עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    cafe is going down
    ';

    רצה לספר לחבר'ה

    משחקת. אוכלת. מבלה. מטיילת. קוראת עיתונים. הולכת להצגות. מבזבזת. כועסת. אוהבת. שותה. מאזינה למוזיקה. מבשלת. עושה ספורט... ורצה לספר על זה לחבר'ה.

    באזזרית מלידה, בקיצור.

    תבלו...

    נקודת הג'י של התקשורת הישראלית

    1 תגובות   יום שני, 11/1/10, 12:05

    שאלת 64 אלף הדולר במערכות הייעוץ התקשורתי על גווניו השונים, היא אילו חומרים חייבים להימצא בהודעה לעיתונות, או בתדריך בע”פ, או בכלל בתהליך מסירת מידע לתקשורת, כדי להגביר את הסיכוי “להיכנס” לעיתון, או להיכלל במהדורת טלוויזיה או רדיו.בזמנים אחרים, לא רחוקים, בעת שהעיתונות פעלה על פי קודים עיתונאיים מסורתיים, מקובל היה בכלי תקשורת רבים סולם העדיפויות הבא:

    1. MUST , כלומר, החומר שהוא הכרחי, ושכלי התקשורת חייב להכניס אותו. אם בגלל משקלו החדשותי, הערכי, זהות המצוטט ועוד רכיבים חשובים.

    2. החשוב , כלומר חומר בעל משמעות ציבורית רחבה, המדבר לקהלי מטרה רחבים ככל האפשר.

    3. המעניין , קרי, חומר שאינו הכרחי, ואינו מספיק חשוב דיו כדי להיכנס לכלי התקשורת.

    4. הזניח , בדרך כלל מדובר היה בפרפראות, אנקדוטות, אירועים איזוטריים, תצוגות אופנה ( שכבודן במקומן מונח כמובן), בעל חיים מעניין, פרי חדש שהונדס גנטית, ועוד אייטמים מהסוג הזה שהיו מוצאים עצמם באופן טבעי בעמודים פנימיים, או בעמודים האחרונים של הטבלואידים רבי התפוצה.

    כך היה גם באתרי האינטרנט החדשותיים, במהדורות טלוויזיה ובמהדורות הרדיו.

    אלא שהיום אנו חיים בזמן תקשורתי אחר. שונה ומורכב הרבה יותר.

    כל מערכת סדרי העדיפויות בהכנסת חומר מערכתי השתנו בבגלל שלל סיבות חברתיות כמו אוכלוסיה מגוונת, שינוי הרגלי קריאה, רייטינג ועוד.

    מערכת השיקולים הנוכחית בצמתים של קבלת ההחלטות בכלי התקשורת נאלצת לא פעם לצעוד עם טעם הקהל שסף הגירוי שלו הולך ויורד בגלל עומס עצום של כלי תקשורת, מאות רוצי טלוויזיה ואינטרנט, ומידע מפולח ובלתי מפולח שעימו עליו להתמודד.

    כך יוצא שהתבניות המסורתיות החלו משתנות בהדרגה.

    היום אנו מוצאים בפתיחות של מהדורות טלוויזיה ורדיו, באייטמים פותחים של מהדורות אינטרנט, וכמובן בעיתונות הכתובה, חומרים אזוטריים ביותר שלא היו נכנסים לאותם מיקומים בעידנים אחרים.

    מה זה אומר על הייעוץ התקשורתי בימים כאלה?

    המילה הנכונה מבחינה לוגית בהקשר הזה היא הסתגלות.

    האם מדובר בכניעה? בהחלט לא.

    כלי התקשורת ימשיכו להיות מוזנים בחלקם על ידי יועצי תקשורת, דוברים, ויחצ”נים, לצד הישענות על מקורות מידע אחרים.

    אולם יועצי תקשורת רבים נוכחו לדעת שהלקוחות לא תמיד מוכנים לציית לכללים החדשים. יש בהם כאלה שאפילו מתעקשים שלא לשתף פעולה עם הז’אנר החדש, ועומדים על כך ששמם ייכרך בפרסום בכלי תקשורת רק בהקשרים “מכובדים”.

    אפשר להתנחם בכך ש”אייטם טוב” עדיין נכנס לעיתונות גם אם אינו אזוטרי או פשטני. במקרה זה עליו לכלול חומרים בעלי ערך ייחודי, רצוי בלעדי. מעט מאד כלי תקשורת ירצו לוותר על אייטם בלעדי.

    אז איפה כאן נקודת הג’י?

    היא מסתתרת אי-שם בעולם הפנימי של יועץ התקשורת, הדובר או איש יחסי הציבור, בידע הכללי הרחב שלהם, במחוברות הגבוהה שלהם לנעשה בארץ, בעולם וגם בתקשורת המקומית.המבחן שלהם הוא במוצר הנכון ביותר שהם יכולים להנפיק במצב מורכב שכזה.

    אלו זמנים שבהם יש צורך יותר מתמיד לתת שירות יצירתי, חושב ומקיף ללקוחות בעידן רב ערוצי מפלצתי בהיקפו,אך גם מרהיב ומלהיב באפשרויות התקשורתיות הגלומות בו.

     

     

    הכותב: דני קיפר, מנכ”ל “דני קיפר תקשורת ועיתונות” לייעוץ אסטרטגי. עבד למעלה מ- 20 שנה ב”ידיעות אחרונות” ככתב, עורך וכרכז כתבים, וכן שימש כדובר עיריית תל-אביב. לתגובות:

    www.passiton.co.il

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/1/10 00:59:


      אכן הידע של הדובר בגחמותיה של חברה הישראלית

      הוא מה שקובע איזה ידיעה נכנסת, לאיזה אמצעי תקשורת ובאיזה פורמט.

      ולגבי ההקשר ה"מכובד" - תמיד יש מוכרים וקונים - לא?

      הכל שאלה של מחיר - והמחיר הוא לא תמיד כסף...

       

      אורלי רביד

      יועצת לתקשורת בפני קהל ובטלוויזיה

      ארכיון

      פרופיל

      sigal75
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין