עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    על טיילר פרי שמעתם?

    4 תגובות   יום ראשון, 11/4/10, 09:36

    זה בסדר גם אם לא שמעתם, אתם בחברה טובה. רוב הקהל הישראלי חובב הסרטים איתכם, כמו גם מפיצי הסרטים אשר מתעלמים לחלוטין מקיומו. למרות שמדובר באחד היוצרים היותר מצליחים של העת האחרונה בהוליווד, שכל סרט שלו הופך לשובר קופות קטן. ואם רק שמעתם אבל לא ראיתם, גם אז החברה לא רעה. עד השבוע שעבר גם אני הייתי בחברה הזו. אך כעת, בעקבות כתבה שנתבקשתי להכין על האיש לאתר עכבר העיר אונליין, אני במחנה חדש ואחר לגמרי. מחנה שלעיתים נדירות אני מוצא את עצמי גם בו, אשר לא מותיר ברירה אלא להחמיא למפיצים על התעלמות מוצדקת. אם צפיתם בסרטיו של פרי ואתם נמנים עם אוהדיו, אשמח לתגובות המנסות להסביר את סוד הצלחתו של הבמאי. כי מבחינתי מדובר באחד הסיפורים הפחות הגיוניים של שנות האלפיים בקופות הכרטיסים. הנה הכתבה במלואה, בתוספת איחוליי שבוע מצויין.

     

    כאשר התפרסמו נתוני הקופות ההוליוודיים ביום שני, איש באמריקה לא התפלא יותר מדי. במקום הראשון עם שישים מיליון דולר הכנסות ניצב סרט תלת-מימדי, "התנגשות הטיאטנים", אשר מחליף את הסנסציות הקודמות בשרשרת התלת-מימד. במקום השני ניצב, כרגיל, סרט של טיילר פרי, עם פתיחה מוחצת של שלושים מיליון דולר. אך כאשר הגולש הישראלי המזדמן הציץ באותה טבלת שוברי קופות, ודאי שאל את עצמו - מי זה לעזאזל טיילר פרי?

     

    טיילר פרי הוא שחקן, תסריטאי, מחזאי, במאי, סופר ומפיק. הוא גם שווה בערך מאה מיליון דולר בגיל 40, כאשר הסרטים והמחזות שלו הכניסו כמעט חצי מיליארד מאז סוף שנות התשעים ועד היום. אולם, פרי הוא סלבריטאי מקומי, אשר מצליח אך ורק באמריקה. שום סרט שלו מעולם לא חצה את רף מיליון הדולר בהכנסות באף מדינה אחרת. אם נתקלתם באחת הקומדיות המשפחתיות שלו, או אפילו בכתבה דומה לזו המתפרסמת בכל פעם שסרטו החדש מצליח באמריקה אבל לא מגיע לישראל - לא סביר כי שיננתם את שמו. זה בסדר, הוא רגיל שלא סופרים אותו. אפילו בקהילה האפרו-אמריקאית אשר אחראית באופן כמעט בלעדי להצלחה שלו, יש לו מתנגדים, ספייק לי בראשם, הטוענים כי הוא מנציח סטריאוטיפים ונגוע בגזענות (יוטיוב 1).


    ברם, אין זה פלא בהתחשב במסלול חייו של פרי, שכמו נלקח מתסריט קלישאי ולעוס במיוחד - ילדות קשה בניו-אורלינס, אב מתעלל, ניסיון התאבדות. הנער שלא סיים תיכון עבר לאטלנטה בתחילת שנות העשרים לחייו והתשעים של המאה הקודמת, ומצא את כוחות ריפוי הנפש שבכתיבה. מחזות פרי עטו הועלו על במות קטנות, כאשר הוא משלם מכספו כדי שיציגו את יצירותיו ובסופו של דבר יקטלו אותן. כך הגיע למצבים קיצוניים של עוני ורעב, עד הומלסיות אמיתית. אך הוא המשיך לשכתב וזכה להצלחה נאה בסוף שנות התשעים, אותה מינף למיליונריות עד שנת 2005, בהפקות תיאטרון רבות (יוטיוב 2).

     

    פרי הפך את המחזות שלו לסרטים והשתקע בז'אנר הידוע בארה"ב כקומדיות אורבניות, מינוח פוליטיקלי-קורקט שמשמעו סרטים עבור קהל אפרו-אמריקאי. הסרטים שלו זולים מאוד להפקה במונחים הוליוודיים, מיליוני דולרים בודדים, כאשר רובם ככולם מסיימים ברווחים של עשרות רבות של מיליוני דולרים ממכירת כרטיסים. הדמות המפורסמת ביותר שיצר ושאותה הוא מגלם שוב ושוב היא מדיאה - סוג של סבתא זאפטה שחורה, עצבנית כשם שהיא חריפה בשכלה, הנושאת אקדח בארנק. היא הופיעה לראשונה על המסך הגדול בסרט הבכורה של פרי "Diary of a Mad Black Woman” בשנת 2005, כאשר השנה הגיעה מדיאה לבית הסוהר בסרט "Madea Goes to Jail” (יוטיוב 3).

     

    כדי להוכיח את מעמד הכוכב שלו, שימו לב לשנה האחרונה בחייו המקצועיים. סרט אשר הוא חתום עליו כמפיק דוחף ותומך בשלב ההפצה, “פרשס", זכה בשני אוסקרים. הוא ערך הופעת קמאו לבקשתו של הבמאי ג'יי ג'יי אברהמס בשובר הקופות "סטארטרק", מופיע לראשונה על המסכים סרט שאינו שלו. שני סרטים פרי עטו עלו לאקרנים, בנוסף לשתי סדרות אותן טיפח ויש גם סרט נוסף בקנה. בחמש השנים האחרונות ביים פרי תשעה סרטים, הספק שאפילו וודי אלן היה מקנא בו, הכל בקצב החלפת דמויות ולבישת שמלות שאדי מרפי היה מתגאה בו. אולם, פרץ היצירתיות הבלתי נלאה של פרי לא מחובק על-ידי כל. מלבד המעריצים הקבועים, המבקרים מתקשים למצוא איכות ביצירותיו. יחד עם המחזור העצמי והאופן המגלומני בו הוא מצמיד את שמו לכל שמות הסרטים שלו, הפכו את פרי ממותג לבדיחה ציבורית (יוטיוב 4).

     

    השאלה היא לא מדוע לא רואים סרטים של טיילר פרי בישראל, אלא מדוע אנחנו בעצם צריכים כאן קומדיות וולגריות לשחורים בלבד, או מלודרמות נוצריות על זוגיות ומשפחה, אשר נכתבו על-ידי רווק מבית הרוס. אם ננהג כיהודים טובים, במקום תשובה נחרצת אפשר לענות בשאלה – האם סרטיו של פרי באמת שונים ממה שכן מגיע לארץ? חשבו רגע על "ג'ון היקר", אותו סרט שמפיציו בחרו להצמיד לכרזתו תגובות נוסח פייסבוק. האם הגיע בזכות איכות יוצאת דופן, או משיקולים שנגעו להכנסותיו הכספיות בקופות ותו לא? ואם צפיתם בסרט של פרי באינטרנט או בדי.וי.די. חוו דעתכם – היש סיבה להתעלמות ממנו על אף הצלחתו הבלתי ניתנת לערעור, או ששוב דופקים את השחורים?

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/4/10 07:31:

      בחיים לא שמעתי עליו:-)

      אבל דיון מעניין.

        14/4/10 16:41:

      תמיד ידעתי שאני ציפור נדירה :)

      לגבי ספייק לי, הוא על משקל ההומניסטים

      שאוהבים את האנושות ושונאים בני אדם,

      (עיין ערך המשורר/פובליציסט/שמאלני בכיר

      שהואשם לא מכבר ביחס לא אנושי לנשים).

      הוא אכן הצליח לפני אופרה, ובשל כך הזמינה

      אותו לתכניתה וצילמה אותו בביתו הענק כדי

      להראות סיפור הצלחה גדול (כך התוודעתי אליו, כשעוד

      היתה בבית שגרתי בו טלוויזיה),

      אבל היא ללא ספק דחפה אותו לשורה קדמית יותר.

      ולגבי "למה אוהבים אותו"?

      בוא אני אבהיל אותך עוד יותר

      בשאלה לא פוליטיקלי קורקט:

      למה מזרחיים וצפון אפריקאים אוהבים את

      סרטי הבורקס ומוזיקה מזרחית גרועה??

      ואידך זיל גמור.

       

       

        13/4/10 13:49:

      צטט: סנטה מריה 2010-04-12 21:42:44


      זה לא שאני משתגעת על זאב רווח, אבל הייתי אומרת שטיילר פרי הוא סוג של.

      דבר אחד שלא ראיתי אצלך בכתבה, אלא אם כן פספסתי, הוא שהוא באמת הצליח לפרוץ את

      העוני ולהצליח בזכות יצירתיותו, אבל את הדחיפה הכי גדולה וההכתרה שלו ממש

      נעשתה על ידי אופרה וינפרי בתוכניות שבהן התארח וסיפר על עצמו,

      וגם "התראיין" לאופרה כדמות שהמציא - מדיאה.

      שניהם הפיקו יחד את פרשס, אגב. לא בכדי.

      אופרה מתה עליו.

      אין לי ספק שספייק לי לא אוהב אותו, וזה משום שטיילר פרי, ועל כך אני אוהבת אותו,

      מצפצף על כל הפוליטיקלי קורקט של קהילת השחורים בארה"ב, שנוטה לטאטא אל מתחת לשטיח

      כל בעיה שאופיינית להם (כמו שיעורי האיידס המבהילים בקרב השחורים האמריקאים, לעומת הלבנים),

      ועוד.

      אפשר לא לאהוב את הוולגריות שלו, אבל כחובבת "דרומים" אמריקאים,

      הסרעפת שלי נקרעת מצחוק כשאני רואה ושומעת את מדיאה.

      אגב, אם תשים לרגע בצד את הדעה הקדומה, תוכל להודות שיש לו גם הישגים,

      למרות שבהחלט, הכל שאלה של טעם. 

       

      הידד, מעריצת טיילר פרי! ידעתי שאתם קיימים במציאות חיוך

      את הידידות עם אופרה רק הזכרתי (ואת "פרשס"), אף על פי שאין לזלזל בכוחה של אופרה להמליך מלכים. אך לפי מיטב הבנתי, מבחינת תאריכים, ההצלחה הראשונית שלו ארעה לפני ההתארחות אצלה. אשמח להיות מתוקן.
      ספייק לי לא אוהב כמעט אף אחד, זה מה שהכי מוזר לי אצל מי שיורד על כל העולם ואשתו שהם גזענים. ואין לי ספק שבתור מישהו שגם לא מתבייש בסטריאוטיפיות שלו וגם לא מפחד להראות צדדים אפרו-אמריקאיים פחות סימפטיים, פרי קנה לו הרבה שונאים מבית. מאידך, כפי שציינת, ייתכן וזהו סוד קסמו בקרב מיליוני האנשים שכן קונים כרטיסים לכל סרט שלו.

      להודות בהישגים שלו ולפרגן, זה משהו שעשיתי בכלל בלי לחשוב על דעות קדומות. הוא פשוט לא הטעם שלי, אבל אם הצלחה קשה להתווכח, לפעמים.

        12/4/10 21:42:


      זה לא שאני משתגעת על זאב רווח, אבל הייתי אומרת שטיילר פרי הוא סוג של.

      דבר אחד שלא ראיתי אצלך בכתבה, אלא אם כן פספסתי, הוא שהוא באמת הצליח לפרוץ את

      העוני ולהצליח בזכות יצירתיותו, אבל את הדחיפה הכי גדולה וההכתרה שלו ממש

      נעשתה על ידי אופרה וינפרי בתוכניות שבהן התארח וסיפר על עצמו,

      וגם "התראיין" לאופרה כדמות שהמציא - מדיאה.

      שניהם הפיקו יחד את פרשס, אגב. לא בכדי.

      אופרה מתה עליו.

      אין לי ספק שספייק לי לא אוהב אותו, וזה משום שטיילר פרי, ועל כך אני אוהבת אותו,

      מצפצף על כל הפוליטיקלי קורקט של קהילת השחורים בארה"ב, שנוטה לטאטא אל מתחת לשטיח

      כל בעיה שאופיינית להם (כמו שיעורי האיידס המבהילים בקרב השחורים האמריקאים, לעומת הלבנים),

      ועוד.

      אפשר לא לאהוב את הוולגריות שלו, אבל כחובבת "דרומים" אמריקאים,

      הסרעפת שלי נקרעת מצחוק כשאני רואה ושומעת את מדיאה.

      אגב, אם תשים לרגע בצד את הדעה הקדומה, תוכל להודות שיש לו גם הישגים,

      למרות שבהחלט, הכל שאלה של טעם. 

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים