עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    כי ככה אני אמרתי!

    ארכיון

    0

    "כלכלה בבית? כלכלת בית?"

    4 תגובות   יום ראשון, 28/2/10, 09:21
    בין מתמטיקה לספרות, הסטוריה ותנ"ך, זוהר כיהלום, שם הוא היה , באמצע מערכת השעות, שיעור כלכלת בית. אין לי מושג איך זה בבתי ספר חילוניים, או איך זה היה בזמנו, אבל בתור תלמידה חסודה וצנועה של תיכון דתי, שיעורי כלכלת בית היו מפורסמים ומיתולוגיים. וגם זמני הגיע להשתתף בחוויה.

    וזה היה חדר גדול, עם קרמיקה של חדר אמבטיה, מורכב מארבעה מטבחונים קטנים, כיורים, תנורים, מקררים וכמובן שולחנות הגשה.

    וכשזכינו להכנס לשם, קודם כל היו החוקים.

    1. יש לשטוף ידיים לפני כל פעולה. לגיטימי.
    2. יש לשטוף את הכלים אחרי כל שימוש (אוף! מאיפה לי לדעת לשטוף כלים? מזל שתמיד היתה מישהי שהיתה מנוסה מהבית ושיחדנו אותה בפטור ממשהו אחר).
    3. יש לאסוף את השיער.

     

    הסעיף השלישי הפך בהפסקה שלפני השיעור, את הכיתה למספרה. כיתה שלמה של בנות, רובן גאות בשיער ארוך, מתחילות לנסות לאסוף אותו בכל מני דרכים שיבטיחו שהמורה תהיה שבעת רצון, בלי להראות כמו משרתת דרום אמריקאית קטנה כמתואר בסרטים הדהויים שהיו אז בטלוויזיה.

    זה השלב שבו אני צריכה להצדיע לחברתי פנינה, שלימדה אותי לעשות קוקו גבוה ומתוח, בערך שני עשורים לפני בר רפאלי. אם היא היתה מקפידה במיוחד בקוקו שעשתה לי, היא יצרה לי הבעה של יפנית עם עיניים מתוחות הצידה.. נראה לי שהיא עלתה על הדרך האולטימטיבית להרמת פנים אינסטנט.

     

    בכל אופן, חגורות בסינרים , מחולקות לקבוצות, התיישבנו לקבל את דפי היום. כן, דפי היום שהיו מודפסים בעזרת "סטנסיל" (מישהו עוד זוכר את הזוועה הזו?), ומסודרים לפי נושא - קינוחים, סלטים, בשר. כאן התחיל הוויכוח בין השמרניות יותר- שדגלו במתכונים שהן פחות או יותר מכירות, לבין הנועזות שרצו לנסות כל מני דברים חדשים ולא ברורים.

    מודה ומתוודה שכפליטת בית פולני, היו הרבה דברים שהיו עבורי חדשים ולא ברורים, וחלקם אפילו גרמו לי להתאהב בהם. לדוגמא - סלט וולדורף (מה? פירות וירקות ביחד? תפוחים ומיונז?), רטבי פסטו ושמנת ( עד אז היה לי ברור שפסטה הולכת מקסימום עם רוטב עגבניות, גג!), וכל שימוש שהו באבקת סוכר ובמקצפה. (ידנית! כזו שמחזיקים את הקערה צמוד לבטן ביחד אחת, וביד השניה מקציפים במרץ, ואז תוך חצי שעה, ארבעים דקות גג, יש קצף ביצים).

     

    ואז היה השיעור, ואחריו ארוחה (כן, היינו קטנוניות והיינו מחלקות את התוצרים בדיוק של סרגל).

    הכי כיף היה שזה גרם לנו לאחר לשיעור שאחר כך, וכשהמורה התלונן, הצענו לו "אולי תוותר לנו אם נביא לך פחזנית"?. זה עבד.

     

    בכל אופן, למדתי כמה דברים חשובים בשיעור כלכלת בית:

    1. יש 20000 אפשרויות לצלות עוף.
    2. לא השתמשתי ב1999 מהדרכים הללו.
    3. הפעם היחידה שלא התווכחנו על האוכל היתה כשהיו עוגיות של רחת לוקום.
    4. אין שום קשר בין מה שהוצג לנו כ"רחת לוקום" של אז, לבין מה שנקרא "תענוג תורכי".
    5. ועדיין אני לא סובלת את זה, בשום גירסא.
    6. למורות לכלכלת בית יש ראש יצירתי שהופך כל מאכל לגורמה, לפחות בשם שלו.
    7. וכן, אפשר לגלות בקלות ש"חונפש נוסח תימן" זה בסך הכל "פופקורן".
    8. סופגניות עם אשל זה איכס.
    9. אין כמו "כדורי שוקולד" שלמדנו בכיתה ד' , כדי להכין ל"יום האם". (עד היום, אני לא מסוגלת להסתכל על "פתי בר" בלי לחשוב על לרסק אותם עם פטיש בתוך שקית ניילון כפולה עטופה במגבת. )
    10. קירות עטויי חרסינה מחזירים הרבה הד, במיוחד כשקבוצת בנות מנסה לבשל ביניהם.

     

    נ.ב. למי שתהה - סעיף 7 אמיתי! זה מה שהיה כתוב בפירוש על הדף שקיבלתי בבית הספר! השאלה היא, האם התימנים מכירים את המתכון הזה?

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/3/10 08:56:
      אצלנו, א.ד. גורדון ת"א, היו שעורי מלאכה וכלכלת בית, מה שאני זוכר שיש המון סוגי ממרחי גבינה. היה צמוד לחדר אוכל ומאוד לא מאוורר.
        2/3/10 14:53:

      האם זה שובניזם או לא - זו כבר פרשנות מקומית. 

       

      אני דוקא זוכרת שבבית ספרי הבנים היו בורחים מהאגרומכניקה שאתן מתגעגעות אליה - דוקא למטבחים שלנו. 

      [היו גם עוגות]. 

      צטט: ליאת z 2010-03-01 14:48:01

      אני לא תימניה אז אני לא יודעת :-)

       

      בכל מקרה, אני שייכת גם לדור ש"כלכלת בית" היתה חלק מתכנית הלימודים שלו. התחמקתי מכל השיעורים ואני לא זוכרת איך. זכור לי הריח שנדף מהמקום, ששימש גם כחדר אוכל. איכס

      איזה שוביניזם!

       

       

      התיכון שלי היה בית ספר לבנות ככה שאין לי מושג אם היו בנים, אם גם הם היו מחוייבים בשיעור.

      את השובינזם אני זוכרת דווקא משיעורי מלאכה של היסודי, כשהבנות נשלחו לעבודות תפירה והבנים לעבודות נגרות.

        1/3/10 14:48:

      אני לא תימניה אז אני לא יודעת :-)

       

      בכל מקרה, אני שייכת גם לדור ש"כלכלת בית" היתה חלק מתכנית הלימודים שלו. התחמקתי מכל השיעורים ואני לא זוכרת איך. זכור לי הריח שנדף מהמקום, ששימש גם כחדר אוכל. איכס

      איזה שוביניזם!