ראשית, יש הבדל בין עידכון תעודות זהות ביומטריות, לבין הקמת מאגר ביומטרי מסוכן.

אנחנו נהיה המדינה היחידה עם מאגר כזה. למה אף מדינה אחרת לא אימצה את הדרך ה"גאונית" הזו למגר פשיעה?

השר שיטרית מודיע שהמאגר יכול להיפרץ.
אבל מי ירצה לפרוץ אותו?, שואל בתום לב מתמיה כבוד השר.

אולי..

טרוריסטים?.. (צפו בסרטון)

מתחזים?

פגיעה בפרטיות מחייבת נימוקים מכריעים וברורים.החלת המאגר הביומטרי נותנת להערכתי יתרונות מועטים וזניחים, ומתעורר חשש שליוזמי החוק יש מניעים הנסתרים מבינתנו. - ד"ר יורם גבאי

 מהם אותם "מניעים נסתרים"?

אולי..

יעשה במאגר שימוש נגד מי שעישן ג'וינט (בעוד שבמשפחות הפשע לא מעיזים לגעת)?

נגד מי שבוגד באישתו (בעוד שאלפי פגועי ופגועות אלימות-במשפחה נרקבות במקלטים של עמותות עניות למינהן)?

נגד מי שחצה באור אדום במעבר החציה בכביש ריק מול איזו אוניברסיטה (בעוד שנהגים שאחראים לתאונות קשות אפילו לא נשלל מהם רשיונם)?

נגד מי שהפגין למען זכויות אדם [בית המשפט קבע: עצורי שייח' ג'ארח נעצרו ל36 שעות ללא עילה חוקית] ?

 וכמו תמיד, מי שרוצה להונות את המאגר- יכול,

ורק האנשים הפשוטים, לא המאפיונרים ולא הטרוריסטים, יסבלו.

זאת ועוד..

מי יכול לדעת עלינו הכל? כל חוקר, וכל סקרן עם מספיק כסף ותושיה, מסתבר:

"חד וחלק, תהיה למשטרה גישה למאגר. בשביל לאכן טלפון סלולרי צריך שופט שיחתום ויאשר. אבל אם מדובר במקרה דחוף אני מתקשר לקצין הביטחון של החברה הסלולרית ואומר לו 'אם אתה לא נותן לי איכון עכשיו אני בא אליך'. מה, אני אעיר שופט באמצע הלילה? בקומבינה הישראלית, בגבולות הלא ברורים, שוטר יכול לקבל כל מידע: יציאות וכניסות מהארץ, פתיחת תיקים פליליים, הוצאה לפועל, משרד התחבורה, מוסדות בריאות, מצלמות כביש 6. אבל חשוב לציין שהמשטרה עושה במידע הזה שימוש הוגן בסך הכל".
צריך צו גם כדי לקבל מידע מחברת אשראי?
-"כן, אבל גם כאן אפשר במקרים דחופים לדבר עם קצין הביטחון של חברת האשראי. הרבה פעמים הם רק מבקשים 'תביא לי צו אחר כך'. אחר כך!"  (עו"ד בני כץ)

אז אולי תנו קצת פרטיות?

מי שמביט בי מאחור, לא יודע מי אני?

מחר, מכל כיון שלא יסתכלו עליך, ידעו בדיוק מה עשית, עם, מתי, והם יחליטו גם למה.