עדכונים מעכבר העיר אונליין >
    ';

    מאכילה חינם

    מתכונים, חוויות ותצלומים מהמטבח שלי ושל אחרים

    ארכיון

    אורז ומים - יום 21. איך שגלגל מסתובב לו

    0 תגובות   יום שבת, 9/1/10, 18:41

    לא תמצאו כאן מתכון. רק רעיון מטורף שעלה לי אחרי הפרק של "הישרדות - וילת המושבעים". 40 יום בלי לאכול אוכל נורמלי. רק מים, אורז ופירות. בלי קפה, בלי לחם. רק עוגנים בודדים פה ושם כדי לשמור שפיות ולהמשיך לתפקד. הסיבה: להתחיל להעריך אוכל מחדש בסיום התקופה. הסיבה האמיתית: לרדת במשקל, כאילו דה.

     

    יום 21. עברתי ת'אמצע

    (על היום ה-18 אפשר לקרוא כאן)  

     

    אתמול עבר היום ה-20, מה שאומר שהגלגל התהפך, עברתי ת'אמצע, מכאן הדרך אל הגמר סלולה. לא אשקר - בכל יום בא לי להישבר, להפסיק ולגמור עם זה. לא בגלל הרעב, בגלל השפע וכל הטעמים שמסביב. מישהו אוכל פלאפל ברחוב ואני נגנבת, הבחורה לידי בבית הקפה אוכלת ביצת עין ואני נטרפת, כל כך מתגעגת לזה.

     

    קוקוס ואורז

    קוקוס ואורז פראי 

     

    מכיוון שאת משימת הפרס האחרונה פירגנתי לעצמי באמצע השבוע, הבאה נקבעה לשני הקרוב ובה אני עתידה להכין בבית את אחת המנות האהובות עליי ביותר - שפטה כדורי בשר ובמיה של מסעדת עדנה (לטובת העוקבים אחר בלוג האוכל שלי - הרסתי לכם את ההפתעה). לשם כך הייתי צריכה להכין ציר בקר, מה שאומר שצריך ללכת לשוק.

    אם בפעם הקודמת העדפתי משלוח, הפעם הרגשתי חזקה מספיק.

     

    בוקר שישי האחרון היה יום נהדר, מלא שמש. יצאתי להסתובב קצת, עשיתי כמה רכישות מוצלחות ואפילו הצלחתי למצוא קוקוס במחיר שפוי. עוד הספקתי לקפוץ לבית הקפה שמתחת לבית, לדסקס קצת עם חברות על ההתרחשויות האחרונות בעבודה (קיבלתי קידום! יוהו!) ובסביבות שלוש נכנסתי לשוק, בדיוק בשעה שבה המחירים מתחילים לצנוח. את הקניות סיימתי מהר מאוד. חבל רק שלא שמתי לב שהקצב נותן לי קילו עצמות עוף ולא קילו עצמות בקר ובכך הפך את הציר לציר עוף. המשכתי להסתובב עוד קצת בכרם התימנים וקיללתי את כל מי שאכל חומוס. בדרך הביתה עוד קפצתי להפגנה בגן מאיר, אבל קשה לרקוד בתוך מ"ר עם שקיות מהשוק אז ויתרתי.

     

    כשנכנסתי הביתה חשבתי שאם אין חומוס, נאכל קוקוס. פיצחנו אותו בעזרת פטיש (איך הם עושים את זה בפיליפינים?), התענגתי על המיץ ועל האגוז, וזאת היתה ארוחת הצהריים. האמת - הרגשתי מלאת אנרגיה.

     

     

    קוקוסקוקוסקוקוס 

     

     

    מיד אחרי זה התחלתי לבשל את ציר המרק, פעולה ששימחה אותי מאוד כי אני ממש אוהבת לבשל. מפה לשם נהייה שש וחצי וכולי התכוננתי לתוכנית הבישול של חיים כהן עם מרינה מקסימיליאן בלומין. די התאכזבתי, אבל בשביל חיים כהן אני מוכנה לסבול הכל, גם תוכניות בישול גרנדיוזיות, עתירות טאלנטים ועם מטבח אחורי. איפה הימים של הגג הפשוט של "שום פלפל ושמן זית" ביפו? אה, חיימקה? (אני מתעקשת: חיימק'ה. לא חיימ'ה).

     

    הציר התבשל איזה שש שעות. מודה באשמה - מדי פעם גנבתי קצת חתיכות עוף שגירדתי מהעצמות. קשה לשרוד עם קוקוס ועם מנה של אורז פראי כשהדבר הזה מתבשל לידי כל היום. גם אני בן אדם.

     

    את שבת (היום) העברתי הרבה מול המחשב, הרבה ענייני עבודה. אני ממש מקווה שהם לא יפריעו לי להגיע הביתה בשני בשעה סבירה ולהכין את משימת הפרס שלי, אין לכם מושג כמה אני מחכה לה.

     

    (עכשיו כשאני חושבת על זה, אני יכולה פשוט לנסוע לרמת השרון במקום להכין את זה בעצמי, אבל אני לא בן אדם של פתרונות קלים) 

     

     שבוע נפלא

     

    נותרו עוד: 19 יום 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      גילי יובל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות