עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    מצעד הסרטים הגדולים של קלינט איסטווד כבמאי

    2 תגובות   יום שישי , 22/1/10, 09:14

    לפני הכל, שמישהו יסביר לי מה זה ה"אינוויקטוס" הזה. קודם כל, זה שם שנראה נורא מבחינה גרפית. כאילו מישהו נשען על המקלדת, או לחילופין, הקליד בעברית בזמן שהוא בטוח שהוא מתקתק עברית.

    שנית, על מה בעצם הסרט? החלטתי להיות הכי עמך שאפשר בנושא, לא לקרוא, לא לצפות בטריילר ולא להתעניין עד כדי קריאת תקציר. רק לספוג חצאי כותרת ותמונות אקראיות שצפות מולי בזמן שיטוט ברשת. אז לפי הבנתי, אינוויקטוס הוא דרמת ספורט עם מאט דיימון, שהוא גם טייס במקרה, אשר בה מורגן פרימן מגלם את נלסון מנדלה מעורר ההשראה. אוקיי, קראתי שוב את מה שכתבתי, וזה לא סרט מאוד הגיוני. אבל כבר ראיתי מופרכים ממנו.

     

    אבל מה זה משנה הפוסט הזה אינו ביקורת על אותו חיידק שלישי אשר הופרד מן הצמד קריוס ובקטוס. את הסרט טרם ראיתי, ואין בדעתי ללגלג על איכותו על סמך שיפוט כה שטחי. סתם צחוקים חיוך

     

    הפוסט הזה הוא כתבה שהכנתי לעכבר, המקבצת יחדיו את הסרטים הגדולים שביים הקלינט והאגדה, לרגל יציאת סרטו החדש. אתם מוזמנים לקפוץ אליה, משום שבעכבר היוטיובונים מסודרים יותר. לעצלנים במיוחד, הדבקתי את כל הסרטונים המצורפים לעיל ואת הכתבה למתחת. רק אל תבואו להתלונן לי על נקעים באצבע עקב גלילות חוזרות ונשנות במורד ומעלה הפוסט כדי לצפות בסרטון הרלוונטי צוחק

     

     

    כתבו עליו שירים. גנבו את שמו לסרט. הוא היה הקאובוי האחרון. הגבריות האמריקאית בשר ודם. קלינט איסטווד, שם שמעורר אסוציאציות באופן מיידי. אגדה כשחקן בעבר ובמאי מוערך בהווה כבר זכה בכל הפרסים והמחמאות האפשריות. ומה הוא בוחר לעשות לקראת יום הולדת שמונים המתקרב? כנראה שלא לנוח על זרי הדפנה. בעשור החולף, ביים איסטווד תשעה (!) סרטים. האחרון שבהם הוא "אינוויקטוס", אשר עולה לאקרנים בסוף השבוע. סרטו הבא, “Hereafter”, מצטלם בימים אלה. עד שתסיימו לקרוא את הכתבה, קלינט כבר יעבוד על פרוייקט נוסף. אז כדי לנסות ולעמוד בקצב של הבמאי המסרב להיכנע לגילו, הבטנו לאחור והדגשנו את חמשת הסרטים הגדולים והמוערכים ביותר בקריירת הבימוי של האייקון, אשר החלה בשנות השבעים. לכל סרט נבחרה אלטרנטיבה, כי אי אפשר באמת לצמצם רזומה כה מפואר לחמישיה נבחרת.

     

    "בלתי נסלח” (1992)
    ארבעה אוסקרים קטף המערבון הקאנוני של איסטווד ואחד הכבירים של תקופתנו. כולל פרס הסרט הטוב ביותר, הבימוי, העריכה ושחקן המשנה (ג'ין הקמן, אשר גילם את השריף ליטל ביל). כאשר הוא מגובה גם במורגן פרימן מלבד הקמן, יצא איסטווד לנפץ את מיתוס הגיבור שדבק בו בזכות הופעותיו בז'אנר המערבון, עימו הוא מזוהה כל-כך. הסיפור נע סביב אקדוחן מזדקן, אלמן ואב לשניים, שחוזר לעסקי ההרג בפעם האחרונה. התוצאה היא פיסה בלתי נשכחת של קונפליקט מתמיד בין אדם לבין מה שהוא מייצג, וגם בין זיקנה לנעורים, כפי שממחישה הסצינה שבסרטון המצורף.
    האלטרנטיבה: "גראן טורינו- הניפוץ העכשווי יותר של קלינט את דמותו האיקונית, מתובל הפעם בהומור רב לצד הדרמה הכל-אמריקאית.

     

    "מיליון דולר בייבי" (2004)
    גם במקרה של הזוכה האחרון של איסטווד באוסקר, ארבעה פסלונים מוזהבים נפלו ברשתו – הסרט והבימוי הטובים ביותר, בנוסף לשני פרסים אותם קיבלו השחקנים הראשיים מלבדו, מורגן פרימן והילארי סוואנק. העלילה, העוקבת אחר מתאגרפת בשאיפה (סוואנק) המחפשת מאמן-אב ונתקלת בתחילה סירובו העיקש של פרנקי דאן (איסטווד), הצליחה להסתיים באופן שאינו סוף הוליוודי במובן המקובל של המילה. מאידך זהו סוף נוסח הוליווד של העשור האחרון, באופן שבו הוא ריגש וריצה את הקהל. הנה השיעור הראשון באגרוף שטומן בחובו גם את הטוב והרע שבארה"ב, ונראה אחרת לגמרי בהתחשב בסוף הסרט.

    האלטרנטיבה: במקום מיליון דולר, כמה מיליונים, שהיו שייכים לנרצח בדרמת הפשע הלא מספיק מוערכת של הבמאי - "חצות בגן הטוב והרע".

     

    "מיסטיק ריבר" (2003)

    שון פן, טים רובינס וקווין בייקון מגלמים שלושה חברי ילדות המתאחדים בבגרותם עקב היעלמות הבת של אחד מהם. פן ורובינס זכו באוסקרים היחידים של הסרט על גילום דמויותיהם, המהוות את שתי נקודות הקיצון של הסרט. מרשה גיי הארדן, לורנס פישבורן ולורה לייני תמכו מאחור, ועל מקהלת השחקנים האיכותית ניצח ביד רמה איסטווד, שבחר להישאר מאחורי המצלמה. למרות שאינו נחשב לקונצנזוס וכשל להרשים את כלל צופיו (ביניהם כותב שורות אלה), הקהל בהחלט הפך את דרמת המסתורין הזו לקלאסיקה אמריקאית. הנה הסצינה שהביאה לשון פן באוסקר הראשון שלו.

    האלטרנטיבות: רוצים להתרגש באמת, עד קצות העצבים, מסיפור חטיפת ילדים והשלכותיו הפסיכולוגיות? נסו את “ההחלפה".

     

    "הגשרים של מחוז מדיסון" (1995)
    יש שיאמרו כי זהו הסרט הרכרוכי ביותר בקריירה של איסטווד הקשוח. אבל אפילו הם ודאי התרגשו בסתר, עד דמע, מסיפור אהבתם המאוחר, המסובך, הקצרצר-אך-נצחי של צלם נודד (איסטווד) ועקרת בית נשואה פלוס ילדים (מריל סטריפ, שהייתה מועמדת לאוסקר על תפקידה) אי אז בשנות השישים. שני זרים החשים כי הם חווים אהבה של פעם בחיים וצאצאים המגלים את הסודות של אימם לאחר מותה ונאלצים לבחור. כבמאי, איסטווד הוכיח את שליטתו גם בז'אנר הרחוק ממנו למראית עין, הדרמה הרומנטית, וחקק על לוח ליבם של חובבי וחובבות סיפורי אהבה גדולים מהחיים לפחות סצינה אחת.
    האלטרנטיבה: אנקדוטה מרתקת נוספת, ולא מספיק מוכרת, בקורותיו של איסטווד הינה "צייד לבן לב שחור", הגרסה הבדיונית של איסטווד לאשר התרחש מאחורי הקלעים של הסרט "מלכה אפריקנית", אותו ביים ג'ון יוסטון.


    "
    גיבורי הדגל”+"מכתבים מאיוו ג'ימה" (2006)

    המיזם הקולנועי המעניין ביותר של איסטווד בעשור האחרון ואחד מסרטי המלחמה השאפתניים מזה עידנים. שני סרטים על קרב איוו ג'ימה הנודע, נקודת מפנה במערכה בין יפן לארה"ב במלחמת העולם השניה. הראשון מתחקה אחר קורתיהם של ששת החיילים המעטרים את צילום הנפת הדגל המפורסם, השני פורש את עלילת הקרב מנקודת המבט היפנית. שתי פנים לאותו מטבע וצמד סרטים שיחד מהווים שלם שעולה על סך חלקיו. קבלו עשר דקות של קרבות ופירוטכניקה, התכה של שני הסרטים שהופכת אותם לאחד חזק ומוחץ.
    האלטרנטיבות: במקום שני סרטי מלחמה צמד מוזיקלי של איסטווד, הידוע גם כמלחין ופסנתרן מחונן. ”בירד" הוא מחווה ביוגרפית לנגן הג'ז צ'רלי פארקר (בגילומו המזהיר של פורסט וויטאקר). סרטו העלילתי הארוך הראשון של איסטווד כבמאי, “נגן לי את מיסטי", מציב אותו בעמדת שדר רדיו אשר סטוץ עם מעריצה פנאטית עולה לו ביוקר.
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/1/10 11:50:

      צטט: rotemmon 2010-01-22 17:52:23


      כרגיל כתבת מעולה (ולצערי גם חלק ממה שתכננתי לכתוב בביקורת שלי על אינוויקטוס)!

      אני כבר אמרתי שקלינט הוא במאי העשור שלי והאיש שהמציא את עצמו מחדש, אחרי שבקלות יכול היה לגמור את הקריירה כז'אן קלוד ואם דאם made in USA.

      אני עוד מתלבט ממש מה הסרט שלו שאני הכי אוהב, אאך אם תלחץ אותי לפינה- כנראה שמיסטיק ריבר זו התשובה.

       

      מתנצל על קריאת המחשבות, אבל כל עוד אתה כותב במילים שלך (ולך הרי יש סגנון מובהק), אני בטוח שכולם, כולל אותי, ישמחו לקרוא את תובנותיך על האינוויקטוס. מה גם שאני, כאמור, לא ראיתי אפילו טריילר...

      אם גם אני דחוק בפינה, אאלץ לבחור לסרט החביב עליי של איסטווד הבמאי את "בלתי נסלח". זה הסרט שבזכותו ראיתי את המערבונים הכבירים של ליאונה, למרות שנוצרו עשורים רבים לפניו. זה גם הסרט בו ראיתי לראשונה במערבון אמצעי להעברת רעיונות מורכבים יותר מאשר "קאובואים נגד אינדיאנים זה מגניב" חיוך

        22/1/10 17:52:


      כרגיל כתבת מעולה (ולצערי גם חלק ממה שתכננתי לכתוב בביקורת שלי על אינוויקטוס)!

      אני כבר אמרתי שקלינט הוא במאי העשור שלי והאיש שהמציא את עצמו מחדש, אחרי שבקלות יכול היה לגמור את הקריירה כז'אן קלוד ואם דאם made in USA.

      אני עוד מתלבט ממש מה הסרט שלו שאני הכי אוהב, אאך אם תלחץ אותי לפינה- כנראה שמיסטיק ריבר זו התשובה.

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים