עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    יצירה ואהבה

    בית - פוסט מצולם

    28 תגובות   יום שישי , 2/4/10, 13:56


    פתאום נזכרתי איך בקיץ לפני כמה שנים



    שמעתי את נפילות הטילים בחיפה



    ולמדתי כל הקיץ הזה לישון עם בגדים



    ולהיות תמיד דרוכה. ואיך רצתי בכל יום



    כמה וכמה פעמים מדירת הגג שלי לקומת המרתף



    שלוש קומות למטה ולמעלה ושוב למטה ושוב



    ועשיתי זאת יחפה, בכדי שארוץ הכי מהר שאפשר



    ומדי פעם היתה נפילה קרובה שזיעזעה את ביתי



    וטיח היה נופל וגם החלונות הבלגיים רעדו



    ולבי פעם במהירות ומיום ליום פיתחתי גוף אתלטי



    שאפילו מדריך הכושר לא הצליח להוציא ממני



    רק החיזבאללה...


     



    וביום האחרון נפל טיל בבית הסמוך



    ואני שכבר הייתי מאומנת כל הקיץ



    רצתי יחפה עם המצלמה שלי



    ומתחת לכפות רגלי צרבו הכדוריות הרותחות



    שניקדו את כל הרחוב בחורים קטנים



    כמו מחורר נייר, אלא שגם לדלתות הברזל חדרו



    והרחוב היה מעושן כמו בסרט פילם-נואר



    וכל הכתבים והצלמים מכל העולם



    ויחידות מיוחדות וערימת המכוניות



    זו על זו על זו במגדל סוריאליסטי



    ואני צילמתי...


     



    פתאום או שלא פתאום כי חידשתי חוזה שכירות



    ומושג הבית הפך להיות פריך יותר ונחוץ יותר



    ומרחב הפגיעות התרחב...


    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/4/10 11:04:

      צטט: Pery(Li Jam)Castiel 2010-04-21 01:18:10

      צטט: shaharazad 2010-04-21 00:35:53

      צטט: Pery(Li Jam)Castiel 2010-04-21 00:30:16

      יש את אלו שחיים את תופת החיים של עצמם

      ויש שחיים את תופת המציאות!

      ויש את אלה שמתעדים את רגעי השטות

      שמחר בבוקר לא יזכרו שהפריימים סתם נצורים

      בתוך מצלמה דיגיטלית ביתית

      ויש את אלה שיתעדו את המציאות

      ולמרות שהיא קשה מנשוא, כל פריים

      והעומק שלו...

      אלו פריימים וסיפור שנועדים לאנשים כמוני

      שיצמידו לי את המציאות שאני לא חיה בה

      (אבל לחלוטין חלק ממנה)

      ואת עושה את זה בגבורה!

      את גיבורה!

       

       חיממת את לבי,

      אבל אני חייבת, לשם ההגינות,

      לספר במלוא היושר שאני פחדנית מדופלמת...

       

      תודה לך על הפירגון וההסבר היפה!

       

      לשם ההגינות: יש לך ממה לפחד! אף אחד לא הפציר שזה קל וחולף לידך...

      בתור הרצליינית מדופלמת שלא חוותה שום מטח וכדומה.. (מבינה, לפחות משתדלת)

      אבל היי! למרות הכל יצאת לתעד! ואלוהים פה . . . על המשמרת....

      ימים יפים לך יותר מאלו!!!

       

       

       כמבוגרת לצעירה אומר לך שתמיד יש בעיות וקשיים

      וכאן תיעדתי אחת מהן ותו לא,

      ועצם הצילום הביא לי שמחת עשייה...

      מה שאני מתחילה להבין סוף-סוף

      זה שגם כשיש ימים לא כל כך יפים

      אפשר וצריך לנסות להתענג על חלקים מהם,

      כי ימים ממש-ממש יפים אין בהכרח בנמצא...

       

        21/4/10 01:18:

      צטט: shaharazad 2010-04-21 00:35:53

      צטט: Pery(Li Jam)Castiel 2010-04-21 00:30:16

      יש את אלו שחיים את תופת החיים של עצמם

      ויש שחיים את תופת המציאות!

      ויש את אלה שמתעדים את רגעי השטות

      שמחר בבוקר לא יזכרו שהפריימים סתם נצורים

      בתוך מצלמה דיגיטלית ביתית

      ויש את אלה שיתעדו את המציאות

      ולמרות שהיא קשה מנשוא, כל פריים

      והעומק שלו...

      אלו פריימים וסיפור שנועדים לאנשים כמוני

      שיצמידו לי את המציאות שאני לא חיה בה

      (אבל לחלוטין חלק ממנה)

      ואת עושה את זה בגבורה!

      את גיבורה!

       

       חיממת את לבי,

      אבל אני חייבת, לשם ההגינות,

      לספר במלוא היושר שאני פחדנית מדופלמת...

       

      תודה לך על הפירגון וההסבר היפה!

       

      לשם ההגינות: יש לך ממה לפחד! אף אחד לא הפציר שזה קל וחולף לידך...

      בתור הרצליינית מדופלמת שלא חוותה שום מטח וכדומה.. (מבינה, לפחות משתדלת)

      אבל היי! למרות הכל יצאת לתעד! ואלוהים פה . . . על המשמרת....

      ימים יפים לך יותר מאלו!!!

       

       

        21/4/10 00:35:

      צטט: Pery(Li Jam)Castiel 2010-04-21 00:30:16

      יש את אלו שחיים את תופת החיים של עצמם

      ויש שחיים את תופת המציאות!

      ויש את אלה שמתעדים את רגעי השטות

      שמחר בבוקר לא יזכרו שהפריימים סתם נצורים

      בתוך מצלמה דיגיטלית ביתית

      ויש את אלה שיתעדו את המציאות

      ולמרות שהיא קשה מנשוא, כל פריים

      והעומק שלו...

      אלו פריימים וסיפור שנועדים לאנשים כמוני

      שיצמידו לי את המציאות שאני לא חיה בה

      (אבל לחלוטין חלק ממנה)

      ואת עושה את זה בגבורה!

      את גיבורה!

       

       חיממת את לבי,

      אבל אני חייבת, לשם ההגינות,

      לספר במלוא היושר שאני פחדנית מדופלמת...

       

      תודה לך על הפירגון וההסבר היפה!

       

        21/4/10 00:30:

      יש את אלו שחיים את תופת החיים של עצמם

      ויש שחיים את תופת המציאות!

      ויש את אלה שמתעדים את רגעי השטות

      שמחר בבוקר לא יזכרו שהפריימים סתם נצורים

      בתוך מצלמה דיגיטלית ביתית

      ויש את אלה שיתעדו את המציאות

      ולמרות שהיא קשה מנשוא, כל פריים

      והעומק שלו...

      אלו פריימים וסיפור שנועדים לאנשים כמוני

      שיצמידו לי את המציאות שאני לא חיה בה

      (אבל לחלוטין חלק ממנה)

      ואת עושה את זה בגבורה!

      את גיבורה!

       

        20/4/10 10:29:

      צטט: המומלצים בע"מ 2010-04-20 01:12:19


      לא הבנת אותי אם כך.

       

      הביטוי "הבית פריך" הוא פנינה.

      צילומים אכזריים (נו...זו שפתי לעיתים) הם צילומים קטלניים.

      ברור מאליו שהמציאות אכזרית מיותר להסביר, אני התייחסתי

      לצילומים. עבודה טובה מאד.

       

      :)

       מתנצלת על הרפלקס החשדני של יוצר שלא מבינים אותו...

      תודה!

      (ועכשיו בתחושה קומוניקטיבית יותר)

       

        20/4/10 01:12:


      לא הבנת אותי אם כך.

       

      הביטוי "הבית פריך" הוא פנינה.

      צילומים אכזריים (נו...זו שפתי לעיתים) הם צילומים קטלניים.

      ברור מאליו שהמציאות אכזרית מיותר להסביר, אני התייחסתי

      לצילומים. עבודה טובה מאד.

       

      :)

        20/4/10 00:32:

      צטט: המומלצים בע"מ 2010-04-19 23:40:44


      הבית נהיה פריך.

       

      צילומים אכזריים.

      :)

       כן. פריך. ולא. הצילומים לא אכזריים. המציאות אכזרית. הצילומים רק מתעדים. הם מעבר לטוב ולרע במובן הזה...

      תודה!

       

        19/4/10 23:40:


      הבית נהיה פריך.

       

      צילומים אכזריים.

      :)

        17/4/10 16:09:

      צטט: שוקידו 2010-04-17 15:41:13

      ממש לא פתאום, כל כך ברור ומובן.
      כתיבה חודרת נימים.

       תודה!!!

       

        17/4/10 16:08:

      צטט: אהוד עמיר 2010-04-17 15:28:06

      כתבת יפה והצלומים מרשימים ו..אין לנו ארץ אחרת על כל תלאותיה

       נכון

       

      תודה

       

        17/4/10 15:41:

      ממש לא פתאום, כל כך ברור ומובן.
      כתיבה חודרת נימים.

        17/4/10 15:28:
      כתבת יפה והצלומים מרשימים ו..אין לנו ארץ אחרת על כל תלאותיה
        17/4/10 12:17:

      צטט: TTG 2010-04-17 07:25:04

      בדרך לא דרך במהלך המלחמה יצא לי לשוחח דווקא עם הקשישים והנכים באזור חיפה והקריות שבגלל מצבם הפיזי נבצר מהם מלהגיע למקלטים או למחסה של ממש. אין טעם להרבות במילים: הפקרנו אותם. ואין הבדל בין הפקרת חיילים בחזית לבין קשישים או נכים בעורף. 

       

       אכן כך. כל המלחמה הזאת היתה הזויה וגרמה לי להבין שמה שגודלתי עליו השתנה למשהו אחר שלא אהבתי.

      קפצתי לבקר יום אחד בתל אביב וראיתי ציבור שחי את חייו ללא שינוי, כשאצלנו הכל היה מסוייט...

      ליד המקלטים הציבוריים התנהלו מלחמות של כנופיות ואיש לא טרח לברר מה קורה לתושבים הרגילים...

      שום גורם מוניציפלי או ממשלתי או בטחוני לא עמד לרשות התושבים...

      היו ימים שההפגזות היו כה תכופות שנשארתי ללא אוכל בבית...

      הציבור המבוסס עזב את העיר, והנותרים מאחור היו בודדים מופקרים...

      הדו-קיום שכה התגאתי עליו בעיר מולדתי - שונה ללא הכר...

      נפרדתי מהרבה אשליות באותו קיץ.

      לצערי

       

        17/4/10 07:25:

      בדרך לא דרך במהלך המלחמה יצא לי לשוחח דווקא עם הקשישים והנכים באזור חיפה והקריות שבגלל מצבם הפיזי נבצר מהם מלהגיע למקלטים או למחסה של ממש. אין טעם להרבות במילים: הפקרנו אותם. ואין הבדל בין הפקרת חיילים בחזית לבין קשישים או נכים בעורף. 

       

        15/4/10 21:28:

      צטט: חיוור פנים 2010-04-15 17:53:35

      אהבתי

      כיכבתי

      איזו אמיצה את לצלם בלב האירועים!

       

       


      תודה! (האומץ הוא פוזה ידועה של פחדנים)
        15/4/10 17:53:

      אהבתי

      כיכבתי

      איזו אמיצה את לצלם בלב האירועים!

        14/4/10 11:53:

      צטט: כוונות-אמיר 2010-04-14 00:13:07


      אהבתי את הכתיבה ואת המסר שבסוף שכמו טווה בטיח את כל הפיצוצים

      לא נעים להיזכר בתקופה הזו, אבל אם כבר להיזכר אז כך, כמו שאת כותבת..

       תודה שאתה מעריך את מה שהבאתי כזיכרון שמין הראוי לזוכרו כך ולא אחרת

       

        14/4/10 11:52:

      צטט: נועז גולן 2010-04-14 00:11:00

      איזה יופי התחברו לך מילים לעוד מילים ולתמונות

      וסיפרו לנו סיפור ישראלי שהיה והווה ויהיה

      תודה!

       תודה לך על הפירגון...

       

        14/4/10 00:13:


      אהבתי את הכתיבה ואת המסר שבסוף שכמו טווה בטיח את כל הפיצוצים

      לא נעים להיזכר בתקופה הזו, אבל אם כבר להיזכר אז כך, כמו שאת כותבת..

        14/4/10 00:11:

      איזה יופי התחברו לך מילים לעוד מילים ולתמונות

      וסיפרו לנו סיפור ישראלי שהיה והווה ויהיה

      תודה!

        13/4/10 20:38:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2010-04-13 18:33:51

      *

       

      כתבת מדויק.

       

       יש לך נטייה שובת לב ומרנינה

      לשים לב לדברים החשובים ביותר.

       

      תודה נרגשת

      *

      ומושג הבית הפך להיות פריך יותר ונחוץ יותר
      ומרחב הפגיעות התרחב.

       

      כתבת מדויק.

       

        13/4/10 18:11:

      צטט: davidg6@zahav.net.il 2010-04-13 16:35:33

      ישראל תתחסל על ידי מערכות השילטוניות המושחתות שלה /ולא טילים עם כל הכאב[פנסיונר שהתנצר בזכות יעל גרמן ראש עיריית הרצליה]

       לא שיתפתי אתכם בהתנבאות על חיסולה של ישראל

      אלא בחווייה אישית שעברתי כולל צילומים מאותה חווייה.

       

      תודה על התייחסותך...

       

        13/4/10 18:09:

      צטט: yoaview 2010-04-13 15:02:19

       

       

       

       

       

      מתחת לצוק

       

       

       

      אתה חי

      מתחת לצוק

      ואתה מודע לזה.

      עם זאת,

      אתה חורש את הדונמים שלך,

      מקפיד לתקן כל חור בגג,

      מרשה לילדים לשחק ולרוץ

      ובלילה אתה מתרוח במיטתך

      כמו לא היה שם.

       

      אך לפעמים

      בקיץ, אחר-הצהרים,

      אתה נשען על החרמש

      ונושא אליו עיניים,

      מביט

      בדיוק אל המקום

      שבו אומרים

      כי יסדק.

      באותו הלילה

      אולי

      תשכב ער,

      מחכה

      למפולת סלעים.

       

      וכשתבוא הנפילה

      לא תתפלא

      אלא

      תפשיל שרוולים,

      ותתחיל לסקל

      את החלקה הירוקה

      שמתחת לצוק

        -  ככל שיתירו החיים.

       

       

      אולב האוגה

        

       

      וגם יואב

       

       

       

       

       תודה על ההתייחסות ועל התוספת לנושא שהעליתי...

       

      ישראל תתחסל על ידי מערכות השילטוניות המושחתות שלה /ולא טילים עם כל הכאב[פנסיונר שהתנצר בזכות יעל גרמן ראש עיריית הרצליה]
        13/4/10 15:02:

       

       

       

       

       

      מתחת לצוק

       

       

       

      אתה חי

      מתחת לצוק

      ואתה מודע לזה.

      עם זאת,

      אתה חורש את הדונמים שלך,

      מקפיד לתקן כל חור בגג,

      מרשה לילדים לשחק ולרוץ

      ובלילה אתה מתרוח במיטתך

      כמו לא היה שם.

       

      אך לפעמים

      בקיץ, אחר-הצהרים,

      אתה נשען על החרמש

      ונושא אליו עיניים,

      מביט

      בדיוק אל המקום

      שבו אומרים

      כי יסדק.

      באותו הלילה

      אולי

      תשכב ער,

      מחכה

      למפולת סלעים.

       

      וכשתבוא הנפילה

      לא תתפלא

      אלא

      תפשיל שרוולים,

      ותתחיל לסקל

      את החלקה הירוקה

      שמתחת לצוק

        -  ככל שיתירו החיים.

       

       

      אולב האוגה

        

       

      וגם יואב

       

       

       

       

        4/4/10 22:37:

      צטט: הנץ דואה 2010-04-04 22:26:52


      כתבת מעולה..

      תודה. הבטתי בתמונות וככה כתבתי בשטף

      ללא עריכה כפי שיצא... שמחה שאהבת.

       

        4/4/10 22:26:

      כתבת מעולה..

      ארכיון

      פרופיל

      רק מאשה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין