עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    הקרב על האוסקר: אווטאר מול מחוז 9

    3 תגובות   יום שלישי, 9/2/10, 10:51

    אני מוכרח להתנצל מראש בפני כל מי שהעניין לא מזיז לו, אבל בשבועות הקרובים יהיו בבלוג המון ענייני אוסקר. לפחות עד ה-7 במרץ, אז ייערך הטקס וכל העיסוק בהוליווד יחזור למימדיו הרגילים. עד אז, תעלה בעכבר, בין היתר, סדרה בת חמש כתבות הסוקרת את עשרת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר. הסרטים יצומדו לפי נושא מאחד ויתמודדו ראש בראש. גם יוצגו בפני מי שטרם נחשף אליהם וגם יחקרו יותר לעומק עבור מי שבאמת מתעניין. כיוון שמזמן הבחנתי שלכתוב ביקורת על כל סרט שאני רואה היא משימה שאינה אפשרית עבורי, זו הזדמנות לכתוב בקצרה מה חשבתי על סרטים מסויימים. לכן אקפיד לציין את שמם בכותרת. במקרה הנ"ל, על אווטאר קשקשתי מספיק בכל חור אפשרי, אבל דווקא על אחת הסנסציות של השנה, "מחוז 9", לא זכורות לי מילים וירטואליות שזרמו מן המקלדת. אולי מפני שאני באמת חושב שמדובר בסרט גרוע להחריד ונמאס לי להשבית שמחות. אז בקטנה - אם מישהו מוכן להסביר לי את סוף הסרט, ולציין ספויילרים, אהיה אסיר תודה. כי יכול מאוד להיות שפספסתי, שלא הבנתי, שנרדמתי מרוב תחושת "זה כל-כך צפוי וקלישאי" ששררה בי מהרגע הראשון. בעיניי, זה סרט שמחביא את היותו בלון ריק גדול ושמן בהרבה תנועות מצלמה תזזיתיות, אפקטים לא רעים ועריכה היפר-אקטיבית. שיוצריו קיוו לעטוף אותו טוב טוב, שלא ישימו לב שאין כלום מתחת, כמו במשחק הילדים המאכזב חבילה עוברת. ואני מזכיר שחובב מד"ב אנוכי, במיוחד מהסוג דל התקציב יחסית, שמועדף אצלי פי כמה על אחיו הגרנדיוזים בדרך כלל. ובכל זאת, כאשר זה הקולוסוס הכחלחל "אווטאר" מול הג'וק המגודל שהוא "מחוז 9", אני מצביע לקמרון. שני סרטים שהציגו בפנינו השנה עלילת מד"ב קלאסית (יש שיגידו שבלונית), חייזרים דמויי אדם, מכונות מלחמה דמויות אדם וגם אנשים של ממש, שמחפשים את אנושיותם ומוצאים אותה דווקא בתהליכי מטמורפוזה לחוצנים.

     

    הכתבה המקושטת התפרסה בעכבר העיר אונליין, ומובאת במלואה אחרי התמונה הבאה.

     

    טקס האוסקר ה-82 הולך ומתקרב. זה הזמן להכיר מקרוב את עשרת המועמדים לתואר הסרט הטוב ביותר של השנה. לחקור אותם לעומק ולנסות לנחש למי יש סיכוי לגשת לבמה ומי יסתפק בצעידה על השטיח האדום. והפעם: שני נציגי המדע-הבדיוני – הפנטזיה האפית עצומת המידות וההשקעה של "אווטאר", מול הסגנון הכמעט-ריאליסטי ודל התקציב של "מחוז 9”.

     

     

     

    "אווטאר"

     

    תופעת השנה. האירוע הקולנועי של 2009. זוכה גלובוס הזהב. הסרט המכניס ביותר בכל הזמנים. המשיח של מהפכת התלת-מימד, אשר קרטעה עד לבואו. ועכשיו גם המועמד המוביל לזכייה בפרס הסרט הטוב ביותר לדידם של חברי האקדמיה המאריקאית לקולנוע. 10 מועמדויות יש לסרטו של ג'יימס קמרון, הכי הרבה יחד עם "מטען הכאב", כאשר הוא המועמד המוביל במירוץ. אם כי באופן יוצא דופן, אין לו נציגות בקטגוריות המשחק והוא נעדר משתי רשימות התסריטים. כנראה שישנה הסכמה גורפת לגביי הפן הטכני המרשים שלו (צילום, עריכה, אפקטים, פסקול) אבל גם למעריצים הכי אדוקים ברור שהתסריט הוא החלק החלש שלו, עם סיפור שהוגדר כבר בלגלוג כ"פוקהונטאס בחלל" או "רוקד עם דרדרסים". זהו סיפורו של חייל מארינס לשעבר (סם וורתינגטון) ומשותק בשתי רגליו בהווה, המעמיס על עצמו שליחות לכוכב מרוחק בשם פנדורה, בו מתקיימת מערכת אקולוגית מרהיבת עין. בראש פירמידת המזון ניצבים בני הנאבי כחולי העור וגבוהי הקומה, המצויים על פתחה של מלחמה עם בני האדם, החומדים את המשאבים הנדירים שבאדמה. נדמה כי אפילו חברי האקדמיה השמרנים, נסחפו כליל בתחושה האווטארית שהעניק הסרט, בו הצופה חווה את העולם דרך עיניו של הגיבור באופן מוחשי וחסר תקדים.

     

    סיכויים: בפעם האחרונה שקמרון הגיע לאוסקרים, זה נגמר עם שיאי זכייה של "טיטאניק", לצד שיאים בקופות הכרטיסים. ההישגים של "אווטאר" בתחום הפיננסי עולים על קודמו, כך שכל דבר מלבד גריפת פסלונים רבים ייחשב כהפתעה. וודאי בקטגוריה המרכזית.

     

     

     

    "מחוז 9”

     

    הפתעת השנה, לצד "פעילות על-טבעית". סרט המד"ב הצנוע של ניל בלומקמפ, בכורה קולנועית נעדרת שמות נוצצים. כלומר, להוציא את חסותו של המפיק פיטר ג'קסון, שהצליח להסתנן לטקס בכל זאת, אחרי שסרטו החדש "מבט מגן-עדן" זכה במועמדות אחת מאכזבת, על שחקן משנה (סטנלי טוצ'י). משל האפרטהייד של בלומקמפ, מגולל את קורותיה של אוכלוסיית פליטים חייזרית אשר התמקמה ביוהנסבורג אשר בדרום אפריקה ואת התחכחותה עם התושבים האנושיים. הסרט השיג אמנם חמש מועמדויות, אבל עשוי לעזוב את הערב בידיים ריקות. הרי חלק מהן מבישות ממש, כמו כניסתו של התסריט המחורר והקלישאי לקטגוריית התסריט המעובד (הסרט מבוסס על סרט קצר של בלומקמפ, העוסק באותו נושא). למעשה, היכללותו ברשימה מעידה בעיקר על שני אלמנטים המאפיינים היטב את השנה שחלפה, שכן מדובר בסרט בינוני ולמטה מכך. קודם כל, 2009 תיזכר כשנה אשר השיבה את הכבוד לז'אנר המדע-הבדיוני, או לפחות את הצופים לאולמות בהם מציגים סרטים מסוגה זו (גם “סטארטרק “לא נעדר מהטקס, עם ארבע מועמדויות באמתחו). שנית, הוליווד הזכירה לכולם שהצלחה בקופות שווה מבחינתה לתו תקן של איכות. 200 מיליון הדולר שגרף "מחוז 9” ברחבי העולם, עם תקציב של 30 מיליונים "בלבד", הם שהכניסו אותו לעשירייה.

     

    סיכויים: למרות המועמדות לעריכה (הקטגוריה המנבאת את הזוכה ברוב המוחלט של המקרים), אין מקום לטעות ולחשוב שיש כאן סיכוי אמיתי לזכייה, או שיקול נוסף מעבר לניסיון להתחנף למעריצים שיעלו את הרייטינג.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/2/10 09:14:

      הייתי רוצה להמשיך לנצל את הבלוג כדי לענות לטוקבקים המתרחשים בעכבר, שם אין לי יכולת תגובה.

      אשמח מאוד לתגובה נוספת מן המגיבים שם, כדי שיתפתח דיון. בעיניי זו אחת המטרות של הבלוג כאן.

      אז קצת מפתיע אותי (או שלא), שרובם המוחלט של הטוקבקים הסתפקו בדיכוטומיית "אתה אידיוט, הסרט גאוני". חבר'ה, זה קל מדי. וכבר אמרתי דבר דומה ממש כאן - אני מרגיש שפספסתי משהו בסרט, שלא בטוח שהבנתי בכל עד הסוף.

      מה שהבנתי בוודאות זה את משל האפרטהייד, עוד משלב התקציר. זה לא הופך את הסרט למחוכם, או אפילו למקורי. גם לא הצילום הכמו-תיעודי, שהפך לתת-ז'אנר הכי שחוק בשנים האחרונות, מאז "זהות אבודה". גם חייזרים שרעבים לאוכל לחתולים לא הופך את הסרט למקורי. זה ההיפוך, סוגיית החייזרים ה"הומלסים" והפליטים, מול אויבים כל-יכולים שבאו להשמיד אותנו בסרטים אחרים. זוהי נקודת מוצא מאוד לא שגרתית, שהסרט לוקח לכיוונים הכי שגרתיים ביקום. החייזרים מתנהגים וחושבים כמו בני אדם, לא חכמים במיוחד, מה שמאוד תורם למטפורה אבל ממש מחרבן את הסרט בעיניי. העלילה מתקדמת לפי הספר לכותב המד"ב המתחיל, בו סוגייה ציבורית מתנקזת לסיפור של אדם אחד, גיבור הסרט. משם זה כבר פשוט לא מקורי או מעניין כמו בהתחלה.

      אבל אני מודה שמה שהרס לי את הסרט סופית, הוא הסיום.

      ספויילרים למחוז 9 מכאן ועד הסוף - 

      נגיד שהצלחתי להשלים עם העובדה שישנו חומר שהוא גם דלק לספינה חייזרית וגם נסיוב מטמורפוזי שהופך בני אדם לחייזרים. נגיד. אבל למה החייזרצ'יק הראשי מפעיל את הספינה האם בשלט רחוק? בשביל זה הוא אסף שני מילגרם דלק בעשר השנים האחרונות? ונגיד וגם זה הגיוני בעולם של הסרט. למה הוא לא לקח את כל החבר'ה שלו, ועף הביתה? למה בנקודה הזו לא שבר הסרט את תבנית הגיבור המסמל בעיה כללית? איך זה הגיוני שהוא טס לבד בחללית העצומה הזו והשאיר את בני מינו מחכים לישועה? מה ההיגיון פה קיבינימאט? ועזבו אותי ממטפורה, הוא חלשה ומיצתה את עצמה בדקות הראשונות.

        12/2/10 08:55:

      צטט: ליאת z 2010-02-10 10:52:07

      תאמתם משהו בניכם?

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1456075

       

       גדול!

      צוחק

      אולי זה קשור לאימרה חסרת הצניעות על מוחות גדולים...

      בכל מקרה, כאשר נתבקשתי לחלק לזוגות את עשרת המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, הקישור הנ"ל היה הכי מתבקש בעיניי.

      ואם קוראים את הפוסט של כהן צמח, אפשר למצוא משמעויות עמוקות יותר למה שנראה טריוויאלי.

      תודה לך על הקישור.

        10/2/10 10:52:

      תאמתם משהו בניכם?

      http://cafe.themarker.com/view.php?t=1456075

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים