![]()
דיוק עצמי מעל לבית הכוכבים. בולדר,קולורדו 2006
נחה עלי מוזה של כתיבה.
לכל איש יש... - אמן סודי (מחווה לזלדה - לא רק משחק מחשב)
לכל איש יש בלוג שנתן לו השרת ונתנו לו הרצון לפרסום וחשיפה (וגם אנדי וורהול דקה לפני שאת השאלטר שלו כיבה).
לכל איש יש פליקר שנתנה לו מצלמתו ובעזרת עדשתו (ואולי גם מנוי שהעניקה חברתו).
לכל איש יש את ספר הפנים בו הוא אוסף אנשים פחות או יותר מוכרים ומכורים (ואולי גם מוזיאונים וחברים אמיתיים), ואם הינך סוובריטי (סלבריטי של רשת) אז אולי יהיו לך אפילו שני כרטיסים וגם קבוצת אוהדים...
לכל איש, ילד, וילדה יש טוויטר עם עד מאה וארבעים תווים בו הוא יכול לצייץ לאנשים שעוקבים (כשהם לא במוסד בו הם עובדים) על המינוס אולי לא מדברים אבל את הפלוס של גוגל כולם עדיין מגלגלים
לכל תוכן יש ציוץ - במיוחד כשהם מקוטלגים בספריית הקונגרס
להרבה אנשים יש אווטארים איתם הם משחקים, מאחוריהם מתחבאים ומציגים (לפעמים כך שמעתי אפילו עושים מהם סרטים).
לכל איש יש שם ולפעמים בגוגל אותו הם מחפשים - אולי שם יראו איזכורים - חדשים/מרגשים, איזה טוקבק או לינק מאתר אליו לרוב הם נכנסים (או סתם יקבלו איזה משוב ויגדילו את האגו שלהם אותו אנו אוהבים עד בלי סוף). לאנשים רבים לוח שעם וירטואלי בו הם יכולים לנעוץ את האינטרסים שלהם ודימויים משובבי עין שטוחים שאת הטרפיק ותשומת הלב מהר מזיזים אולי אתם תוהים - מאיפה אנו באים ולאן אנו הולכים - ובכן לא רק בטוויטר אלא גם בארבעת הריבועים אתם יכולים להיות עוקבים, להיבדק במקום ולקבל מדליות ופרסים במשחק המיקומים (ואולי אם תפקחו יפה עיניים תוכלו להיות ראש העיר של גלרייה או שתיים...)
לכל איש יש שם וגם לב בו הוא צובר את סודותיו הכמוסים - לפעמים חולק אותו עם אחרים, או סתם חוצה אותו ומחלק לפלחים - תקרובת לאנשים שלפעמים טועמים או רק לוקחים ולא מכבדים (אבל יש לעיתים שהם משיבים או בחזרה נותנים - את ליבם עטוף בסרט אדום עם ציורים קטנים של ורדים).
לכל איש יש שם או כינוי, שנתנו לו הוריו או כך סתם הוא המציא או גנב, לפעמים שם בתוספת מספר תארים (אקדמאיים או סתם איזה תואר יצרתי - אמן מוכר/אמן מצליח או אולי אמן אוונגארד עכשווי)
כל איש הוא יוצר - יוצר עכשווי
"מי אתה ?" - זאת לא השאלה - אלא מה החשיפה, הפרסום והמציאות בה אנו חיים לנו עוללה.
![]()
אחרית דבר: בראש והרבה פעמים המילים נשכחות (טוב שיש לינקים :), לפעמים אני כותב הרבה פעמים אני רוצה לכתוב אבל הזמן לא לצידי - עומד הוא שם מנגד מצליף בי את שניותיו אני עדיין כותב מכתבים ומכין גם גלויות (טוב, סה"כ כאמן סודי - גם לי יש התחייבויות...) אני כותב, אני כותב ונהנה - אתה יכול לקרוא - זה פה גם עבורך אז אם הגעת עד הלום - גם לך מגיע מילה קטנה - תודה.
- גילוי נאות -
- השיר הזה הוא עכשווי - אי לכך ובהתאם לזאת הוא צפוי לשינויים ועריכה ולעולם לא יהיה סופי (טוב, אולי אחרי שאלך לעולמי...) - השיר עובד יותר טוב עם לינקים וכשאני מקריא אותו - אני מבקש להבהיר כי השיר והדעות המובאות לעיל מייצגות את מחבריהן בלבד, ואינן משקפות בהכרח את עמדותיהם או תחושותיהם של כלל הציבור או חברי ממשלה או בלוגרים אחרים. - אם לבנקים מותר אז גם לי - טל"ח. - וכדברי המשורר הלאומי - "לנקק, לנקק עד שתגמור קישורים ותגובות, אולי אתה גם יום אחד..." |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מהן הסודות שלך ?
מה קורה ביער ?
גם לי אין שם.
נהדר הדימוי עם הטקסט,
סודיות תמיד טוב.
היי, יעל - בדקתי וזה עובד ... תבדקי את הדפדפן שלך
יצא לי פה ושם לקרוא הייקו ונראה לי מאוד מעניין - יש לך איזה ספר להמליץ בנושא ?
כן, התכנולוגיה נתנה פן אחר ליצירה וליכולת של היוצר לתקשר או להגיע אל הצופה (ובנוסף יוצרת לא מעט דיסוננסים בתקשורת ובמרקם שמרכיב את החברה והתרבות שלנו).
אה, ושכחת סוגה חשובה בשירה עכשווית:
SMS
במקום הייקו
זה הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים
מהיצירה
אין בעיה - אפשר לסדר לך .... - כלי מאוד מעניין שאני משתמש בו הרבה לסיעור מוחות, השראה ויצירת קשר עם אנשים שככה לא הייתי מגיע אליהם, - מאמר מאוד מעניין וביקורתי בנושא שאני מאוד מזדהה איתו יש פה"אז יש לך מליון עוקבים בטוויטר"
יעל - לעיתים עצם האמירה היא האמירה עצמה (או כפי שטביע את המושג מרשל מקלוהן "המדיום הוא המסר")
אני העלתי את הדברים הללו - כי הטקסט הזה מתרוצץ לי בראש כבר הרבה זמן ואת התמונה כי אני אוהב, אני מעלה אותם כי בא-לי ואני מרגיש מספיק בטוח בשביל לשתף את הדברים הללו - זה טוב או רע ?! - מי אני שאקבע כאשר אתה אמן אתה משחרר את עבודתך לציבור והיא אינה ברשותך כבר - סופי קאל מדברת על כך יפה כשהיא מסבירה על העבודה שלה - מאוד מומלץ.
בהקשר של החברה - אני משתדל מאוד לעשות מה שאני רוצה תוך כדי בחינת הנורמות החברתיות, הטלת ספק בהם, ויצירת נורמות חדשות - השיר הזה שאני מאוד אוהב מדבר על כך - האזנה נעימה.
היי, יש מצב שראיתי אותך אתמול על הטיילת בלילה ? אני טסתי לאיזה הרצאה בנמל.
ובקשר לכתיבה - זה משהו שמתרוצץ אצלי כבר הרבה זמן בראש והיה לי סוף סוף זמן להוציא אותו
נהדר ונכון ברובו..:)
(אין לי עוד טוויטר:)
וכאן נכנסת החברה שקובעת בפרמטרים מטומטמים ובחוצפנות (!) מי אנחנו בדיוק, ואז זה מערער אותנו...
הנה, אמן סודי, פרסמת כאן שיר וצילום (שבטוח חשבת שהם טובים כדי להוציאם החוצה) ואז אנשים מגיבים וקובעים אם זה טוב או לא טוב או מעולה וכן הלאה ואז אתה מרגיש אחלה או מחפש למה לעזעזל איזה בחור לא אהב את הצילום
בקיצור אני לא יודעת מה בדיוק רציתי לומר אבל אני מקווה שהבנת משהו:)
דבר שני יש לא מעט אנשים שבגלל חוצפנות החברה -כפי שציינתי- לא מעניין אותם כלום, אפילו לא הם עצמם - המודל הזה עובד לא רע בפורומים לתמיכה נפשית...
למה ? דבר - אני מודע לכך ולוקח בחשבון שלא משנה מה אני אעשה יהיו אנשים שיאהבו (כמו התגובה אחריך) וכאלה שלא, אני בד"כ פתוח לקבל ביקורת בונה (שממנה אני לומד ומתפתח) זה מאוד חשוב לי להבין וללמוד את נקודת מבטו של הצופה ואיך הוא רואה את הדברים (ואם כולם היו אוהבים את הדברים שאני עושה אז הייתי אומר דרשיני ...). גם אני משתדל לשים את הדברים בקונטקסט שלהם ולכם גם עידכנתי את פרטי התצלום אותו צילמתי לפני כ-4 שנים כשהייתי בבולדר, קולורדו בסדנא בינ"ל בת 5 שבועות של פיתוח עצמי דרך יצירתיות ותנועה אליה קיבלתי מלגה.
אז מה רציתי להגיד ? :)
מה עם בלוג ? ומייל ? ופייסבוק ?
אז הצילום מהמממממם
והכתיבה נוטפת השראה : )
אני מתאפק לא לדבר על הצילום ...
לי יש רק את flicker.
:)
קודם כל אני חושב שיש לא מעט אנשים שמפחדים מעצמם -
"Our greatest fear is not that we are inadequate,
but that we are powerful beyond measure." - נלסון מנדלה.
דבר שני יש לא מעט אנשים שהאחר לא ממש מעניין אותם אלא רק הדאגה לעצמם - המודל הזה עובד לא רע בטוויטר ....
יפה כתבת, מעניין שדווקא מה שבמיוחד מצא חן בעייני היה האחרית דבר והגילוי הנאות (שאותם כתבת בכתב קטנטן).
אני חושבת שכל אחד בתוך תוכו יודע בדיוק מי הוא והחלק הקשה זה לאפשר ולתת לאחרים לדעת מי אתה