מחשבות ניסתרות
מצאתי אותן בקירבי והן -
המילים, כדורבנות נמצאות בתוכי
מבקשות לצאת אל העולם לחופשי
אט אט משחררת
אט אט משתחררת
פוסטים פופולאריים
-
הפעם הראשונה שלי
3/4/10 | 5844 צפיות
-
במכחול איתן
5/6/11 | 3658 צפיות
-
יום הולדת ואני אומרת שוב תודה }{
24/4/11 | 14951 צפיות
-
אהבה אלהית
1/5/10 | 3999 צפיות
-
גברת אחת
13/5/11 | 2592 צפיות
-
שנה טובה
4/9/10 | 2900 צפיות
-
אוהבת לגעת
16/12/10 | 3818 צפיות
-
SOS SMS
13/11/10 | 1818 צפיות
-
מיומנו של ספסל
19/9/10 | 7033 צפיות
-
אהבה אפלטונית
18/11/11 | 6261 צפיות
-
באווירה פסטורלית, לכאורה
26/7/13 | 9080 צפיות
-
כן וידוי
21/2/11 | 8845 צפיות
פוסטים אחרונים
- נִמְשֵׁי בִּינָה/כוכבה סרנגה 25/8/18
- מַבָּט מְצֹעָף/ כוכבה סרנגה 25/8/18
- שני שירים - דצמבר שלי ...ו עידן 23/12/17
- הדרך בה טרם פסעתי ~ כוכבה סרנגה 30/11/17
- "WINTER IS COMING" 27/11/17
- נוֹבֶמְבֶּר שֶׁלִּי 19/11/17
- סְתָו~ כוכבה סרנגה 17/11/17
- שמרנו את הקיץ בבקבוקים/ כוכבה סרנגה 8/10/17
- תּוֹפֶשֶׂת ?! 8/10/17
- בוקר של סתיו/כוכבה סרנגה 27/9/17
- כְּשֶׁתָּבוֹא 9/9/17
- תרצה אתר - מילים וציור כוכבה סרנגה * Estrella 7/9/17
0
לפני המבול
יושב מול בר בפיו סיגר מובחר, מציץ ומביט אל המסובים הכול זר ומוכר , רובם נראים כמוהו – דומים, שקטים. במוחו רוגשים החושים, הכול בפנים ... לבוש חליפת שלושה חלקים. נשען בנונשלנטיות על הבר - לרגע רגוע... ונזכר... רגוע לרגע ... ונשבר... חיכה לה , חיכה והיא הגיעה .... אותה טיפה מרה , באה בסערה נמזגה לה מתוך בקבוק- יצאה מסתחררת, זלגה לאיטה ... בריקוד הכוסית נתמלאה ובהבל הפה נשטפה,,, התרוקן בקבוקו ובאותה העת - החלו דומעות עיניו '''' חשב עליה ארוכות - איך נעזב לאנחות .... כל זה קרה והיה לפני המבול
הוספת הציור 19/2/2010 |
תגובות אחרונות
-
sari10
בתגובה על נִמְשֵׁי בִּינָה/כוכבה סרנגה
-
sari10
בתגובה על נעלמת
-
hkadman
בתגובה על תפוח
-
sari10
בתגובה על מַבָּט מְצֹעָף/ כוכבה סרנגה
-
שטוטית
בתגובה על ציוריי ואני , גלריה 58
-
* חיוש *
בתגובה על ציור בעפרונות צבעוניים
-
סטאר*
בתגובה על תרצה אתר
-
sari10
בתגובה על חיוך מצועף
-
גי'זל28
בתגובה על תרצה אתר/כוכבה סרנגה , בית הסופר , בין סגול ובין תכלת
-
sari10
בתגובה על שני שירים - דצמבר שלי ...ו עידן
-
סטאר*
בתגובה על תרצה אתר - מילים וציור כוכבה סרנגה * Estrella
-
סטאר*
בתגובה על הסערה הזאת
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
היי שוטה על הגבעה,
שמחה אני לראות, שהשתטת ובאת גם לכאן...
לאחר המבול ... עדין לא הגעתי לשם...
יש לפנינו את ההתרחשות עצמה...
והיא תקרב ותגיע במהרה...
תודה :)
ועתה לאחר המבול
לאן פניו מועדות
לעבר או לעתיד?
לחישת ליבי,
עם בואך-
במשב רוח רענן, את מלטפת ...
ובכל מילה כתובה - מפזרת את,
רגשות עזים וחיוכים ...
תודה על ביקורך ...
ושבוע קסום
שבת שלום ,
דיאבוליק תודה על תגובתך
ה... איך לומר ממצה....
אפשר כך באמת לתאר כל אחד ואחד מאיתנו
כל אדם ,באשר הוא נושא עימו טיפה מרה כלשהי ....
והן זולגות ... לפתע כך מעצמן, גם לעיתים ללא עזרה ...כ-לוט
יושב מול בר
בפיו סיגר מובחר,
אין כמו בר שקט ואפלולי.....נותן לך לשקוע אל תוך עצמך...בשקט....בחושך......
מציץ ומביט אל המסובים
הכול זר ומוכר ,
רובם נראים כמוהו – דומים, שקטים.
כולנו דומים, אולי קצת שונים, אבל בסוף כולנו אדם וחוה....כולנו מאותו המקום....
במוחו רוגשים החושים,
הכול בפנים ...
החושים, התשוקות המאוויים הרצונות החלומות התקוות....
לבוש חליפת שלושה חלקים.
נשען בנונשלנטיות על הבר -
צ'ארם, הצ'ארם הוא זה מי שהוא.....מלא צ'ראם, קסם מסויים....ממגנט....
לרגע רגוע... ונזכר...
רגוע לרגע ... ונשבר...
נשבר...אוי השיברון שהגיע בעקבות הזיכרון שהיא הטביע בו...יהיה טבוע בו לעד...
חיכה לה ,
חיכה והיא הגיעה ....
אותה טיפה מרה , באה בסערה
נמזגה לה מתוך בקבוק-
יצאה מסתחררת, זלגה לאיטה ... בריקוד
הכוסית נתמלאה
ובהבל הפה נשטפה
התרוקן בקבוקו
ובאותה העת -
החלו דומעות עיניו ''''
חשב עליה ארוכות -
איך נעזב לאנחות ....
ככה זה בחיים....כולנו נעזבים,
נעזבים...ולרוב זה נעזבים לנפשנו.....
ואז הדמעות...יזלגו מעצמן....
כל זה קרה והיה לפני המבול
המבול....לכל אחד ביקום, מבול משלו....והוא לא חייב להיות נוח...גם לא צדיק בדורו...
דיאבוליק.
תודה לך
ושבת ברוכה :))
פוסט חביב מאוד , תודה לך .
היי עוזי ....
וואוו... אני נושמת....
כן יש בי נשמה , טוב , כן , אני גם נשמה...
תודה :)
ונעבור למתכון החמלה :(
את הטיפה המרה, מוזגים ,אל תוך טיפת הדמעות המרירה.
עם כוסית ביד, בחוץ , מחכים -לטיפת מטר זעירה .
כך, בקלות אפשר לחזור אל העבר ...
לביקורת הגדילה בטיפת החלב .... ונגמר?
שבת שלום שרלוק :-))
אני לגמרי עם המילים של ג'אן וכוכי -
על הטיפה המרה, והטיפה/(ות) משמים, וטיפת דמעתו הצורבת בלב, ראית?
ומה שיבוא אחרי (מבול המרירות שמא יפרוץ ויכסה...), וטיפת הדמע שלנו?!
טיפות טיפות מזגת שם מהצד לכוס מילותייך, שותה במצא בעיניך הרגישה,
האנושית, החומלת.
נשמה את!
שבת שלום
עוזי
בוקר טוב ג'אן
אכן צפויות לו תהפוכות רבות בעת המבול....
שלא לדבר אחריו , אחרי המבול ,... מי יידע....
ואת החלב, כדאי שישתה מחומם מעט, בתוספת דבש .
מומלץ ...
תודה על מילותיך :))
היי סטאר,
אם כל זה קרה לפני המבול - אוי ואבוי!!! מסכן, מה מחכה לו אחרי המבול...?
ואולי בכלל אחרי המבול לא יהיה אכפת לו (כמאמר הפתגם "ואחרָיי המבול")??
כך או כך, זו הדואליות של הטיפה המרה - היא גם מרגיעה וגם מפכחת, היא גם משכיחה וגם מחדדת, והמטאפורה הדואלית בשירך כאילו שואלת - האם הבחורה הייתה או הינה הטיפה המרה...???
ובכל מקרה, מזל שלא שתה חלב...
שיר זורם שקל להתחבר אליו, ומחכה לראות את המילים.
*
היי בוריס , מה שלומך ?
לפעמים אני אוהבת לשחק גם בזה :)
תודה ....
ובוא היא תבוא, מבטיחה
היי
שלמה
השחזתי אותו ימים ...
פעמים נשבר לו ראש השפיץ
ת ו ד ה
היי יואב
באמת תמצית ...וטוב שכך
אחרת, הינו נשפכים ועולים על גדותינו....
ואיך אמרת .... חחח -......
תודה :-)
היי דבי
לפני המבול של הטיפות - תרתי משמע ...
תודה לך על תגובתך :))
בהחלט את צודקת , ליאורה,
בדרך זו או אחרת ...
מגיעים כולם לאותו מקום :)
אוף, אני עם ההומור שלי
פיור יקירתי ...
אכן, התכוונתי לציור שציירתי ...
תודה לך על הפירגון :-))
היי אודי
תודה לך שנגעת ....
מצטרף לתגובה שלפני. אכן המשחק בדו-משמעויות מקסים. שיר שהיה לי כיף לקרוא, הוא זורם. מחכה לתמונה...:)
מכיר גם מזה וגם מזה
תמצית קטנה של חיים בה נתקלים כולם.
בייחוד חובבי האלכוהול המשובח.
ושלא נדע עוד צער, חחח - בטח, בטח.
רגוע לרגע ... ונשבר...
תיאור נפלא של האיש על הבר.
מה עושה לא הטיפה המרה
מזכירה ....
גם מה שהיה לפני המבול ...של השתייה.
סקרנית לראות את הציור
דבי
כל אחד ודרכו הוא...
לא יודעת למה התכוונת כשאמרת תמונה.. מקווה בכל מקרה שזה ציור!
:)
מקווה שאת יודעת כמה אני אוהבת את ציורך
אז מין הסתם... מחכה לראות הציור
לילה טוב :)
היי צבי
אתה חושב ? יכול להיות ...
מי יודע אולי ייצא לו טוב מכך
תודה :))
מצא נחמה, מצא ?!
תודה :)
.Hii Mr. L
היית שם גם אתה ?
הצצת בי , מציצה בו ?:)
בדיוק כך קרה מלבד ש...-
במקרה שלו נכנס וויסקי משובח...
עצוב ונוגע
חיכה....חיכה....חיכה....
עד שסבלנותו פגה......
לגם.....לגם....לגם.......
ובסוף פספס את הרכבת.
לפני השתיה הייתה הכרה
אך זו, ההכרה, עם בואה של
הטיפה המרה - התפוגגה
תודה :)
כמה יפה מביטה את בו
באותו יושב מול בר
הוא מציץ ומביט אל המסובים
ואת מציצה בו
והוא, בחליפת שלושה חלקים
( יודע להתלבש הבחור...)
הכל זר לו ומוכר
ודאי מוכר...כולם נראים לו
ברגע זה כבבמבט במראה
כולם משתקפים לו
כהשתקפותו בפני עצמו
הכל זר לו ומוכר
הכל אצלו בפנים
עמוק בפנים
כמו אצל כולם...
עד הרגע שהיא באה
והיא באה...הטיפה המרה...
נכנס יין יצא סוד...
יצא סוד
מצא דרכו אל שורותייך...
מצא נחמה בטיפה המרה
כתיבה מרגשת לך
על חלב אם שנשפך ... נכון ,אפשר לבכות
תאר לעצמך יולדת , השואבת את החלב
לארוחה הבאה של תינוקה ,,, ויצאה לסידורים...
והחלב נשפך ... אז כולם בוכים... :)
היי זאב
מה כבר משנה....
אגב מלח לימון ,
טוב מאוד מנקה אבנית :)
נראה שכל זה קרה והיה לפני השתייה.
היי waterman
עם טיפ טיפה
של מזל
יירד יותר גשם
ואז ישקעו המשקעים?
ובקרוב התמונה....
ולך ... מוכשר שכמותך...
תודה :)
היי בלוז
וואלה מטריה.... :)
"בימים חורפיים" כאלה - חובה...
ולהעדיף טיפה מרה על פני בחורה....חחח
תודה יקירה :)
ברור שראוי הוא לבכות על חלב שנשפך -
הרי מתי נבכה ?
כל עוד לא נשפך הוא ?
הרי מה הוא הטעם בבכיה -
אם לא על מה, שהיה לנו - ואבד ????.
לכל התוהים - אני לא מתכוון כרונולוגית :)
לפני המבול היה את סדום ועמורה...
לפי התאור כאן זה לא היה כל כך נורא :)
אם היה מספיק חכם היה לוקח מיטריה...ככה זה באהבה, זה מצרך חובה..:)
העדיף את הטיפה המרה, ואחריה, כבר אין מלבדה נחמה.
כל שנותר הוא להביט בבקבוק המתרוקן ולקוות שמחר יהיה חזק יותר.
.
בלוז