עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    שכיר עט

    רעיונות והערות על מה שניתן לתקן וכיצד.
    ועוד על דברים שמעניינים אותי ותקוותי שגם אתכם.

    ארכיון

    0

    הגדה של פסח ב'

    1 תגובות   יום שישי , 26/3/10, 11:49

     

    בהגדה יש לנו סיפור מעניין על מספר רבנים שיושבים בבני ברק. זה סיפור יפה אבל מה משמעותו. ההגדה היא תחליף לטקסים שכבר לא היו קיימים לאחר חורבן המקדש ומפגש זה נחשב לפתיחה למהלך של סידור ההגדה. פירוש זה מבוסס על דברים של ד"ר אבשלום קור שקיבץ את הפרשנויות שמופיעות במספר מקומות.

     

    מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק, וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה עַד שֶׁבָּאוּ תַלְמִידֵיהֶם וְאָמְרוּ לָהֶם: רַבּוֹתֵינוּ, הִגִּיעַ זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית.

     

     מה שמעניין כאן בסיפור שניתן לדעת מתי זה קרה. ב"ילקוט מנחם" מוסבר מדוע קבוצת הרבנים המוכרים והידועים שאינם עיוורים אינם יודעים מתי "קריית שמע של שחרית"*.  הסיבה היא שמדובר בתקופת אדרינוס לאחר מרד בר כוכבא ועל היהודים בארץ ישראל מוטלות גזרות. הרבנים שאינם רוצים להיתפס נמצאים כנראה במרתף ואינם יכולים לדעת מתי זורחת השמש.

     

    אנחנו יודעים גם את המקום שבו זה קרה.

    תגידו מה החוכמה כתוב שזה קרה בבני ברק. נכון בני ברק מוזכרת בספר יהושע עם יהוד כעיר בנחלת דן שאינן רחוקות מהירקון ומיפו. אבל בני ברק של היום אינה נמצאת ליד יהוד. יהוד שאבה את שמה מהכפר הערבי יהודיה ששימר את שם העיר. לא רחוק ממנו היו הכפרים יאזור ובית דג'ן שהם כיום אזור ובית דגן. בשנת 701 בתקופת המלך חזקיה מגיע סנחריב מלך אשור ובמסע כיבוש כובש ערים רבות ביהודה אבל לא מצליח לכבוש את ירושלים. (מלכים ב, יח; דבהי"ב  לב, א).

    יש לנו תיעוד שבו סנחריב מתפאר בכיבושיו ומונה את הערים שכבש: יפו, בני ברק, אזור, בית דגון. השם בני ברק נשמר באזור חירייה שמכונה בערבית אבן אבראק.

    כלומר בני ברק שבה מדובר שכנה ליד מחלף מסובים שסיבת שמו היא בדיוק קטע זה בהגדה.

     

    ואם כבר נשאלת השאלה מה זה המסובין שכל הזמן חוזר בהגדה. מסובין זה מְסִבִּים (יחיד מֵסֵב). ברומא בני חורין הסבו מסביב לשולחן בהישענם על שמאלם (אצל רוב האנשים היד החזקה היא ימין). כאמור ההגדה מקורה הראשוני בתקופה הרומית ולכן בסדר נוהגים מנהג של בני חורין.

     

    אם אתם שואלים למה מסובין ולא מסבים. הסיבה שעיצורים שנהגים בשפתיים כמו בית מושכים לעתים לכיוון תנועה אחורית כמו צב בקמץ וכמו מסובין בשורוק-קיבוץ. הנון הסופית היא רגילה בלשון חז"ל לריבוי בהשפעת הארמית וגם בשל שהאותיות מם ונון הם שני עיצורים אפיים שלא נדיר לשמוע אנשים מחליפים ביניהם.

     

    המשך יבוא

     

    * "קריית" במקום "קריאת" היא תופעה ידועה של הישמטות האלף והגייתה כיוד בלשון חכמים. ישנן הגדות שבאמת מופיע בהן "קריית שמע". אצלי המקור היא שגיאת הקלדה שבחרתי לא לתקן.

     

     

    הגדה של פסח

     

    הגדה של פסח ג'

     

    הגדה של פסח ד'

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/3/10 20:26:


      *

      מעניין.

      אז אני שגר בכפר שלם, שכן של בני ברק העתיקה.

      פרופיל

      Naftali G
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין