עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    יעל מימון (יעל מ)

    עיקר עולמי, ולכן גם הכתיבה שלי, ברוח ובהשראת אליס בארץ הפלאות ומבעד למראה של לואיס קרול
    ©כל הזכויות שמורות ליעל מימון

    שיעור מס' 1

    19 תגובות   יום שני, 1/3/10, 11:58


    אריה נראה עייף ומנומנם וכאילו כל רגע הוא עומד להירדם ממש. ורקסיקאן - דעתו הוסחה על ידי חרק קטן וצווחני שנכנס מן החלון והחל להתעופף בחדר ורקסיקאן אחריו, מנתר בעקבותיו מהרצפה לשולחן הכתיבה ומשם למיטה, לשידה, לכיסא וזה לא נגמר... אני לא יודעת אם רקסיקאן רוצה לשחק עם החרק הקטן או לצוד ולהרוג את המסכן. ואומץ - נראה שהוא החליט להקדים את הפסקת הצהריים, כולו שקוע בקערת האוכל הירוקה.

    "השיעור מתחיל", הכרזתי חגיגית, "נא להתרכז כולם!" (במבט לאחור, אינני יודעת איך יכולתי לדרוש זאת מהם כשאני בעצמי לא הייתי מרוכזת) "המשוואה הבסיסית שאותה נלמד ונשנן היום היא: כלי תחבורה = סכנה"

    "את יודעת שאין כלי תחבורה בארץ שמבעד למראה, חוץ מאשר הרכבת וזאת לא ממש נוסעת על מסילה, את יודעת, זאת רכבת שמסוגלת לנתר"

    "כן, כן אומץ, אני יודעת, אבל אנחנו כאן עכשיו וכאן יש כלי תחבורה שונים. באמת היה בא לי עכשיו לעלות על רכבת ולהיעלם מכאן".

    אומץ : "לאן להיעלם?"

    "לא יודעת, לברוח לכל מקום שהוא, לאן שהרכבת תיקח אותי. אולי אזמין את אחותי להצטרף אליי"

    ציור שמן The Travelling Companions מאת Augustus Egg 

    אריה כבר שקע בתרדמה ורקסיקאן עדיין עסוק עם החרק

    "טוב, נדחה את השיעור למחר. אתה חושב שמחר נהיה יותר מרוכזים?" 
    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/7/10 12:05:

      את  לא  חייבת  לנסוע  ברכבת  הרגילה

      את יכולה  לנסוע ברכבת  הזמן  ולהגיע  לכל  מיני  מקומות מעניינים, שהיו,  שיהיו, ואולי  שתנסי אם הם ראויים  להיות

      כדוגמא

      עליסה הציצה מעל לכתפו בסקרנות מה. "איזה שעון מצחיק!" העירה,
      "הוא מראה את היום בחודש. אך לא מגלה מה השעה!"

      "ולמה שיגלה?" רטן הכובען, "האם השעון שלך מגלה לך מה השנה?"

      "ודאי שלא," ענתה עליסה בלא שום היסוס. "אבל זה רק מפני שהוא
      נשאר באותה שנה המון המון זמן."

      "ובדיוק כך הדבר גם בשעון שלי," אמר הכובען.

      עליסה חשה עצמה תוהה ונבוכה עד מאוד. הערתו זו של הכובען נשמעה
      חסרת כל משמעות, אף-על-פי שנאמרה בלשון בני-אדם.

      "לא כל-כך הבנתי," אמרה באדיבות רבה ככל שיכלה.

      "לא הבנתי בדיוק למה את מתכוון." אמרה עליסה.

      "ודאי שלא הבנת!" אמר הכובען והנהן בראשו בבוז. "אין לי ספק
      שמעולם גם לא דיברת אל הזמן!"

      "אולי לא," ענתה עליסה בזהירות, "אבל אני יודעת שאני צריכה לפעמים
      לנקוב אותו בשיעורים ובתרגילים."

      "הא! עכשיו הכול ברור," אמר הכובען. "הוא לא סובל שנוקבים אותו.
      אבל אילו היית קצת יותר נחמדה אליו, הוא היה עושה בשעון כמעט כל
      מה שהיית מבקשת ממנו. נאמר, למשל, שהשעה היא שמונה בבוקר, שעת
      התחלת הלימודים: כל שעליך לעשות הוא ללחוש סיסמה לזמן - ומיד
      אצים-מסתובבים מחוגי השעון כהרף-עין! אחת וחצי. זמן
      ארוחת-הצהרים!"

      ("הלוואי שכך היה," אמר ארנב-האביב לעצמו בלחישה.)

      "זה יהיה עצום, כמובן," אמרה עליסה בקול מהורהר, "אבל מצד שני -
      אני לא אהיה אז רעבה, נכון?"

      "אולי לא בהתחלה," אמר הכובען, "אבל תוכלי לעצור את הזמן באחת
      וחצי כל כמה שתרצי."

      "וזאת הדרך שבה אתה נוהג?" שאלה עליסה.

      הכובען הניע ראשו בעצב. "לא אני!" השיב.

       

      http://cafe.themarker.com/image/1477755/

       

        11/3/10 09:52:

      ואם כבר מדברים על כרכרות ורכבות, יש סרט אנימציה (מדהים !) שנקרא "רכבת לקוטב"

      מסופר על ילד שמצפה לכרכרה של סנטה קלאוס ומוזמן לעלות על רכבת לקוטב הצפוני 

      לא ראיתי את הסרט מלבד חלק ממנו ואהבתי מאוד, מקווה שייצא לי לצפות בכולו בהקדם:)

        11/3/10 09:47:

      צטט: גרייס ל 2010-03-03 17:11:21

      כרכרה זה נפלא במיוחד לגוש דן שיתפוצצו כולם,,רעיון טוב,,

      זה לא רעיון טוב, אלא טוב מאוד!

      באמת היה נפלא לו היו כרכרות במקום מכוניות מחניקות. ומצויין ניסחת: "שיתפוצצו כולם":)

        3/3/10 17:11:
      כרכרה זה נפלא במיוחד לגוש דן שיתפוצצו כולם,,רעיון טוב,,
        3/3/10 09:11:

      מי זה בוריס?....
        2/3/10 22:08:

      צטט: The B. Land 2010-03-01 20:45:29


      "לא יודעת, לברוח לכל מקום שהוא, לאן שהרכבת תיקח אותי. אולי אזמין את אחותי להצטרף אליי"

      לדעתי זה משפט המפתח בכל הקטע הזה.

      טוב לא היית מרוכזת, למה שלא תרצי לברוח?

      לי בא לברוח גם כשאני מפוקס....

      :) 

      היי בוריס,

      קלעת! גם אני חושבת שזה משפט המפתח:)

      נראה שכל אחד רוצה לברוח לפעמים. וזה בסדר, אך יש לשים לב שיש בריחות טובות, למשל לברוח באמצעות חלום בהקיץ או באמצעות ספר או סרט טוב...וזאת לעומת בריחות לא-טובות כמו בריחה לסם/אלכוהול.

       

        2/3/10 16:29:

      צטט: גרייס ל 2010-03-01 16:07:29

      מחר יום חדש אמרה סקרלט  וצדקה ,שיחכו,,,

      היי גרייס,

      גב' אוה'רה בהחלט צדקה, לא סתם זה אחד הציטוטים הידועים שלה.

      זה נותן מן ניחום מסוים המחשבה שיש את מחר והמחר הוא כמו דף חדש, התחלה חדשה. אז אפשר לחכות למחר, חוץ מדברים שלא צריך לדחות למחר:)

      כלי התחבורה ההולם את רוח התקופה של סיפור חלף עם הרוח : הכרכרה. הרבה יותר בטוח מכלי התחבורה המודרניים...

      אז הנה ציור של Edgar Degas/

      a Carriage at the Races 

       

        2/3/10 14:20:

      צטט: יעל מ 2010-03-02 12:07:15

      צטט: פלסף 2010-03-01 15:58:28

      צטט: פלסף 2010-03-01 12:57:28

      הנה אני מנסה שוב, לבקשת הקהל;

      קלינט איסטווד אמר באחד מסרטי הפעולה הטובים שלו, בתור פושע פילוסוף - המחר אינו מובטח לאיש.... אני לא הייתי דוחה את השיעור... אפשר ללמד גם בלי להיות מרוכז, ובכיף...חשוב ליצור חוויה מהחומרים שיש בהישג יד, בלי לנסות לעמוד בציפיות גבוהות, במיוחד של אחרים... פעם העברתי שיעורים למיניהם, וריחפתי בלא מעט מקרים... לא קרה שום דבר נורא...נהפוך הוא...

      היי שגיא, תודה:) 

      אתה יודע, שגם בגן הילדים אומרים שרק דבר אחד חסר ב"שעת ריכוז" והוא הריכוז.

      אני בעד להיות "מעופפים"!

      ועם זאת, אני חושבת שצריך רמת ריכוז מינימלית כדי לקלוט משהו, ולכל אחד כנראה יש רמה מינימלית שונה

       

      היי....חוסר ריכוז זה לא איבוד הכרה... אפשר, ולפעמים רצוי, לתפקד ברמת ריכוז נמוכה... זה פותח פתח לסוג אחר ומעניין של תקשורת - משוחררת, ספונטנית, בלתי מחייבת, חולפת כלא הייתה... חוויה לשמה. 

        2/3/10 12:07:

      צטט: פלסף 2010-03-01 15:58:28

      צטט: פלסף 2010-03-01 12:57:28

      הנה אני מנסה שוב, לבקשת הקהל;

      קלינט איסטווד אמר באחד מסרטי הפעולה הטובים שלו, בתור פושע פילוסוף - המחר אינו מובטח לאיש.... אני לא הייתי דוחה את השיעור... אפשר ללמד גם בלי להיות מרוכז, ובכיף...חשוב ליצור חוויה מהחומרים שיש בהישג יד, בלי לנסות לעמוד בציפיות גבוהות, במיוחד של אחרים... פעם העברתי שיעורים למיניהם, וריחפתי בלא מעט מקרים... לא קרה שום דבר נורא...נהפוך הוא...

      היי שגיא, תודה:) 

      אתה יודע, שגם בגן הילדים אומרים שרק דבר אחד חסר ב"שעת ריכוז" והוא הריכוז.

      אני בעד להיות "מעופפים"!

      ועם זאת, אני חושבת שצריך רמת ריכוז מינימלית כדי לקלוט משהו, ולכל אחד כנראה יש רמה מינימלית שונה

        2/3/10 12:00:

      צטט: עדידוש :) 2010-03-01 15:29:25


      נכון שיש סכנה בכלי התחבורה, אך אם לא נשתמש בהם...אין כמעט סיכוי להגיע לשום מקום.

      למעט כמובן רגלינו אנו שעימן אנו צועדים ולעולם לא נפסיק!

      תודה עדידוש, העלית נקודה למחשבה:)

      אכן רגלינו ובכלל הגוף האנושי הוא כשלעצמו כלי תחבורה (והדלק הוא המזון)

      יש סיכוי להגיע רחוק ברגלינו, אך ברור לי ששעת נסיעה בכלי רכב תימשך שעות או ימים בהליכה ברגל.

      השאלה היא האם המחיר שגובים כלי תחבורה (זיהום אוויר, קטל בכבישים) שווה את התועלת שבקיומם?

      הנה ציור של Mark Lague, המצייר "נופים עירוניים"

       

        2/3/10 11:37:

      צטט: שטוטית 2010-03-01 12:29:11

      כן, יש לשער שמחר תהיו יותר מרוכזים !!

      יופי יעלי :)

      אוהבת את הסיפורים שלך

      *

      }{שטוטית

      ההשערה אוששה!

      שיעור טוב אכן התקיים, לא שהיינו ממש מרוכזים למחרת, אבל קצת יותר מהיום הקודם!

      תודה רבה שטוטית:)) 

        2/3/10 08:25:

      יעל, אני מסיר את הכובע בפני הדמיון הפורה, והדרך שבה את מביאה אותו לידי ביטוי.

      כל טוב, עמוס.

        1/3/10 20:45:


      "לא יודעת, לברוח לכל מקום שהוא, לאן שהרכבת תיקח אותי. אולי אזמין את אחותי להצטרף אליי"

       

      לדעתי זה משפט המפתח בכל הקטע הזה.

       

      טוב לא היית מרוכזת, למה שלא תרצי לברוח?

       

      לי בא לברוח גם כשאני מפוקס....

      :) 

        1/3/10 16:07:
      מחר יום חדש אמרה סקרלט  וצדקה ,שיחכו,,,
        1/3/10 15:58:

      צטט: פלסף 2010-03-01 12:57:28

      צטט: פלסף 2010-03-01 12:52:52


       

       


      אם רוצים לראות מה כתבתי, תעשו זאת ב"השב"...

       

       

      הנה אני מנסה שוב, לבקשת הקהל;

      קלינט איסטווד אמר באחד מסרטי הפעולה הטובים שלו, בתור פושע פילוסוף - המחר אינו מובטח לאיש.... אני לא הייתי דוחה את השיעור... אפשר ללמד גם בלי להיות מרוכז, ובכיף...חשוב ליצור חוויה מהחומרים שיש בהישג יד, בלי לנסות לעמוד בציפיות גבוהות, במיוחד של אחרים... פעם העברתי שיעורים למיניהם, וריחפתי בלא מעט מקרים... לא קרה שום דבר נורא...נהפוך הוא...

        1/3/10 15:29:


      נכון שיש סכנה בכלי התחבורה, אך אם לא נשתמש בהם...אין כמעט סיכוי להגיע לשום מקום.

      למעט כמובן רגלינו אנו שעימן אנו צועדים ולעולם לא נפסיק!

        1/3/10 12:57:

      צטט: פלסף 2010-03-01 12:52:52


       

       


      אם רוצים לראות מה כתבתי, תעשו זאת ב"השב"...
        1/3/10 12:52:

        1/3/10 12:29:

      כן, יש לשער שמחר תהיו יותר מרוכזים !!

       

      יופי יעלי :)

      אוהבת את הסיפורים שלך

      *

      }{שטוטית

      פרופיל

      יעל מ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון