ורטיגו - קולנוע, תרבות וסחרחורת
תמונות נעות
פוסטים פופולאריים
-
דוק-אביב 2009 הסתיים
16/5/09 | 1742 צפיות
-
זיכרון, זהות ומחאה בפלסטין - מישל חלייפי
22/8/09 | 3317 צפיות
-
הפרעות אכילה וניתוחים פלסטיים - דימוי הגוף בקולנוע
5/5/10 | 4668 צפיות
-
וידויים בדוק-אביב
13/5/09 | 1548 צפיות
-
סיכום עשור 2 – אמריקה בין קפיטליזם חזירי למלחמה בטרור
16/12/09 | 2427 צפיות
-
על "נוטות החסד" של ליטל
17/1/09 | 992 צפיות
פוסטים אחרונים
- הגברים והנשים של שדרות מדיסון 19/5/10
- הפרעות אכילה וניתוחים פלסטיים - דימוי הגוף בקולנוע 5/5/10
- המלצות ליום השואה 10/4/10
- האהבות של ז'אק דמי 26/3/10
- המקרה של דאגלאס סירק 21/3/10
- סיכום עשור בקולנוע מהמזרח הרחוק - פוסט 4 בסדרה 19/2/10
המלצות ליום השואה
בחרתי עבורכם מספר סרטים פחות ידועים אך בהחלט מסקרנים ושונים, חלקם תוהים בצורה חריגה על קנקנה של השואה ושל המשטר הנאצי שיזם אותה.
איימי ויגואר
זוכה דב הכסף בפסטיבל ברלין הוא סיפורן האמיתי של שתי נשים שחיו תחת המשטר הנאצי: בחורה יהודייה שחיה תוך העלמת זהותה, ואם לארבעה שמהווה דוגמא למופת בגרמניה שעודדה ריבוי ילדים ארים. השתיים נפגשות, מתאהבות ומשמרות את רוח החופש בעידן חשוך של רדיפות והפצצות מהאוויר, במהלך מלחמת העולם. זווית פמיניסטית מעניינת ומשחק משובח.
שלושה דורות במשפחה יהודית-הונגרית במהלך המאה ה-20, עומדים במרכז סרטו המצוין של אישטאבן סאבו (מפיסטו), עם רייף פינס (הפצוע האנגלי) בתפקיד משולש. אדם סורס הוא בנו של משפטן יהודי שאיבד את משרתו עקב חוקים אנטישמיים. סורס הוא סייף מצטיין שממיר את דתו על מנת להתקדם, אך מוצא שזהותו רודפת אותו כאשר הוא מושלך למחנה ריכוז בתקופת מלחמת העולם השנייה. מדובר באפוס כבד ראש שמספק סקירה של חיים יהודיים במחצית הראשונה של המאה ה-20.
סעיף 175
שנות העשרים העליזות בגרמניה ראו פריחה של תרבות הומוסקסואלית רחבת היקף, למרות הסעיף בחוק הגרמני האוסר על יחסים חד-מיניים. עם עלייתו של היטלר לשלטון, ובמיוחד לאחר קיץ 1934, התחילה רדיפה דמונית של המשטר הנאצי אחר הומואים, שהוחרמו, נשלחו למחנות ריכוז, והומתו בעבודת פרך. זהו סיפורם. הסרט זכה בפסטיבל סאנדאנס, בפסטיבל הבינלאומי לסרטי גייז של סן פרנסיסקו ובשני פרסים בפסטיבל ברלין.
לשוב הביתה
סרטו המרגש של הבמאי האיטלקי פרנצ'סקו רוסי (כרמן) מביא את סיפור מסעו של הסופר הגדול פרימו לוי (על פי ספרו "ההפוגה"), משחרורו ממחנה ההשמדה באושוויץ ועד חזרתו לאיטליה, מולדתו. ג'ון טורטורו (חידון האשליות) נוגע ללב בתפקיד לוי, שבמסעו הביתה בונה מחדש את האנושיות שהנאצים ביקשו להשמיד במהלך המלחמה. הסרט היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל קאן.
להתראות ילדים
שני נערים בפנימייה קאתולית בכפר יוצרים קשר חזק של ידידות והסתרת סוד, תחת הכיבוש הנאצי של צרפת. כשהגסטאפו מגיע לביקור, נבחנת חברותם שתותיר חותם לעד. יצירת המופת המעודנת של לואי מאל (חגיגה במאי) עושה מחווה ל"אפס בהתנהגות" של ז'אן ויגו, בשילוב עם זיכרונותיו האישיים מהמלחמה. זוכה שבעה פרסי סזאר.  שרלוט ראמפלינג שוער הלילה
מערכת יחסים סאדו-מזוכיסטית בין ניצולת שואה לקצין ה-SS לשעבר, ששעבד אותה בזמן המלחמה. סרטה השערורייתי של ליליאנה קאווני הוא מחקר אפל לנבכי פעילותה הבלתי רציונלית של הנפש האנושית, על טראומה ותגובה, אהבה ואובססיה. שרלוט ראמפלינג הצעירה מהפנטת בתור הנערה שגדלה לאישה, הפוגשת את מענה, אשר עובד כעת כפקיד קבלה במלון וינאי. לצידה מככב דירק בוגארד, בתפקיד השנוי במחלוקת, וזוהי אחת מהופעותיו המורכבות והמהפנטות ביותר.
Moloch אלכסנדר סוקורוב (תיבה רוסית) מציג את היטלר וחבריו בסופשבוע רגוע, בלי אף מילה על המלחמה שנמצאת בעיצומה (1942), ב"קן הנשרים" הנודע. סוקורוב לוקח את ההיסטוריה והופך אותה למחזה אבסורד של ממש, שבו הדמויות הן מעין בופונים הקרוצים מחומרי המקור. הוא עומד על המקורות הפסיכולוגיים של הנאציזם, על הפסיכוזה שבמהות האידיאולוגיה הנאצית. התסריט, המבוסס על סטנוגרמה מלאה שחיברה המזכירה, זכה בפרס בפסטיבל קאן.
מקס רוטמן (ג’ון קיוזאק) הוא סוחר אמנות יהודי, עשיר, מוצלח, שחי בבית מסוגנן עם אישה יפהפיה. הוא מנהל רומנים מהצד וסוחר ביצירות שמהוות אבן דרך באמנות האקספרסיוניסטית. יום אחד מגיע אליו אדולף היטלר (נח טיילור מ"ניצוצות") עם אסופת ציורים, ומשם הדרך נסללת למערכת יחסים מורכבת בין מי שמקדם את המודרנה על ידי הפצתה בגלריות לבין מי שיהיה אחראי לאחת התופעות המודרניות המפלצתיות ביותר, הנאציזם. וכן, ההקבלה מתבקשת, מפני שהנאציזם, למרות הכל, הוא תוצר של החיים המודרניים- של התיעוש ושל חברת ההמונים. הבמאי המוכשר, מנו מייאס (האיש שכתב את הצבע ארגמן של שפילברג) מודע להקשרים הללו, מה שמאפשר לו לבחון בעיון את הקשר בין תרבות לפוליטיקה במאה ה-20 ולייצר סרט אינטליגנטי ואמין, למרות שהאירועים המתוארים בו פיקטיביים לחלוטין. מקס לא היה קיים מעולם והיטלר לא ניסה לקדם את קריירת הציור שלו לאחר שחזר מהמלחמה, אבל המפגש הקולנועי הבדוי ביניהם מאפשר דיון חשוב בתהליכים היסטוריים.
נאצים: אזהרה מהעבר
מיני סדרה תיעודית זוכת פרסים של ה-BBC, שסוקרת את הרייך השלישי ומנסה להבין כיצד אומה שלמה הלכה שולל אחר הפסיכוזה הפוליטית-חברתית שהשליטה המפלגה הנאצית.
לעוד סרטים בנושא השואה והנאציזם באתר האוזן השלישית:
http://www.third-ear.com/p_search_p.aspx?TopicID=50048055
|
תגובות אחרונות
-
ליאת z
בתגובה על הגברים והנשים של שדרות מדיסון
-
טאיה
בתגובה על המראה
-
hkadman
בתגובה על מחנה ריכוז
-
meer
בתגובה על מד מן
-
מיתר שליידר
בתגובה על הפרעות אכילה וניתוחים פלסטיים - דימוי הגוף בקולנוע
-
@אורית
בתגובה על המלצות ליום השואה
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ותודה לך על ההמלצה שלךאמנם באיחור "קל" אבל בכל זאת...
Divided We Fall סרט צ'כי מצוין בעיניי.
תודה על הרשימה הנ"ל.
לשוב הביתה
אכן סרט מרגש!
הקשבתי לעצתך ואכן המלצה טובה.
תמשיך לעדכן!! תבוא לבקר גם אצלי בבלוג..
צודקת. אבל אז אפשר היה לדחוף פה כל סרט מלחמה שיש בו רצח של אזרחים חפים מפשע. את יודעת מה, אולי בשנה הבאה אני אפתיע עם סרטים על השואה הארמנית. בדיוק הגיע סרט אחד כזה לאוזן בשבוע שעבר.
א. יש למיטב זכרוני התייחסות גם להרג היהודים .
ב. מלחמת העולם השניה זה גם שואה .
ג. סבל ורצח עם זה סבל ורצח עם . זה הלקח העיקרי של מה שקרה .
( לדעתי )
אני ממליץ על הסרט הגרמני המהולל "הנפילה", Der Untergang
זהו לא סרט שואה, וספג ביקורות על כך שהשואה לא ממש מוזכרת בו
אבל זה רק בגלל שהוא תיעוד מצמרר ומדהים באותנטיות שלו, של ימיו האחרונים של היטלר, בבונקר בברלין, מזיז אוגדות דמיוניות בלי שלאיש יש האומץ לומר לו להיכנע, ולבסוף ההתאבדות.
המשחק, הבימוי והתפאורה מושלמים ואמינים בצורה מדהימה.
סרט חובה למי שמתעניין בקורות מלחמת העולם השניה. כאמור, לא עוסק בשואה, אבל כן עוסק בפאנטיות של המשטר ההוא, גם כלפי יהודים.
כן, אהבתי מאוד את "שונאים סיפור אהבה" הופעות מעולות של אנג'ליקה יוסטון ולנה אולין.מוסיפה המלצה על "הנער בפיג'מת הפסים"
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1090647
והסרט הדוקומנטארי :" להרוג את קסטנר "
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,392,209,31415,.aspx
ובלתי נשכח הוא הסרט עפ"י סיפרו של בשביס זינגר:
שונאים סיפור אהבה
http://www.third-ear.com/p_prod.aspx?id=4077
כל אחד מהסרטים האלה מעלה סוגיה שונה בהקשר לשואה.
אני ממש בעד לאכול את הספר. :)ובהזדמנות אחרת לצפות בסרט ולהשוות את העיבוד למקור. זה תמיד מעניין.
כן, רק ש"צא וראה" הוא לא ממש על השואה, אלא ילד רוסי שנקלע לתופת של מלחמת העולם השניה.
ללא גורל ( הסרט העלילתי על השואה הכי טוב שאני מכירה )
להתראות ילדים( כמו שכבר נאמר כאן - נוגה ונוגע ללב )
צא וראה ( בריה"מ )
מקווה שהסרט "משפט דיבה" (עם הסיום המפתיע שלו) לא נשכח...
תודה על הרשימה המקיפה. 'אזהרה מההיסטוריה' הוא הסרט המקיף, האינטילגנטי והמלמד ביותר שראיתי אי פעם בנושא, וראיתי לר מעט.
תודה רבה על התרומה. אני מקווה שברור שרשימת שינדלר "נשכח" בכוונה כמו סרטים רבים וטובים המוכרים לרובנו (מישהו אמר "בחירתה של סופי"?) :)
ברשותך: המלצות נוספות -
הספינה מלאה סרט על גורל יהודים ניצולים (שויץ רומניה 1983)
אמן ( amen) גרמניה 2002
המרד של איוב סרט הונגרי חזק מאד 1983
האם הכונה נשכח "רשימת שינדלר"?
גם הסרט "סוד (הסוד) שמדבר על תוצאות של השואה צרפת 2007
קורצ'ק סרט פולני מצד אחד נוגע ללב ומצד שני הרואי.
מודיעים לי אצלך שהבלוג שלך לא פעיל....
אני תמיד "שמח" לשמוע על סרטים חדשים שטרם צפיתי בהם.
תודה על הרשימה.
מזמין אתכם לקרוא את הפוסט שכתבתי בנושא השואה :
http://cafe.themarker.com/view.php?t=1541513
להתראות ילדים - עצוב, נוגע ללב.
אפשר להוסיף את "גבעת אלף הילדים" - על חסידי אומות העולם בשאמבון סור ליניון, כפר צרפתי פרוטסטנטי. טוב, אני לא אובייקטיבי. הם הצילו לי חלק מהמשפחה.
מזדה עם ההמלצות.שוער הלילה הוא סרט בלתי נשכח.
את moloch ואת max לא ראיתי, כנראה משום שהם לא תורגמו לעברית (?)