עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג של איילת הלר

    נגיעות במה שבאמת מעניין אותי

    עקרונות להתמודדות עם מחלה קשה

    0 תגובות   יום שישי , 26/3/10, 17:32

    מספר עקרונות להתמודדות עם מחלה קשה 

    http://gamdagim.co.il/userguide.php

    איילת הלר/יועצת חינוכית ופסיכותרפיסטית 

    שמירה על רצפים. התמודדות מצריכה חוסן נפשי. אחד המרכיבים התורמים לחוסן ומפחיתים חרדה הוא שמירה על רצף הזהות של החולה. שמירה זו באה לידי ביטוי במישורים שונים כמו: זמן, סביבה פיזית וסביבה חברתית. אפשר וחשוב לשמר את הרצף במישורים השונים של המתמודד עם המחלה – שמירת הרצף בזמן על ידי המשך ביצוע פעולות יומיומיות שגרתיות ועל ידי שימור טקסי חגים ומסיבות יום הולדת, גם אם במקום שונה מהרגיל; שמירת הרצף בסביבה הפיזית על ידי קרבה לחפצים מוכרים, גם אם המחלה מחייבת העתקת מקום; שמירת הרצף בסביבה החברתית על ידי מערכת תמיכה, קשר עם חברים ועם מסגרות חינוכיות באמצעות מחברת קשר, מכתבים, מפגשים ושיחות טלפון. בנוסף לכך, חשוב מאוד להחמיא לאדם החולה על מראה ועל ביטויים של אישיותו שאתם מזהים כביטויי כוח ועוצמה שנשארו כשהיו לפני המחלה, למשל: "איזה עיניים יפות יש לך," "איזה חיוך מקסים," "כמה אתה נבון," "אתה עשוי מהחומרים הכי חזקים. ראיתי איך הצלחת היום לבלוע את התרופה המרה. כמו שתמיד אתה מצליח להתמודד עם אתגרים כאלה, כל הכבוד!"

     

    בוד לדרך ההתמודדות של החולה ושל קרוביו. לנוכח מחלה קשה כל אדם מבוגר או צעיר משתמש בדרכים שונות כדי לקבל כוחות להתמודדות. חלק מהאנשים מתמודדים בעזרת הומור עצמי, הומור המכוון לסכנת החיים שהמחלה טומנת בחובה או כלפי ההליך הרפואי והצוות הרפואי. חלק מהאנשים ממשיכים לבצע פעולות פיזיות כדי להוכיח לעצמם יכולת גופנית גם בעת המחלה או כדי לשמור על שגרה. אנשים רבים שואבים כוחות גם מהסביבה – חברים, משפחה, קהילה, מקום עבודה או המסגרת החינוכית שאליה הם משתייכים. נכון לתת את הכבוד ואת המקום לחולה ולקרוביו להתמודד עם המחלה בדרך שהם בוחרים, גם אם הדרך נראית לסביבה פחות הולמת או פחות ראויה להתמודדות. לדוגמה, יש אנשים שמעדיפים לדעת על ההליכים הרפואיים ואחרים שהידיעה מעמיסה עליהם.

     

    מערכת תמיכה: אנשים חולים שיש להם מערכת תמיכה מבריאים מהר יותר מאלה שאין להם וגם חווים פחות לחץ בתהליך ההבראה. לצערנו, כשמתגלית מחלה קשה, במיוחד אצל ילדים, אנשים מתרחקים מהחולה וממשפחתו. התנהגות זו מחלישה את המשפחה המתמודדת. משפחות שיש להן גמישות תפקודית יחפשו חלופות ויבנו מערכת תמיכה ללא אותם אנשים שמתרחקים. יש להבין שהמתרחקים עושים זאת מתוך הקושי שלהם. כמו שאומרים: "זה לא אתם, זה הם." בנוסף לכך, פורומים באינטרנט הם מערכת תמיכה לחולים רבים ולבני משפחותיהם.

     

    תקווה. לפעמים המצב האובייקטיבי קשה מאוד והפרשנות שלנו, המבוגרים, את המחלה ואת תוצאותיה קשה מאוד. עם זאת, חשוב לשדר לילד תקווה להחלמה וחשוב גם להסביר כי לכל חולה יש קצב החלמה משלו. התקווה מקנה כוח ומשמעות לתהליך ההתמודדות, ולעתים יש לה גם תרומה בתהליך הריפוי. בספר אצת התקווה שנתנה סבתא הולכת וצומחת תוך כדי ההחלמה של דיגי. יש אנשים הלוקחים אתם ספר תנ"ך, אחרים מביאים קמע וחלק מהאנשים לוקחים חפצים מאנשים שאוהבים אותם ומכינים לעצמם תיבה של אהבה. הורים יכולים לשדר לילדיהם תקווה בחיוך, בליטוף ובקרבה גופנית.

     

    התמודדות במצב שאפסו הסיכויים להחלמה: הספר לא דן במוות, אם כי אפשר לראות את מצבו של החילזון בסוף ולהבין שהוא האחרון שנשאר ומצבו לא טוב. אם יש צורך להתמודד עם מותו של אדם חולה, יש לחשוב על תהליך הפרדה ממנו: האם לאדם מתאימה פרדה חד צדדית או פרידה שיש בה הדדיות? כיצד תתבצע הפרדה? מה היא תכלול? מתי היא תתרחש? מה האדם שנפרד רוצה להשאיר אחריו? היכולת לתת זמן ומקום לפרדה חשובה מאוד ומומלץ שתלווה באיש מקצוע הן של החולה והן של משפחתו.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      איילת הלר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין