עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    3 - פסח בהימאליה - הכומר האנגליקני של קנגרה

    7 תגובות   יום שני, 8/3/10, 09:06

    3 - הכומר האנגליקני של קנגרה 

    כמו מארחי, סוואמי וימלאננדה, כל מי ששאלתי לא ידע על יהודים הגרים בקנגרה, וכולם הפנו אותי אל הכומר המקומי.  

    הגעתי לפנות ערב אל בית הכומר, שעמד בסמוך לכנסיה האנגליקנית היחידה בעיר. פתחתי את השער ופסעתי אל הבית המסויד לבן, שגגו המשופע היה מכוסה ברעפי צפחה אפורים-שחורים. הקשתי במרתוק על  דלת העץ, ואישה מבוגרת - המשרתת - פתחה לי. לאחר שחלצתי את סנדליי, שאלה אותי לשמי ובררה את מטרת בואי, ונעלמה בחדרים הפנימיים. כעבור זמן קצר הגיע הכומר בעצמו, לחץ את ידי, והזמין אותי להיכנס. 

    הכומר היה בעל קומה ממוצעת, רחב כתפיים ועב מותניים, בשנות החמישים לחייו, צבע עורו היה כהה מאד, ותווי פניו אינם אופייניים לתושבי הצפון. הצגתי את עצמי, ואז התיישבנו על הכורסאות משני עברי השולחן הנמוך בחדר האורחים. המשרתת הביאה לנו תה ומגש של פירות, והשיחה קלחה.

    "מנין אתה?" שאל הכומר.

    "מישראל".

    "שמך עמוס? זה שם מהברית הישנה", אמר.

    "אכן כן, זהו שמו של אחד הנביאים בתנ"ך".

    "אתה נוצרי?" המשיך לשאול.

    "לא", עניתי, "אני יהודי. מחר ליל הסדר שלנו, ואני מחפש יהודים לחגוג אתם את החג. אתה יודע על יהודים בקנגרה?"

    "לא ידוע לי  על יהודים שגרים פה בעיר", אמר למרבה האכזבה שלי.

    "אולם", המשיך, "אני מציע לך לנסוע מחר בבקר אל העיר דהרמסאלה הסמוכה. מצפון לה, במקלאוד גנג', יש מחנה גדול של פליטים טיבטים, ושמעתי שבין המתנדבים הזרים שהגיעו לסייע להם, יש גם זוג יהודים".

    "תודה, אסע לשם כעצתך", אמרתי.  

    לאחר שתיקה קצרה, הוספתי:

    "האם תרשה לי לשאול אותך שאלה אישית?".

    "שאל, אין בעיה".

    "אתה לא נראה לי בן הצפון. מהיכן הגעת הנה?"

    "נולדתי בעיר קוטיים שבקרלה".

    "הייתי בקוטיים", אמרתי. "ביקרתי בכמה קהילות נוצריות בקרלה ושמעתי את סיפורו של תומס הקדוש, מתלמידיו של ישו, שהביא את הנצרות להודו. אתה נולדת למשפחה נוצרית?"

    "לא. נולדתי כהינדו בג'אטי (כת, קאסטה) נמוכה. הוריי היו ממשפחת בורסקאים, מעבדי עורות - טמאים, אסורים במגע. אני רציתי ללמוד, אך בשל מוצאי מקאסטה נמוכה, לא היה לי סיכוי לקבל השכלה. בשכונה סמוכה לנו בקוטיים, היתה קהילה של נוצרים אנגליקנים, והתחלתי לבקר בכנסיה שלהם. למרות שהייתי בן כת הטמאים, הכומר קרב אותי ולימד אותי את עקרונות הדת הנוצרית. בשלב מסוים, כשהייתי בן שלוש עשרה, הוטבלתי לנצרות, והכומר שכנע את הוריי לשלוח אותי לקבל חינוך בפנימייה של הכנסייה".

    "והוריך נשארו הינדים?", שאלתי.

    "כן, אך כשהוסמכתי לכמורה, הצלחתי לשכנע גם אותם לעבור לנצרות, והיום הם משתייכים לאותה קהילה אנגליקנית בקוטיים".

    "אני הגעתי להודו מתוך עניין בדת ההינדית", אמרתי. "בעיניי הרעיון של 'ברהמן' - ההוויה האחדותית של כל הקיים ביקום – הוא ברמה רוחנית יותר גבוהה מהרעיון המונותיאיסטי של האל הבורא, ככוח עליון טרנסצנדנטי, או אימננטי".   

    שיחתנו בענייני הדת התארכה. הכומר היה איתן מאד באמונתו הנוצרית, בעוד אני מסנגר בכל כוח השכנוע שלי, על עיקרי הפילוסופיה של "אדוואיטה ודאנטה". 

    כשיצאתי בשעת לילה מאוחרת מביתו, כדי לחזור אל האשרם של סוואמי וימלאננדה, הרהרתי בהשתאות בשיחה שקיימנו זה עתה - אני היהודי, ניסיתי להחזיר כומר נוצרי למקורו ההינדואי!  

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/3/10 18:52:

      צטט: פרמינה דאסה 2010-03-16 10:15:27

      צטט: עמנב 2010-03-15 13:49:11

      צטט: פרמינה דאסה 2010-03-15 12:46:43

      איזור מענין

      אנשים מענינים

      היה לך מענין....:)

      תודה, טלי, אכן היה מעניין.

      עובדה שהזיכרונות מאותו טיול ראשון בחו"ל מזינים עד היום את הכתיבה שלי.

       

      אתה יודע.....

      המשפט הראשון שכתבת כאן על עצמך הוא "ילדות בבנימינה..."

      למה אתה לא כותב עליה?

      זה נשמע מענין ומרגש לא פחות.....:)

       

       

      טלי, במקרה קלעת לכוונותיי.

      לאחר סדרת הסיפורים הקשורים לליל הסדר בדהרמסאלה, בכוונתי לפרסם גם סיפור מילדותי בבנימינה.

       

        16/3/10 10:15:

      צטט: עמנב 2010-03-15 13:49:11

      צטט: פרמינה דאסה 2010-03-15 12:46:43

      איזור מענין

      אנשים מענינים

      היה לך מענין....:)

      תודה, טלי, אכן היה מעניין.

      עובדה שהזיכרונות מאותו טיול ראשון בחו"ל מזינים עד היום את הכתיבה שלי.

       

      אתה יודע.....

      המשפט הראשון שכתבת כאן על עצמך הוא "ילדות בבנימינה..."

      למה אתה לא כותב עליה?

      זה נשמע מענין ומרגש לא פחות.....:)

       

       

        15/3/10 13:49:

      צטט: פרמינה דאסה 2010-03-15 12:46:43

      איזור מענין

      אנשים מענינים

      היה לך מענין....:)

      תודה, טלי, אכן היה מעניין.

      עובדה שהזיכרונות מאותו טיול ראשון בחו"ל מזינים עד היום את הכתיבה שלי.

       

        15/3/10 13:40:

      צטט: Design4U 2010-03-15 10:51:21

      ומה שמדהימה אותי זו הזיקה הרוחנית הגבוהה שלך.

      תודה, מיכל.

      זה היה נכון לתקופת רווקותי. ברגע שהחלטתי להינשא, השתלבתי בתרבות המטריאליסטית שלנו. היום אני מתעסק ברוחניות מבחינה אקדמית.

      כל טוב, עמוס.

       

        15/3/10 12:46:

      איזור מענין

      אנשים מענינים

      היה לך מענין....:)

        15/3/10 10:51:
      ומה שמדהימה אותי זו הזיקה הרוחנית הגבוהה שלך.
        12/3/10 14:54:

      מעניין לקרוא על התפתחות של שיחה ראשונה בין שני אנשים זרים זה לזה, היכרות בין מארח למארחו.

        

      ארכיון

      פרופיל