עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    אוסקר 2010: המתחרים של עג'מי

    6 תגובות   יום שלישי, 16/2/10, 14:26

    חזרה לענייני אוסקר, למרות העניין הרב שצבר הפוסט שעסק באקטואליית אינטרנט. אתם מוזמנים להמשיך להתדיין שם, אני כל-כך נהנה מהתגובות שהחלטתי לא להפריע חיוך

    החלטתי גם לדחות את פרסומו של הפוסט הזה, כתבה על המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה שכבר עלתה באתר עכבר העיר אונליין, מסיבות דומות. אז הנה היא במלואה, ובאיחור של יום. מחר-מחרתיים אני מבטיח עוד פוסט, חלק שני בסדרת הכתבות "הקרב על האוסקר". עד אז, הכירו את המתחרים של "עג'מי":

     

     

    חמישיית המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה מזמן לא נראתה קודרת כל-כך. מה הסיכויים של נציג ישראל מול גרמניה וצרפת המאיימות ונגד פרו וארגנטינה המפתיעות?

     

    במבט מקיף על חמשת המועמדים השנתיים לפרס הסרט הטוב ביותר בשפה זרה, נדמה כי האוסקרים יישרו השנה קו עם אירופה. שלושה סרטים שהוצגו בקאן (“סרט לבן”, “נביא", “עג'מי”), זוכה פסטיבל ברלין (“חלב של צער”) ומועמד להר של פרסי "גויה", האוסקר הספרדי (“הסוד שבעיניים”). בנוסף, אין שום צל של ספק שמדובר בחמישיה קודרת מאין כמוה. לא תמצאו בה אף סרט מחמם לב, כולם שחורים משחור ונעים סביב מצוקות אנושיות. דרמת מתח גרמנית אפרורית, סאגת כלא צרפתית אלימה, פסיפס סיפורי פשע ומצוקה בשכונה יפואית, דרמה על בחורה שאימה נאנסה בזמן ההריון ותעלומת רצח עתיקה שקמה לתחייה. אבל אותנו הכי מעניין "עג'מי", כמובן.

     

    את נציג ישראל זו השנה השלישית ברציפות וסיפור הסינדרלה שלו מכירים כבר כולם. זו ההזדמנות לפגוש את המתחרים שלו, שניים מהם חזקים ממנו ושניים פחות. לפני שנדע סופית האם יישבר הנאחס הישראלי באוסקר (שהייתה מועמדת 8 פעמים לפני “עג'מי” אך מעולם לא ניצחה) ובעיקר האם הפתגם הישראלי שניים רבים והשלישי לוקח עובד גם ביפואית. הנה ארבעת היריבים של ישראל על התואר, מהכבד אל הקל:

     

    נציג גרמניה - "סרט לבן" (“Das Weisse Band”)

    סרטו האחרון של מיכאל האנקה כבר הוגדר על-ידי רוב מי שצפה בו כיצירת מופת מפעימה. לזכותו של הבמאי הגרמני הסדיסטי נזקפת הצלחה יחסית של "מחבואים" בארה"ב וגם אחת הסיבות למועמדות זו, הראשונה שלו, אשר ארעה לפני שנתיים. עכשיו כבר ברור לגמרי מדוע צילם הקולנוען מחדש את סרטו "משחקי שעשוע", עם שחקנים אמריקאיים - כרגע, כל האקדמיה מכירה את שמו של האנקה. “סרט לבן" מוגדר כדרמת מתח בשחור לבן, המתרחשת בצפון גרמניה, בימים שקדמו למלחמת העולם הראשונה. היא מתרכזת בשורה של אסונות הפוקדים כפר קטן, שאולי נגרמו על-ידי ילדי המקום. האנקה ממשיך לחקור את מקורות הרוע האנושי, מה שכנראה יזכה אותו הפעם גם בהכרה מכיוון הקולנוע האמריקאי.

    פרסים: זוכה דקל הזהב בפסטיבל קאן ושני כתרים נוספים, זוכה שלושה פרסי האוסקר האירופאי, גלובוס הזהב ועוד שלל מדליות אמריקאיות ופסטיבליות-אירופאיות למכביר.

    מורשת: 18 מועמדויות יש לשתי הגרמניות יחד, המזרחית והמערבית, מתוכן שלוש זכיות. “תוף הפח" המונומנטלי היה הראשון לעשות כן בשנת 1979, אבל שנות האלפיים באמת האירו פנים לגרמנים. “אי שם באפריקה" (2002), “חיים של אחרים" (2006) ועכשיו גם "סרט לבן" (2009)?

    סיכויים: סביר שהאנקה כבר התאמן מול הראי על נאום הזכייה שלו. כל דבר מלבד עלייתו לבמה ייחשב כהפתעה.

    איפה לראות: בקולנוע "לב", החל מסוף השבוע שעבר.

     

    נציג צרפת - "נביא" (“Un Prophète”)

    לסרטו החדש של ז'אק אודיאר כבר הודבק הכינוי "הסנדק הצרפתי". הבמאי שעסק בעקיפין ובמישרין באלימות ופשע מאורגן בחלק מסרטיו (“ליבי החסיר פעימה” למשל), מגיש הפעם סאגת מאפיה וסרט כלא חסר רחמים. “נביא" מגולל את סיפורו של צעיר אנאלפבית ממוצא ערבי, המגיע לבית הסוהר בטרם מלאו לו 20 וחווה תהליך התגרות מזורז, עת מנהיג הכנופיה האיטלקית לוקח אותו תחת חסותו ומטיל עליו משימות שיוכיחו את נאמנותו. גם במקרה שלו יצאו בפסטיבל קאן האחרון מגדרם, אך לאחר התקוטטות על הפרס הגדול יצא האנקה כאשר ידו על העליונה. האם נזכה לשידור חוזר בליל האוסקר?

    פרסים: פרס חבר השופטים בפסטיבל קאן, זוכה פסטיבל לונדון והסרט הטוב ביותר בשפה זרה לפי "The National Board of Reveiw”, אם למנות כמה.

    מורשת: צרפת היא שיאנית המועמדויות לאוסקר. 39 פעמים היא הוזמנה לטקס. מתוכן היא זכתה ב-12, והחתומים על הסרטים המנצחים – או-לה-לה. אם זאת, הפעם האחרונה בה זכו הצרפתים ארעה בשנת 1992. אגב, לאיטליה זכייה אחת יותר, מה שמציב אותה בפסגת הזכיות ומעניק לצרפתים הזדמנות להשוות את השיא, כיוון שאיטליה כלל לא מועמדת השנה.

    סיכויים: אם אתם בעניין של הימורים נועזים אך בטוחים, שימו את הכסף על אודיאר. הוא האנדרדוג הקלאסי.

    איפה לראות: בקולנוע "לב" החל מה-11 במרץ.

     

    נציג פרו - "חלב של צער" (“La Teta Asustada”)

    סרטה השני של קלאודיה לוסה, ילידת לימה. גם היא במאית בתחילת דרכה, אבל צעירה פחות משני הטירונים של "עג'מי". אם בוחנים את סרטה הארוך השני בסך הכל אל מול יתר המתמודדים, מגלים כי הוא הכי פחות קומוניקטיבי, כלומר האיטי וההזוי מכולם. זהו סיפורה של בחורה הסובלת ממחלה נדירה ששמה כשם הסרט, המועברת לעובר משד אימו בתקופת הינקות ונגרמת כתוצאה מהתעללות מינית שספגה האם במהלך ההיריון. המחלה גורמת לה לחיות בתחושת בלבול ופחד תמידיים והמוות הפתאומי של אימה מאלץ אותה לנקוט צעדים דרסטיים כדי לצאת מן המצב בו היא בילתה את רוב חייה. רק לשם המחשת מידת המוזרות של הסרט הכבד הזה, נגלה שהגיבורה מתנהלת בעולם כאשר תפוח אדמה תקוע בואגינה שלה, אולי כבר הבנתם מדוע.

    פרסים: זוכה דב הזהב בפסטיבל ברלין ובשלל כתרים בפסטיבלים דרום-אמריקאיים.

    מורשת: זוהי המועמדות הראשונה בהיסטוריה של פרו לפרס האוסקר.

    סיכויים: אם לשפוט על פי הבאזז המוקדם, המדינה הדרום-אמריקאית תאלץ להסתפק הפעם בהשתתפות, כי שום מזל של מתחילים לא נראה באופק שלה.

    איפה לראות: רק בסינמה טורנט לעת עתה.

     

    נציג ארגנטינה - "הסוד שבעיניים" (“El Secreto De Sus Ojos”)

    חואן חוזה קמפנז'ה הוא אמנם שם ספרדי אסלי, אבל מדובר גם בשועל טלוויזיה אמריקאי ותיק וחיית אוסקר אמיתית. בשנות האלפיים לבדן הספיק לביים מספר פרקים בסדרות נחשבות כמו "האוס" או "רוק 30”, כאשר מאחוריו רזומה של שלושים שנים בתעשייה. סרטו החדש של הבמאי יליד בואנוס איירס, מתמקד בחייו של חוקר לשעבר בשרד המשפטים הפורש לגמלאות. את זמנו הפנוי הוא מחליט לכלות בכתיבת ספר על מקרה אונס ורצח אשר זיעזע את המערכת המשפטית לפני כשלושים שנה. הנבירה בעבר מעירה שדים רדומים, ביניהם אהבתו הסודית לידידתו השופטת, אשר מסייעת לו כיום בכתיבת הספר. אין ספק, דרמות מתח הולכות השנה חזק מאוד בקטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה.

    פרסים: הזוכה הגדול בטקס פרסי ארצו, ארגנטינה, לצד השתתפות וקצירת שבחי הביקורות בפסטיבלים כמו טורנטו וסאן-סבסטיאן.

    מורשת: ארגנטינה הייתה מועמדת 6 פעמים לאוסקר, וזו תהיה הפעם השניה בה מייצג אותה קמפנז'ה. הזכייה היחידה שלה ארעה ב-1985 (“הסיפור האמיתי”).

    סיכויים: המועמד היחיד שמגיע בלי ללא השתתפות או זכייה באחד משלושת הפסטיבלים הגדולים, שעל הנייר נדמה כבעל הסיכויים הנמוכים ביותר לזכייה.

    איפה לראות: החל מה-25.3 בקולנועים ובסינמטק ת"א.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/2/10 19:26:

      צטט: אורון שמיר 2010-02-18 22:03:41

      יאללה, דבר איתי לגבי "סרט לבן".איך שהוא הצלחתי להמנע מהסרטים של מיכאל הנקה עד עכשיו.אני מבינה שסבלת?

      אני מציעה שתלך ותחזק את ידיו של היוזר דין מובשוביץ (משהו כזה) שחוטף טוקבקים קשים ומכעיסים (אני לא מגיבה כי לא ראיתי וכי אני מבוגרת בשביל לריב עם טרולים).

      לגבי "פרשס", אני חייבת להגיד שכשראיתי את הטריילר חשבתי שהוא נוראי.אבל שמעתי מיני קולות על כל שהוא חביב המבקרים ושכנראה מדובר במשהו מיוחד...

       

       

       "סרט לבן" - סבלתי קלות, כמו שאמורים לסבול בסרטים קשים וחמורי סבר. העניין הוא ששוב הייתה לי הפרדה מוחלטת בין ההתפעלות שלי מהעובדה שהסרט עשוי למופת ומרגיש לגמרי מתקופה אחרת (של גאוני קולנוע אמיתיים כמו אינגמר ברגמן), לבין התחושה שהבמאי הזה פשוט מחלל את הצופים שלו. ועושה מניפולציות מרגיזות. וכל-כך מלא במניירות מיותרות. אבל ככל שאני מהרהר בסרט הזה יותר (ואני מהרהר בו ללא הרף מהרגע שבו נדלק האור בקולנוע), מפריעות לי פחות אותן מניירות ושאר הדברים השליליים שמניתי. והסבל שעובר הצופה לא מזכיר במאום את "משחקי שעשוע" לדוגמה, אולי יותר את "מחבואים". בואי נגיד את זה ככה - אם את רוצה לראות רק סרט אחד של האנקה,"סרט לבן" נראה לי עדיף. ואלך לבדוק את אותו דיון של מובשוביץ הזה שציינת, אבל אם הוא טוען שזה דפוק או אפילו פסאוד-אינטלקטואלי, אני לא לגמרי לא מסכים איתו. זה שסרטים צריכים להיות סרטים ולא מסות אינטלקטואליות - זה כבר משהו אחר חיוך

       

      לגביי "פרשס", נעשה את זה קצר ומגעיל - זה סרט מחורבן לאללה. עדיף היה לו היו מצלמים צואה ומקרינים זאת במשך שעה וחצי. מה עושה דבר כזה באוסקר, שאלתי את עצמי בעודי נע באי נוחות בכיסא, אבל אז נזכרתי שזו אותה תחרות בה זכה "נער החידות" רק לפני שנה...

       הייתי עכשיו ב"סרט לבן" ואע"פ שבחציו הראשון ניקרתי קלות, כי ראבאק, נכון שזה לא סרט אמריקאי אבל למה זה צריך להיות כ"כ איטי, אבל הוא תופס אח"כ תנופה ומצליח לרתק משל היה פרק של אגתה כריסטי.

      הכנתי את עצמי  לגרוע מכל ובסופו של דבר אני מבינה את הרעש סביב הסרט.

      זה לא ממש הפורטה שלי אבל זה עשוי היטב ומעביר אותך חויה, ללא ספק.

       

        18/2/10 22:03:

      יאללה, דבר איתי לגבי "סרט לבן".איך שהוא הצלחתי להמנע מהסרטים של מיכאל הנקה עד עכשיו.אני מבינה שסבלת?

      אני מציעה שתלך ותחזק את ידיו של היוזר דין מובשוביץ (משהו כזה) שחוטף טוקבקים קשים ומכעיסים (אני לא מגיבה כי לא ראיתי וכי אני מבוגרת בשביל לריב עם טרולים).

      לגבי "פרשס", אני חייבת להגיד שכשראיתי את הטריילר חשבתי שהוא נוראי.אבל שמעתי מיני קולות על כל שהוא חביב המבקרים ושכנראה מדובר במשהו מיוחד...

       

       

       "סרט לבן" - סבלתי קלות, כמו שאמורים לסבול בסרטים קשים וחמורי סבר. העניין הוא ששוב הייתה לי הפרדה מוחלטת בין ההתפעלות שלי מהעובדה שהסרט עשוי למופת ומרגיש לגמרי מתקופה אחרת (של גאוני קולנוע אמיתיים כמו אינגמר ברגמן), לבין התחושה שהבמאי הזה פשוט מחלל את הצופים שלו. ועושה מניפולציות מרגיזות. וכל-כך מלא במניירות מיותרות. אבל ככל שאני מהרהר בסרט הזה יותר (ואני מהרהר בו ללא הרף מהרגע שבו נדלק האור בקולנוע), מפריעות לי פחות אותן מניירות ושאר הדברים השליליים שמניתי. והסבל שעובר הצופה לא מזכיר במאום את "משחקי שעשוע" לדוגמה, אולי יותר את "מחבואים". בואי נגיד את זה ככה - אם את רוצה לראות רק סרט אחד של האנקה,"סרט לבן" נראה לי עדיף. ואלך לבדוק את אותו דיון של מובשוביץ הזה שציינת, אבל אם הוא טוען שזה דפוק או אפילו פסאוד-אינטלקטואלי, אני לא לגמרי לא מסכים איתו. זה שסרטים צריכים להיות סרטים ולא מסות אינטלקטואליות - זה כבר משהו אחר חיוך

       

      לגביי "פרשס", נעשה את זה קצר ומגעיל - זה סרט מחורבן לאללה. עדיף היה לו היו מצלמים צואה ומקרינים זאת במשך שעה וחצי. מה עושה דבר כזה באוסקר, שאלתי את עצמי בעודי נע באי נוחות בכיסא, אבל אז נזכרתי שזו אותה תחרות בה זכה "נער החידות" רק לפני שנה...

        17/2/10 21:58:

      צטט: אורון שמיר 2010-02-17 12:28:54

      צטט: Soul Sista 2010-02-17 07:38:10

      חתיכת תחרות, הא?

      נחמד לראות גם איך כל הסרטים הם סרטי Fun קלילים:-)

      כנראה שכדי לזכות באוסקר לסרט זר צריך לגרום לצופה סבל (אמירה פשטנית, אני יודעת).

       

      את הנקה כנראה אראה בסופ"ש, אלהים יעזור לי,ולסרטו של אודיאר אני מצפה בקוצר רוח.

       

      הייתי רוצה להגיד שהנוסחה לזכייה בפרס האוסקר לסרט בשפה זרה הוא דווקא לחמם את ליבותיהם המקשישים של חברי האקדמיה בקצת קיטש מהביל, אבל השנה המצב שונה. אני מתחיל לקרוא יותר ויותר קולות שאומרים שאולי דווקא הארגנטינאי, הפחות קודר מכולם עם סיפור האהבה במרכזו, ייקח. לפני אתמול הייתי אומר שזה מופרך, אבל אחרי צפייה בסרט לבן אני פשוט לא מאמין שהוא ייקח אוסקר אמריקאי. פסטיבל קאן ודאי, אבל אוסקר?

       

      בכלל, התמלאתי תובנות אתמול. יש לי רובריקה בפרופיל, בשאלון, שאני מכנה "הסרט הטוב האחרון שראיתי". נראה לי שאוסיף מעתה "ואהבתי". כי שני סרטים ראיתי אתמול, "סרט לבן" ו"פרשס", ונראה לי שאני כבר לא אוהב קולנוע, או לא מחובר לטעם העולמי או שאיבדתי את זה לחלוטין....

       כן, אתה צודק לגבי הנוסחה- ע"ע "פרידות".

      יאללה, דבר איתי לגבי "סרט לבן".איך שהוא הצלחתי להמנע מהסרטים של מיכאל הנקה עד עכשיו.אני מבינה שסבלת?

      אני מציעה שתלך ותחזק את ידיו של היוזר דין מובשוביץ (משהו כזה) שחוטף טוקבקים קשים ומכעיסים (אני לא מגיבה כי לא ראיתי וכי אני מבוגרת בשביל לריב עם טרולים).

      לגבי "פרשס", אני חייבת להגיד שכשראיתי את הטריילר חשבתי שהוא נוראי.אבל שמעתי מיני קולות על כל שהוא חביב המבקרים ושכנראה מדובר במשהו מיוחד...

       

        17/2/10 15:38:

      אהבתי את עג'מי אהבה מתונה, בהחלט לא עד כדי אוסקר
        17/2/10 12:28:

      צטט: Soul Sista 2010-02-17 07:38:10

      חתיכת תחרות, הא?

      נחמד לראות גם איך כל הסרטים הם סרטי Fun קלילים:-)

      כנראה שכדי לזכות באוסקר לסרט זר צריך לגרום לצופה סבל (אמירה פשטנית, אני יודעת).

       

      את הנקה כנראה אראה בסופ"ש, אלהים יעזור לי,ולסרטו של אודיאר אני מצפה בקוצר רוח.

       

      הייתי רוצה להגיד שהנוסחה לזכייה בפרס האוסקר לסרט בשפה זרה הוא דווקא לחמם את ליבותיהם המקשישים של חברי האקדמיה בקצת קיטש מהביל, אבל השנה המצב שונה. אני מתחיל לקרוא יותר ויותר קולות שאומרים שאולי דווקא הארגנטינאי, הפחות קודר מכולם עם סיפור האהבה במרכזו, ייקח. לפני אתמול הייתי אומר שזה מופרך, אבל אחרי צפייה בסרט לבן אני פשוט לא מאמין שהוא ייקח אוסקר אמריקאי. פסטיבל קאן ודאי, אבל אוסקר?

       

      בכלל, התמלאתי תובנות אתמול. יש לי רובריקה בפרופיל, בשאלון, שאני מכנה "הסרט הטוב האחרון שראיתי". נראה לי שאוסיף מעתה "ואהבתי". כי שני סרטים ראיתי אתמול, "סרט לבן" ו"פרשס", ונראה לי שאני כבר לא אוהב קולנוע, או לא מחובר לטעם העולמי או שאיבדתי את זה לחלוטין....

        17/2/10 07:38:

      חתיכת תחרות, הא?

      נחמד לראות גם איך כל הסרטים הם סרטי Fun קלילים:-)

      כנראה שכדי לזכות באוסקר לסרט זר צריך לגרום לצופה סבל (אמירה פשטנית, אני יודעת).

       

      את הנקה כנראה אראה בסופ"ש, אלהים יעזור לי,ולסרטו של אודיאר אני מצפה בקוצר רוח.

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים