאהב בשפה. למרות שאני דובר גם צרפתית, גרמנית נתפשת בעיני כהרבה יותר רומנטית (אירוני-משהו שאני משתמש במילה לטינית מובהקת ע"מ לתאר דבר מה גרמאני). אני מניח (מקווה) שהדורות הבאים ילמדו להפריד בין הנאצים לבין השפה בה דיברו ניטשה והרצל.

       

       

      נו כריש פטיש,

      אתה תמיד תלך על ההפוך ? זו  מין אופנה כזו. להיות באיפכא.

      כמו נאנס/ת שמגלים אמפטיה לאונסם.

      מן הסתם שמעת על זה.

      קרוב לודאי שבמונדיאל המתקר אתה בעד נבחרת גרמניה ?

      [באופן אישי, אני חבב שפות, למשל, טורקית (גם של יצפאן) מוצאת חן בעיני. וגרמניה משחקים לא רע].

       

      האופנה היחידה היא שאתה מוצא פגם בכל תגובה שלי מבלי לנסות ולקבל אנשים עם דעות שונות (גם אם רחמנא לצילן הן רחוקות כמה מיקרומטרים מהקונצנזוס הלאומי).

      השפה הגרמנית לא אנסה אותי ולא אף אחד מבני משפחתי. את מה שהנאצים עוללו לחלקם נשאיר לדיון אחר.

      אולי מרוקאית היא שפה" ידידותית" יותר (בהתחשב בעובדה שמלך מרוקו סרב לשתף פעולה עם הנאצים, מה שלמזלנו הציל את יהדות מרוקו מכליה בטוחה בידי הנאצים) אך זה לא עושה אותה לשפה יפה יותר מגרמנית.

      יופי הוא בעיני המתבונן. זאת אינה רק קלישאה.

      אני אגב אוהד מושבע של נבחרת הולנד... ואולי השנה סוף סוף ננצח! :-)

        15/4/10 14:37:

      צטט: Naftali G 2010-04-15 12:57:16

      צטט: great white shark 2010-04-15 12:45:11

      תמיד תהיתי אם הסלידה הלאומית מהשפה הגרמנית היא בשל העובדה שהשואה עדין טריה מאוד בזיכרון הקולקטיבי. שהריי לו בחרנו להחרים את שפות צוררינו במהלך ההיסטוריה היינו נשארים עם עברית בלבד. 

      כמי שלמד גרמנית, אני מוצא בה יופי אדיר! הדקדוק, אוצר המילים והשפע התרבותי לא יכולים שלא לגרום לך להתאהב בשפה. למרות שאני דובר גם צרפתית, גרמנית נתפשת בעיני כהרבה יותר רומנטית (אירוני-משהו שאני משתמש במילה לטינית מובהקת ע"מ לתאר דבר מה גרמאני).

      אני מניח (מקווה) שהדורות הבאים ילמדו להפריד בין הנאצים לבין השפה בה דיברו ניטשה והרצל.

       

       

       לא הייתי אומר שהדקדוק שלה הוא משהו שקל לחבב לאחר שהם החליטו ללכת בעקבות הדדוק היווני ולמקם בפסוקיות את הפועל בסוף המשפט (מוזר בשפות שדורשות משפטים פועליים).

      קשה לי לזכור מה חוץ מ-צייט גייסט, וגשטאלט הם תרמו למינוח בינלאומי.

       

       

       

      האם אתה יוצא מתוך הנחה שיש יותר הגיון במיקום פסוקית הפועל בתחילת המשפט? (מזכיר לי במעט את מפות העולם בהן אירופה ולמעלה ואוסטרליה למטה). מיקום פסוקית הפועל בסוף המשפט מצוי ברוב השפות הגרמאניות (הולנדית למשל) ולא רק בגרמנית. והדבר עדיף בעיני על חוסר הסדר המשווע בלטינית (בה אין כמעט חוקיות בנוגע לתחביר). מבחינה סמנטית, שכן סמנטיקה היא הכוח המניע מאחורי התחביר, אני לא מוצא חוסר הגיון במיקום פסוקית הפועל בסוף המשפט.

      נ.ב. - גם האנגלית האהובה על הישראלים היא בבסיסה שפה גרמאנית גם אם היא מנסה להסוות את עצמה באיצטלה לטינית.

       

      אבל לא בתחביר וסמנטיקה עסקינן. ההקשר ההיסטורי הוא זה שהמאיס את הגרמנית על הישראלים. לעד(?) מילים כמו אכטונג ושנל יתקיימו עם אסוציאציות של מלחמת העולם השניה.

       

        15/4/10 13:13:

      אהבתי את מה שכתבת.

      אני אוהב את השפה, היא פשוט נשמעת טוב, לפעמים קצת מצחיקה.

      התאהבתי בשפה אחרי שתקופת מה שמעתי מוסיקה גרמנית וגיליתי שהיא יכולה להשמע ייפה.

      לכל שפה שאנשים שומעים יש להם קונוטציות, והקונוטציה של גרמנית היא נאצים ופורנו.

      רוב השפות הן יפות, אם רק מאזינים להן כמו שצריך.

       

        15/4/10 13:06:

      צטט: great white shark 2010-04-15 12:45:11

      תמיד תהיתי אם הסלידה הלאומית מהשפה הגרמנית היא בשל העובדה שהשואה עדין טריה מאוד בזיכרון הקולקטיבי. שהריי לו בחרנו להחרים את שפות צוררינו במהלך ההיסטוריה היינו נשארים עם עברית בלבד.  כמי שלמד גרמנית, אני מוצא בה יופי אדיר! הדקדוק, אוצר המילים והשפע התרבותי לא יכולים שלא לגרום לך להתאהב בשפה. למרות שאני דובר גם צרפתית, גרמנית נתפשת בעיני כהרבה יותר רומנטית (אירוני-משהו שאני משתמש במילה לטינית מובהקת ע"מ לתאר דבר מה גרמאני). אני מניח (מקווה) שהדורות הבאים ילמדו להפריד בין הנאצים לבין השפה בה דיברו ניטשה והרצל.

       

       

      נו כריש פטיש,

      אתה תמיד תלך על ההפוך ? זו  מין אופנה כזו. להיות באיפכא.

      כמו נאנס/ת שמגלים אמפטיה לאונסם.

      מן הסתם שמעת על זה.

      קרוב לודאי שבמונדיאל המתקר אתה בעד נבחרת גרמניה ?

      [באופן אישי, אני חבב שפות, למשל, טורקית (גם של יצפאן) מוצאת חן בעיני. וגרמניה משחקים לא רע].

        15/4/10 12:57:

      צטט: great white shark 2010-04-15 12:45:11

      תמיד תהיתי אם הסלידה הלאומית מהשפה הגרמנית היא בשל העובדה שהשואה עדין טריה מאוד בזיכרון הקולקטיבי. שהריי לו בחרנו להחרים את שפות צוררינו במהלך ההיסטוריה היינו נשארים עם עברית בלבד. 

      כמי שלמד גרמנית, אני מוצא בה יופי אדיר! הדקדוק, אוצר המילים והשפע התרבותי לא יכולים שלא לגרום לך להתאהב בשפה. למרות שאני דובר גם צרפתית, גרמנית נתפשת בעיני כהרבה יותר רומנטית (אירוני-משהו שאני משתמש במילה לטינית מובהקת ע"מ לתאר דבר מה גרמאני).

      אני מניח (מקווה) שהדורות הבאים ילמדו להפריד בין הנאצים לבין השפה בה דיברו ניטשה והרצל.

       

       

       לא הייתי אומר שהדקדוק שלה הוא משהו שקל לחבב לאחר שהם החליטו ללכת בעקבות הדדוק היווני ולמקם בפסוקיות את הפועל בסוף המשפט (מוזר בשפות שדורשות משפטים פועליים).

      קשה לי לזכור מה חוץ מ-צייט גייסט, וגשטאלט הם תרמו למינוח בינלאומי.

       

        15/4/10 12:45:

      תמיד תהיתי אם הסלידה הלאומית מהשפה הגרמנית היא בשל העובדה שהשואה עדין טריה מאוד בזיכרון הקולקטיבי. שהריי לו בחרנו להחרים את שפות צוררינו במהלך ההיסטוריה היינו נשארים עם עברית בלבד. 

      כמי שלמד גרמנית, אני מוצא בה יופי אדיר! הדקדוק, אוצר המילים והשפע התרבותי לא יכולים שלא לגרום לך להתאהב בשפה. למרות שאני דובר גם צרפתית, גרמנית נתפשת בעיני כהרבה יותר רומנטית (אירוני-משהו שאני משתמש במילה לטינית מובהקת ע"מ לתאר דבר מה גרמאני).

      אני מניח (מקווה) שהדורות הבאים ילמדו להפריד בין הנאצים לבין השפה בה דיברו ניטשה והרצל.

       

       

        15/4/10 11:50:

      כשאני רואה אולמות קולנוע מלאים עד אפס מקום כשמציגים סרטים דוברי גרמנית,

      אני לא יכולה לומר שזה לא מצביע על איזו מגמה לטובת השפה הגרמנית.

      הדיקציה השתנתה, הדיבור נשמע רך יותר ועדיין גם ניצולי שואה דוברי גרמנית.

      הדימוי שנשאר חקוק בראש רבים הוא של גרמנית מימי הנאצים שיותר צרחו ופקדו

      מרשא דיברו. יש שינוי רב מאז.

        15/4/10 11:33:


      למדית את השפה באוניברסיטה ולמדתי לאהוב אותה.

      מתנגנת לי טוב.

        15/4/10 11:13:

      מה הבעיה, תעברו למרוקאית,

      תכלס, צריך לאמר: מרוקנית.

      מרוקנית- שפה של יהודים - ניב/דיאלקטוס ערבי עם הרבה מילים בעברית, צרפתית, ספרדית-ספניולית + שפה ברברית (פרידיריך ברברוסה, זה לא פרידיריך שאתה ציינת ?), עם מוטיבים אפרקנרים-מאוריטניים.

        13/4/10 22:06:


      כשהתגוררתי בברלין לפני שנים רבות, היתה לי מורה פרטית

      לימדה אותי גרמנית קרוא וכתוב. לאחר שנה דיברתי שוטף

      אבל בגלל שדייקתי בדיקציה כל כך ונשמעתי כמו נאצית, עברתי לאנגלית בלבד.

       

      סתם נזכרתי.

       

      יופי של פוסט.

      מומלץ.

      פרופיל

      Naftali G
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין