עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    שכיר עט

    רעיונות והערות על מה שניתן לתקן וכיצד.
    ועוד על דברים שמעניינים אותי ותקוותי שגם אתכם.

    ארכיון

    0

    הגדה של פסח

    2 תגובות   יום חמישי, 25/3/10, 14:38
     

     

    הגדה של פסח

     

    כל שנה ישנם אנשים שיושבים בסדר ושואלים את עצמם  בלב ואולי בקול רם, מה זה הטקסט הזה? מה כל המילים הסתומות האלו וכל הפלפולים האלו מה הם בכלל אומרים.

     

    ראשית צריך לדעת מה יש לפנינו העיקר של הטקסט של ההגדה הוא מסכת פסחים י' מהמשנה ונוספו אליה מדרשי אגדה וקטעים מהתלמודים ומתקופה מאוחרת אלו הפיוטים. כיוון שבתקופת המשנה דיברו גם עברית וגם ארמית, ומהמאה השנייה לספירה דיברו רק ארמית גם בארץ ישראל וגם בבבל (שם דיברו רק ארמית עוד קודם) אז חלק מההגדה הוא בארמית.

     

    מה שמצביע על השפעה חזקה של הארמית הבבלית היא העובדה שבארץ ישראל כתבו אבטחה, אבדלה ובבבל הבטחה, הבדלה וגם הגדה לעומת אגדה. אנחנו לקחנו את שני הנוסחים ושמנו אחד לשימוש כזה ואחד לאחר.

     

    מה קשה לנו בהגדה שכאשר התחדש הדיבור העברי, העברית של חז"ל נתפסה כמשובשת ואיפה שיכלו העדיפו את לשון המקרא. זאת אומרת שאנחנו נוטים יותר לכיוון המקראי מאשר ללשון חכמים. אבל ההגדה היא לא כל כך קשה כי כאשר אנחנו רוצים אנחנו אפילו דוחקים את לשון המקרא.

    לדוגמה אנחנו יכולים להגיד על משהו שאין בו חידוש "מה נשתנה?" כאשר אנחנו משתמשים ביום יום כמו במקרא בצורה השתנה ולא נשתנה.

    כלומר במקום שיש רצון יש יכולת והקושיות לא כל כך קשות..

     

    בתחילת ההגדה לאחר הקידוש כבר מתקילים אותנו בארמית "הא לחמא עניא"

    הָא לַחְמָא עַנְיָא דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. הָשַׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל. הָשַׁתָּא עַבְדֵי, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

    זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים כל רעב יבוא ויאכל כל נצרך יבוא ויפסח, השנה כאן, בשנה הבאה בארץ ישראל. השנה עבדים בשנה הבאה בני חורין.

     

    מדרשים על טקסט זה יש רבים חלקם אומרים שכדי שהגויים לא יחשדו ביהודים אמרו בארמית למעט הסוף שיכול להיות שהם יחשבו אותו למרידה "בשנה הבאה בני חורין". וכן אמרו ששדים או מלאכים לא מבינים ארמית  ואנשים כן ולכן אומרים בשפה שיבואו רק אנשים. וההסבר שנראה לי, שבאותו זמן כולם ובמיוחד נשים וילדים לא היו בקיאים בעברית, אלא בארמית וזה נעשה כדי שלא ייתקלו בטקסט לא מובן על ההתחלה של ההגדה.

     

    הבעיה שהטקסט הזה מעלה בעיות דקדוקיות שַׁתָּא הארמית היא השנה (לא מיודע שָׁנָה נסמך שְנַת-) השתא זה ריבוי כפול. חוץ מזה את לחם העוני (המצות) אכלו רק ביציאת מצרים ולא תמיד.

    יש הסבר שטוען שלחם העוני נועד לתת הרגשה טובה לעניים שהם לא מקבלים לחם חסד. ויש שטוען שלעבדים נותנים אוכל קשה לעיכול כמו מצות-לחם עוני.

     

    יש לרמב"ם נוסח אגדה שפותר בעיות דקדוקיות (קושיות בלשון ההגדה) ובעיות של הבנה.

    בִּבְהִילוּ יָצָאנוּ מִמִּצְרַיִם.  הַא לַחְמָא עַנְיָא, דַּאֲכַלוּ אֲבָהָתַנָא דִּנְפַקוּ מֵאַרְעָא דְּמִצְרַיִם.  כָּל דִּכְפִין, יֵיתֵי וְיֵיכוּל; וְכָל דִּצְרִיךְ לְפַסַּח, יֵיתֵי וִיפַסַּח.  שַׁתָּא הָכָא, לַשָּׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל; שַׁתָּא הָדָא עַבְדֵי, לְשַׁתָּא דְּאָתְיָא בְּנֵי חוֹרֵי.

    במהירות יצאנו ממצרים. זה לחם העוני שאכלו אבותינו שיצאו מארץ מצרים כל רעב יבוא ויאכל כל נצרך לפסח יבוא ויפסח, השנה כאן, בשנה הבאה בארץ ישראל. השנה הזו  עבדים בשנה שתבוא בני חורין.

     

    גם הרמב"ם לא פותר כמה מילים. כפן – רעב בעברית כאשר שמעון אחיו של יהודה המכבי צר על מעוז המתייוונים בירושלים, מצודת האנטוניה הוא הקיפה בחומת מצור כדי להרעיבם והיא נקראה: כפנא – הרעב. ייתי – יבוא, הפועל אתא (וְאָתָא  שׁוּנְרָא) והאלף נפלה כפי שהיא נפלה בייכול –יאכל. במקרא יש יֵאכֻל בארמית והאלף עדיין קיימת. חילופי אלף ויוד נמצאים גם בעברית. ישראל נהגית בפי רבים (ואולי אפילו כמעט כולם) אִשראל וגם יצחק נקרא איציק.

     

    זהו לעכשיו המשך יבוא.


    הגדה של פסח ב'

     

    הגדה של פסח ג'

     

    הגדה של פסח ד'

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/3/10 09:19:


      יפה ביארתה, רבי נפתלי.

      :-)

       

      חג שמח.

        25/3/10 23:02:


      למתעניינים בשאלות ובתשובות, בשפה מתאימה לכל אחד ואחת, על השקפותינו השונות, כחלק ממהלך ערכי לאומי כללי:

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1515392

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1515261

       

      אפשר להוריד עכשיו הגדה עם ההסברים ואפילו להגיע לקבל בחינם עותק מודפס ...

      פרופיל

      Naftali G
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין