עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    מה קורה כאשר מכניסים המון בלוגרים לחדר אחד?

    7 תגובות   יום ראשון, 21/3/10, 00:24

    קצת קשה להאמין שהשבוע הזה אשכרה נגמר. תם. הסתיים. כלומר, בעיקר קשה לי להאמין שהיה זה רק שבוע ולא כמה נצחים. דווקא היה כיף, רוב הזמן, אבל ההספקים שלי התישו אותי לחלוטין. אז פתאום נזכרתי שיש לי בלוג ושכל הרעיון הזה של לשתף אנשים באינטרנט על מה עבר עליך הוא משהו שאני לא ממש עושה. למרות עצם קיומו של הבלוג. אז החלטתי לנסות, כמה גרוע זה יכול להיות...

     

    נתחיל מנקודת המוצא. למי שלא יודע, אני גר בירושלים. כבר שנתיים וחצי. את תל-אביב אני עדיין מאוד אוהב אבל נפגש איתה רק לעיתים רחוקות. היא הפכה למעין ידידה טובה כזו שנחמד להתראות עימה, גם עם זה קורה בעיקר בגיחות קצרצרות וכמעט-תמיד תוך כדי ענייני עבודה. זאת אומרת, אחת מבין שתי העבודות שלי. השניה, האוזן, לגמרי מקרקעת אותי לירושלים. ואני לא מתכוון לזה בקטע רע, כי אם בקטע מציאותי. כלומר, מכיוון שעבדתי בירושלים כמעט בכל יום השבוע, העובדה שנקבעו לי המון דברים לעשות במרכז הארץ גרם לי לטייל הלוך ושוב כמעט בכל יום. אם מישהו כאן עושה את הדרך הזו מרצונו החופשי באופן שגרתי, הריני משתתף בצערו.

     

    ביום א' ביקרתי בגני התערוכה לרגל מסיבת עיתונאים עם אחד ממפיקי הסרט "אווטאר". כתבתי על זה כאן. בבוקר יום ב' היה לי העונג לסייר בסינמה סיטי החדש אשר (עוד לא) נפתח בראשון לציון. רשמיי מן האירוע ההוא גם הם הגיעו לבלוג. אך מאז פסקו העדכונים. למרות שהספקתי להיות גם בהקרנת עיתונאים של "הדרקון הראשון שלי" (סבבה של סרט) וגם בהיכל התרבות התל-אביבי, בחמישי בערב. על 45 דקות של חיפוש חנייה בעיר עוד אכתוב ביום מן הימים ספר קצר (700-800 עמוד), אבל דווקא על קונצרט הפילהרמונית בג'ינס ודאי יהיה מעניין יותר לקרוא ובוודאי מרגש יותר לכתוב. מה אומר לכם, מן הרגע שבו אני רק רואה חבורה של אנשים אוחזים בכלי נגינה, מסודרים כתזמורת שעוד רגע הולכת להפגיז איזה יצירה קלאסית, זה עושה לי... כבדות בעפעפיים. זה לא בשליטתי, או משהו שאני גאה בו, אבל קונצרטים של מוזיקה קלאסית מרדימים אותי עוד לפני שנוגן התו הראשון. למזלי הרב, להקת "ירוק עד", שימחה את הקהל במוזיקה אירית צוהלת לפני ואחרי הקונצרט. יש משהו במוזיקה אירית שלגמרי עושה לי את זה. מן שילוב אלכימי כזה בין רגש, פיוט ושמחה טהורה וקדמונית שאין לנסות ולהתנגד לה. למזלי הרב אף יותר, הצלחתי להתנגד לנטייה הטבעית שלי ולמצב העייפות המטורף בו הייתי שרוי וליהנות מן הקונצרט עצמו ומן הסימפוניה הפסטורלית של בטהובן. אף על פי שגם אני וגם האשה מעט התבאסנו מן הניצוח של פרלמן. וכן, אני יודע כמה הוא גדול ודגול ונחשב.

     

    ביום ו' עוד התרוצצתי בין ירושלים ותל-אביב, מנסה לצאת בזמן מהעבודה, להגיע ליומולדת משפחתית בראשל"צ (ובחייאת זוםזום, שמישהו יסביר לי איך זה שבכל יום בחודש מרץ התקשרתי להגיד מזל-טוב למכר/ה) ואז לנסות להספיק למסיבת הפתעה המתקיימת בעיר הקודש. היום (שבת. נראה לי...) כבר נפלתי סופית מהרגליים, אל המיטה. וכמובן התקשרתי לאחל מזל-טוב לידידה לכבוד יום הולדתה. צריך לערוך איזה מחקר בנוגע להרגלי ההזדווגות האנושית בחודש יוני, משהו שם יוצא לגמרי מן העקומה הנורמלית...

     

    גולת הכותרת של השבוע, ללא ספק, הייתה ערב יום רביעי. הוזמנתי לקחת חלק בכנס בלוגרים של אורנג' טיים, שעל מטרתו אספר בקרוב. היה כיף לא נורמלי, מכמה סיבות. ראשית, אורנג' יודעים לארגן אירוע. אני לא אומר את זה רק כי התייחסו אליי יפה, או מפני שזו החברה הסלולרית שלי כבר עשור, אלא בעיקר מפני שנדמה לי שאורנג' מסוגלים לחשוב מחוץ לקופסה. בתוך השטאנץ שלהם אמנם, אבל לא לגמרי כמו שאר התאגידים עימם אני מתמודד. ומי שמכיר אותי יודע את עמדתי לגביי תאגיד, כל תאגיד שהוא (גם הכתומים). בנוסף, לפגוש אנשים מהאינטרנט פנים אל פנים תמיד מפתיע אותי. הידעתם שרותם מימון נראה אפילו טוב יותר במציאות מאשר במחשב? חיוך

     

    התשובה לשאלה שבכותרת הפוסט, אם תהיתם, היא  - כולם מחפשים רשת אלחוטית. ובעודי מחפש תשובות לשאלות שהטרידו אותי במהלך כל הנסיעה אל מקום המפגש (כמו למשל, מה זה בעצם האירוע הזה), החלטתי שאם כבר עובר עליי שבוע שכזה, הגיע הזמן להשתחרר קצת. עיתונאים עמיתים מכירים אותי במסיבות עיתונאים ואירועים חברתיים מסוג זה, בהם קשה לי מאוד להתנהג. אני לא יודע מה לעשות, מה לא לעשות. קשה לי. כך שאינני יודע אם זו האווירה הנינוחה עליה עבדו בארונג' כל-כך קשה, העובדה כי פגשתי מישהו שאני מכיר במציאות המציאותית יותר באירוע על טהרת הוירטואליה או בכלל החלטה שהתבשלה בי והטיימר של המיקרו הפנימי שלי הגיע לנקודה בה מצלצל הפעמון הקטן - אבל החלטתי להיות פתוח יותר. החלטתי שסבבה לי להיות באירוע הזה. שהזמינו אותי ואין לי סיבה להרגיש שלא בנוח. שאני כבר שלוש וחצי שנים במקצוע הזה אבל עדיין מפחד מארוחות חינם, תמיד מסרב בנימוס. שבכלל לא רציתי לראות את "ממזרים חסרי מנוח כבוד" עוד פעם. אבל שאני נשאר ואפילו, יסלח לי האל, מנסה ליהנות. ומה אתם יודעים, הצלחתי. לא לגמרי מהסרט, הוא עדיין מבדר לפרקים אך מייגע לפרקים רבים יותר גם בצפייה נוספת. אבל כן מהחוויה, מהוויה, מלהיות נוכח ברגע המסויים.

     

    ואם כדי להצדיק את השתתפותי בכנס בלוגרים אני אאלץ לכתוב פוסטים ולהיות בלוגר - כך יהיה! לרוע מזלכם, אתם תאלצו לקרוא אותם עד הסוף בתקווה לאיזו דעה על סרט כלשהו חיוך

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/3/10 12:50:

      צטט: rotemmon 2010-03-22 20:56:43


      הבן אדם יוצא למילואים וכשהוא חוזר מה הוא מגלה....

      את הפוסט הזה!

      הרשו לי להגיב בהסמקה עזה.

       

       אתה צודק, זה לא בסדר - אם היית במילואים הרי זה אומר שדיברנו עליך מאוחרי הגב...

      לא יפה. אבל הכל נכון חיוך

      ומה זו שפעת המילואים הזו שתוקפת כל חלקה טובה? היש מלחמה חביבה בפתח?

        22/3/10 20:56:


      הבן אדם יוצא למילואים וכשהוא חוזר מה הוא מגלה....

      את הפוסט הזה!

      הרשו לי להגיב בהסמקה עזה.

        21/3/10 22:32:

      צטט: אורון שמיר 2010-03-21 14:49:45

      צטט: Soul Sista 2010-03-21 07:46:24

      טוב, בהזדמנות באמת תצטרך לחשוף על מה היה הכנס.נשמע יותר מעניין מכנס משאבי אנוש בחברת הייטק:-)

       

      אני חייבת להתוודות ולומר שהאירים הם מהעמים האהובים עלי אבל אם יש משהו שאני שונאת אצלם זה המוזיקה...

      זו החולשה המרכזית של פאבים איריים בישראל, בעיני...אני כל הזמן חושבת שאני נמצאת בסצינה מ"שר הטבעות" (סתם, לא בטוחה שיש שם מוזיקה אירית).

       

      נשמע כיף השבוע שלך.

      אגב, אתה שם לב שראשון הופכת לעיר שאין מה לצאת ממנה? כמובן שבשביל לצאת צריך קודם להכנס:-)

       

      אה, ומזל דגים rocks!

       

       באמת סיס? שונאת? לא יודע לגביי פאבים איריים, אבל בכל פעם שאני נתקל במוזיקה אירית היא משמחת אותי עד מאוד. באופן שובבי ולבבי שכזה. אני לגמרי יכול להבין אנשים שאומרים שזה חופר, קודח, חוזר על עצמו. אבל לשנוא? למה לשנוא מוזיקה? שהיא לא פופ, כמובן חיוך

      בכל מקרה, בשר"ה אין מוזיקה אירית לעניות דעתי, אבל האסוציאציה ברורה. לא להתבלבל בין הוביטים ולפרקונים, כן?

       

      כיוון שנולדתי וגדלתי בראשל"צ, עד גיל 6, ומתוקף הביקורים התכופים שלי בעיר היות ורוב המשפחה שלי עדיין מתגוררת שם - כיף לי לפרגן לראשון. זו אחת הערים המתפתחות תמידית בישראל, לפחות בעולמי הצר. ומערב העיר הופך אט אט לאימפריה. אם יש לך רכב, כמובן.

       

      מזל דגים רוקס אינדיד, עד היום האחרון של גלגל המזלות. אבל מה עם מזל טלה שחודשו נפתח ממש היום, ביום הראשון של הזודיאק? גם להם מגיע מזל טוב.

       גם מזל טלה הוא מזל שווה:-)

      לגבי חניה בת"א- יש לי ידיד שצוחק עלי כבר שנים על זה שאני מוכנה להפגש רק באזור האופרה בת"א כי שם אני יודעת איפה לחנות.כמובן שזה שקר גס:-)

      לגבי מוזיקה אירית- הכי רחוק שאני מוכנה להגיע זה הפוגס וגם זה בזכות שון מגוואן...

       

        21/3/10 14:54:

      צטט: ליאת z 2010-03-21 12:46:26

      צריך לערוך איזה מחקר בנוגע להרגלי ההזדווגות האנושית בחודש יוני, משהו שם יוצא לגמרי מן העקומה הנורמלית...

       

      כמי שחגגה יומולדת לפני כעשרה ימים (ולא איחלת לה מזל טוב, אבל מי סופר אצלנו בפולניה...?), אני מסכימה עם כל מילה. ועדת חקירה תוקם לאלתר

       

      וברור שרותם מימון נראה יותר טוב במציאות. אני אפילו ראיתי אותו בפתיחת תערוכה בחמישי. האם אתה מכיר מישהו שמתחרה בו בתרבותניקיות?

       

      לגבי החניה - אל תיכנס לעיר ברכב. זהו, זו תרומתי

       

      מזל טוב!!!

      חיוך

      הייתה לי איזושהי דרך לדעת? כי אם לא, אני מתנער מאחריות (לא רק את פולניה, שתדעי לך).

       

      אכן, לרותם אין מתחרים בכל הנוגע לפריסת התחומים התרבותיים מחד (איש אשכולות של ממש) והספקים מדהימים מאידך (התיאוריה שלי היא שהוא לא ישן).

       

      ואכן, להיכנס עם אוטו לתל-אביב היא טעות שמשלמים עליה. כבר שנים לא עשיתי זאת, בחיי (מלבד גיחות למקומות בהם ידעתי כי אמצא חניה, כגון עזריאלי או דיזנגוף סנטר). למעשה, עד כדי כך אינני מעודכן, עד כי דימיינתי את עצמי חונה בחניון של היכל התרבות... לוח הזמנים היה צפוף מדי מכדי להספיק להגיע מגלילות אל תל אביב בכל דרך אחרת שאינה רכבי, כך שאת הטעות שלי עשיתי. לא יקרה שנית...

        21/3/10 14:49:

      צטט: Soul Sista 2010-03-21 07:46:24

      טוב, בהזדמנות באמת תצטרך לחשוף על מה היה הכנס.נשמע יותר מעניין מכנס משאבי אנוש בחברת הייטק:-)

       

      אני חייבת להתוודות ולומר שהאירים הם מהעמים האהובים עלי אבל אם יש משהו שאני שונאת אצלם זה המוזיקה...

      זו החולשה המרכזית של פאבים איריים בישראל, בעיני...אני כל הזמן חושבת שאני נמצאת בסצינה מ"שר הטבעות" (סתם, לא בטוחה שיש שם מוזיקה אירית).

       

      נשמע כיף השבוע שלך.

      אגב, אתה שם לב שראשון הופכת לעיר שאין מה לצאת ממנה? כמובן שבשביל לצאת צריך קודם להכנס:-)

       

      אה, ומזל דגים rocks!

       

       באמת סיס? שונאת? לא יודע לגביי פאבים איריים, אבל בכל פעם שאני נתקל במוזיקה אירית היא משמחת אותי עד מאוד. באופן שובבי ולבבי שכזה. אני לגמרי יכול להבין אנשים שאומרים שזה חופר, קודח, חוזר על עצמו. אבל לשנוא? למה לשנוא מוזיקה? שהיא לא פופ, כמובן חיוך

      בכל מקרה, בשר"ה אין מוזיקה אירית לעניות דעתי, אבל האסוציאציה ברורה. לא להתבלבל בין הוביטים ולפרקונים, כן?

       

      כיוון שנולדתי וגדלתי בראשל"צ, עד גיל 6, ומתוקף הביקורים התכופים שלי בעיר היות ורוב המשפחה שלי עדיין מתגוררת שם - כיף לי לפרגן לראשון. זו אחת הערים המתפתחות תמידית בישראל, לפחות בעולמי הצר. ומערב העיר הופך אט אט לאימפריה. אם יש לך רכב, כמובן.

       

      מזל דגים רוקס אינדיד, עד היום האחרון של גלגל המזלות. אבל מה עם מזל טלה שחודשו נפתח ממש היום, ביום הראשון של הזודיאק? גם להם מגיע מזל טוב.

        21/3/10 12:46:

      צריך לערוך איזה מחקר בנוגע להרגלי ההזדווגות האנושית בחודש יוני, משהו שם יוצא לגמרי מן העקומה הנורמלית...

       

      כמי שחגגה יומולדת לפני כעשרה ימים (ולא איחלת לה מזל טוב, אבל מי סופר אצלנו בפולניה...?), אני מסכימה עם כל מילה. ועדת חקירה תוקם לאלתר

       

      וברור שרותם מימון נראה יותר טוב במציאות. אני אפילו ראיתי אותו בפתיחת תערוכה בחמישי. האם אתה מכיר מישהו שמתחרה בו בתרבותניקיות?

       

      לגבי החניה - אל תיכנס לעיר ברכב. זהו, זו תרומתי

        21/3/10 07:46:

      טוב, בהזדמנות באמת תצטרך לחשוף על מה היה הכנס.נשמע יותר מעניין מכנס משאבי אנוש בחברת הייטק:-)

       

      אני חייבת להתוודות ולומר שהאירים הם מהעמים האהובים עלי אבל אם יש משהו שאני שונאת אצלם זה המוזיקה...

      זו החולשה המרכזית של פאבים איריים בישראל, בעיני...אני כל הזמן חושבת שאני נמצאת בסצינה מ"שר הטבעות" (סתם, לא בטוחה שיש שם מוזיקה אירית).

       

      נשמע כיף השבוע שלך.

      אגב, אתה שם לב שראשון הופכת לעיר שאין מה לצאת ממנה? כמובן שבשביל לצאת צריך קודם להכנס:-)

       

      אה, ומזל דגים rocks!

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים