עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    סריטה

    כשסרטים ושריטות נפגשים

    ארכיון

    High School's NEVER Over

    15 תגובות   יום שישי , 15/1/10, 11:36

    הפוסט הזה התחיל בכלל בתור תגובה לליאן, שרצתה לדעת מדוע אני מצהיר על עצמי כעל חובב סרטי התבגרות. בפרט, סרטי תיכון. במהרה, הוא הפך לכתב ההגנה הרשמי שלי מול מתקיפי הז'אנר הכי אהוב עליי בקולנוע, במיוחד במשולב עם סוגות ותתי-סוגות אחרות.

     

    את התשובה המדוייקת מכולן, בחרתי לתלות בראש הפוסט ככותרת. זוהי תשובתה של אמילי בלאנט בסרט "מועדון הקריאה של ג'יין אוסטן", כאשר בעלה מודיע לה חגיגית שתקופת התיכון הסתיימה והיא יכולה להירגע ממפגש טעון עם מישהי שעשתה הרע בעיניה כשהייתי בת עשרה. אז זהו, שלא. האמת היא, שאצל חלק מהאנשים תקופת התיכון, כלומר ההתבגרות, אף פעם לא תמה. כל השאר חיים בהכחשה.

     

    העובדה שאני ילדותי, מסגירה את עצמה עוד בשלב ההיכרות הראשונית עימי. לשאלה "מה אתה לומד?” יש לי ארסנל של תשובות מתחכמות, וכאשר אני מסגיר את עבודתי כמבקר קולנוע, קל מאוד לדמיין את המחשבות שחולפות בראשיהם של השואלים. אבל לעובדה שעודני ילד (יש שיגידו ילדה), מודעים רק חבריי, משפחתי ובת-זוגי. לצערם, אני דואג להזכיר זאת בכל יום מחדש. “אתה כזה ילד!” ששנאג לכיווני באופן כמעט יומיומי, תמיד מוציא חיוך נבוך אך גאה. של זאטוט שנתפס עם היד בקופסת העוגיות. נבוך מפני שנחשפתי, גאה משום שאני באמת מאמין שזו האופציה העדיפה מבין השתיים. כלומר, בהנחה שהשנייה היא להיות "מבוגר", או "בוגר". נדמה לי כי המצב האופטימלי, הוא בשאיפה לאופציה השניה. רוצה לומר, במצב תמידי של התבגרות, תהליך שכולם יסכימו שהוא מאתגר לסביבה אך גם מאוד מוערך על ידה.

     

    החוויות הקולנועיות הראשונות שלי, בשלב שאחרי סרטי דיסני ודומיהם, היו סרטי התבגרות. באופן טבעי. צרכתי אותם בסיטונות דרך הטלוויזיה ולמדתי להבחין בין דרגות האיכות השונות. קל היה להזדהות עם הדמויות הראשיות, שעוברות תהליכים דומים יותר לאלה המוכרים לי מאשר גיבורי סרטים "מבוגרים" יותר. במרוצת השנים השתנה והתחדד טעמי הקולנועי, אך עם טינאייג'רים ובעיותיהם אני ממשיך להזדהות ללא כל קשר לגילי הביולוגי. איכשהו, כנראה בגלל מבנה האישיות ונפשי הרגישה מדי, אנו נתקלים בסוגיות דומות.

     

    נטייה להגזמה ולהתלהבות יתר, נחשבת לנחלתם של בני עשרה. מה לעשות שאצלי זו גם תכונת אופי מובנית. העקרונות המטופשים שלי, כפי שהם מכונים על-ידי כלל האנשים הבוגרים סביבי, נראו לי כאידיאלים בתקופת נעוריי. ומשום מה גם מתפרשים כך אצל בני נוער שאני פוגש היום ובוודאי שגם אצלי. חוסר טקט, כנות ברוטאלית, אמונה בצדקתי המטופשת ככל שתיחשב, הן חלק מקולקציה התנהגותית שלא ברור למה, אבל טרם עזבה אותי מאז גיל ההתבגרות. במקום להמשיך ולהתנצל על מי שאני בפני הסביבה התמיד יותר מבוגרת ממני, שעטפה אותי כל חיי – נוהג אשר גרם לסכסוכים ומריבות אינספור ביני לבין עצמי – החלטתי להפסיק להיות מי שאני לא. יש שיגידו שזה הדבר הבוגר לעשות, שהרי בשנות הנעורים הבנאדם האחרון שאתה רוצה להיות הוא עצמך. ובדיוק כאן נכנסים לתמונה המרצדת על מסך הטלוויזיה בחדר נעוריי, אותם סרטי תיכון.

     

    דרמת התבגרות טובה, היא כמו מסע בזמן לתקופה בה כולם מבינים אותי טוב יותר. כיוון שהעולם היום מבוסס על ריגושים שהולכים ונשחקים עד שמוחלפים באחרים, קיצוניים יותר, מרענן לשוב לזמן שבו הכל קרה לך בפעם הראשונה. ואני מדבר על דברים מרגשים מעט יותר מהפעם הראשונה בה מילאת דו"ח שנתי של מס הכנסה. ההזדהות שלי עם גיבור סרט בן עשרה תמיד גדולה עשרות מונים מכל יחס שיווצר ביני ובין גיבור מבוגר יותר. גם היום. וצפייה בדרמת התבגרות, כחוויה אסקיפיסטית, מאפשרת כמובן לשוב לרגע אל גיל ההתבגרות. לחיות אותו דרך עיניים של מישהו אחר. יכול להיות שהוא יהיה יותר חנון ממך, ייתכן שיהיה מגניב יותר. בכל מקרה, הרעיון של עוד חווית תיכון, ולא רק לשעתיים, קוסם לי כל פעם מחדש. בייחוד אם יוצא לי לחוות אירועים של מישהו שהוא לא אני ומעולם לא קרו (ולא יקרו) לי. זה אחד הדברים היותר יפים בקולנוע, המאפשר לך (אם תאפשר לו) לגרום לך להיות מישהו אחר לזמן קצוב. במקרה הספציפי של התיכון, הוא מאפשר התעסקות חוזרת עם נושאים ועניינים לא פתורים, שנצרבו בנפש בתקופה הכי מעצבת של החיים.

     

    אני עדיין מאמין שיום אחד, בעקבות סרט אחד, יתחבר קצה חוט אחד שסירבתי להתעסק עימו כל השנים. חוט אחד יוביל לחברו וכך הלאה והלאה עד שפלונטר רגשי עצום ייפרם אט-אט, יתיר תסבוכות עתיקות ויתיר לי להתבגר בעצמי סוף-סוף, להשאיר את התיכון בתיכון. נדמה לי שיש לתהליך מסוג זה שם בפסיכולוגיה, או במושג אחר, עם לוגיה בזנבו. אבל מאיפה אני יודע – לאוניברסיטה הרי מעולם לא הלכתי ואין לי שום תוכניות לבקר שם בעתיד הקרוב. יותר מדי מזכיר לי את התיכון.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/1/10 22:40:

      צטט: אורון שמיר 2010-01-19 12:02:15

         Spoiler alert!

       

      (אגב, אזהרת ספויילר תופסת גם לגבי סרטים ישנים?)

       

      האמת שזה די רוח הדברים.כן, האוטובוס, אבל הזכיה במלכת הנשף, בבחור ובחבריה לשעבר?

      לא יודעת, הסוף בעיני היה יכול להיות יותר עוקצני.

      אל תבין אותי לא נכון, זה בכל זאת סרט אמריקאי מיינסטרימי ושאפו הכי גדול מגיע בעיני ליוצרים שמצליחים דוקא במגרש הזה להעיז.

      אבל הייתי רוצה שהיא תעיז קצת יותר בסוף.

       

       עדיין ספויילר ל"ילדות רעות"

      אז צפיתי שוב בדקות האחרונות. מסכים איתך שזה קצת יותר מדי, הזכייה בתחרות מתמטיקה, מיד לאחריה היבחרות למלכת הנשף, שולם עם החבר'ה ונשיקה עם הבחורצ'יק. אבל, נראה לי שפיי ניסתה לארגן לקיידי ערב מהאגדות. ותכלס, כל הדברים שקורים לה בסרט די מגיעים לה. הטובים והרעים. הסיום-סיום, הוא הסוף האמיתי של הסרט. בו קיידי מתוודה שהתבגרה, בעוד פלסטיקיות חדשות חולפות על פניה ואנחנו מבינים שהכל יקרה שוב ושוב. זה מה שאנשים אמורים לעשות בתיכון, לדעתם של המון סרטים אמריקאיים - להתבגר ולהמשיך הלאה, לפנות מקום לטועים הבאים. לא עוקצני ברמה של הסרט, אני מסכים איתך. אבל לא הייתי קורא לזה sell-out. היא בכל זאת אמריקקית כזו, טינה פיי. לפחות משאר הדברים שלה שראיתי ("בייבי מאמא", למשל).

       

      אז השאלה היא - האם את יכולה לדמיין סוף טוב יותר, או קולע יותר לדעתך? זה המבחן שלי - אם אני יכול לשכתב בראשי סרט ולגרום לו לעבוד טוב יותר, לדעתי, אז כנראה שזה לא סרט מושלם. בכל הסרטים שאני באמת באמת אוהב, לא הייתי משנה אפילו שניה חיוך

       

       טוב אני יותר מדי אוהבת את הסרט הזה בשביל להיות כ"כ ביקורתית כלפיו, אבל נראה לי שאנחנו די מסכימים.

      לחלק השני ולשאלתך, זה לא אינדיקציה.אני לא תסריטאית.

      אותה שאלה אתה יכול לשאול לגבי סוגיות הרות גורל הרבה יותר בעולמנו.

      That's why they pay her the big bucks:-)

       

      אז, כן, הייתי משנה- אבל רק כי שאר הסרט כ"כ מוצלח.

        19/1/10 12:02:

         Spoiler alert!

       

      (אגב, אזהרת ספויילר תופסת גם לגבי סרטים ישנים?)

       

      האמת שזה די רוח הדברים.כן, האוטובוס, אבל הזכיה במלכת הנשף, בבחור ובחבריה לשעבר?

      לא יודעת, הסוף בעיני היה יכול להיות יותר עוקצני.

      אל תבין אותי לא נכון, זה בכל זאת סרט אמריקאי מיינסטרימי ושאפו הכי גדול מגיע בעיני ליוצרים שמצליחים דוקא במגרש הזה להעיז.

      אבל הייתי רוצה שהיא תעיז קצת יותר בסוף.

       

       עדיין ספויילר ל"ילדות רעות"

      אז צפיתי שוב בדקות האחרונות. מסכים איתך שזה קצת יותר מדי, הזכייה בתחרות מתמטיקה, מיד לאחריה היבחרות למלכת הנשף, שולם עם החבר'ה ונשיקה עם הבחורצ'יק. אבל, נראה לי שפיי ניסתה לארגן לקיידי ערב מהאגדות. ותכלס, כל הדברים שקורים לה בסרט די מגיעים לה. הטובים והרעים. הסיום-סיום, הוא הסוף האמיתי של הסרט. בו קיידי מתוודה שהתבגרה, בעוד פלסטיקיות חדשות חולפות על פניה ואנחנו מבינים שהכל יקרה שוב ושוב. זה מה שאנשים אמורים לעשות בתיכון, לדעתם של המון סרטים אמריקאיים - להתבגר ולהמשיך הלאה, לפנות מקום לטועים הבאים. לא עוקצני ברמה של הסרט, אני מסכים איתך. אבל לא הייתי קורא לזה sell-out. היא בכל זאת אמריקקית כזו, טינה פיי. לפחות משאר הדברים שלה שראיתי ("בייבי מאמא", למשל).

       

      אז השאלה היא - האם את יכולה לדמיין סוף טוב יותר, או קולע יותר לדעתך? זה המבחן שלי - אם אני יכול לשכתב בראשי סרט ולגרום לו לעבוד טוב יותר, לדעתי, אז כנראה שזה לא סרט מושלם. בכל הסרטים שאני באמת באמת אוהב, לא הייתי משנה אפילו שניה חיוך

        19/1/10 05:52:
      תודה על פוסט מענין ביותר.
        18/1/10 20:59:

      צטט: אורון שמיר 2010-01-18 20:31:06

      צטט: Soul Sista 2010-01-18 15:05:28

      נשארתי היום בבית כי אני קצת מתחת למזג האויר בימים האחרונים ואחד מסרטי הקומפורט הגדולים שלי זה Mean girls.

      אז אחרי צפיה בפעם המי יודע כמה אני יכולה להגיד לך מה שתמיד חשבתי על הסרט  הזה, הוא שנון וחד כמו תער ומהנה לא פחות אבל טינה פיי קצת מכרה את נשמתה בסופו, אתה לא חושב?

       

      סיסטה, אבקש אותך להגיד ספויילר ואז לפרט את דעתך.

      כי ממה שזכור לי (בלי ספויילר), "ילדות רעות" הוא אחד התסריטים הכי מלוטשים והכי לא פוליטיקל-שום-כלום מתחילתו ועד סופו (אההמ, אוטובוס, אההממ..)

      אבל הזיכרון שלי חלש ופעם אחרונה שצפיתי הייתה לפני שנה לפחות, אשמח אם תנמקי.

       

      "קצת מתחת למזג האויר" עובד גם בעברית. מי היה מאמין חיוך

      (לאחי ולי הייתה פעם מסורת של עיברות ביטויים מלעז. כך נולד "צואת שוורים", למשל)

       

         Spoiler alert!

       

      (אגב, אזהרת ספויילר תופסת גם לגבי סרטים ישנים?)

       

      האמת שזה די רוח הדברים.כן, האוטובוס, אבל הזכיה במלכת הנשף, בבחור ובחבריה לשעבר?

      לא יודעת, הסוף בעיני היה יכול להיות יותר עוקצני.

      אל תבין אותי לא נכון, זה בכל זאת סרט אמריקאי מיינסטרימי ושאפו הכי גדול מגיע בעיני ליוצרים שמצליחים דוקא במגרש הזה להעיז.

      אבל הייתי רוצה שהיא תעיז קצת יותר בסוף.

        18/1/10 20:31:

      צטט: Soul Sista 2010-01-18 15:05:28

      נשארתי היום בבית כי אני קצת מתחת למזג האויר בימים האחרונים ואחד מסרטי הקומפורט הגדולים שלי זה Mean girls.

      אז אחרי צפיה בפעם המי יודע כמה אני יכולה להגיד לך מה שתמיד חשבתי על הסרט  הזה, הוא שנון וחד כמו תער ומהנה לא פחות אבל טינה פיי קצת מכרה את נשמתה בסופו, אתה לא חושב?

       

      סיסטה, אבקש אותך להגיד ספויילר ואז לפרט את דעתך.

      כי ממה שזכור לי (בלי ספויילר), "ילדות רעות" הוא אחד התסריטים הכי מלוטשים והכי לא פוליטיקל-שום-כלום מתחילתו ועד סופו (אההמ, אוטובוס, אההממ..)

      אבל הזיכרון שלי חלש ופעם אחרונה שצפיתי הייתה לפני שנה לפחות, אשמח אם תנמקי.

       

      "קצת מתחת למזג האויר" עובד גם בעברית. מי היה מאמין חיוך

      (לאחי ולי הייתה פעם מסורת של עיברות ביטויים מלעז. כך נולד "צואת שוורים", למשל)

        18/1/10 20:27:

      צטט: irisboo 2010-01-18 13:58:25


      אני איתך. גם חולה על סרטי נעורים.כנראה שזו בנימינה שלי...

       

      בנימינה, יסוד המעלה (במקרה שלי) - כנראה שלא משנה כמה מסעירים היו ימי ההתבגרות שלנו, הם ודאי מסעירים פחות מאלו של גיבורי סרטי התיכון האמריקאיים חיוך

        18/1/10 16:40:

      צטט: אורון שמיר 2010-01-18 12:55:44

       

       

      אבל אקח לתשומת ליבי שאולי כדאי להעלות את הכל וזהו.

      רעיון מצוין

      זה מצחיק שבחיים האמיתיים יכולת ייצור המלל בסיטונות מקנה לי את התארים "חופר" ו"קודח", בעוד בעולם הוירטואלי משלמים לי פר מילה חיוך

      מילים איומות, מנציחות סטנדרט של שטחיות, לדעתי.

      ונעים להכיר את נטשה, אבל אני אמשיך לקרוא לך ליאן, ברשותך.

      זה ישמח אותי מאוד :-)

       

       

        18/1/10 15:05:

      נשארתי היום בבית כי אני קצת מתחת למזג האויר בימים האחרונים ואחד מסרטי הקומפורט הגדולים שלי זה Mean girls.

      אז אחרי צפיה בפעם המי יודע כמה אני יכולה להגיד לך מה שתמיד חשבתי על הסרט  הזה, הוא שנון וחד כמו תער ומהנה לא פחות אבל טינה פיי קצת מכרה את נשמתה בסופו, אתה לא חושב?

        18/1/10 13:58:

      אני איתך. גם חולה על סרטי נעורים.כנראה שזו בנימינה שלי...
        18/1/10 12:55:

      צטט: Natasha 1977 2010-01-17 20:15:26

      רק עכשיו קלטתי שעל כל אחד שאנחנו מקבלים כאן, קוראי עכבר מקבלים שלושה! בבוקר ראיתי סקירה של גלובוס הזהב, ועכשיו התווסף פולנסקי, שניהם מתהדרים באותו התאריך. אני מתחילה להבין למה כ"כ אוהבים אותך במערכת. אתה רובוט! :-)

       

      נטשה זה הרבה לפני ליאן: מאז 2007 - בתפוז וגם כאן.

      נעים יותר מאחורי ניק, אפשר לשמור על ריחוק.

       

      לא יודע איך עשית את החישוב, אבל השיקולים שלי תמימים - הימוריי גלובוס הזהב זה משהו שנתבקשתי לכתוב על-ידי העורכת, לא משהו מדם ליבי. וגם לא ממש חשבתי שזה ירתק מישהו פה (ולמען האמת האמיתית בהחלט, פשוט שכחתי שזה עלה...)

      את פולנסקי ועוד שלושה טריילרים דווקא הדבקתי כאן בפוסט. בכלל, יש מעט מאוד דברים שעולים בעכבר ולא עולים כאן, לעומת כמה וכמה דברים שעלו כאן ולא שם.

      אבל אקח לתשומת ליבי שאולי כדאי להעלות את הכל וזהו.

       

      זה מצחיק שבחיים האמיתיים יכולת ייצור המלל בסיטונות מקנה לי את התארים "חופר" ו"קודח", בעוד בעולם הוירטואלי משלמים לי פר מילה חיוך

       

      ונעים להכיר את נטשה, אבל אני אמשיך לקרוא לך ליאן, ברשותך.

       

        17/1/10 20:15:

      רק עכשיו קלטתי שעל כל אחד שאנחנו מקבלים כאן, קוראי עכבר מקבלים שלושה! בבוקר ראיתי סקירה של גלובוס הזהב, ועכשיו התווסף פולנסקי, שניהם מתהדרים באותו התאריך. אני מתחילה להבין למה כ"כ אוהבים אותך במערכת. אתה רובוט! :-)

       

      נטשה זה הרבה לפני ליאן: מאז 2007 - בתפוז וגם כאן.

      נעים יותר מאחורי ניק, אפשר לשמור על ריחוק.

        17/1/10 08:58:

      צטט: Natasha 1977 2010-01-15 17:57:05

      תשובה נפלאה, תודה!

       

      האמת היא שבד"כ כשאני שומעת את הטענה "עודני ילד" אני משתדלת לעשות אחורה פנה ולהמלט, כי עודני ילד זה תרוץ מעולה לבריחה מאחריות. חוסר טקט וכנות ברוטאלית הן דוגמאות מעולות לזה, מעדיפה לתקשר עם אנשים שמסוגלים להתאפק עם ההנאה שבלהטיח את כל האמת בפרצוף, ולראות תחילה מי עומדת מולם, באיזה מצב היא, מה הסיכוי שתצליח להתמודד עם הדברים שיאמרו, ואולי שווה לנסח אחרת או להמתין עם הביקורת לזמן אחר. לזה קוראים בגרות, ובמקרים האלה בגרות מוערכת בעיני יותר. לא שאני מתהדרת בה באופן מיוחד, אבל אני כן שואפת אליה.

       

      דברים אחרים כמו נטייה להגזמה ולהתלהבות יתר, "עקרונות מטופשים", ואמונה בצדקת הדרך, חביבים עלי, ולא רואה סיבה שינוכסו ע"י בני 20 ומטה.

       

      בכל מקרה נראה לי שהסברת ממש יפה מאיפה ההזדהות העזה עם גיבורי הסרטים שהבאת, יפה גם ניסחה את זה סיס, שכולנו סוחבים איתנו את התיכון. מסכימה עם שניכם.

       

      היה שווה לחכות.

       

       

       

      ליאן, קודם כל תודה לך, אבל עזבי רגע - מה זו הזהות החדשה שאימצת לעצמך?

      מסקרן. האמת שבהתחלה לא זיהיתי מי הגיבה לי...

       

      נראה לי שאנחנו יחסית במצב דומה - כפי שכתבתי אני כן שואף לבגרות, רוב הזמן. מן מצב ביניים כזה. ואני מאוד רגיל להדחיק את התכונות שהזכרתי, גם אלה שחיבבת וגם את אלה שלא. פשוט לפעמים זה לא מצליח, ואז אני כל-כך רגיל להתנצל. כל תקוותי היא שזה לא פוגע באנשים בשום צורה, לזה אני די רגיש. בכל מקרה, כיף לשמוע שההמתנה הייתה שווה חיוך

        15/1/10 17:57:

      תשובה נפלאה, תודה!

       

      האמת היא שבד"כ כשאני שומעת את הטענה "עודני ילד" אני משתדלת לעשות אחורה פנה ולהמלט, כי עודני ילד זה תרוץ מעולה לבריחה מאחריות. חוסר טקט וכנות ברוטאלית הן דוגמאות מעולות לזה, מעדיפה לתקשר עם אנשים שמסוגלים להתאפק עם ההנאה שבלהטיח את כל האמת בפרצוף, ולראות תחילה מי עומדת מולם, באיזה מצב היא, מה הסיכוי שתצליח להתמודד עם הדברים שיאמרו, ואולי שווה לנסח אחרת או להמתין עם הביקורת לזמן אחר. לזה קוראים בגרות, ובמקרים האלה בגרות מוערכת בעיני יותר. לא שאני מתהדרת בה באופן מיוחד, אבל אני כן שואפת אליה.

       

      דברים אחרים כמו נטייה להגזמה ולהתלהבות יתר, "עקרונות מטופשים", ואמונה בצדקת הדרך, חביבים עלי, ולא רואה סיבה שינוכסו ע"י בני 20 ומטה.

       

      בכל מקרה נראה לי שהסברת ממש יפה מאיפה ההזדהות העזה עם גיבורי הסרטים שהבאת, יפה גם ניסחה את זה סיס, שכולנו סוחבים איתנו את התיכון. מסכימה עם שניכם.

       

      היה שווה לחכות.

       

        15/1/10 17:12:

      צטט: Soul Sista 2010-01-15 14:58:50

      yeah baby! (no pun intended).

       

      האמת שאתה באמת ילד.כרנולוגית.

      מה תגיד על מישהי שמבוגרת ממך לדעתי בעשור ועדיין חובבת את הז'אנר? :-)

       

      זה מאד פשוט.כבר אמרתי אצלי בבלוג שאני מרגישה שאנחנו סך של זכרונות וחוויות ההתבגרות שלנו- לחיוב ולשלילה.

      כולנו סוחבים איתנו את התיכון.

       

      וכן, נדרשת מידה לא קטנה של אינפנטיליות ולא כל אחד מסוגל לזה, ואני מרחמת על מי שלא.

       

      בחרת אחלה סרטים.

      HEATHERS הוא ממש סרט שנון וחד.על Mean girsl אני מתה וGohst world הוא סרט תיכון אלטרנטיבי למהדרין.

      על סופרבאד אני פחות משתגעת.

       

      אגב, הייתי בוחרת גם את Election המעולה אפילו שהוא יותר מהצד של המורה.

       

      אחלה פוסט!

       

      תודה על המחמאות, ההסכמות והעלבונות (סתם סתם), אבל אני לא מאמין ששכחתי את Election!

      הכנתי לי בלשוניות חביבות את כל היוטיובים שרציתי (זכרתי שמותר חמישה משום מה) ופשוט שכחתי אותו... מביך. התלבטתי עם לשים אותו או קטע מ"חייהם הפרועים של נערי המקהלה", המאוד אהוב עליי אך מעט לא מוכר.

      כמובן שכאשר ניסיתי לתקן זאת עכשיו החרבתי הכל והייתי צריך לבנות הכל מהתחלה, אבל תודה שהסבת את תשומת ליבי לעניין (גם אם לא היית מודעת אליו...)

        15/1/10 14:58:

      yeah baby! (no pun intended).

       

      האמת שאתה באמת ילד.כרנולוגית.

      מה תגיד על מישהי שמבוגרת ממך לדעתי בעשור ועדיין חובבת את הז'אנר? :-)

       

      זה מאד פשוט.כבר אמרתי אצלי בבלוג שאני מרגישה שאנחנו סך של זכרונות וחוויות ההתבגרות שלנו- לחיוב ולשלילה.

      כולנו סוחבים איתנו את התיכון.

       

      וכן, נדרשת מידה לא קטנה של אינפנטיליות ולא כל אחד מסוגל לזה, ואני מרחמת על מי שלא.

       

      בחרת אחלה סרטים.

      HEATHERS הוא ממש סרט שנון וחד.על Mean girsl אני מתה וGohst world הוא סרט תיכון אלטרנטיבי למהדרין.

      על סופרבאד אני פחות משתגעת.

       

      אגב, הייתי בוחרת גם את Election המעולה אפילו שהוא יותר מהצד של המורה.

       

      אחלה פוסט!

      פרופיל

      אורון שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      כותרות עכבר סרטים