עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    מחשבות ניסתרות

    מצאתי אותן בקירבי והן -
    המילים, כדורבנות נמצאות בתוכי
    מבקשות לצאת אל העולם לחופשי
    אט אט משחררת
    אט אט משתחררת

    0

    לפני המבול

    46 תגובות   יום שלישי, 16/2/10, 16:28

    יושב מול בר  

    בפיו סיגר מובחר,

    מציץ ומביט אל המסובים

    הכול זר ומוכר ,  

    רובם נראים כמוהו –  דומים, שקטים.  

    במוחו רוגשים החושים,  

    הכול בפנים ...

     

    לבוש חליפת שלושה חלקים.  

    נשען בנונשלנטיות על הבר -  

    לרגע רגוע...  ונזכר...  

    רגוע לרגע ... ונשבר...  

    חיכה לה ,  

    חיכה והיא הגיעה ....  

    אותה טיפה מרה , באה בסערה

     נמזגה לה מתוך בקבוק-

    יצאה מסתחררת, זלגה לאיטה ...  בריקוד

    הכוסית נתמלאה

    ובהבל הפה נשטפה,,,  

    התרוקן  בקבוקו  

    ובאותה העת -   

    החלו דומעות עיניו ''''  

    חשב עליה ארוכות -  

    איך נעזב לאנחות ....

      

    כל זה קרה והיה לפני המבול

     

     

    הוספת הציור 19/2/2010

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (46)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/2/10 20:09:

      צטט: השוטה על הגבעה 2010-02-22 17:41:59


      ועתה לאחר המבול

      לאן פניו מועדות

      לעבר או לעתיד?

      היי שוטה על הגבעה,

      שמחה אני לראות, שהשתטת ובאת גם לכאן...

      לאחר המבול ... עדין לא הגעתי לשם...

      יש לפנינו את ההתרחשות עצמה...

      והיא תקרב ותגיע במהרה...

      תודה :)

        22/2/10 17:41:


      ועתה לאחר המבול

      לאן פניו מועדות

      לעבר או לעתיד?

        20/2/10 19:02:

      צטט: לחישת הלב 2010-02-20 15:30:05

      הגעתי באיחור אך באהבהכהרגלך יודעת לגעת בנושא ולמלאתוכנו ברגש.נוגות יפה הבאת כציור בידי אומן.אהבתי את תחושת הריגוש בין שורותייך.תודה על רגעי עונג לשבת...שהבאת אלי.חיבוק לשבת יפתי שולחת אליך. 

      לחישת ליבי,

       עם בואך-

      במשב רוח רענן, את מלטפת ...

      ובכל מילה כתובה  - מפזרת את,

      רגשות עזים וחיוכים ...

      תודה על ביקורך ...

      ושבוע קסום

        20/2/10 15:30:
      הגעתי באיחור אך באהבהכהרגלך יודעת לגעת בנושא ולמלאתוכנו ברגש.נוגות יפה הבאת כציור בידי אומן.אהבתי את תחושת הריגוש בין שורותייך.תודה על רגעי עונג לשבת...שהבאת אלי.חיבוק לשבת יפתי שולחת אליך. 
        20/2/10 10:30:

      צטט: דיאבוליק 2010-02-19 16:34:51


      יושב מול בר  

      בפיו סיגר מובחר,

      אין כמו בר שקט ואפלולי.....נותן לך לשקוע אל תוך עצמך...בשקט....בחושך......

      מציץ ומביט אל המסובים

      הכול זר ומוכר ,  

      רובם נראים כמוהו –  דומים, שקטים.  

      כולנו דומים, אולי קצת שונים, אבל בסוף כולנו אדם וחוה....כולנו מאותו המקום....

      במוחו רוגשים החושים,  

      הכול בפנים ...

      החושים, התשוקות המאוויים הרצונות החלומות התקוות....

       

      לבוש חליפת שלושה חלקים.  

      נשען בנונשלנטיות על הבר -  

      צ'ארם, הצ'ארם הוא זה מי שהוא.....מלא צ'ראם, קסם מסויים....ממגנט....

      לרגע רגוע...  ונזכר...  

      רגוע לרגע ... ונשבר...  

      נשבר...אוי השיברון שהגיע בעקבות הזיכרון שהיא הטביע בו...יהיה טבוע בו לעד...

      חיכה לה ,  

      חיכה והיא הגיעה ....  

      אותה טיפה מרה , באה בסערה

       נמזגה לה מתוך בקבוק-

      יצאה מסתחררת, זלגה לאיטה ...  בריקוד

      הכוסית נתמלאה

      ובהבל הפה נשטפה  

      התרוקן  בקבוקו  

      ובאותה העת -   

      החלו דומעות עיניו ''''  

      חשב עליה ארוכות -  

      איך נעזב לאנחות ....

      ככה זה בחיים....כולנו נעזבים,

      נעזבים...ולרוב זה נעזבים לנפשנו.....

      ואז הדמעות...יזלגו מעצמן....

        

      כל זה קרה והיה לפני המבול

      המבול....לכל אחד ביקום, מבול משלו....והוא לא חייב להיות נוח...גם לא צדיק בדורו...

       

      דיאבוליק.

                              שבת שלום ,

                       דיאבוליק תודה על תגובתך

                        ה... איך לומר ממצה....

           אפשר כך באמת לתאר כל אחד ואחד מאיתנו

      כל אדם ,באשר הוא נושא עימו טיפה מרה כלשהי ....

      והן זולגות ... לפתע כך מעצמן,  גם לעיתים ללא עזרה ...כ-לוט 

        19/2/10 16:34:

      יושב מול בר  

      בפיו סיגר מובחר,

      אין כמו בר שקט ואפלולי.....נותן לך לשקוע אל תוך עצמך...בשקט....בחושך......

      מציץ ומביט אל המסובים

      הכול זר ומוכר ,  

      רובם נראים כמוהו –  דומים, שקטים.  

      כולנו דומים, אולי קצת שונים, אבל בסוף כולנו אדם וחוה....כולנו מאותו המקום....

      במוחו רוגשים החושים,  

      הכול בפנים ...

      החושים, התשוקות המאוויים הרצונות החלומות התקוות....

       

      לבוש חליפת שלושה חלקים.  

      נשען בנונשלנטיות על הבר -  

      צ'ארם, הצ'ארם הוא זה מי שהוא.....מלא צ'ראם, קסם מסויים....ממגנט....

      לרגע רגוע...  ונזכר...  

      רגוע לרגע ... ונשבר...  

      נשבר...אוי השיברון שהגיע בעקבות הזיכרון שהיא הטביע בו...יהיה טבוע בו לעד...

      חיכה לה ,  

      חיכה והיא הגיעה ....  

      אותה טיפה מרה , באה בסערה

       נמזגה לה מתוך בקבוק-

      יצאה מסתחררת, זלגה לאיטה ...  בריקוד

      הכוסית נתמלאה

      ובהבל הפה נשטפה  

      התרוקן  בקבוקו  

      ובאותה העת -   

      החלו דומעות עיניו ''''  

      חשב עליה ארוכות -  

      איך נעזב לאנחות ....

      ככה זה בחיים....כולנו נעזבים,

      נעזבים...ולרוב זה נעזבים לנפשנו.....

      ואז הדמעות...יזלגו מעצמן....

        

      כל זה קרה והיה לפני המבול

      המבול....לכל אחד ביקום, מבול משלו....והוא לא חייב להיות נוח...גם לא צדיק בדורו...

       

      דיאבוליק.

        19/2/10 10:41:

      צטט: מילה נוגעת - רחלי 2010-02-18 20:25:40


      פוסט חביב מאוד , תודה לך .

       

       

      תודה לך

         ושבת ברוכה :))


      פוסט חביב מאוד , תודה לך .
        18/2/10 20:16:

      צטט: עצמי עצמי 2010-02-18 16:08:43

      צטט: סטאר* 2010-02-18 10:03:41

      צטט: ג'אן דארק 2010-02-17 22:48:51


      היי סטאר,

      אם כל זה קרה לפני המבול - אוי ואבוי!!! מסכן, מה מחכה לו אחרי המבול...?

      ואולי בכלל אחרי המבול לא יהיה אכפת לו (כמאמר הפתגם "ואחרָיי המבול")??

      כך או כך, זו הדואליות של הטיפה המרה - היא גם מרגיעה וגם מפכחת, היא גם משכיחה וגם מחדדת, והמטאפורה הדואלית בשירך כאילו שואלת - האם הבחורה הייתה או הינה הטיפה המרה...???

      ובכל מקרה, מזל שלא שתה חלב...

      שיר זורם שקל להתחבר אליו, ומחכה לראות את המילים.

      *

      בוקר טוב ג'אן

      אכן צפויות לו תהפוכות רבות בעת המבול....

      שלא לדבר אחריו , אחרי המבול ,... מי יידע....

      ואת החלב,  כדאי שישתה מחומם מעט, בתוספת  דבש .

      מומלץ ...

      תודה על מילותיך  :))

       

      אני לגמרי עם המילים של ג'אן וכוכי -

      על הטיפה המרה, והטיפה/(ות) משמים, וטיפת דמעתו הצורבת בלב, ראית?

      ומה שיבוא אחרי (מבול המרירות שמא יפרוץ ויכסה...),  וטיפת הדמע שלנו?!

      טיפות טיפות מזגת שם מהצד לכוס מילותייך, שותה במצא בעיניך הרגישה,

      האנושית, החומלת.

      נשמה את!

      שבת שלום

      עוזי

      היי עוזי ....

      וואוו...  אני נושמת....

      כן יש בי נשמה , טוב , כן , אני גם נשמה...

      תודה :)

      ונעבור למתכון החמלה :(

      את הטיפה המרה, מוזגים ,אל תוך טיפת הדמעות המרירה.

      עם כוסית ביד, בחוץ , מחכים -לטיפת מטר זעירה .

      כך, בקלות אפשר לחזור אל העבר ...

      לביקורת הגדילה בטיפת החלב   .... ונגמר?

      שבת שלום שרלוק :-))

        18/2/10 16:08:

      צטט: סטאר* 2010-02-18 10:03:41

      צטט: ג'אן דארק 2010-02-17 22:48:51


      היי סטאר,

      אם כל זה קרה לפני המבול - אוי ואבוי!!! מסכן, מה מחכה לו אחרי המבול...?

      ואולי בכלל אחרי המבול לא יהיה אכפת לו (כמאמר הפתגם "ואחרָיי המבול")??

      כך או כך, זו הדואליות של הטיפה המרה - היא גם מרגיעה וגם מפכחת, היא גם משכיחה וגם מחדדת, והמטאפורה הדואלית בשירך כאילו שואלת - האם הבחורה הייתה או הינה הטיפה המרה...???

      ובכל מקרה, מזל שלא שתה חלב...

      שיר זורם שקל להתחבר אליו, ומחכה לראות את המילים.

      *

      בוקר טוב ג'אן

      אכן צפויות לו תהפוכות רבות בעת המבול....

      שלא לדבר אחריו , אחרי המבול ,... מי יידע....

      ואת החלב,  כדאי שישתה מחומם מעט, בתוספת  דבש .

      מומלץ ...

      תודה על מילותיך  :))

       

      אני לגמרי עם המילים של ג'אן וכוכי -

      על הטיפה המרה, והטיפה/(ות) משמים, וטיפת דמעתו הצורבת בלב, ראית?

      ומה שיבוא אחרי (מבול המרירות שמא יפרוץ ויכסה...),  וטיפת הדמע שלנו?!

      טיפות טיפות מזגת שם מהצד לכוס מילותייך, שותה במצא בעיניך הרגישה,

      האנושית, החומלת.

      נשמה את!

      שבת שלום

      עוזי

        18/2/10 10:03:

      צטט: ג'אן דארק 2010-02-17 22:48:51


      היי סטאר,

      אם כל זה קרה לפני המבול - אוי ואבוי!!! מסכן, מה מחכה לו אחרי המבול...?

      ואולי בכלל אחרי המבול לא יהיה אכפת לו (כמאמר הפתגם "ואחרָיי המבול")??

      כך או כך, זו הדואליות של הטיפה המרה - היא גם מרגיעה וגם מפכחת, היא גם משכיחה וגם מחדדת, והמטאפורה הדואלית בשירך כאילו שואלת - האם הבחורה הייתה או הינה הטיפה המרה...???

      ובכל מקרה, מזל שלא שתה חלב...

      שיר זורם שקל להתחבר אליו, ומחכה לראות את המילים.

      *

      בוקר טוב ג'אן

      אכן צפויות לו תהפוכות רבות בעת המבול....

      שלא לדבר אחריו , אחרי המבול ,... מי יידע....

      ואת החלב,  כדאי שישתה מחומם מעט, בתוספת  דבש .

      מומלץ ...

      תודה על מילותיך  :))

        17/2/10 22:48:


      היי סטאר,

      אם כל זה קרה לפני המבול - אוי ואבוי!!! מסכן, מה מחכה לו אחרי המבול...?

      ואולי בכלל אחרי המבול לא יהיה אכפת לו (כמאמר הפתגם "ואחרָיי המבול")??

      כך או כך, זו הדואליות של הטיפה המרה - היא גם מרגיעה וגם מפכחת, היא גם משכיחה וגם מחדדת, והמטאפורה הדואלית בשירך כאילו שואלת - האם הבחורה הייתה או הינה הטיפה המרה...???

      ובכל מקרה, מזל שלא שתה חלב...

      שיר זורם שקל להתחבר אליו, ומחכה לראות את המילים.

      *

        17/2/10 14:55:

      צטט: The B. Land 2010-02-17 11:52:33


      מצטרף לתגובה שלפני. אכן המשחק בדו-משמעויות מקסים. שיר שהיה לי כיף לקרוא, הוא זורם. מחכה לתמונה...:)

       

           היי בוריס , מה שלומך ?

      לפעמים אני אוהבת לשחק גם בזה :)

                         תודה ....

                       ובוא היא תבוא, מבטיחה

        17/2/10 14:45:

      צטט: alxm 2010-02-17 08:55:34

      אוהב את המשחק שלך בדו משמעי - מח שנון

       

       

                     היי

                   שלמה

             השחזתי אותו ימים ...

       פעמים נשבר לו ראש השפיץ

      ת            ו            ד             ה

        17/2/10 14:39:

      צטט: יואב אזולאי 2010-02-17 00:30:27


      מכיר גם מזה וגם מזה

      תמצית קטנה של חיים בה נתקלים כולם.

      בייחוד חובבי האלכוהול המשובח.

       

      ושלא נדע עוד צער, חחח - בטח, בטח.

       

       

       

      היי יואב

      באמת תמצית ...וטוב שכך

      אחרת, הינו נשפכים ועולים על גדותינו....

      ואיך אמרת .... חחח   -......

      תודה :-)

        17/2/10 14:34:

      צטט: debie30 2010-02-16 23:59:54


      רגוע לרגע ... ונשבר...  

       

      תיאור נפלא של האיש על הבר.

      מה עושה לא הטיפה המרה

      מזכירה ....

      גם מה שהיה לפני המבול ...של השתייה.

      סקרנית לראות את הציור

      דבי

      היי דבי

      לפני המבול של הטיפות - תרתי משמע ...

      תודה לך על תגובתך :))

        17/2/10 14:21:

      צטט: ליאורה בן יצחק 2010-02-16 23:52:14


      כל אחד ודרכו הוא...

      בהחלט את צודקת , ליאורה,

        בדרך זו או אחרת ...

      מגיעים כולם לאותו מקום  :)

      אוף, אני עם ההומור שלי

        17/2/10 14:18:

      צטט: Pure Zone 2010-02-16 23:02:57

      לא יודעת למה התכוונת כשאמרת תמונה.. מקווה בכל מקרה שזה ציור!

      :)

       

      פיור יקירתי ...

      אכן, התכוונתי לציור שציירתי ...

      תודה לך על הפירגון :-))

        17/2/10 14:16:

      צטט: אודי ברוך 2010-02-16 21:40:43


      עצוב ונוגע

       

       

      היי אודי

       תודה לך שנגעת ....

        17/2/10 11:52:

      מצטרף לתגובה שלפני. אכן המשחק בדו-משמעויות מקסים. שיר שהיה לי כיף לקרוא, הוא זורם. מחכה לתמונה...:)
        17/2/10 08:55:
      אוהב את המשחק שלך בדו משמעי - מח שנון

       

        17/2/10 00:30:


      מכיר גם מזה וגם מזה

      תמצית קטנה של חיים בה נתקלים כולם.

      בייחוד חובבי האלכוהול המשובח.

       

      ושלא נדע עוד צער, חחח - בטח, בטח.

       

       

        16/2/10 23:59:


      רגוע לרגע ... ונשבר...  

       

      תיאור נפלא של האיש על הבר.

      מה עושה לא הטיפה המרה

      מזכירה ....

      גם מה שהיה לפני המבול ...של השתייה.

      סקרנית לראות את הציור

      דבי

        16/2/10 23:52:

      כל אחד ודרכו הוא...
        16/2/10 23:02:

      לא יודעת למה התכוונת כשאמרת תמונה.. מקווה בכל מקרה שזה ציור!

      :)

       

        16/2/10 23:01:


      מקווה שאת יודעת כמה אני אוהבת את ציורך

      אז מין הסתם... מחכה לראות הציור

       

      לילה טוב :)

        16/2/10 22:43:

      צטט: צבי קירשטיין 2010-02-16 21:22:01

      חיכה....חיכה....חיכה....

      עד שסבלנותו  פגה......

      לגם.....לגם....לגם.......

      ובסוף פספס את הרכבת.

      היי צבי

       אתה חושב ?  יכול להיות ...

           מי יודע אולי ייצא לו טוב מכך

      תודה :))

        16/2/10 22:38:

      צטט: יערית 1 2010-02-16 19:08:49


      מצא נחמה בטיפה המרה

       

      כתיבה מרגשת לך

      מצא נחמה,  מצא ?!

      תודה :)

        16/2/10 22:36:

      צטט: Mr. Lonely 2010-02-16 20:37:04

      כמה יפה מביטה את בו
      באותו יושב מול בר
      הוא מציץ ומביט אל המסובים
      ואת מציצה בו

      והוא, בחליפת שלושה חלקים
      ( יודע להתלבש הבחור...)
      הכל זר לו ומוכר
      ודאי מוכר...כולם נראים לו
      ברגע זה כבבמבט במראה
      כולם משתקפים לו
      כהשתקפותו בפני עצמו

      הכל זר לו ומוכר
      הכל אצלו בפנים
      עמוק בפנים
      כמו אצל כולם...

      עד הרגע שהיא באה
      והיא באה...הטיפה המרה...

      נכנס יין יצא סוד...

      יצא סוד
      מצא דרכו אל שורותייך...

       

              .Hii  Mr.  L


      היית שם גם אתה ?

      הצצת בי , מציצה בו ?:)

      בדיוק כך קרה מלבד ש...-

      במקרה שלו נכנס וויסקי משובח...

        16/2/10 21:40:


      עצוב ונוגע

       

        16/2/10 21:22:

      חיכה....חיכה....חיכה....

      עד שסבלנותו  פגה......

      לגם.....לגם....לגם.......

      ובסוף פספס את הרכבת.

        16/2/10 20:58:

      צטט: jad77 2010-02-16 18:10:06

      נראה שכל זה קרה והיה לפני השתייה.

       

      לפני השתיה הייתה הכרה

      אך זו, ההכרה, עם בואה של

      הטיפה המרה - התפוגגה

      תודה :)

        16/2/10 20:37:

      כמה יפה מביטה את בו
      באותו יושב מול בר
      הוא מציץ ומביט אל המסובים
      ואת מציצה בו

      והוא, בחליפת שלושה חלקים
      ( יודע להתלבש הבחור...)
      הכל זר לו ומוכר
      ודאי מוכר...כולם נראים לו
      ברגע זה כבבמבט במראה
      כולם משתקפים לו
      כהשתקפותו בפני עצמו

      הכל זר לו ומוכר
      הכל אצלו בפנים
      עמוק בפנים
      כמו אצל כולם...

      עד הרגע שהיא באה
      והיא באה...הטיפה המרה...

      נכנס יין יצא סוד...

      יצא סוד
      מצא דרכו אל שורותייך...

        16/2/10 19:08:


      מצא נחמה בטיפה המרה

       

      כתיבה מרגשת לך

        16/2/10 18:30:

      צטט: רוח האדם 2010-02-16 17:46:32

      ברור שראוי הוא לבכות על חלב שנשפך -

      הרי מתי נבכה ?

        כל עוד לא נשפך הוא ?

       הרי מה  הוא הטעם בבכיה -

       אם לא על מה, שהיה לנו - ואבד ????.

      על חלב אם שנשפך ... נכון ,אפשר לבכות

      תאר לעצמך יולדת , השואבת את החלב

      לארוחה הבאה של תינוקה ,,, ויצאה לסידורים...

        והחלב נשפך ... אז כולם בוכים... :)

       

        16/2/10 18:14:

      צטט: זאב פרוש 2010-02-16 17:13:28

      צטט: זאב פרוש 2010-02-16 17:10:15


      לפני המבול היה את סדום ועמורה...

       

      לפי התאור כאן זה לא היה כל כך נורא :)

       

      לכל התוהים - אני לא מתכוון כרונולוגית :)

       

      היי זאב

      מה כבר משנה....

      אגב מלח לימון ,

      טוב מאוד מנקה אבנית :)

        16/2/10 18:10:

      נראה שכל זה קרה והיה לפני השתייה.

       

        16/2/10 18:07:

      צטט: waterman. 2010-02-16 17:04:42

      טיפ טיפה משל בפוסט מצויין :)

       

       היי waterman

       עם טיפ טיפה

          של מזל 

       יירד יותר גשם

      ואז ישקעו המשקעים?

        16/2/10 18:03:

      צטט: איתן פריד 2010-02-16 16:54:51

      תמונת מצב.. מקסים .מוכשרת שכמוך.

       

      ובקרוב התמונה....

       ולך ...  מוכשר שכמותך...

        תודה :)

        16/2/10 17:59:

      צטט: ליידי בלוז 2010-02-16 16:53:09


      אם היה מספיק חכם היה לוקח מיטריה...ככה זה באהבה, זה מצרך חובה..:)

      העדיף את הטיפה המרה, ואחריה, כבר אין מלבדה נחמה.

      כל שנותר הוא להביט בבקבוק המתרוקן ולקוות שמחר יהיה חזק יותר.

      .

      בלוז

      היי בלוז

      וואלה מטריה.... :)

      "בימים חורפיים" כאלה - חובה...

      ולהעדיף טיפה מרה על פני בחורה....חחח

      תודה  יקירה :)

        16/2/10 17:46:

      ברור שראוי הוא לבכות על חלב שנשפך -

      הרי מתי נבכה ?

        כל עוד לא נשפך הוא ?

       הרי מה  הוא הטעם בבכיה -

       אם לא על מה, שהיה לנו - ואבד ????.

        16/2/10 17:13:

      צטט: זאב פרוש 2010-02-16 17:10:15


      לפני המבול היה את סדום ועמורה...

       

      לפי התאור כאן זה לא היה כל כך נורא :)

       

      לכל התוהים - אני לא מתכוון כרונולוגית :)

       

        16/2/10 17:10:


      לפני המבול היה את סדום ועמורה...

       

      לפי התאור כאן זה לא היה כל כך נורא :)

       

        16/2/10 17:04:
      טיפ טיפה משל בפוסט מצויין :)
        16/2/10 16:54:
      תמונת מצב.. מקסים .מוכשרת שכמוך.
        16/2/10 16:53:


      אם היה מספיק חכם היה לוקח מיטריה...ככה זה באהבה, זה מצרך חובה..:)

      העדיף את הטיפה המרה, ואחריה, כבר אין מלבדה נחמה.

      כל שנותר הוא להביט בבקבוק המתרוקן ולקוות שמחר יהיה חזק יותר.

      .

      בלוז

      ארכיון