עשן הפוספטים המועשרים עוד באוויר וישראל אוספת את מסיכות האב"כ מאזרחיה, כאילו כלום. בעוד הצבא ומערכת הביטחון עדיין מתכוננים לתגובה הסורית - אם תבוא - ולפצצה האיראנית - אוטוטו - בחברת מאנפאוור ממשיכים בפרויקט איסוף מסיכות האב"כ מהאזרחים, כאילו השלום בפתח.

נכון תגידו - המסיכות אין בהם הגנה מלאה ואמיתית ובמלחמת המפרץ הראשונה כשנפלו סקאדים, או קטיושות וגראדים במלחמת לבנון השנייה, לא היתה בהם כל תועלת אמיתית, אבל כיום האיומים שוב השתנו. גם אם פירקנו לסורים את תוכנית הגרעין עוד ביסודותיה, יודע כל מפיץ שמועות חובבן כי לסורים מאגר לא מבוטל של נשק כימי. לגבי האיראנים, מעבר לפצצה המתהווה, הם מחזיקים גם הם בנשק כימי, ביולוגי ומי יודע מה עוד. גם אם נצא מתוך הנחה שהאיראנים לא יתקפו סתם ככה ביום בהיר - האם אפשר לסמוך על הפרסי עם השם הבלתי אפשרי שלא יקום פתאום וירגיש שבא לו? ויותר מסוכן - האם אפשר לסמוך על הדביל המכונה נשיא ארה"ב שיזכור לתת לנו התרעה מספיק ארוכה לחלוקה מחודשת של המסיכות לפני שהוא מחליט לגמור את הקדנציה בבום מעל בושהר? ועוד לא אמרתי מילה על רופא השיניים הליימך מדמשק. בקיצור, יש מקום לדאגה.

במאמר שהופיע ב"הארץ" לפני מספר חודשים נכתב בבירור כי לצה"ל יידרשו מספר שבועות לחלק מחדש את הערכות - האם יהיה לנו כל כך הרבה זמן? כנראה שלא.

באתר החלוקה המופרטת (לא עוד מערכונים על חיילות משועממות במרכז החלוקה) לא מופיע כלל מידע לגבי תאריך הריענון, כלומר מתי יחזירו לנו את קופסאות הקרטון עם מזרקים בתוקף. במדור "שאלות ותשובות" לא כתוב גם דבר וחצי דבר לגבי עונשו של אזרח המתנגד להחזרת הערכות. לכן חברים, עד שלא אקבל הסבר ברור ונהיר לגבי עתיד המיגון הלא קונבציונלי שלי - אני מסרב להחזיר!

אני האזרח צ', שלא סירבתי לדבר מלבד לחריף בשווארמה, מסרב להחזיר את פיסות הגומי, הפילטרים מפלסטיק והדרדס הפסיבי, עד שמדינת ישראל תספק לי הסבר ברור למה זה חיוני בדיוק עכשיו להשאיר אותי ואת משפחתי חשופים ולוח זמנים ברור שיחשוף מתי המיגון האישי חוזר אלינו לבוידעם, שם ישכון עד הכוננות הבאה.

אנשי מאנפאוור טרם הגיעו לביתי אך המשאיות כבר נראו בשכונה וייתכן שבקרוב תראו אותי נאסר על ידי עובדי קבלן נטולי תנאים סוציאליים ומושלך לסווט שופ במרתפי החברה שם יאלצוני לצייר ציורים משעשעים על ערכות הילדים ללא הפסקת פיפי.

אתם מוזמנים להצטרף לעצומה, שמתחילה בטוקבקים.