עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    4 - פסח בהימאליה - ליל סדר בדהרמסאלה

    22 תגובות   יום רביעי, 17/3/10, 00:23

    ליל סדר בדהרמסאלה  

     ליל הסדר היה אצלנו תמיד הזדמנות למפגש משפחתי של כל משפחתנו הקטנה -  חמש נפשות: הוריי, אני ואחותי, ודודתי – היחידה מכל בני המשפחה שנותרו בגולה ששרדה את השואה. על כן היה חשוב עבורי גם בביקורי הראשון בחו"ל, לחגוג את ליל הסדר בחברה של יהודים.  

    ערב פסח תשכ"ז (1967) - האביב הגיע, ועננים לבנים בודדים שטו בשמי התכלת של מקלאוד גנג'. בשעת אחר הצהרים, כשעוד מעט מגיע ליל הסדר, עמדתי מאוכזב בפתח חנות המשקאות, וניסיתי לדמיין לעצמי כיצד אני חוגג את ליל הסדר לבדי. זה עתה  אמר לי בעל החנות הפרסי - "משרד המודיעין" של מחנה הפליטים הטיבטיים - שהיהודים היחידים במקום, בני זוג שעובדים עם הפליטים, נסעו לניו-דלהי לחגוג "איזה שהוא חג".  

    "היי", אמרו בלבביות אמריקנית אופיינית שלושת הצעירים שהתקרבו אלי, בעודי שקוע בהרהורים.

    "היי", עניתי בהיסח הדעת.

    "מהיכן אתה?" שאל הצעיר הגבוה מבין השלושה, מתעלם מחוסר העניין שגיליתי.  

    "מאיפה אתם?" השבתי בשאלה, למרות שהיה ברור שהם אמריקנים.

    "אנחנו מארה"ב, ואתה?", הצטרפה הצעירה שבחבורה לשיחה.

    "מישראל", עניתי.

    "מישראל? אז מה אתה עושה פה?", שאלו בתמיהה. באותה עת עדיין לא ביקרו תרמילאים ישראלים רבים בהודו, ודהרמסאלה לא הייתה "אתר חובה" במסלולם.

    "באתי לחפש פה יהודים לחגוג אתם את ליל הסדר", עניתי.

    "אוי ויי, באמת ליל הסדר היום!", תפס הצעיר הגבוה את ראשו בשתי ידיו.

    "מה לך ולליל הסדר?", שאלתי, כשנעור בי שוב זיק של תקווה.

    "מה זאת אומרת? גם אני יהודי!"

    התברר ששלושתם - סטיבן היהודי, דני הבלונדיני, והבחורה דבי - נשלחו להודו במסגרת "חיל השלום" שהקים הנשיא קנדי. בדרכם להודו בילו גם תקופת הכשרה קצרה בישראל, כמתנדבים בקיבוץ דן בצפון. סיפרתי להם על ניסיונותיי למצוא יהודים שותפים לחגיגת ליל הסדר, ועל שמחתי שההשגחה העליונה זימנה לי אותם, וביניהם היהודי שחיפשתי.

    הצעירים האמריקנים, אני - ואפילו המוזג הפרסי - הסכמנו שאכן משמיים הדבר!    

    בעודינו מדברים בפתח חנות המשקאות, ניגש אלינו טיבטי נמוך קומה, רחב כתפיים ומוצק, עטוף בגלימת נזירים ארגמנית וראשו מגולח, ופנה אל שלושת האמריקנים. היה זה מזכיר הארמון, הממונה על יחסי הציבור של הדלאי לאמה הגולה של טיבט.

    "האם אתם מוכנים להקדים את פגישתכם המתוכננת עם הדלאי לאמה, ולקיימה מחר בבקר?", שאל.

    "כן, כמובן", ענו פה אחד, ואז פנו אלי "גם אתה רוצה להצטרף אלינו?"

    הסכמתי מייד, אך הדבר היה תלוי באישורו של המזכיר.  

    שמחתי מאד על ההזדמנות. אכן רציתי לפגוש את הדלאי לאמה, אולם לא טרחתי להגיש בקשה לראיון. ידעתי שתהליך האישור לוקח כשלושה-ארבעה ימים, ולרשותי לא עמד די זמן - רציתי בכל זאת להגיע לניו דלהי כדי לטעום קצת מאווירת הפסח בחברת משפחה יהודית, משפחת קולט. 

    המזכיר נראה בתחילה קצת נבוך והיסס לאשר את השתתפותי, ולסטות מן הנהלים המקובלים. אך עד מהרה הוא התעשת והתגמש, בדק את דרכוני וערך לי תחקיר קצר על מוצאי והשכלתי, על המדינות שבהן ביקרתי ועל מניעיי להצטרף לראיון. לבסוף נעתר ואישר גם את השתתפותי בפגישה.  

    ירדנו בלב קל ממקלאוד גנג' לדהרמסאלה, ובדרך הסברנו - שני היהודים לשני ה"גויים" - את משמעות חג הפסח. מצאנו מסעדה מקומית, ונכנסנו כשאנו מוכנים ומזומנים לקיים את מצוות החג. במקום יין, שתינו מים - האמריקנים הוסיפו להם גם טבליות יוד לחיטוי; במקום מצות, אכלנו צ'פאטי – פיתות הודיות מבצק שלא החמיץ; והתבלינים ההודים היו בעינינו כתחליפי חרוסת ומרור.

    אולם החוויה העיקרית לא הייתה בחומר, אלא ברוח - בפינה נידחת בשיפולי הרי ההימאליה ההודים, הצלחנו לייצר יש מאין, אווירה של פסח וליל הסדר.  את דבי, הצעירה שבחבורה, לימדנו לשאול את ארבע הקושיות, בתרגום לאנגלית ובלי ניגון. סטיבן ואני השלמנו זה את זה בסיפורי ההגדה ויציאת מצרים, ולא הסתפקנו רק ביציאת מצרים התנכית, אלא הרחבנו גם ב"יציאת מצרים" המודרנית – העלייה ההמונית ארצה וחידוש החיים העצמאיים של עם ישראל במדינת ישראל.  

    וכך היינו מספרים ביציאת מצרים, לא עד שבאו תלמידינו להגיד ש"הגיע זמן קריאת שמע של שחרית", אלא עד שבא המלצר לומר שסוגרים את המסעדה.  

    למחרת הלכנו ארבעתנו לפגישה עם הדלאי לאמה הגולה של טיבט.   

    דרג את התוכן:

      תגובות (22)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/3/10 08:28:

      צטט: גרייס ל 2010-03-25 02:46:21

      סיפור מקסים כנראה שאין מקריות,ואני אוהבת שכך מתגלגלים דברים ,ניסים קטנים הרי מתרחשים כל יום,זה מה שמשאיר אותנו בחיים עם חיוך גדול,ושמחה קטנה בלב,יופי,,תודה, גרייס

      תודה, גרייס. גם אני לא יכולתי להימנע מן המחשבה, שאכן קורים לי ניסים באותו טיול. הרבה דברים נקרו על דרכי לגמרי במקרה - ניסים?

      היו דברים אחרים שקרו בגלל יוזמה שאני נקטתי. פרשת ליל הסדר בדהרמסאלה היתה שילוב של השניים - אם לא הייתי מתעקש למצוא את "היהודי שלי", הייתי מחמיץ פגישה מעניינת עם הדלאי לאמה!

      חג שמח וכל טוב, עמוס.

        25/3/10 02:46:
      סיפור מקסים כנראה שאין מקריות,ואני אוהבת שכך מתגלגלים דברים ,ניסים קטנים הרי מתרחשים כל יום,זה מה שמשאיר אותנו בחיים עם חיוך גדול,ושמחה קטנה בלב,יופי,,
        24/3/10 15:14:

      צטט: OCN 2010-03-24 13:45:48


      נהנהתי לקרוא אבל לצערי אין לי כוכבים.

       

      אשמח אם תיכנס לפוסטים עם הסיפורים המצחיקים שלי ותגיב

      תודה

      תודה, אוסי, שמח שנהנית. מבטיח לבקר גם אצלך.

      הכוכבים הם חסרי משמעות עבורי (ברור שאני שמח כשהם מגיעים!). חשוב לי לקבל משוב על הכתיבה. למרות גילי "המופלג", אני כותב בתחילת דרכו, וכל הערה בונה על ליקויים או לאקונות בכתיבה, אמורה לסייע בתהליך ההשתפרות.

      חג שמח, עמוס.

       

        24/3/10 13:45:


      נהנהתי לקרוא אבל לצערי אין לי כוכבים.

       

      אשמח אם תיכנס לפוסטים עם הסיפורים המצחיקים שלי ותגיב

      תודה

        24/3/10 11:38:

      צטט: ranforce 2010-03-24 11:02:16

      תודה לך על הסיפור המדהים הזה.

      אכן לעם היהודי ולעם הטיבטי קווי דימיון מקשרים, וערב חג החירות נאחל גם לטיבטים שישובו לביתם מהגלות! 

      תודה, רן.

      הרחבה על הטיבטים - בפוסט הבא על הפגישה עם הדלאי לאמה. לא נראה לי שיחזרו בקרוב לארצם.

      חג שמח, עמוס.

       

        24/3/10 11:02:

      תודה לך על הסיפור המדהים הזה.

      אכן לעם היהודי ולעם הטיבטי קווי דימיון מקשרים, וערב חג החירות נאחל גם לטיבטים שישובו לביתם מהגלות! 

        24/3/10 08:57:

      צטט: Neora 2010-03-24 08:52:13


      קראתי והתרגשתי, לאורך כל ההסטוריה שלנו, שמרו היהודים - ולא משנה איפה היו, ואם היו דתיים או חילוניים גמורים, איזו זיקה לחג הזה, אני נזכרת בסיפורים על השואה להבדיל, בתי סוהר בארצות רחוקות, בשבי, במלחמה, במצור, ימים שכמעט בלתי אפשרי היה לרכז את כל עזרי החג, השתמשו לכן בחלופות, ועשו הכל לחגוג את ליל הסדר. 

      כל סיפור בפני עצמו, אם בהימליה או במעמקים, של קשר נפשי חזק לחג הזה,

      אני מניחה שעל בסיס התחושה החזקה הזו נחגג הסדר הגדול שעורכים שליחי חב"ד בכל העולם.

      נהניתי לקרא, תודה לך, וחג שמח ואביבי לך ולכולם.

       

      נאורה

      תודה, נאורה, על התגובה המפורטת.

      מאחל גם לך חג שמח וכל טוב, עמוס.

       

        24/3/10 08:53:

      צטט: mom.doc 2010-03-24 07:55:45

      חוויה מרגשת.

      פגישה של יהודים בחו"ל וסדר ביחד. גם אני חויתי פעם.

       

      תודה, אילנה.

      החווייה התעצמה אצלי בגלל הקושי לאתר ולו יהודי בודד אחד, לחגוג אתו את החג.

      מקווה שהחג בחו"ל היה חווייה גם עבורך, ומאחל לך חג שמח וחווייתי גם השנה.

      כל טוב, עמוס.

       

        24/3/10 08:52:


      קראתי והתרגשתי, לאורך כל ההסטוריה שלנו, שמרו היהודים - ולא משנה איפה היו, ואם היו דתיים או חילוניים גמורים, איזו זיקה לחג הזה, אני נזכרת בסיפורים על השואה להבדיל, בתי סוהר בארצות רחוקות, בשבי, במלחמה, במצור, ימים שכמעט בלתי אפשרי היה לרכז את כל עזרי החג, השתמשו לכן בחלופות, ועשו הכל לחגוג את ליל הסדר. 

      כל סיפור בפני עצמו, אם בהימליה או במעמקים, של קשר נפשי חזק לחג הזה,

      אני מניחה שעל בסיס התחושה החזקה הזו נחגג הסדר הגדול שעורכים שליחי חב"ד בכל העולם.

      נהניתי לקרא, תודה לך, וחג שמח ואביבי לך ולכולם.

       

      נאורה

        24/3/10 07:55:

      חוויה מרגשת.

      פגישה של יהודים בחו"ל וסדר ביחד. גם אני חויתי פעם.

       

        24/3/10 07:53:

      צטט: שולה63 2010-03-24 07:43:01

      כמעט כל מקום שתטייל  בעולם תמצא  היום יהודים או ישראלים

      ביחוד זה נהיה חשוב בחגים.

      באמת חוויה נעימה לחוג ביחד.

      תודה על התגובה, שולה.

      "באמת חוויה נעימה לחוג ביחד

      חב"ד עלו על זה, והיום הם מארגנים טכסי סדר במקומות רבים שישראלים מגיעים אליהם.

      בשנות השישים זו היתה בעיה אמיתית למצוא יהודים בהרי ההימאליה, על מנת לחוש חלק מן החג.

      חג שמח, עמוס.

       

        24/3/10 07:43:

      כמעט כל מקום שתטייל  בעולם תמצא  היום יהודים או ישראלים

      ביחוד זה נהיה חשוב בחגים.

      באמת חוויה נעימה לחוג ביחד.

        22/3/10 19:21:

      צטט: Design4U 2010-03-22 16:27:15

      נחמד הסיפור, בעיקר לנוכח העובדה שאני מזדהה כי גם אני בליל הסדר הזה לא יהיה בארץ.

       

      תודה, מיכל.

      תהני בטיול - איטליה, נכון?

      מאחל לך לחגוג בכל זאת את ליל הסדר, אם זה מה שתרצי.

      חג שמח, עמוס.

       

        22/3/10 16:27:

      נחמד הסיפור, בעיקר לנוכח העובדה שאני מזדהה כי גם אני בליל הסדר הזה לא יהיה בארץ.

       

        22/3/10 15:26:

      צטט: יעל מ 2010-03-22 13:23:03

      נקודה פילוסופית מעניינת (בעיניי לפחות) שעלתה לה בטקסט הייתה לגבי איך שדברים מסתדרים להם - צירופי מיקרים, הזדמנויות, השגחה עליונה... 

      תודה על הכוכב.

      אין מנוס מהרהורים פילוסופיים בטיול מן הסוג שהיה לי אז בהודו. מסלול הטיול נבנה בעיקר על פגישות עם חכמים הודים וביקור באתרי עלייה לרגל.

      באפיזודה הזאת, גם מציאת יהודי ברגע האחרון, וגם הפגישה עם הדלאי לאמה, שמראש ויתרתי עליה, הם מסוג הדברים שמעוררים אצל חילוני כמוני "הרהורי כפירה"!

      חג שמח, עמוס.

        22/3/10 13:23:
      נקודה פילוסופית מעניינת (בעיניי לפחות) שעלתה לה בטקסט הייתה לגבי איך שדברים מסתדרים להם - צירופי מיקרים, הזדמנויות, השגחה עליונה... 
        21/3/10 23:06:

      צטט: שיווה 2010-03-21 19:01:07

      סיפור יפה

      על המזדמן ועל האילתור

      ועל חשיבות החג בעבורך

      תודה על הפירגון.

      מה עם צריבת הסרפד?

      כל טוב וחג שמח, עמוס?

       

        21/3/10 19:01:

      סיפור יפה

      על המזדמן ועל האילתור

      ועל חשיבות החג בעבורך

        21/3/10 18:47:

      צטט: ariadne 2010-03-21 17:09:45

      לפסח בחול יש טעם מיוחד.

      כיף לקרוא אותך.

      תודה, (דנה) רונית,

      שמח שאת קופצת לביקור.

      זה היה הפסח היחיד שלי בחו"ל. תמיד השתדלתי להיות עם המשפחה.

      כל טוב וחד שמח, עמוס.

       

        21/3/10 17:09:

      לפסח בחול יש טעם מיוחד.

      כיף לקרוא אותך.

        20/3/10 12:01:

      צטט: עמנב 2010-03-20 11:50:01

      תודה על הכוכב, נועה, וחג שמח.

       

       

      מה שמגיע מגיע,

      כרגיל - נפלא.

       

      חג שמח גם לך :)

        20/3/10 11:50:
      תודה על הכוכב, נועה, וחג שמח.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין